# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/shivcheyharan/140/12-2/

וביום מחר בא ואמר שבא ספינה מחוץ־לארץ עם יהודים ויש להם גם־כן שוחט מבהק. ושם באותה ספינה היה הרב החסיד המפרסם, מורנו הרב זאב ולף נרו יאיר מטשרני אוסטרהא, ושאר אנשים חשובים. ושאלו על רבנו זכרונו לברכה, וגלה להם האיש שהיה עם רבנו זכרונו לברכה, האמת.

ותכף שלח ר' זאב הנ"ל אחרי רבנו זכרונו לברכה, שיבוא אליו לאכסניא שלו ויקבלו באהבה להתארח עמו יחד, ולא רצה רבנו זכרונו לברכה, ללכת אצלו, כי אמר: כאן טוב לפני, כי היה עושה בסטנבול כל מיני קטנות, והיה הולך יחף ובלי חגורה ובלי כובע עליון, והיה מלבש רק בה"אנטער־שלאק" [בטנת הבגד] שהיה לו מאיזה מלבוש, והיה הולך בשוק כדרך בני הנעורים הרצים בשוק ומצחקים, והיה עושה מלחמות בדרך צחוק, כדרך בני הנעורים. והיו מכנים אחד בשם הצרפת, ואחד בשם אחר, ועשו מלחמה, והיה כעין תכסיסי מלחמה ממש. והיה עושה עניני קטנות הרבה מאד שם בסטאנבול.

אחר־כך נפל הדבר רחמנא לצלן בחאן זה, הינו חצר. והיה מכרח לברח משם. והכרח לכנס באכסניא של רבי זאב הנ"ל, ועשה עבורו סעדה גדולה. והיה הרב ר' זאב הנ"ל נוהג בו כבוד גדול מאד מאד בלי ערך. ורבנו זכרונו לברכה, עשה כמה דברים אז שהיה כנגד רצון ר' זאב הנ"ל, אך אף־על־פי־כן אהבה מקלקלת השורה. ומעצם האהבה לא הסתכל על זה כלל, אף־על־פי שהיה בעיניו פליאות גדולות.

כי בכל עת שהיה ר' זאב מתפלל לפני העמוד בשבת כדרך המפרסמים, רבנו זכרונו לברכה, היה אוכל באותו העת. כי היה מתפלל מקדם, עד שבעת תפלתו של ר' זאב היה הוא זכרונו לברכה, אוכל סעדתו. וכן היה בליל שבת, ובשבת בשחרית, ובסעדה שלישית. ובעת שישב ר' זאב לסעדה השלישית, כבר ברך רבנו ברכת־המזון. וצוה להאיש שהיה עמו שיסתכל אם יש כוכבים, והתפלל תכף ערבית, והבדיל, ולקח הלולקע [מקטרת] ונכנס לבית ר' זאב, והוא התחיל בסמוך הסעדה השלישית כדרך המפרסמים. ותכף כשנכנס רבנו לשם בלי כובע עליון ובלי חגורה והלולקע בידו, תכף קבלו בכבוד גדול ר' זאב הנ"ל, וברך ברכת־המזון מיד, והתפלל ערבית, והבדיל, ודבר עם רבנו זכרונו לברכה, כמעט כל הלילה. והיה אהבה גדולה ביניהם.

ורבנו, זכרונו לברכה, עשה שם כל מיני קטנות כנ"ל. והיה שם על קבר של ר' נפתלי זכרונו לברכה. וכל מה שעבר עליו בסטנבול בגשמיות וברוחניות, תקצר המון יריעות לספר. וכפי המובן מדבריו, שהיה שם, בסכנה גדולה ועצומה והיה סבור שבודאי יהיה נשאר שם, דהינו שיסתלק שם, אך השם יתברך עשה עמו נסים הרבה ועבר על הכל. והקטנות הנ"ל הועיל לו מאד.

גם כשבא מהקבר של ר' נפתלי, נפל פתאם על הארץ ושכב כך כמה שעות. ואחר־כך הניחו אותו על המטה, ושכב שם כל הלילה עד למחרת חצי היום. והיה שוכב כמו שנגוע, עד שעזרו השם יתברך שקם ממטתו וחזר לאיתנו. והיה לו סכנות גדולות רבות ועצומות, ומניעות אין מספר, בכל עת ובכל רגע שם. ואמר שהבזיונות והקטנות הנ"ל הועיל לו מאד כנזכר לעיל: