# סימן קצז - דין צרוף לזמון שלשה או עשרה

> מקור: https://rabenu.app/books/shulchan-aruch-orach-chaim-beer-heitev/comm-197/

**א** א עמהם. וב''ח כתב דמצוה שיטלו ידיהם ויברכו המוציא ויאכלו מעט משום זימון. ועי' שכנה''ג וע''ת

**ב** ב מצטרפין. ואם כבר בירך ברכה אחרונה שוב לא יוכל לזמן עמהם דכבר נסתלק מהם ול''ד לסי' קצ''ד ס''א דהתם עכ''פ אכל לחם. מ''א

**ג** בציר. ומ''מ בעי שיעורא

**ד** המים. ומ''א חולק ופסק אפי' במים מצטרפין: ג ה של אלו. דבה''מ אינו פוטרת ברכה של בורא נפשות רבות. וביין משמע בב''י דמיפטר בבה''מ דיין נמי מיזן זיין ועי' סי' ר''ח סי''ז דה''ה בתמרים ועיין ט''ז סי' קע''ד ס''ק ח' שכתב שכר שלנו ודאי זיין. ומ''מ לכתחילה יכוין שלא לצאת בבהמ''ז. מ''א: ו מהני. ודוקא כזית. מ''א: ז לשתות. וב''ח כתב שרבותיו נהגו ליתן לו לשתות אם לא רצה לאכול ומצטרף וכן נהגו עכשיו: ד ח שביעה. כתב הב''י דאם כל אחד מברך לעצמו בלחש רק שמזמנין יכול לברך מי שאכל כזית ואפי' אם כולם יודעים לברך. עיין הלק''ט ח''ב סי' רע''ז ועיין יד אהרן. האוכל אכילה גסה דהיינו שלא היה צריך לאותה אכילה מוציא אחרים בבה''מ והוא שנהנה גרונו. ש''ג ועיין כנה''ג: ט ששתה. ואם מקצתן אכלו לשובע ולא שתו ומקצתן לא אכלו לשובע ושתו מוטב שיברכו אותן שאכלו לשובע. מ''א ע''ש