# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/shivcheyharan/140/13-2/

ואמר רבנו זכרונו לברכה, שכל כך נכנס בהקטנות, ונעשה רגיל בעניני הקטנות כל־כך, עד שאחר־כך, כשבא לארץ־ישראל ורצה להשליך זאת, היה מכרח להכריח עצמו בכחות לשבר ולהשליך את עניני קטנות הנ"ל, כי כבר היה קשה עליו להשליך זאת מחמת גדל הרגילות. כל כך היה נכנס בהקטנות בתחלה. גם אחר־כך כשבא מארץ־ישראל היה חדוש נפלא בענין זה.

ועצם הפלגת גדלת חכמתו בענין זה, עמק עמק לא נשמע ולא נראה כזאת. כי זה ידוע, שקדם שיוצאין מדרגא לדרגה, צריך שיהיה ירידה קדם העליה וכו', ואז צריכין לעניני קטנות, להיות איש פשוט לגמרי וכו'. והוא זכרונו לברכה, מחמת שכל ימיו לא היה עומד בשום פעם על מדרגה אחת, רק בכל פעם בכל יום ובכל שעה, היה עולה תמיד מדרגה לדרגה, על־כן היתה חכמתו בענינים אלו גבוה ועמק מאד "עמק עמק מי ימצאנו":