# סימן קג - מי שנזדמן לו רוח בתפלתו או עטוש

> מקור: https://rabenu.app/books/shulchan-aruch-orach-chaim-beer-heitev/comm-103/

**א** א ומתפלל. היינו למקום שפסק אפילו שהה כדי לגמור כולה מ''א. ופר''ח פסק דאם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש עיין שם. ואם אפשר לדחוק את עצמו להעמיד שלא יעטש רשאי וליכא משום בל תשקצו דבהפחה בעלמא לא אמרינן. ת''ה וע''ת ומ''א

**ב** ב העולמים. בתוך התפלה דהא מופסקת ועומדת כבר ע''י הרוח לפיכך יכול להפסיק נמי ולומר דבר זה באמצע. רש''י. עמ''א בשל''ה כתב שיהרהר בלבו

**ג** ג המתעטש. פרש''י מפיח בקול. ונ''ל אבל הפחה בלא קול לא. ל''ח. ומ''א חולק עליו ע''ש