# שובי נפשי

> אחד מאנשי שלומינו

לֶקֶט תְּפִלּוֹת עַל סֵפֶר "מְשִׁיבַת נָפֶשׁ"

מקור: https://rabenu.app/books/shvby-npshy/

---

## הַקְדָּמָה

יָאִירוּ הַתְּפִלּוֹת וְיַזְהִירוֹ הַתּוֹרוֹת, בְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, אוֹר הַגָּנוּז לַצַּדִּיקִים. תּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּיִחוּדָא שְׁלִים. בְּהִתְאַחְדּוּתָם יָחַד יַעֲלוּ מַעְלָה שַׁעֲשׁוּעִים חֲדָשִׁים. קֳדָם רִבּוֹן עָלְמִין נְסַדֵּר זֶמֶר וּשְׁבָחִין. נִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָיו וְנָרִים קוֹלֵנוּ בְּשֶׁבַח שִׁיר וּתְהִלָּה, שֶׁחֶלְקֵנוּ נָתַן, בְּזֶה הָאוֹר הַנִּפְלָא - לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה.

רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאֹד, אֲשֶׁר אֵין עֲרֹךְ אֵלָיו. הוּא אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ, אוֹר הַגָּנוּז וְהַצָּפוּן, מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נַחְמָן זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, בָּעַל הַמְּחַבֵּר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן. בְּשִׁבְחוֹ הַקָּדוֹשׁ אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר, שֶׁלֹּא לִפְגֹּם בִּכְבוֹדוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כָל הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ. וְכָל מַה שֶּׁנִּמְצָא בִּדְבָרֵינוּ אֵיזֶה שֶׁבַח עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאֹד, צְרִיכִין לֵידַע שֶׁהַכֹּל נֶחְשָׁב כְּלֹא, וְאֵינוֹ אֲפִלּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ כְּלָל, כִּי הָיָה נֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם מִשֵּכֶל אֱנוֹשִׁי. וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּיג מִקְצָת מַעֲלָתוֹ. וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּגָה וּתְפִיסָה בּוֹ כְּלָל, כִּי אִם עַל יְדֵי קְצָת הַתּוֹרוֹת הַנִּפְלָאִים שֶׁגִּלָּה בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְהַמַּעֲשִֹיּוֹת הַנּוֹרָאוֹת וְכוּ'. וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל חַד כְּפוּם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ לְהָבִין קְצָת מְעַט מִזְעָר עַד הֵיכָן מַגִּיעַ רוּם תָּקְפּוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ עַד אֵין תַּכְלִית. אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁזָּכָה לְמַעְלָה כָּזוֹ הָעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב: (עַיֵּן, סֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן - אוֹת פג)

וְהִנֵּה הוּא זַ"ל, בְּרוּם נִשְׂגָּבוֹת וְנִפְלָאוֹת הַשָּׂגָתוֹ, הִזְהִיר אוֹתָנוּ כַּמָּה פְּעָמִים, בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת, לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת. וְאָמַר, שֶּׁנַּעֲשָׂה מִזֶּה שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה. וְאָמַר, שֶׁעֲדַיִן לֹא עָלוּ שַׁעֲשׁוּעִים כָּאֵלֶּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ אֵלּוּ הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁנַּעֲשִׂים מִתְּפִלּוֹת אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים מִן הַתּוֹרוֹת. וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים עִם כַּמָּה וְכַמָּה בְּנֵי אָדָם (עַיֵּן, שִׂיחוֹת הָרָ"ן אוֹת קמה וְלִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת - הַקְדָּמָה), וְאָמַר שֶׁכָּל עִסְקוֹ הוּא תְּפִלָּה (עַיֵּן "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק ב' סִימָן צ"ג) וְהוּא הֵאִיר עֵינֵינוּ בְּחֶשְׁכַת אֲפֵלָתֵנוּ לְלַמֵּד אוֹתָנוּ דְּרָכִים יְשָׁרִים אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה. וְאָמַר פַּעַם אַחַת לַאֲנָשָׁיו: "תְּנוּ לְבַבְכֶם לִי וְאוֹלִיךְ אֶתְכֶם עַל דֶּרֶךְ חָדָשׁ, שֶׁהוּא הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁן שֶׁדָּרְכוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם:" (סֵפֶר הִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ - הַקְדָּמָה )

אַךְ בְּזֹאת הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה בְּיוֹתֵר, לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת וְהָעֲיֵפוּת אֲפִלּוּ הַמֻּנָּחוֹת לְמָטָּה בְּעֶשֶׂר כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא, שֶׁיָּרְדוּ בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם עַד הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו. לְכֻלָּם יְעוֹרֵר וְיָקִיץ וַיְחַיֶּה לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ, חַס וְשָׁלוֹם, מִן הָרַחֲמִים. וְכוֹשֵׁל יְקִימוּן מִלָּיו וּבִרְכַּיִם כּוֹרְעוֹת יְאַמֵּץ, כִּי הִשִּׂיג גְּדוֹלָּתוֹ וְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ וְרַחֲמָיו הַמְּרֻבִּים עַד אֵין חֵקֶר, אֲפִלּוּ עַל הַנְּפָשׁוֹת הַפְּגוּמוֹת מְאֹד. וּמוֹדִיעַ לָנוּ רַחֲמָיו הַמְּרֻבִּים שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, הַשֵּׁם אִתָּנוּ וְעִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר יָרַדְנוּ לְשָׁם וְגַם מִשָּׁם כֻּלָּנוּ יְכוֹלִים לַחֲזֹר וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְצָעַק בְּקוֹלוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶּׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל! לְהוֹרוֹת וּלְרַמֵּז לְכָל אֶחָד לְדוֹרוֹת, שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מַה:

וְרָמַז לָנוּ מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר כָּל עִנְיָנוֹ שֶׁבָּא לָזֶה הָעוֹלָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים. וּפַעַם אַחַת אָמַר, כַּמָּה וְכוּ' הָיוּ מֻנָּחִים בָּרֶפֶשׁ וְכוּ' וַאֲנִי הוֹצֵאתִים מִשָּׁם, וְכֵן אָמַר עוֹד פַּעַם אַחַת עַל עַצְמוֹ, וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם וּבְשָׁפִיר וּבְשִלְיָא כְּדֵי לְטַהֵר וְכוּ'. וְכֵן כָּל יִסּוּרָיו שֶּׁסָּבַל בָּעוֹלָם הַזֶּה וְגַם כָּל הִתְגַּבְּרוּת הַהַעֲלָמָה, שֶׁנֶּעֱלַם אוֹרוֹ הַקָּדוֹשׁ מֵהָעוֹלָם, עַד שֶׁיֵּשׁ רַבִּים שֶׁלֹּא זָכוּ עֲדַיִן לֵהָנוֹת מֵאוֹרוֹ הַקָּדוֹשׁ, הוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה.

וְהִנֵּה בְּיוֹתֵר מֵעַל כָּל תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים תָּמַךְ יָדוֹ עַל תַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי נָתַן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, אֲשֶׁר זָכָה לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ וּמַמָּשׁ נִתְקַיֵּם בּוֹ: לֹא מָשׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל, אָהֳלָה שֶׁל תּוֹרָה - שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה. הוּא קִבֵּל דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת נִפְלָא, יוֹתֵר מִכָּל תַּלְמִידָיו הַצַּדִּיקִים, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. כִּי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, הֵאִיר בּוֹ הֶאָרַת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה כְּמָאוֹר הַגָּדוֹל בְּמָאוֹר הַקָּטָן. וְאָמַר עָלָיו רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִכֻּלָּם. וְהוּא לָמַד וְלִמֵּד וְעָשָׂה וְקִיֵּם כָּל דִּבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְגִלָּה לָנוּ דְּרָכִים יְשָׁרִים בְּכָל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת וּבִפְרָט בְּעִנְיַן תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, כְּפִי אֲשֶׁר קִבֵּל מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְגַם חִבֵּר סֵפֶר "לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת" הַכָּלוּל בָּהֶם תְּפִלּוֹת, תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, רִצּוּיִים וּפִיּוּסִים, וִדּוּיִים וְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לְנֶפֶשׁ כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּעוֹרֵר הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ, לִזְכֹּר אֶת אַחֲרִיתוֹ, אֲשֶׁר יְסָדָם עַל יְסוֹד הַמַּאֲמָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶּׁבְּסֵפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" בִּפְקֻדַּת אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה:

וְכֵן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ סָמַךְ אֶת יָדוֹ עָלָיו וְנָתַן מֵהוֹדוֹ עָלָיו, לְהַכְנִיס דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל מִינֵי דִּבּוּרִים הַמְשִׁיבִים אֶת הַנֶּפֶשׁ, בְּכָל הַנּוֹפְלִים וְהַיּוֹרְדִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָם, לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ בְּשׁוּם אֹפֶן. שֶׁהוּא יוֹדִיעַ וִיפַרְסֵם בָּעוֹלָם גֹּדֶל כֹּחוֹ זַ"ל, שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן הַכֹּל וְלַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וּבִפְקֻדָּתוֹ, בְּאוֹר הַשְׁאָרַת דַּעְתּוֹ, זָכָה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים, לְחַזֵּק אֶת כָּל אָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. הֲלֹא הֵמָּה כְּתוּבִים עַל סִפְרֵי "לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁחִבֵּר אוֹתָם עַל כָּל אַרְבָּעָת חֶלְקֵי הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ.

וְהִנֵּה עַתָּה, בְּתֹקֶף הַחַשְׁכוּת בְּעִקְּבָא דִּמְשִׁיחָא, שֶׁיֵּשׁ רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנִּכְסָפִים מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אַךְ נִדְמֶה לָהֶם כִּי אָפֵס תִּקְוָתָם חָלִילָה. לְזֹאת קָמוּ הַתַּלְמִידִים הַקְּדוֹשִׁים בֶּעָבָר, לְלַקֵּט אֶת דִּבְרֵי הַהִתְחַזְּקוּת הַמְּפֻזָּרִים. וּבְעִקְבוֹתָם הִתְעוֹרְרוּ אַחַר כָּךְ, לְקַבֵּץ אֶל מָקוֹם אֶחָד, אֶת דִּבְרֵי הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁנִּדְפְּסוּ בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, לְהַדְפִּיסָם בְּקוּנְטְרֵס קָטָן - הַמַּחֲזִיק הַרְבֵּה, לְמַעַן יוּכַל כָּל אִישׁ לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ הַשּׁוֹקֵקָה לִדְבַר הַשֵּׁם, וְיֵדַע אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא אָבְדָה תִּקְוָתוֹ חָלִילָה. וְקָרְאוּ שֵׁם הַקּוּנְטְרֵס הַקָּדוֹשׁ הַהוּא "מְשִׁיבַת נָפֶשׁ".

וּכְבָר יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם בְּכָל קַצְווֹת תֵּבֵל וְכוּ' נִפְלָאוֹת הַחִבּוּר הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא "מְשִׁיבַת נָפֶשׁ" הַנַּ"ל, שֶׁכֻּלּוֹ הוּא אִמְרוֹת הַשֵּׁם אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת מְזֻקָּקוֹת שִׁבְעָתַיִם, לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב כָּל הַנְשַׁמּוֹת הַנְּפוּלוֹת, בִּבְחִינַת שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם. וְכָל עִנְיָנוֹ, לְאַמֵּץ וּלְחַזֵּק כָּל הַנְּפָשׁוֹת הָעֲיֵפוֹת וְהַחֲלוּשׁוֹת וְהַנִּדָּחוֹת. לְהוֹדִיעַ לַכֹּל, שֶׁגַּם מִמָּקוֹם שֶׁהֵם שָׁם יְכוֹלִים לַחֲזֹר וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. (עַיֵּן, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ - הַקְדָּמָה)

וְהִנֵּה מַהוּת זֶה הַחִבּוּר הַיָּקָר שֶׁלְּפָנֵינוּ, יִרְאֶה הֲרוֹאֶה בְּעֵינָיו, שֶׁכֻּלּוֹ מְיֻסָּד עַל אַדְנֵי פָז, כִּי הֵן תְּפִלּוֹת עַל הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "מְשִׁיבַת נָפֶשׁ", הוּא הַחֵלֶק הַמְּיֻסָּד עַל לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת זַצַ"ל (שֶׁהוּא נִלְקָח מִסֵּפֶר "לִקּוּטֵי עֵצוֹת חָדָשׁ", כַּיָּדוּעַ). הֵמָּה תְּפִלּוֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בְּכֹחַ הַמּוֹלִיךְ אוֹתָנוּ עַל דֶּרֶךְ חָדָשׁ, שֶׁהוּא הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁן שֶׁדָּרְכוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם, וּבְהַשְׁרָאַת תַּלְמִידוֹ הַנֶּאֱמָן, בַּמְסִלָּה אֲשֶׁר סָלַל בִּתְפִלּוֹתָיו. וְזֹאת יַשְׂכִּיל וְיָבִין כָּל מִתְבּוֹנֵן בְּעֵין הָאֱמֶת, שֶׁאֵלּוּ הֵן תְּפִלּוֹת יְקָרוֹת, וְהֵן חֲדָשׁוֹת, חֲדָשׁוֹת מַמָּשׁ. כִּי כָּל אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת נִבְנוּ וְנַעֲשׂוּ מִלְּשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת בְּהִלְכוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת הַנַּ"ל, שֶׁמֵּרֹב סְמִיכוּתָן לַשֹּׁרֶשׁ מִמֶּנּוּ הֵן נָבְעוּ, אֲשֶׁר זֶה הַשֹּׁרֶשׁ, הוּא רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא - מוֹהֲרַ"ן בְּעַצְמוֹ. וּמֵרֹב סְמִיכוֹת וְהִתְקַשְּׁרוּת הִלְכוֹת מוֹהֲרַנַ"ת בְּרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל, אֲפִילוּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁבָּהֶן, סְמוּכִין מַמָּשׁ לִבְחִינַת לְשׁוֹן תְּפִלָּה. כִּי בְּשָׁרְשָׁן הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה הֵם אֶחָד (עַיֵּן הִלְכוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ ה'), וְלָכֵן מֵרֹב סְמִיכוּת וּדְבֵקוּת מוֹהֲרַנַ"ת בְּהִלְכוֹתָיו לְזֶה הַשֹּׁרֶשׁ - הוּא רַבֵּנוּ, הַמַּשְׁפִּיעַ עָלָיו דַּעַת, אֲשֶׁר אֶצְלוֹ זַ"ל אִישׁ וְאִשָּׁה [תּוֹרָה וּתְפִלָּה] שָׁוִין מַמָּשׁ. הִנֵּה מֵרֹב הִתְקַשְּׁרוּת מוֹהֲרַנַ"ת בּוֹ, תּוֹרוֹתָיו וְהִלְכוֹתָיו, סְמוּכִין מְאֹד וּקְרוֹבִין לִבְחִינַת תְּפִלָּה. וְלָכֵן בְּנָקֵל לַהֲפֹךְ וּלְהַעֲלוֹת הַלְּשׁוֹנוֹת לִבְחִינַת לְשׁוֹן תְּפִלָּה. וְזוֹ הִיא בִּפְשִׁיטוּת מַהוּת עֲבוֹדָתֵנוּ כָּאן. וּכְפִי שֶׁיַּבְחִין הַמְּעַיֵּן בִּפְנִים, שֶׁמַּמָּשׁ לֹא שִׁנִּינוּ מִלְּשׁוֹנוֹ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת כְּלָל, לְמַעֵט מְקוֹמוֹת הַנִּצְרָכִים, כְּדֵי לְהָפְכוֹ לִלְשׁוֹן רִצּוּי וְתַחֲנוּנִים וְכוּ' כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁבָּקִי בְּזוֹ הַמְּלָאכָה - מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת.

וְהִנֵּה עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת - רֹאשׁ חֹדֶשׁ ה', אֲשֶׁר בְּזוֹ הַהֲלָכָה הִרְבָּה לְדַבֵּר מְאֹד, וּלְגַלּוֹת נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, בְּסוֹד זֶה הָעִנְיָן לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה. וּכְפִי מַה שֶׁכָּתַב וְגִילָה שָׁם: "כִּי דֶּרֶךְ זֶה, [לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת] נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶּׁאֵין לָהּ הֶפְסֵק שֶׁהִיא בְּחִינַת מַעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה, שֶׁדֶּרֶךְ יְשׁוּעָה זֹאת אֵינוֹ נִפְסַק לְעוֹלָם וְכוּ'" וְעוֹד כָּתַב שָׁם: "הַדֶּרֶךְ הַזֶּה לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, הַנִּמְשָׁךְ עַתָּה מִבְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ שֶׁמִּתְנוֹצֵץ לָבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְכוּ'". גַּם כָּתַב שָׁם, שֶׁתִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁעַל זֶה סוֹבֵב כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ, כַּיָּדוּעַ. עִקָּרוֹ הוּא בְּחִינַת הֲקָמַת קוֹמַת הַתְּפִלָּה, וְעִקָּר הֲקָמַתָהּ וְתִקּוּנָהּ, הוּא עַל יְדֵי זוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁל "לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרָה תְּפִלָּה". (עַיֵּן שָׁם). הִנֵּה עַל פִּי זֶה, נִתְחַזְּקָה אֱמוּנָתֵנוּ וְגָדְלָה תִקְוָתֵנוּ, שֶׁזֶּה הַסֵּפֶר מֵבִיא עִמּוֹ בְּשׂוֹרָה בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ. כִּי כָּל זֶה נֶאֱמַר אֲפִילוּ עַל הָאָדָם הַפְּרָטִי, אֲשֶׁר זוֹכֶה וְהוֹלֵךְ בְּזוֹ הַדֶּרֶךְ, לְהִתְפַּלֵּל עַל הַתּוֹרָה וְכוּ'. מִכָּל שֶׁכֵּן כָּאן, שֶׁגִּלְגֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זְכוּת, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִתּוֹרוֹת וַהֲלָכוֹת עֲצוּמוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת כָּאֵלֶּה - תְּפִלּוֹת כָּאֵלֶּה. וְנִתְהַוָּה סֵפֶר שָׁלֵם מֵאֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת, בְּוַדַּאי שֶׁמֵּבִיא וּמַמְשִׁיךְ עִמּוֹ "קוֹל מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר" - רְמָזִים וְהֶאָרָה בְּהִתְחַדְּשׁוּת מִשָּׁם. וְזוֹ הִיא תִקְוָתֵנוּ וּרְצוֹן לִבֵּנוּ, שֶׁיָּבוֹא שִׁילֹה - דָּא מֹשֶׁה, וִיגַלֶּה גְּדֻלַּתֵנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ. יָקִים שְׁכִינַת עֻזֵּנוּ בְּהִתְגַּלּוֹת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ - בְּרַחֲמִים, עַל עוֹלָמֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.

אַךְ הִנֵּה, מִלְּבַד הִתְעוֹרְרוּת וְהִתְנוֹצְצוּת חֲדָשָׁה שֶׁל זוֹ הַדֶּרֶךְ "לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת" אֲשֶׁר נִתְחַדֵּשׁ בְּזֶה הַסֵּפֶר בִּכְלָלִיּוּת. מִלְּבַד זֹאת, בֶּאֱמֶת בְּאֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת בִּפְרָטִיּוּת, נַעֲשֶׂה חִבּוּר נִפְלָא וּמְיֻחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז. כִּי מוּבָא בְּדִבְרֵיהֶם זַ"ל (עַין לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, שַׁבָּת ז', מט) שֶׁעִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, הוּא עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת וְכוּ'. וְזֶהוּ בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ, בְּחִינַת "חָזָק וֶאֱמָץ" וְכוּ' שֶׁכָּל עִנְיָנוֹ הִתְחַזְּקוּת וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁהִזְהִיר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה פְּעָמִים אֶת יְהוֹשֻׁעַ "חֲזַק וֶאֱמָץ". וְהִנֵּה יְהוֹשֻׁעַ הוּא בְּחִינַת לְבָנָה, בְּחִינַת "פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה" כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל. וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁלְּבָנָה הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת תְּפִלָּה, כַּמּוּבָא וְכַנַּ"ל. עַל כֵּן, בְּזֶה הַחִבּוּר נַעֲשֶׂה חִבּוּר וְהִתְעוֹרְרוּת שְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת הַלָּלוּ גַּם יָחַד, דְּהַיְנוּ, הִתְחַזְּקוּת וּתְפִלָּה. שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּחִינַת לְבָנָה כַּנַּ"ל. בְּאֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת נִתְעוֹרֵר וּמֵאִיר חִבּוּר הַחִזּוּק וְהַתְּפִלָּה בְּיוֹתֵר, כִּי זֶה מַמָּשׁ מַהוּת אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ, כִּי הֵן בִּפְשִׁיטוּת - 'תְּפִלּוֹת הִתְחַזְּקוּת'.

וְאוּלַי זֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁ'תְּפִלָּה צְרִיכָה חִזּוּק' (בְּרָכוֹת לב), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'" (תְּהִלִּים כ"ז). כִּי מִלְּבַד פַּשְׁטִיּוּת הָעִנְיָן, שֶׁבִּתְפִלָּה צָרִיךְ כָּל אֶחָד שֶׁיִּתְחַזֵּק וְיִתְאַמֵּץ לַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ, לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי חֲלִישׁוּת וּבִלְבּוּלִים עַל זֶה בְּלִי שִׁעוּר, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל אֲלָפִים פְּעָמִים (עַיֵּן תּוֹרָה קא תִנְיָנָא). מִלְּבַד זֹאת, רָמְזוּ שֶׁ'תְּפִלָּה צְרִיכָה חִזּוּק' מַמָּשׁ. דְּהָיִינוּ, שֶׁלִּשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לְהַכְנִיס וּלְחַבֵּר עִם הַתְּפִלָּה כָּל מִינֵי דִּבְרֵי הִתְחַזְּקוּת הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ. וּלְהִתְפַּלֵּל אֶת דִּבְרֵי הַחִזּוּק, כְּדֵי לַהֲאִירָן בְּיוֹתֵר וּלְהַכְנִיסָן לַלֵּב בֶּאֱמֶת. וְכָךְ תֻּשְׁלַם הַתְּפִלָּה בְּיוֹתֵר, דָּיְיקָא עַל יְדֵי דִּבְרֵי הַחִזּוּק. כְּלוֹמַר, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל אוֹתָם לְקַיְּמָם, שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל זֶה שֶׁיִּתְחַזֵּק בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲבוֹר עָלָיו, וְשֶׁיִּזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְהִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ וְלֹא יִתְיָאֵשׁ וְלֹא יֵחָלֵשׁ וְלֹא יִפּוֹל, מִשּׁוּם דָּבָר לְעוֹלָם. כִּי כְּדֵי לַעֲמוֹד עַל עָמְדוֹ וְלֶאֱחֹז בְּדַרְכֵי הַתְּפִלָּה 'צְרִיכִין חִזּוּק' וְהַרְבֵּה עֹז וְתַעֲצוּמוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לַתְּפִלָּה. וְכֵן לְהֶפֶךְ, כְּדֵי שֶׁדִּבְרֵי הַחִזּוּק יְחַזְּקוּהוּ בֶּאֱמֶת וְיִזְכֶּה לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בָּהֶם וּלְהַחְזִיק בָּהֶם כְּיָתֵד אֵיתָן בַּל יִמּוֹט, שֶׁיִּפְעֲלוּ בְּלִבּוֹ אֶת הַחִזּוּק בֶּאֱמֶת, לָזֶה צָרִיךְ תְּפִלָּה. כִּי בְּחִינַת הַתְּפִלָּה "קַוֵּה אֶל ה'", וּבְחִינַת הַהִתְחַזְּקוּת "חָזָק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ" וְכוּ' הֵם שַׁיָּכִים זֶה לָזֶה וְהֵם בְּחִינָה אַחַת. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶׁהַתְּפִלָּה צְרִיכָה חִזּוּק.

אָנוּ בְּעָנְיֵנוּ קָרָאנוּ לָזֶה הַחִבּוּר הַנִּפְלָא "שׁוּבִי נַפְשִׁי" כִּי שְׁמוֹ נִשְׁעָן עַל שֵׁם הַסֵּפֶר מִמֶּנּוּ נֶאֱצַל "מְשִׁיבַת נָפֶשׁ". וְכִשְׁמוֹ כֵן הוּא "שׁוּבִי נַפְשִׁי", הוּא קוֹרֵא אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמְנַחֵם אוֹתָהּ. כִּי הָעוֹסֵק בַּתְּפִלּוֹת הַלָּלוּ הַכְּתוּבוֹת בּוֹ, כָּךְ מַמָּשׁ קוֹרֵא וּמְחַזֵּק אֶת נַפְשׁוֹ לָשׁוּב לִמְנוּחָתָהּ וְכוּ'. כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּי יְהֹוָה גָּמַל עָלָיְכִי" (תְּהִלִּים קטז, ז), וּפֵרֵשׁ 'הַמְּצוּדוֹת דָּוִד': "רָצָה לוֹמַר, כַּאֲשֶׁר קָרָאתִי לָה' בְּהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אָמַרְתִּי לְנַפְשִׁי בְּהַבְטָחָה: אַתָּה נַפְשִׁי, שׁוּבִי לַמְּנוּחָה שֶׁלָּךְ כִּי ה' גָּמָל טוֹב עָלַיִךְ מֵאָז, וְכֵן גַּם עַתָּה נִתְקַבְּלָה הַתְּפִלָּה:" אָמֵן וְאָמֵן.

## א

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל. רַחֵם עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ עַד שֶׁאֶמְצָא בְּעַצְמִי אֵיזֶה נְקוּדוֹת טוֹבוֹת, בִּכְדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בַּעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ. וּתְרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֻמְשְׁכוּ עָלַי, וּבְכֹל הָעוֹלָם, הַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יְדֵי כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם וְכֵן כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁנִּמְשְׁכוּ עַל יְדֵי קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת. וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ:

## ב

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. זַכֵּה אוֹתִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁאֲפִילוּ בַּמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְאֹד מֵאִיר אוֹרְךָ הַאֵין סוֹף יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. רַק שֶׁאוֹרְךָ שָׁם הוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל וּבִלְבוּשִׁין רַבִּים. זַכֵּה אוֹתִי שֶׁאֶרְצֶה תָּמִיד לְדַבֵּק עַצְמִי בְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּתְרַחֵם עָלַי שֶׁאוּכַל לְדַבֵּק אֶת עַצְמִי מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא. וִיקֻיַּם בִּי הַכָּתוּב “אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְכָּחֶךָ וּבֶן אָדָם יִתְאַמֵּץ בָּךְ” וּתְזַכֵּנִי בַּחֲסָדֶיךָ לְהִתְאַמְּצוּת וְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לָזֶה. וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל תְּרַחֵם עָלַי, אַף אִם אֲנִי בְּמַדְרֵגָה נְמוּכָה בְּיוֹתֵר, תְּזַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ בָּזֶה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת כִּי גַּם בְּתֹקֶף הַחֹשֶׁךְ, בְּגֵיא צַלְמָוֶת, יָכוֹל אֲנִי בְּכֹחַ הַצַּדִּיק לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמִי אוֹרְךָ הַאֵין סוֹף. וְאֶזְכֶּה לִסְתּוֹם עֵינַי וּלְבַטֵּל עַצְמִי אֵיזֶה שָׁעָה אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, עַל כָּל פָּנִים. כִּי “גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רַע כִּי אַתָּה עִמָּדִי” וְגַם “כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְהֹוָה אוֹר לִי”:

## ג

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּה אוֹתִי לֵידַע וּלְהָבִין הָאֱמֶת. וְתִשְׁמְרֵנִי בְּכָל עֵת שֶׁמִּתְנוֹצֵץ לִי אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת אוֹ אִם אֲנִי זוֹכֶה לְהִתְעוֹרֵר בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲזַי תֵּכֶף מִתְגָּרִים בִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁרַק אַתָּה יוֹדֵעַ. וְזַכֵּה אוֹתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִהְיוֹת חָזָק הַרְבֵּה שֶׁלא אֶפֹּל מִזֶּה, וְאַל יֵחָלֵשׁ דַּעְתִּי עַל יְדֵי זֶה כְּלָל, אֲפִילוּ אִם יִהְיֶה כֵּן אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים חַס וְשָׁלוֹם. רַק תְּזַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה עַל יְדֵי הַתּוֹרָה. שֶׁתְּחַזֵּקנִי לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים. וְאַף אִם לֹא אֶזְכֶּה לָזֶה, אֶזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי עַל כָּל פָּנִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּהִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ, וַאֲקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בִּפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת, וְלֹא אֵצֵא מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מַלְכִּי, שֶׁלְּפִי אוֹר הִתְלַהֲבוּת לְבָבִי - בְּרַחֲמֶיךָ - אֲנִי נִכְסָף לִהְיוֹת קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ וּמֻבְדָּל לְגַמְרֵי מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. וּבֶאֱמֶת, לְפִי הַזְּרִיחָה שֶׁל הַהִתְנוֹצְצוּת, שֶׁהֶאָרַת בְּלִבִּי עַל יְדֵי צַדִּיקְךָ, כָּךְ רָאוּי לִי לִהְיוֹת בְּוַדַּאי. אַךְ אַתָּה רוֹאֶה שֶׁאַף עַל פִּי כֵן יִצְרִי מִתְגַּבֵּר עָלַי וּמִתְגָּרֶה בִּי עַתָּה בְּיוֹתֵר דָּיְיקָא. אָז, אָנָּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַחֵם עָלַי בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא אֶפֹּל עַל יְדֵי זֶה לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם. רַק זַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק לִבְלִי לָצֵאת עַל כָּל פָּנִים מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה בִּפְשִׁיטוּת. וַאֲקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב “אַל תִּצְדָּק הַרְבֵּה וְאַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה”, שֶׁלֹּא אַרְשִׁיעַ הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי שֶׁרָצִיתִי לִצְדֹּק הַרְבֵּה וְלֹא עָלְתָה בְּיָדִי עֲדַיִן. וּתְרַחֵם שֶׁאֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה בֶּאֱמֶת וְאֶהְיֶה חָזָק בָּזֶה הַרְבֵּה, וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ אֵלֶךְ לָבֶטַח דַּרְכִּי. וְאֶזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לְעוֹרֵר אֶת עַצְמִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִסְתֹּם עֵינַי בְּכָל עֵת מֵחֵיזוֹ דְּהַאי עָלְמָא, וּלְבַטֵּל עַצְמִי אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ. וּתְרַחֵם שֶׁאֶזְכֶּה לְבַטֵּל עַצְמִי בֶּאֱמֶת מֵעָתָּה, לָצֵאת מֵחֵיזוֹ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת, וַאֲזַי בְּוַדַּאי מַה טוֹב חֶלְקִי. אַךְ אֲפִילוּ אִם עֲדַיִן לֹא אֶזְכֶּה לָזֶה, עַל כָּל פָּנִים תְּאַמֵּץ כֹּחִי שֶׁלֹּא אֶפֹּל מִזֶּה כְּלָל וּכְלָל. רַק אֲחַזֵּק עַצְמִי לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר עַל פִּי דַּרְכֵי הַתּוֹרָה. וְהַתּוֹרָה תְּשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁרוֹצָה לְהִתְגָּרוֹת בִּי חַס וְשָׁלוֹם:

## ד

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם בָּרוּךְ הוּא. זַכֵּנִי לִרְצוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת. וּתְרַחֵם עָלַי, שֶׁאֶזְכֶּה תָּמִיד לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אֲנִי שָׁם. וְאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר וּלְהַעֲלוֹת אֶת בְּחִינַת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנִי שָׁם, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, דְּהַיְנוּ אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - שֶׁאַתָּה מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּתְזַכֵּנִי לַעֲבֹד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם מָקוֹם שֶׁיִּמְנָעֵנִי. וַאֲפִילוּ אִם נָפַלְתִּי לְאֵיזֶה מָקוֹם לֹא טוֹב בְּחֲטָאָי, וַאֲפִילוּ לְמָקוֹם נָמוּךְ וּמְגֻשָּׁם וּמְלֻכְלָךְ מְאֹד, חַס וְחָלִילָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אַף עַל פִּי כֵן, תְרַחֵם שֶׁאֶזְכֹּר אוֹתְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאַתָּה מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁאֶצְלְךָ יֵשׁ מָקוֹם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְעַל כֵּן זַכֵּנִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶּׁאֵין שׁוּם נְפִילָה בָּעוֹלָם כְּלָל, וּמִכֹּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר נִדָּחְתִי לְשָׁם אֶחֱזֹר אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַאֲקַיֵּם בֶּאֱמֶת: “וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ”. מִשָּׁם דָּיְיקָא - מִמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנִי שָׁם:

## ה

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַב הָרַחֲמָן. אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְשֶׁכָּל מַעֲשֵׂינוּ הֵם בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא. אֲבָל אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַתָּה כִּבְיָכוֹל לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם. וְשָׁם כֻּלּוֹ טוֹב וְאֵין שָׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא כְּלָל, וְשָׁם נִמְתָּק הַכֹּל. זַכֵּנוּ לְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר גִּלִּית אָזְנֵינוּ בַּכָּתוּב “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אַתָּה וְכוּ’ יָמִים יֻצָּרוּ וְלֹא אֶחָד בָּהֶם”. הַיְנוּ שֶׁאֵדַע תָּמִיד שֶּׁאֵין שׁוּם מָקוֹם וּזְמַן לִבְרֹחַ וּלְהִתְיָאֵשׁ חַס וְחָלִילָה מִמְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם אֶצְלְךָ, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וְהַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם - וְכֵן לְעִנְיָן הַזְּמַן. וְעַל כֵּן זַכֵּנִי נָא שֶׁבְּכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם אֶמְצָא אוֹתְךָ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַמָּקוֹם בִּכְלָלוֹ וְכֵן הַזְּמַן בִּכְלָלוֹ הַכֹּל הוּא מֵאִתָּךְ תִּתְבָּרַךְ. וְזַכֵּנִי לִתְשׁוּבָה אֲמִתִּית שֶׁעַל יָדָהּ אֶתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְאֶעֱלֶה לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם וְהַזְּמַן:

## ו

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד. עָזְרֵנִי נֶגֶד כָּל הַבִּלְבּוּלִים, הַתַּאֲווֹת וְהַמַּחְשָׁבוֹת רָעוֹת וְזָרו﻿ֹת הָרוֹדְפִים אַחֲרַי וּמְבַלְבְּלִים אוֹתִי בְּכָל עֵת וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְיֵשׁ לִי יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מֵהֶם. זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לִבְחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה. שֶׁיִּהְיֶה לִי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבַצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים. וְאֶתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתְךָ וּתְרַחֵם שֶׁלֹּא אֶפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר. וְלֹא יִּהְיֶה אִכְפַּת לִי וְלֹא תִּקְצָר רוּחִי מִשּׁוּם בִּלְבּוּל וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת - מַה שֶׁהַבַּעַל דָּבָר רוֹצֶה לְהַכְנִיס בְּדַּעְתִּי כְּאִלּוּ אָפֵס תִּקְוָה, חַס וְחָלִילָה. זַכֵּה אוֹתִי לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל, רַק תְּחַזֵּקֵנִי מְאֹד כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. וְתַמְשִׁיךְ עָלַי דַּעַת וְרַחֲמִים אֲשֶׁר אֵיךְ שֶׁאֲנִי, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נָפַלְתִּי נְפִילָה זֹאת בְּעַצְמִי כַּמָּה פְּעָמִים, אַף עַל פִּי כֵן אֵין יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. וְזַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, וְלֹא אֶפֹּל לְזִקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא כְּלָל. שֶׁלֹּא יִדְמֶה בְּעֵינָי שֶׁכְּבָר נִזְקַנְתִי בַחֲטָאָי וּבְמַעֲשַׂי, שֶׁאֲנִי רָגִיל בָּהֶם עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי לָצֵאת מֵהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן, חַס וְחָלִילָה. הַצִּילֵנִי מִדֵּעוֹת מְשֻׁבָּשׁוֹת כָּאֵלּוּ. וּבֶאֱמֶת זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁבְּכָל יוֹם, בְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה יֵשׁ בְּיָדִי - וּבְיַד כָּל אָדָם - כֹּחַ לְהִתְחַדֵּשׁ וְלִהְיוֹת נַעֲשֶׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ. כִּי אַתָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם, וְאֵין שָׁעָה דּוֹמָה לַחֲבֶרְתָּהּ. עַל כֵּן זַכֵּנִי וְגָלֵה בִּי כֹּחַ לְהִתְחַזֵּק וּלְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. וְלִפְעָמִים צָרִיךְ אֲנִי לְהִתְחַדֵּשׁ וּלְהַתְחִיל כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי לְפָנֶיךָ אֲבִי. וּתְרַחֵם עָלַי, שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה כָּךְ זְמַן אָרוֹךְ, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, זַכֵּנִי לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמִי בְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. וְשֶׁאֶשְׁכַּח לְגַמְרֵי כָּל מַה שֶׁעָבַרְתִּי עַד הֵנָּה, וְאַתְחִיל מֵעָתָּה מֵחָדָשׁ מַמָּשׁ כָּל מַה שֶׁאֲנִי יָכוֹל, וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם בִּלְבּוּל וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת כְּלָל. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לַאֲרִיכַת אַפָּיִם, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ רוּחִי, וְאֶעֱבֹר עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְנִיעוֹת, וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דָּבָר וְלֹא תִּקְצָר רוּחִי מִכָּל מַה שֶׁעוֹבֵר עָלַי. רַק זַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק בְּךָ, מַלְכִּי, בְּכָל מַה שֶּׁאוּכַל. כִּי אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַלֵּא רַחֲמִים בְּכָל עֵת וַחֲסָדֶיךָ יְהֹוָה לֹא תַּמְנוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ:

## ז

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁלִּי וְשֶׁל רוֹב הָעוֹלָם מִמְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק מֵחֲמַת נְפִילוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת. כִּי הִתְנַסֵיתִי כַּמָּה פְּעָמִים, וְהִתְחַלְתִּי בַּעֲבוֹדָתְךָ, וְאַחַר כָּךְ נָפַלְתִּי לְמַה שֶׁנָּפַלְתִּי, וְכָךְ כָּל אֶחָד כְּפִי נְפִילָתוֹ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְאַתָּה יוֹדֵעַ, מַלְכִּי, אֲשֶׁר בְּכַמָּה בְּחִינוֹת קְצָת הִתְעוֹרַרְתִּי לְהַתְחִיל עוֹד הַפַּעַם אוֹ כַּמָּה פְּעָמִים. אֲבָל כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁאַף עַל פִּי כֵן נָפַלְתִּי אַחַר כָּךְ, עַל כֵּן נִתְיָאַשְׁתִי בְּעַצְמִי. אֲבָל בֶּאֱמֶת, כָּךְ גִּלִיתָ לָנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁכָּל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל דָּבָר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא זָקֵן דְּסִטְרָא אַחֲרָא כִּי נִקְרָא זָקֵן וּכְסִיל. וְהוּא רוֹצֶה לְהַפִּיל אוֹתִי וְכָל אָדָם לִידֵי זִקְנָה וְתַשּׁוּת כֹּחַ, חַס וְחָלִילָה, כְּאִלּוּ כְּבָר נִזְקַנְתִי בְּחֲטָאָי וּבְמַעֲשַׂי עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּנּוֹת עוֹד. וּבְכֵן, זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא כֵן הוּא. רַק אֶזְכֶּה לְהַאֲמִין שֶׁבְּכָל יוֹם אֲנִי בְּרִיָּה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁמְּבָרְכִין עַל זֶה כַּמָּה בְּרָכוֹת בְּבִרְכוֹת הַשַּׁחַר. וְזַכֵּנִי שֶּׁאֶתְחַזֵּק בְּכָל עֵת וְאֶהְיֶה דּוֹמֶה בְּעֵינָי כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַדְתִּי, וּכְאִלּוּ הַיּוֹם אֲנִי מְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ. בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

## ח

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַתָּה וְתוֹרָתְךָ הוּא אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית. זַכֵּנִי לְהַאֲמִין זֹאת בֶּאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶּׁאֵין עֲלִיָּה בָּעוֹלָם לְפִי גְּדֻלָּתְךָ תִּתְבָּרַךְ, כִּי גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וְכוּ’, כְּמוֹ כֵּן אֵין יְרִידָה בָּעוֹלָם. כִּי בְּכָל הַיְרִידוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ יְרִידָה גְּרוּעָה בְּיוֹתֵר. וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ יְרִידָה גְּרוּעָה מִזּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, זַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק לִבְלִי לִפּוֹל יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם. רַחֵם עָלַי, אֲבִי מַלְכִּי וּבוֹרְאִי, רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הַאֵינְסוֹפִיִּים. זַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הִיא בְּכֹחָם, בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁלֹּא עָמְדוּ לְעוֹלָם עַל מַדְרֵגָה אַחַת וְעָלוּ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר. וַאֲפִילוּ כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה שֶׁבַּמַּדְרֵגוֹת, אֲפִילוּ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה וְנוֹרָאָה מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הִסְתַּפְּקוּ אֶת עַצְמָן בָּזֶה. וְזַכֵּנִי לֵילֵךְ בְּדַרְכָּם, וְלִשְׁאֹב כֹּחַ מֵאִתָּם, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ לָנוּ, כִּי הֲלֹא אַתָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין סוֹף וּמִי יוֹדֵעַ מַה שֶׁיְּכוֹלִים בָּזֶה הָעוֹלָם לְהַשִּׂיג עוֹד. וְזַכֵּנוּ לְהַתְחִיל כְּמוֹתָם מַמָּשׁ, לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, עַד שֶׁבֶּאֱמֶת נָבוֹא בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יְתֵרָה מְאֹד - וְכֵן לְעוֹלָם. כִּי רַק אַתָּה יוֹדֵעַ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶּׁבְּכֹחַ צַדִּיקִים אֵלּוּ יֵשׁ תִּקְוָה לְכָל הַנּוֹפְלִים, וְאֵין יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁמִּירִידָה כָּזֹאת, כְּשֵׁם שֶׁיָּרַדְתִּי אֲנִי, אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת, חַס וְחָלִילָה. אַף עַל פִּי כֵן, מִי יוֹדֵעַ גְּדֻלַּת חֲסָדֶךָ, יְהֹוָה, כִּי יֵשׁ חֶסֶד כָּזֶה אֶצְלְךָ תִּתְבָּרַךְ, שֶׁמִּכָּל מָקוֹם אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת. וְזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמֶת וְכֵן אֵדַע נֶאֱמָנָה, שֶׁכָּל צְעָקָה וּצְעָקָה שֶׁאֲנִי צוֹעֵק אֵלֶיךָ, אֲפִילוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אַחַר כָּךְ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲשֶׁר לְךָ הַגְּדֻלָּה לְבַדֶּךָ. אָנָּא מִמְּךָ, הוֹשִׁיעֵנִי וְקָרְבֵנִי, וְאֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר בְּכָל עֵת מַשִּׂיגִים שֶׁכְּמוֹ שֶּׁאֵין עֲלִיָּה לְעוֹלָם, כְּמוֹ כֵּן אֵין יְרִידָה לְעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת מִשָּׁם. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כַּאֲשֶׁר גִּלִּית לָנוּ עַל יָדָם. כִּי כָּל מַה שֶׁהַצַּדִּיק עוֹלָה לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר וּמַשִּׂיג גְּדֻלָּתְךָ יִתְבָּרַךְ, הוּא מַשִּׂיג יוֹתֵר חֲסָדֶיךָ הַשֵּׁם. שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלָּתְךָ, כִּי מִדַּת חַסְדְּךָ נִקְרֵאתָ גְּדֻלָּה, כָּךְ הוֹדַעְתָּנוּ. וְעַל כֵּן, זַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוֹכִים לְהַשִּׂיג בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר גְּדֻלָּתְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הָיִינוּ, גֹּדֶל חֲסָדֶיךָ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג כִּי אֵין שׁוּם יְרִידָה וּנְפִילָה בָּעוֹלָם וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם. כִּי הֵם מַשִּׂיגִים בְּכָל פַּעַם חֲסָדִים כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם עִקַּר גְּדֻלָּתְךָ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַכֹּל יְכוֹלִין לַעֲלוֹת. וְעַל כֵּן רַחֵם, שֶׁאֲפִילוּ הַקְּטַנִּים בַּמַּעֲלָה מְאֹד, וְאַף אֲנִי, אֲפִילוּ אִם נָפַלְנוּ לְרִשְׁעוּת גָּמוּר חַס וְחָלִילָה, אַף עַל פִּי כֵן, כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי יָכוֹל לָזוּז עוֹד בְּאֵבֶר אֶחָד, זַכֵּנִי לְהַאֲרִיךְ אַפִּי וְרוּחִי. וּתְרַחֵם שֶׁאֲצַפֶּה לִישׁוּעָה תָּמִיד, וְאֶתְגַּבֵּר לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בְּכָל מַה שֶׁאוּכַל, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּי אֵין שׁוּם תְּנוּעָה דִּקְדֻשָּׁה, וְלֹא שׁוּם אֲנָחָה וּצְעָקָה וְכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ’ נֶאֱבַד כְּלָל לְעוֹלָם. “כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם יְהֹוָה”, כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית:

## ט

הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. רַחֵם עָלַי בֶּאֱמֶת, וְזַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, שֶׁלִּפְעָמִים הַנְּפִילָה וְהַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעַלִיָּה. וְתֶן בִּי אֱמוּנָה וְדַעַת לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁעִקַּר הַנְּפִילָה הוּא כְּדֵי שֶּׁאֶתְחַזֵּק וְאֶחֱזֹר וְאַתְחִיל וַאַחָדֶש חִיּוּתִי וּמֹחִי, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם זֹאת בֶּאֱמֶת - שֶׁזֶּה עִקַּר הָעֲבוֹדָה. זַכֵּנִי לִחְיוֹת חַיִּים חֲדָשִׁים בַּעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת:

## י

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי טָעוּת וּסְבָרוֹת שֶׁקֶר. בְּעִקָּר מַה שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם טוֹעִים בְּעַצְמָם וְסוֹבְרִים שֶׁנַּפְשָׁם אֵינָהּ קְדוֹשָׁה מִשָּׁרְשָׁהּ. וְלָכֵן קָשֶׁה לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיךָ, יְהֹוָה, לִהְיוֹת אִישׁ צַדִּיק אוֹ אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שְׁאָר צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, כַּאֲשֶׁר מֻרְגָּל בְּפִי אֲנָשִׁים לוֹמַר. אוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין מֵאִישׁ צַדִּיק, אוֹ מֵאִישׁ כָּשֵׁר וְיָרֵא בֶּאֱמֶת, וּמַתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר בָּהֶם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה גַּם כֵּן לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִשְׂרָאֵל עַם קָדְשֶׁךָ מְּלֵאִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וְהִתְקָרְבוּת אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד. אַךְ הַרְבֵּה אוֹמְרִים אַחַר כָּךְ תֵּכֶף, מִי יָכוֹל לְהִתְדַּמּוֹת לָזֶה הָאִישׁ הַצַּדִּיק וְכוּ’ כִּי הָיָה נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה מִנְּעוּרָיו. תְרַחֵם עָלַי וְתַרְחִיקֵנִי מִדִּבּוּרִים וּסְבָרוֹת כָּאֵלֶּה, כְּאִלּוּ צִדְקַת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הוּא רַק מִצַּד הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִתּוֹלְדוֹתָם, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כְּמוֹ שֶגִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק אֲשֶׁר גִּילָה בְּרַחֲמֶיךָ, כִּי עִקַּר צִדְקַת הַצַּדִּיק הוּא רַק עַל יְדֵי יְגִיעָתוֹ וְטִרְחָתוֹ בַּעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ, כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים הַרְבֵּה, כַּאֲשֶׁר רַק אַתָּה יוֹדֵעַ, כַּמָּה שֶׁהִתְגַּבֵּר וְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם, וְלֹא הֵנִיחַ אֶת עַצְמוֹ לִפּוֹל בְּשׁוּם אֹפֶן. וְכַמָּה הִרְבָּה בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים לְפָנֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁזָּכָה לְמַה שֶׁזָּכָה. וְזַכֵּנִי לֵידַע בֶּאֱמֶת וּלְהַאֲמִין בְּלֶב שָׁלֵם, שֶׁכָּל אָדָם, וְאַף אֲנִי, יָכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹתָם, כִּי הַבְּחִירָה חוֹפְשִׁית כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “כֶּתֶר שֵׁם טוֹב מֻנָּח” וְכוּ’. וּבֶאֱמֶת עִנְיַן הַטָּעוּת הַזֶּה שֶׁסּוֹבֵר אֲנִי שֶׁנַּפְשִׁי אֵינָהּ קְדוֹשָׁה מִשָּׁרְשָׁהּ, וּמֵחֲמָת זֶה אֵינִי מִתְגַּבֵּר לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת. שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת הַחִלּוּף שֶׁנֶּחְלַף בֵּן הַמֶּלֶךְ לְבֵן הָעֶבֶד, כְּמוֹ שֶׁהֶאָרְתָּ עֵינֵינוּ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. מֵחֲמָת הַחִלּוּף הַזֶּה הוּא נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, וְהָלָךְ בִּדְרָכִים לֹא טוֹבִים, עַד שֶׁהָיָה מְסֻפָּק בְּעַצְמוֹ אִם הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ אוֹ בֶּן הָעֶבֶד. אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ, מַלְכִּי, שֶׁכְּמוֹ כֵּן הוּא אֶצְלִי, וּבְכָל אָדָם הָרָחוֹק מִמְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּפְרָט בְּתֹקֶף סוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה. שֶׁהִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁכַּמָּה בְּנֵי אָדָם, וְכֵן אֲנִי הַרְבֵּה, מְיָאֲשִים אֶת עַצְמֵנוּ, כְּאִלּוּ נַפְשֵׁנוּ אֵינָהּ מְסֻגֶּלֶת כְּלָל לַעֲבוֹדָתְךָ הַשֵּׁם. רַחַמֶנִי שֶׁאֵדַע בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל זֶה הוּא רַק פִּתּוּי הַיֵּצֶר, הַצִּילֵנִי מִפִּתּוּיָו הָרָעִים. וְאָנָּא, יְהֹוָה, הוֹשִׁיעָה נָא וְזַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁנֶּפֶשׁ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה וִיקָרָה מְאֹד מְאֹד, וְכֻלָּנוּ בְּחִינַת בְּנֵי מְלָכִים, וִיכוֹלִים אָנוּ לִזְכּוֹת לְמַדְרְגוֹת גְּבוֹהוֹת וּקְדוֹשׁוֹת מְאֹד כְּמוֹ כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים. וְאֵדַע כִּי גַּם עֲלֵיהֶם עָבְרוּ מַחֲשָׁבוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה. אַךְ הֵם הָיוּ מַשְׂכִּילִים לִבְלִי לְהָנִיחַ לְהַטְעוֹת אוֹתָם, וְהִתְגַבְּרוּ וְהִתְחַזְּקוּ מְאֹד עַד שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶׁזָּכוּ - אַשְׁרֵי לָהֶם. זַכֵּנוּ בְּכֹחָם, לָלֶכֶת בְּדַרְכָּם הַקְּדוֹשָׁה, וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת הַכָּתוּב “וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי יְהֹוָה”: “יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ”:

## יא

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נוֹתֵן הַתּוֹרָה, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. רַחֵם עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְעִקָּר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה. רַחֵם עַל כָּל אֶחָד, וְעָלַי, וְזַכֵּנוּ לְבָרֵךְ אוֹתְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַתָּ לָנוּ אֶת תוֹרָתֶךָ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְגוּלָה וּמַקִּיף. רַק אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל מַה בָּחַרְתָּ בָּנוּ יוֹתֵר מִכֻּלָּם. כְּמוֹ שֶּׁטָּעַן שָׂרוֹ שֶׁל מִצְרַיִם בֶּאֱמֶת: “הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה” וְכוּ’. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת, כָּךְ הֵאַרְתָּ דַּעְתֵּנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁאָנוּ יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים סְגוּלָה. כִּי הִתְקָרְבוּתֵנוּ אֵלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם הוּא רַק כְּמוֹ סְגוּלָה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג. שֶׁזֶּה בְּחִינַת סוֹד הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, הַכְּלוּלָה מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נְקוּדַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, עַם יִשְׂרָאֵל. אֲשֶׁר רַק אַתָּה יוֹדֵעַ סוֹד זֶה בֶּאֱמֶת, שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה עוֹמֶדֶת בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן, וְזֹאת הַנְּקֻדָּה הִיא עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים. שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲלוֹת מֵהָרַע שֶׁל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמָד, וְלִכְנוֹס לִכְלָל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

וְעַל כֵּן, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זַכֵּה אוֹתִי, וְאֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִילוּ אִם נָפַלְתִּי לְמָקוֹם שֶׁנָּפַלְתִּי, עַד שֶׁכִּמְעַט אֵינִי יוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְזֻהֲמַת הָעַכּוּ”ם מֵחֲמַת עֹצֵם רִבּוּי קִלְקוּלַי, חַס וְחָלִילָה. אַף עַל פִּי כֵן, זַכֵּנִי גַּם אָז, לְחַזֵּק עַצְמִי בִּנְקֻדַּת יַהֲדוּתִי שֶׁיֵּשׁ לִי מִצַּד הַתּוֹלָדָה - שֶׁאֲנִי מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל. אַף עַל פִּי שֶׁכִּמְעַט אֵינִי מַרְגִּישׁ בְּעַצְמִי קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵעֹצֶם קִלְקוּלַי, אַף עַל פִּי כֵן רַחֵם עָלַי בֶּאֱמֶת שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בָּזֶה מְאֹד. כִּי הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה הַכְּלָלִיּוּת הַזֹּאת שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקוּדַת מֹשֶׁה שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל אֶחָד, כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתָּנוּ, הוּא סוֹד גָּדוֹל אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ. וְעַל כֵּן, אַדְּרַבָּא, אֲנִי שֶׁנָּפַלְתִּי בְּדַּעְתִּי כָּל כָּךְ, בְּוַדַּאי אֲנִי בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְהוֹדוֹת וּלְבָרֵךְ עַל חֶלְקִי, שֶׁאֲנִי מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עֲשִׂיתָנִי גּוֹי. וּמְלֻבָּשׁ בִּי, בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, נְקוּדָה קְדוֹשָׁה כָּזֹאת, אֲשֶׁר הִיא עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָעַמִּים. וְעַל יְדֵי הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת זַכֵּנִי, וְאֶת כֻּלָּם, לַעֲלוֹת מִשְּׁמָד מַמָּשׁ, חַס וְחָלִילָה, לְרָצוֹן:

הַמַּבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, רַחֵם נָא עָלַי שֶׁלֹּא אֲיַאֵשׁ אֶת עַצְמִי. שֶׁלֹּא אֶהְיֶה בִּבְחִינַת “וַאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם נִהְיֶה כַּגּוֹיִם”, וּכְמוֹ שֶגִּלִּיתָ לָנוּ בְּתוֹרָתְךָ עַל יְדֵי צַדִּיקְךָ, שֶׁזֶּה הָיָה בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה. וְתַצִּילֵנוּ מִפְּגַם זֶה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶּׁפָּגְמוּ בָּזֶה מֵחֲמַת שֶׁנָּפְלוּ בְּדַעְתָּם מְאֹד, עַל יְדֵי שֶׁיָּדְעוּ עֹצֵם קִלְקוּלָם עַד אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה הָיָה קָשֶׁה לָהֶם לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מְּקַיְּמִים אוֹתָהּ. אָנָּא, בְּרַחֲמֶיךָ הַנִּשְׂגָּבִים, הַבְדִּילֵנוּ נָא מִן הַטּוֹעִים וְתַצִּילֵנוּ בֶּאֱמֶת מִפְּגַם זֶה אֲשֶׁר הוּא דָּיְיקָא שֶּׁגָּרַם חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהַגָּלוּת, כְּמַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא, אַף עַל פִּי כֵן, תְרַחֵם, שֶׁלֹּא אֲיַאֵשׁ אֶת עַצְמִי, חַס וְחָלִילָה. רַק אַדְּרַבָּא, תְּזַכֶּה אוֹתִי בְּיוֹתֵר לְבָרֵךְ עַל חֶלְקִי, עַל נְקוּדוֹת קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתִי - שֶׁזֶּה עִקַּר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה. וְזַכֵּנִי לְחַפֵּשׂ אַחַר נְקוּדוֹת טוֹבוֹת מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בִּי עֲדַיִן, וְאֶזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בָּהֶם, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה בֶּאֱמֶת תַּעֲלֵנִי מִשְּׁמָד לְרָצוֹן. אַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ זֹאת, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁלִּזְכּוֹת לְכָל זֶה - הָעִקָּר הוּא עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה. הוֹשִׁיעֵנִי וְקָרְבֵנִי אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וּתְרַחֵם שֶׁנִּתְקָרֵב אֲלֵיהֶם חִישׁ קַל מְהֵרָה, וְהֵם בְּרַחֲמִים יְעוֹרְרוּ וְיָאִירוּ בָּנוּ הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, וְעַל יְדֵי זֶה יַמְתִּיקוּ כָּל הַדִּינִים וַיַּעֲלוּ אוֹתָנוּ מִשְּׁמָד לְרָצוֹן. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”:

## יב

בּוֹרֵא הַכֹּל, אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, אֲשֶׁר מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. זַכֵּה אוֹתִי, בְּרַחֲמֶיךָ, לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת עִקַּר מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהִיא אֱמוּנַת הָרָצוֹן שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנְךָ יִתְבָּרַךְ. בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים תַּמְשִׁיךְ עָלַי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, וִיקֻיַּם בִּי בֶּאֱמֶת “בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים”, כְּשֵׁם שֶׁהִזְהִירוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמִי הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה וּלְקַשֵּׁר כָּל מַחְשְׁבוֹתַי וְלִבִּי וְדַעְתִּי לָרָצוֹן הַזֶּה. וּתְרַחֵם עָלַי, שֶׁיִּהְיוּ תָּמִיד כָּל תְּשׁוּקָתִי וְכִּסּוּפִי וּרְצוֹנִי חָזָק רַק לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי הַנִּצְחִי, וּתְאַמֵּץ כֹּחִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, לְהִתְחַזֵּק בְּהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְאַף אִם עוֹבֵר עָלַי מַה שֶׁעוֹבֵר, אַף עַל פִּי כֵן תוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁלֹּא אַרְפֶּה אֶת הָרָצוֹן בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם. וְהָעִקָּר שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהַאֲמִין שֶׁבְּכָל יוֹם נַעֲשִׂים חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי. עַל כֵּן תְרַחֵם עָלַי שֶּׁאוּכַל לְהִתְחַזֵּק כְּפִי שֶׁצָּרִיךְ בֶּאֱמֶת, לְהַמְתִּין וּלְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ יוֹם יְשׁוּעָתִי. וְאֵדַע בֶּאֱמֶת כִּי אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְקַיֵּם עוֹלָמְךָ וּבְרֹב טוּבְךָ מְחַדֵּשׁ אַתָּה בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. וְזֹאת כְּדֵי לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּרְצוֹנוֹת חֲדָשִׁים וַחֲזָקִים אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, קָדוֹשׁ עַל כָּל קְדוֹשִׁים, טָהוֹר עַל כָּל טְהוֹרִים. אַתָּה הֵאַרְתָּ עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתְךָ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עִנְיַן טָהֳרַת הַטְּמֵאִים אֲשֶׁר תָּלִיתָ טָהֳרָתָן בַּיָּמִים. כִּי גִּלִיתָ שֶׁיֵּשׁ הַטְּעוּנִים רַק הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם וּבְחִינוֹת שֶׁבָּהֶם גְּמַר הַטָּהֳרָה וְהַיְשׁוּעָה תָּלוּי עַד שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם שֶׁאַחֲרָיו. וְיֵשׁ שֶׁטְּעוּנִים שִׁבְעָה יָמִים לְטָהֳרָתָן. וּכְּשֶׁהוֹצֵאתָנוּ מִמִּצְרַיִם סָפַרְנוּ שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה. וְהָעִקָּר שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק בְּכָל אֵלּוּ הַיָּמִים אֲשֶׁר אֵינִי זוֹכֶה עֲדַיִן לִשְׁלֵמוּת טָהֳרָתִּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן תְּחַזְקֶנִי בָּהֶם בְּכָל יוֹם וָיוֹם בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים חֲדָשִׁים. וְשֶׁאֶהְיֶה חָזָק בָּזֶה מְאֹד מְאֹד בְּכָל מַה שֶׁיַּעֲבֹר עָלַי, עַד שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּטוּבְךָ לְיוֹם יְשׁוּעָתִי וְטָהֳרָתִּי בִּשְׁלֵמוּת. וְעוֹד לִמַּדְתָּנוּ, מַלְכֵּנוּ, שֶׁיֵּשׁ בְּחִינוֹת שֶׁבָּהֶם זוֹכִין לְעִקָּר גְּמַר הַטָּהֳרָה אַחַר בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ﻿ לְגַמְרֵי, הַיְנוּ אַחַר הַפְּטִירָה מִן הָעוֹלָם בִּבְחִינַת "וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים”, שֶׁהוּא הַחֵלֶק הַטּוֹב לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּזְכֶּה אֵלָיו בְּרַחֲמֶיךָ תֵּכֶף אַחַר בִּיאַת שִׁמְשֶׁנוּ. וּתְרַחֵם שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְהִתְגַּלְגֵּל וְלִסְבֹּל מַה שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁלֹּא הֵכִין עַצְמוֹ כְּלָל כָּל יְמֵי חַיָּיו וְלֹא הִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הָרְצוֹנוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַלָּלוּ בְּכָל יוֹם וְיוֹם. הַצִּילֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי, לִי וּלְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, מִזֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים. וְאָנָּא, תְרַחֵם נָא, כִּי אָז בְּיוֹמֵנוּ הָאַחֲרוֹן יִתְקַבֵּץ כָּל מַה שֶׁזִּכִּיתָנִי לַחֲטוֹף טוֹב בְּזֶה הָעוֹלָם, וְכָל רָצוֹן וְרָצוֹן טוֹב שֶׁהָיָה לִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיַּי, כִּי רַק זֶה הוּא תִּקְוָתִי וְהַשְׁאָרָתִּי לָנֶצַח:

## יג

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֲשֶׁר לֹא לְחִנָּם נִקְרֵאתָ רַחוּם וְחַנּוּן. רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְזַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב וְלִהְיוֹת מֵהַמְקֹרָבִים לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה. וּבְכֹחוֹ זַ"ל נִזְכֶּה לִהְיוֹת נִזְהָרִים לִבְלִי לִפּוֹל חַס וְחָלִילָה לִידֵי זִקְנָה לְעוֹלָם. וְאֵיךְ שֶׁאָנוּ, אֵיךְ שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם, זַכֵּנוּ לְהַאֲמִין שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם הוּא עִנְיַן חָדָשׁ לְגַמְרֵי. וּתְרַחֵם שֶׁנֵּדַע וְנַאֲמִין בֶּאֱמֶת כִּי אַתָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְנֵדַע וְנַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁעַל יָדָם הוֹדַעְתָּנוּ כִּי בְּוַדַּאי “לֵית יוֹם דְּלֵית בֵּיהּ טוֹב - רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ גָּדֵר מִלְּבַר”. זַכֵּנִי לְהַאֲמִין בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ נִפְסַק לְעוֹלָם עַד שֶׁאַמְשִׁיךְ חֲסָדִים חֲדָשִׁים לָעוֹלָם בְּכָל יוֹם. וְעַל יְדֵי זֶה זַכֵּנִי בַּחֲסָדֶיךָ לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם אוֹר קְדֻשָּׁה וָדָעַת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָאִיר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן בְּכָל יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר:

## יד

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, אֲשֶׁר לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר. רַחֵם עָלַי, אֲבִי מַלְכִּי וֵאלֹהַי, זַכֵּנִי לִרְצוֹת לָחוּס עַל עַצְמִי וְלַחְשֹׁב עַל תַּכְלִיתִי הַנִּצְחִי. כִּי כָּל תַּקָּנָתִי הִיא שֶׁאֵיךְ שֶׁאֲנִי, אֵיךְ שֶׁאֲנִי, תְּזַכֵּנִי שֶׁאֶהֱיֶה בְּעֵינֵי עַצְמִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ. וְאֵדַע בֶּאֱמֶת כִּי אֲנִי נַעֲשָׂה כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה בְּכָל יוֹם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מְבָרְכִין כָּל בִּרְכּוֹת הַשַּׁחַר, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ. וְעַל כֵּן, אֵיךְ שֶׁאֲנִי, תְרַחֵם עָלַי שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בְּכָל יוֹם חֲדָשָׁה אֶצְלִי לְגַמְרֵי. כִּי אֲנִי, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עוֹשֶׂה כַּמָּה מִצְווֹת בְּכָל יוֹם, צִיצִית וּתְפִילִין וְכַיּוֹצֵא. אַךְ הָעִקָּר, רַחַמֶנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶרְאֶה וְאֶזְכֶּה לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי בְּכָל יוֹם, שֶׁזֶּה הַיּוֹם שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בּוֹ עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם וְכֵן לֹא יִהְיֶה עוֹד הַיּוֹם הַזֶּה בָּעוֹלָם. וְהָעֲבוֹדָה אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶּׁצְּרִיכִין בְּזֶה הַיּוֹם הִיא חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי וְרַק עָלַי נָפַל חוֹבַת הַיּוֹם. עָלַי, אֲנִי זֶה שֶׁעוֹמֵד בְּזֶה הַדּוֹר, בְּזֶה הַיּוֹם. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה כִּי אֲנִי דַּיְקָא צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּעֲבוֹדָה זֹאת, וְלֹא מַלְאַךְ וְלֹא שָׂרַף וַאֲפִילוּ נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן עֶלְיוֹן אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשְׁלִים הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת. רַק זַכֵּנִי לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת הַפָּסוּק “חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם”, כָּמוֹנִי הַיּוֹם דַּיְקָא. הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הַיּוֹם, בְּאֵיזוֹ מַדְרֵגָה פְּחוּתָה שֶׁאֲנִי, אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁאֲנִי חַי - אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ דַּיְקָא. אַדְּרַבָּא, תְרַחֵם עָלַי שֶׁאַשְׂכִּיל בֶּאֱמֶת, וְכָל מַה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי שֶׁאֲנִי גָּרוּעַ וּמְקֻלְקָל בְּיוֹתֵר, אֵדַע שֶׁעַל יָדִי דַּיְקָא יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. כְּשֶׁאֲנִי אֶתְקָרֵב אֵלֶיךָ, בִּבְחִינַת "כַּד אַתִּי יִתְרוֹ וְכוּ', כְּדֵין אִסְתַּלַּק וְאִתְיַקַּר שִׁמְךָ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא". כִּי גִּלִּיתָ לָנוּ שֶׁעִקַּר גְּדֻלָּתְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא דַּיְקָא כְּשֶׁהָרְחוֹקִים מִתְקָרְבִים אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ:

זַכֵּנִי לְקַבֵּל וּלְקַיֵּם אֶת עִקַּר הָעֵצָה לְקִיּוּם הַתּוֹרָה - לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. וַאֲפִילוּ אִם אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם מִגֹּדֶל הִתְגָּרוּת וְהִתְגַּבְּרוּת הַגָּלוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אַף עַל פִּי כֵן, זַכֵּנִי לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם לְהָכִין וּלְהַזְמִין אֶת עַצְמִי מֵחָדָשׁ לַעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ. שֶׁזֶּה בְּחִינַת “אֶהְיֶה - דָּא אָנָּא זָמִין לְמֶהֱוֵי”, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְלִפְעָמִים, אִם צָרִיךְ, זַכֵּנִי לְהַתְחִיל בְּיוֹם אֶחָד כַּמָּה וְכַמָּה הַתְחָלוֹת חֲדָשׁוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּכָל שָׁבוּעַ וְכוּ’. וּתְרַחֵם עַד שֶׁאַחַר כָּךְ יִצְטָרְפוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת הָאֵלֶּה וְיָבוֹאוּ לְעֶזְרָתִי כִּי “לֵית רְעוּתָא טָבָא דְאִתְאֲבִיד”, וְעַל יְדֵי זֶה זַכֵּנִי אַחַר כָּךְ בְּחֶמְלָתְךָ לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר עֲבוֹדָתִי בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי. וְהָעִקָּר שֶׁתְּזַכֵּנִי לְסַלֵּק מִדַּעְתִּי בְּכָל יוֹם וּבְכָל פַּעַם כָּל מַה שֶׁעָבַר עָלַי עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתָה הַשָּׁעָה. וְכָל הַהַתְחָלוֹת מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁהִתְחַלְתִּי לַעֲבוֹד אוֹתְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד עַתָּה, לֹא יַעֲלוּ אֶצְלִי בְּחֶשְׁבּוֹן כְּלָל, רַק כְּאִלּוּ לֹא הִתְחַלְתִּי עֲדַיִן מֵעוֹלָם כְּלָל:

מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים. אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקְךָ, כִּי עִקַּר הַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת שֶׁלִּי, וְשֶׁל כָּל אֶחָד, הֵם מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לִי בְּדַּעְתִּי שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְנָפַלְתִּי מִזֶּה. אַחַר כָּךְ הִתְחַזַּקְתִּי לְהַתְחִיל עוֹד וְנָפַלְתִּי עוֹד הַפַּעַם, וְכֵן הַרְבֵּה פְּעָמִים. עַל כֵּן אֲנִי מִתְיָאֵשׁ בְּעַצְמִי לְגַמְרֵי, חַס וְחָלִילָה, וַאֲנִי מִתְרַשֵּׁל בַּעֲבוֹדָתֶךָ מִלְּהַתְחִיל עוֹד הַפַּעַם. עַל כֵּן זַכֵּנִי לְעִקָּר הָעֵצָה, לִשְׁכֹּחַ בְּכָל פַּעַם כָּל מַה שֶׁעָבַר עָלַי, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים אֵין מִסְפַּר. רַק עַתָּה זַכֵּנִי לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי לְהָכִין וּלְהַזְמִין אֶת עַצְמִי לַעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶׁאוּכַל. אִם לִצְעֹק אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ מֵעֹמֶק הַלֵּב כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אִם לְהַתְחִיל לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹת. אִם לְשָׂמֵחַ אֶת עַצְמִי בַּמֶּה שֶׁלֹּא עֲשִׂיתָנִי גּוֹי וְכוּ’. וְכֵן בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת לַעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֶשָּׁאֵר קַיָם בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה תָּמִיד:

כִּי בֶּאֱמֶת אֲפִילוּ מִי שֶּׁחָטָא כָּל יָמָיו וְשָׁב בָּאַחֲרוֹנָה מוֹחֲלִין לוֹ הַכֹּל, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. מִכָּל שֶׁכֵּן אִם כְּבָר הִתְחַלְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים לָשׁוּב אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ. וְזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק, שֶּׁהוֹדִיעַ וְגִילָה שֶׁעִקַּר הַנְּפִילוֹת וְחֲלִישׁוּת הַדַּעַת הִיא מִזֶּה שֶׁרָאִיתִי שֶׁכְּבָר נִסִּיתִי אֶת עַצְמִי וְהִתְחַלְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים וְנָפַלְתִּי. וְשֶׁזֶּהוּ רַק מַעֲשֵׂה הַבַּעַל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לְהָסִית אוֹתִי עַל יְדֵי זֶה וּלְעַרְבֵּב דַּעְתִּי, לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמִי חַס וְחָלִילָה. עַל כֵּן אַבָּא רַחַמָנִי, אָנָּא תְּזַכֵּנִי לְהִזָּהֵר מְאֹד לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ, לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ בְּאֵיזוֹ בְּחִינָה שֶׁאֲנִי. וְאֶשְׁכַּח מִדַּעְתִּי לְגַמְרֵי כָּל מַה שֶׁעָבַר עָלַי, וְכָל הַהַתְחָלוֹת שֶׁהִתְחַלְתִּי מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי, וְכֵן לְעוֹלָם, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְהַתְחִיל וְלִגְמֹר בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי. וְזַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק בְּכָל זֶה, וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִדְבָרִים גְּבוֹהִים וְעֶלְיוֹנִים מְאֹד, הַגְּנוּזִים בְּדֶּרֶךְ זֶה, כִּי דֶּרֶךְ הַהִתְחַדְּשׁוּת שֶׁגִּלָּה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת גְּבוֹהָה וְעֶלְיוֹנָה מְאֹד. וְעַל יְדֵי זֶה, תְּרַחֲמֵנוּ וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הֶאָרָה מִשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים שֵׁם “אֶהְיֶה” וּפַעַם אַחַת שֵׁם “הֲוָיָה”, אֲשֶׁר הוֹדַעְתָּ אַתָּה תִּתְבָּרַךְ, לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעֵת שֶׁשָּׁאַל אוֹתְךָ: "וְאָמְרוּ לִי מַה שְׁמוֹ וְכוּ'". וְכֵן בְּחַסְדְּךָ הַאֵין סוֹף, תְּזַכֵּנִי לְהַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד שֶׁהוּא פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבַּע וְנֶאֱרָג עַל שֵׁם “הֲוָיָה” בָּרִבּוּעַ שֶׁהוּא “יוּד, יוּד הֵי, יוּד הֵי וָיו” וְכוּ’. יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לְךָ:

## טו

מַלֵּא רַחֲמִים, חָי הַחַיִּים. טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל. חוּסָה עַל נַפְשִׁי וְהוֹצִיאֵנִי מִזֻּהֲמַתִי. זַכֵּה אוֹתִי לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, וּתְרַחֵם שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתִי בֶּאֱמֶת לָשׁוּב אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁכָּל הֶחָפֵץ וְרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לֵידַע שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו כַּמָּה וְכַמָּה מִשְׁבָּרִים וְגַלֵּי הַיָּם וּבְחִינוֹת וְנִסְיוֹנוֹת וְצֵרוּפִים. תְרַחֵם עָלַי שֶׁלֹּא אַנִּיחַ אֶת מְקוֹמִי בְּכָל מַה שֶׁיַּעֲבֹר עָלַי וּתְזַכֵּנִי לְאַחֲרִית טוֹב לָנֶצַח. וְאַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁלְּכָל זֶה מְקַבְּלִין כֹּחַ רַק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כַּמָּה תַּחְבּוּלוֹת בְּחָכְמָה נִפְלָאָה כְּדֵי לְהַחֲיוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶׁהַצַּדִּיק מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לִפְעָמִים מֵהַשָּׂגָתוֹ וּמִדְּבֵקוּתוֹ. וּתְרַחֵם שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא יְחַיֶּה וַיְחַזֵּק אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים הַבְּטֵלִים מִן הַתּוֹרָה, וְכֵן אֶת הַלּוֹמְדִים בְּשָׁעָה שֶּׁצְּרִיכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמָם. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, כִּי בְּהֶכְרֵחַ צְרִיכִים לְבַטֵּל אֶת עַצְמֵנוּ לִפְעָמִים, כִּי הָעֲבוֹדָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, עַיֵל וְנָפִיק. שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲבוֹר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאַתָּה גִּלִיתָ זֶה הַסּוֹד הַנּוֹרָא, עַל יְדֵי צַדִּיקְךָ וְתַלְמִידָיו הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַהַפְסָקוֹת שֶׁבֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה שֶׁבַּתּוֹרָה. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַבִּטּוּל שֶׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ הַצַּדִּיק בְּכָל פַּעַם, וּמַפְסִיק עַצְמוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ בִּכְדֵי לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת כָּל בְּחִינַת הַבְּטֵלִים הַלָּלוּ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ. וְעוֹד גִּלִּיתָ בְּרַחֲמֶיךָ נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ וּבַמֶּה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “מַה הָיוּ הַפְסָקוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת? לִתֵּן רֶוַח לְמֹשֶׁה וְכוּ’. קַל וָחֹמֶר לְהֶדְיוֹט הַלָּמֵד מִן הַהֶדְיוֹט וְכוּ’” כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת, שֶׁעִקַּר כֹּחֵנוּ, אָנוּ הַהֶדְיוֹטוֹת, לְחַזֵּק עַצְמֵנוּ בְּעֵת בִּטּוּלֶנוּ וְיְרִידָתֵנוּ, הוּא רַק עַל יְדֵי הַפְסָקוֹת הַלָּלוּ. וּבְחֶסֶד חִנָּם זַכֵּנִי לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בְּכָל מַה שֶׁעוֹבֵר עָלַי, וּתְרַחֵם שֶׁעַל יְדֵי זֶה נְבָרֵר בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם. וְאָנָּא תוֹסִיף לְרַחֵם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְתִקּוּן הַדַּעַת, וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא יִהְיוּ נִּתְתַּקְּנִין כָּל הַשְּׁלֹשָׁה מוֹחִין וְנִזְכֶּה לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד. “הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”. אָמֵן וְאָמֵן:

## טז

יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, “הַגּוֹזֵר יָם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”. אַתָּה בְּעֹצֶם חֲסָדֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ הַנִּפְלָאִים גִּלִיתָ לָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הָאֲמִתִּית, שֶׁאַתָּה תִּתְבָּרַךְ מַנִּיחַ כָּל הָעֶלְיוֹנִים וּמַלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְכוּ’ וְרוֹצֶה אַתָּה דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בְּנֵי אָדָם הַגַּשְׁמִיִּים. וּכְמוֹ כֵן, כָּל מַה שֶׁהַמַּדְרֵגָה נְמוּכָה וּפְחוּתָה בְּיוֹתֵר, תְּזַכֵּנוּ לְהִתְעוֹרֵר מִשָּׁם בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת כָּל שֶׁהוּא. בְרַחֲמֶיךָ יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִזֶּה שַׁעֲשׁוּעִים נִפְלָאִים לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת מַה שֶׁגִּילּוּ חֲכָמֶיךָ שֶׁכְּשֶׁבָּא יִתְרוֹ וְכוּ’ “כְּדֵין אִיסְתַּלַק וְאִתְיַקַּר שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא”. וְעַל כֵּן תְרַחֵם בְּעֹצֶם חֲסָדֶיךָ הַנַּעֲלִים וְהָעֲצוּמִים, שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל יַעֲלֶה נַפְשׁוֹתֵינוּ הַפְּגוּמוֹת מְאֹד, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד נִפְלָא. שֶׁזֶּהוּ סוֹד נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ לְאַיַּלְתָּא כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּסוֹד קְרִיעַת יָם סוּף. וּתְרַחֵם בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה זֶה הַיִּחוּד עַל יְדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק הֶאָרָה עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִבְּחִינַת עָתִיק. כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ וְהוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ: “מַה תִּצְעַק אֵלַי - בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא מִלְּתָא". כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁאָנוּ חוֹלֵי הַנֶּפֶשׁ וּפְגוּמִים בְּיוֹתֵר, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהוֹשִׁיעֵנוּ כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. אָנָּא, יְהֹוָה, הוֹשִׁיעֵנוּ עַל יָדוֹ, כִּי בּוֹ נָתַתָּ כֹּחַ לָזֶה וְרַק הוּא יָכוֹל לָזֶה, וּתְרַחֵם שֶׁיָּאִיר בָּנוּ מִבְּחִינָה גָּבוֹהַּ מְאֹד שֶׁהוּא אוֹרָיְתָא דְּעַתִּיקָא. “מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא”:

## יז

מַלֵּא רַחֲמִים, אֲשֶׁר לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר. תוֹרָתְךָ וּמִצְוֹתֶךָ הֵם רְחָבִים מְאֹד בְּלִי קֵץ וְתַכְלִית. “לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד” וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם. זַכֵּה אוֹתִי דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה לִשְׁאֹב אֶת עִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת, עַל יְדֵי שֶׁאֵדַע שֶּׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל. זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לְעִקָּר הַהִתְחַזְּקוּת עַל יְדֵי שֶׁאַאֲמִין בְּהַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁמֵּאִיר לָנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמְּלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ וְכוּ’. אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁבָּאִין עָלַי קֻשְׁיוֹת, וַאֲפִילוּ כְּשֶׁקָּשֶׁה לִי עַל עַצְמִי, עַל שֶׁאֲנִי פָּגוּם וּמְגֻשָּׁם כָּל כָּךְ וְרָחוֹק כָּל כָּךְ מִקְּדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, אֲזַי תֵּכֶף הוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לִבְרֹחַ מִכָּל אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת. כִּי אִם אֶרְצֶה לְתָרֵץ הַקֻּשְׁיוֹת אֲזַי אֶכָּנֵס חַס וְשָׁלוֹם בְּקֻשְׁיוֹת וּנְפִילוֹת עֲמֻקוֹת עוֹד יוֹתֵר, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. עַל כֵּן זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לִשְׁתֹּק בְּמַחְשַׁבְתִּי וּלְקַיֵּם סְיָג לְחָכְמָה שְׁתִיקָה, וּתְחַזְקֶנִי רַק לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז לַחֲטוֹף אֵיזֶה נְקוּדוֹת טוֹבוֹת, כָּל מַה שֶׁאוּכַל - תּוֹרָה וּמִצְוֹת וּבִפְרָט תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְשִׂיחָה לְפָנֶיךָ קוֹנִי, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל מַה שֶׁעוֹבֵר עָלַי. בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּאַמֵּץ כֹּחִי לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָתֶךָ, כִּי בֶּאֱמֶת אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל, רַק זַכֵּנִי לְקַיֵּם, כְּמוֹ שֶּׁצִּוָּנוּ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִבְלִי לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמִי בְּשׁוּם אֹפֶן כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. רַק זַכֵּנִי לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְצַפּוֹת בְּכָל עֵת לִישׁוּעָתְךָ הַשֵּׁם. כִּי לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. וְנֶאֱמַר: “גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר”:

## יח

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֲמָן מַלֵּא רַחֲמִים. אַתָּה יוֹדֵעַ נִגְעֵי נַפְשִׁי, וְאַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶׁלִּפְעָמִים נִדְמֶה לִי, כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹ מְעַיֵּן בַּסְּפָרִים, וַאֲנִי רוֹאֶה הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁחִזְּקוּ אוֹתָנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְתַלְמִידֵיהֶם הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, וְהוֹדִיעוּ לָנוּ שֶּׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם. וְהֵם מוֹדִיעִים, שֶׁאֲפִלּוּ אִם נָפַלְתִּי כְּמוֹ שֶׁנָּפַלְתִּי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אַף עַל פִּי כֵּן אַתָּה הַשֵּׁם אִתִּי, וְעִמִּי, וְאֶצְלִי, וְסָמוּךְ אֵלַי, כִּי מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ. וְגַם מִשָּׁם מְצַפֶּה אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִתְשׁוּבָתִי בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁאֲנִי. אַךְ זֹאת אַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ לִי מִמַּעֲשַׂי שֶׁאֵינָם טוֹבִים, כִּי מַכִּיר אֲנִי אֶת עַצְמִי, וְנִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי גָּרוּעַ מִן הַכֹּל, וְלֹא עָלַי נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ, הֲגַם כִּי הַצַּדִּיקִים בֵּאֲרוּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁהֵם מְדַבְּרִים אֲפִילוּ עִם הַגָּרוּעַ שֶבַּגְּרוּעִים. אַף עַל פִּי כֵן, נִדְמֶה לִי כְּאִלּוּ הֵם רוֹצִים רַק לְפַתּוֹת אוֹתִי וּלְהָסִית אוֹתִי וְלִכְנוֹס עִמִּי בְּדֶרֶךְ פֵּשֶׁר בְּעָלְמָא כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶפֹּל עוֹד יוֹתֵר וְאֶהְיֶה גָּרוּעַ עוֹד בְּיוֹתֵר, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אֲבָל הָאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי פְּחִיתוּתִי ושִפְלוּתִי, וְשֶׁאַתָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָחוֹק מִמֶּנִּי מְאֹד, וּכְבָר אָבְדָה תִּקְוָתִי, חַס וְחָלִילָה, וְכַיּוֹצֵא בַּחֲלִישׁוּת וּנְפִילוֹת כָּאֵלוּ שֶׁרוֹצֶה הַבַּעַל דָּבָר לְהָסִיתֶנִי וּלְהָדִיחֶנִי מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת. הַצִּילֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי מִמֶּנּוּ וּמֵהֲסָתוֹתָיו וְדֵעוֹת שִׁקְרִיּוֹת שֶׁלּוֹ. רַק זַכֵּנִי לְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הָאוֹחֲזִין עַצְמָן בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי כָּל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק וְהִתְחַזְקוּתוֹ אֵינָם בַּדֶּרֶךְ פֵּשֶׁר וּפִתּוּי וַהֲסָתָה, חַס וְחָלִילָה, רַק כָּךְ הוּא הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. כִּי בְּגֹדֶל הַשַּׂגָּתָם הָעֲצוּמָה הִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ יִתְבָּרַךְ עַד אֵין חֵקֶר, וְאַתָּה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח - אֲפִילוּ מִי שֶׁכְּבָר נִדָּח לְגַמְרֵי. וְזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁהַצַּדִּיקִים מְחַזְּקִים אוֹתָנוּ, וּמְנַחֲמִים אוֹתָנוּ, וּמְעוֹרְרִים וּמְקִיצִים אוֹתָנוּ, לֵידַע כִּי עֲדַיִן אַתָּה, יְהֹוָה, אִתָּנוּ וּבִמְקוֹמֵנוּ מַמָּשׁ כִּי מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ. בְּגֹדֶל חַסְדְּךָ אֶזְכֶּה לְהַאֲמִין, כִּי לֹא מִלִּבָּם הוֹצִיאוּ דְּבָרִים אֵלֶּה, רַק הֵם דְּבָרֶיךָ, הַשֵּׁם, מַמָּשׁ. וְשֶׁאַתָּה תִּתְבָּרַךְ בְּעַצְמְךָ הוֹדַעְתָּ לָנוּ הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ, עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם, לֵידַע כִּי עֲדַיִן אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְרַחֲמֶיךָ לֹא תַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם עַד תְּכוֹנֵן וְתָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַיִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ. וּתְרַחֵם מֶלֶךְ רַחוּם, שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא נִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לִרְאוֹת זֹאת בְּעֵינֵינוּ מַמָּשׁ בִּבְחִינַת: “וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהֹוָה וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְהֹוָה דִּבֵּר”:

## יט

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, יְהֹוָה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ. מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר כָּל עָלְמִין הֵם לְבוּשִׁין לְגַבָּךְ. אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁרְצוֹנִי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ. וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַמְּנִיעוֹת וְהַמָּסַכִּים מִתְפַּשְּׁטִים כְּנֶגְדִּי מְאֹד מְאֹד, וּבִפְרָט בַּבְחִינוֹת שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי מְעַט, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁבְּכָל פַּעַם מִשְׁתַּטְּחִים כְּנֶגְדִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְלִפְעָמִים אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַחַר כַּמָּה שָׁנִים, שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי לְהִטָּהֵר קְצָת, חָזַרְתִּי וְנָפַלְתִּי וְהִתְגַבְּרוּ עָלַי הַתַּאֲווֹת וְהַהִרְהוּרִים בְּהִשְׁתַּטְּחוּת עָצוּם מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. זַכֵּה אוֹתִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁעֲדַיִן לֹא נִזְדַּכָּכְתִּי מֵהֶם, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַהִתְגַּבְּרוּת. אַתָּה יוֹדֵעַ, מַלְכִּי, שֶׁמֵּחֲמַת גֹּדֶל הַיְגִעוֹת שֶּׁצְּרִיכִין לָזֶה לְהַפְשִׁיט מֵעַצְמִי הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים בִּשְׁלֵמוּת, וְלָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לַעֲמֹד בָּזֶה, מִזֶּה בָּא כָּל מַה שֶׁעוֹבֵר עָלַי. וַאֲפִילוּ בַּדְּבָרִים שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי קְצָת בַּעֲבוֹדָתְךָ, וּבְחַסְדְּךָ הִתְחַלְתִּי לְטַהֵר עַצְמִי מְעַט, וַאֲפִילוּ בִּבְחִינוֹת בָּהֶן כְּבָר עָלִיתִי קְצָת מַדְרְגָא לְדַרְגָּא, וּבְכָל פַּעַם בְּרַחֲמֶיךָ נִזְדַּכָּכְתִּי בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי כֵן רוֹאֶה אֲנִי בְּעַצְמִי שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַחַר כָּךְ שׁוּב חוֹזֵר וּמִתְפַּשֵּׁט עָלַי כָּל הַתַּאֲווֹת וְהִרְהוּרִים בְּהִתְפַּשְׁטוּת יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה. וְהַכֹּל עַל יְדֵי הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁעֲדַיִן לֹא פָּשַׁטְתִּי אוֹתָם מֵעַצְמִי לְגַמְרֵי, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְכָל זֹאת אַף עַל פִּי שֶׁבְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כְּבָר הִתְחַלְתִּי לְטַהֵר עַצְמִי קְצָת. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַמְּלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, הַמַּלְבִּישׁ שֵׂכֶל בְּכָל דָּבָר. הֵאַרְתָּ דַּעְתֵּנוּ בְּאוֹר הַצַּדִּיקִים, כִּי דָּבָר זֶה הָעוֹבֵר עָלֵינוּ יְכוֹלִין לִלְמֹד וּלְהָבִין הֵיטֵב מִמַּה שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ מֵעִנְיַן בֵּרוּר הַלֶּחֶם שֶׁהוּא חִיּוּת הָאָדָם. אַתָּה בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, שֶּׁצְּרִיכִין לְבָרְרוֹ בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר, וּצְרִיכִין לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ וְלִקְצֹר וְאַחַר כָּךְ לְנַקּוֹת הַתְּבוּאָה מִמּוֹץ וְתֶבֶן וְאַחַר כָּךְ לְטָחְנָהּ וּלְנַקּוֹת הַקֶּמַח מְסֻבִּין וּמוֹרְסָן. וְאַתָּה גִּלִיתָ אָזְנֵינוּ שֶׁכָּל אֵלּוּ הַפְּסֹלֶת הַנֶּאֱחָזִים בַּתְּבוּאָה, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁנִּתְאַחֲזוּ בְּהַמַּאֲכָלִים מֵעֵת שֶׁנִּפְגְּמָה הָאֲכִילָה עַל יְדֵי אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת. נִמְצָא, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַבֵּרוּרִים הֵם לְנַקּוֹת הַתְּבוּאָה מֵאֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. וְאַף עַל פִּי כֵן, אֵין זֶה תַּכְלִית הַבֵּרוּר, כִּי כָּךְ בָּרָאתָ, שֶׁעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה. וְאָז עִקַּר הַיְגִיעָה, שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּרֹב רַחֲמֶיךָ לֶאֱכוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּלְבָרֵךְ עָלֶיהָ בְּכַוָּנָה. עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יַעֲלֶה הַטּוֹב הַזַּךְ שֶׁבְּהַלֶּחֶם, וַיְחַיֶּה אוֹתָנוּ, שֶׁנּוּכַל לְהוֹדוֹת וּלְהַלֶּלְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְהִכָּלֵל עַל יְדֵי זֶה בָּאֵין סוֹף, בְּךָ, חָי הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ. אָז יִדָּחֶה הַפְּסֹלֶת וְיֵעָשֶׂה קִיא צוֹאָה מַמָּשׁ:

בּוֹרֵא עוֹלָם, הַנּוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. לִמַּדְתָּנוּ שֶׁכָּל אֵלּוּ הַבֵּרוּרִים שֶׁנִּתְבָּרֵר הַלֶּחֶם עַד הֵנָּה מֵהַפְּסֹלֶת הַנֶּאֱחָז בּוֹ, אֵינָם נֶחֱשָׁבִים כְּלָל נֶגֶד הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עָצְמָה, שֶׁאָז עִקַּר הַבֵּרוּר מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים מַמָּשׁ. וּבְעֹצֶם רַחֲמֶיךָ הַמִּתְגַּלִּים עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ, שֶׁלָּחֲמוּ מִלְחֶמֶת תוֹרָתֶךָ, “לְכוּ לָחֲמוּ בְּלַחְמִי” - “לַחְמָא דְּאוֹרָיְיתָא”, הֶאָרַת עֵינֵינוּ שֶׁזֶּהוּ מַמָּשׁ עִנְיַן כָּל מַה שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם. שֶׁיֵּשׁ בְּחִינוֹת שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ עַצְמִי, וְהַבֵּרוּר הוּא בִּבְחִינַת בֵּרוּר הַחִטָּה מִמּוֹץ וְתֶבֶן. וְאַף שֶבַּחֲסָדֶיךָ גַּם זֶה טוֹב מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן, זַכֵּנִי גַּם לְהַבֵּרוּר מִבְּחִינַת סֻבִּין וּמוֹרְסָן, וְעוֹד שְׁאָר תִּקּוּנִים עַד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת לֶחֶם וּמַאֲכַל אָדָם בִּשְׁלֵמוּת. וַאֲפִילוּ בִּבְחִינוֹת וּדְבָרִים שֶׁכְּבָר זָכִיתִי לְכָל זֶה, עֲדַיִן צָרִיךְ לִזְכּוֹת לִגְמֹר בְּטוּבְךָ אֶת הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ לִבְחִינַת גְּמַר הַבֵּרוּר שֶּׁנַּעֲשָׂה בִּשְׁעַת הַאֲכִילָה עָצְמָה. אֲבִי, מַלְכִּי, חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי, זַכֵּה אוֹתִי לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק וְלִסְבֹּל הַיְגִעוֹת שֶּׁצְּרִיכִין אָז סָּמוּךְ לְתַכְלִית הַבֵּרוּר. וְהוֹשִׁיעֵנִי, כִּי אֲזַי יְכוֹלִין לְהִתְגַּבֵּר עָלַי מְנִיעוּת וּמָסַכִּים וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁו נִתְעוֹרְרִין הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מַמָּשׁ שֶּׁצְּרִיכִין לִדְחוֹתָם בִּשְׁעַת אֲכִילָה דַּיְקָא שֶׁהוּא שְׁעַת גְּמַר הַבֵּרוּר. “הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעַ טַהֲרֵנִי וְאֶטְהָר”: “הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי”:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ. רַחֵם עַל כָּל עַמְּךָ וּתְעוֹרֵר חֲסָדֶיךָ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִצֹּאן מַרְעִיתֶךָ, כִּי עַל כָּל הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבוֹר כָּל זֶה. זַכֵּנוּ לְהִתְיַגֵּעַ לְבָרֵר אֶת עַצְמֵנוּ בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר, וְאַף לַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילָה, שֶׁהוּא קָשֶׁה לִפְעָמִים מִכֻּלָּם. זַכֵּה אוֹתָנוּ אָז לְבָרֵר הַטּוֹב וְלִדְחוֹת הָרַע, קִיא צוֹאָה, שֶׁהֵם כָּל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת לְגַמְרֵי אֶל הַחוּץ. וְכֵן בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם, רַחֲמֵנוּ, בּוֹרֵא עוֹלָמִים, וְחוּס מַלֵּא רַחֲמִים, וְתוֹשִׁיעַ לַכֹּל, בְּעִקָּר לְעוֹצֵם הַיְגִעוֹת שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו לְמִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנוֹס בַּעֲבוֹדָתֶךָ תִּתְבָּרַךְ. וְתַמְתִּיק כָּל עוֹצֵם מְרִירַת הַגָּלוּת שֶּׁמִּתְגַּבֵּר עַכְשָׁו בְּעִקְּבָא דִּמְשִׁיחָא. וּתְזַכֶּה אֶת כֻּלָּנוּ עַכְשָׁו לְבָרֵר תַּכְלִית הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁתִּהְיֶה גְּאוּלָה שְׁלֵמָה שֶּׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת. וְאַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, שֶהַבֵּרוּר הַזֶּה הוּא בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עָצְמָה, שֶׁאָז עִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁל הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. “רְאֵה נָא בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְּאוּלָה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ”:

רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים, “אֶל גּוֹאֵל חָזָק אַתָּה”. “קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ”. חַזְּקֵנִי, גְּאָלֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל הַמְּרִירוּת וְהַיְּגִיעוֹת הָרַבּוֹת שֶׁצָּרִיךְ עַכְשָׁו קוֹדֵם שֶׁזּוֹכִין לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בִּפְרָט לְזַכֵּךְ וּלְנַקּוֹת אֶת עַצְמִי מִתַּאֲווֹת וְהִרְהוּרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת קִיא צוֹאָה מַמָּשׁ. זַכֵּנִי עַתָּה לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת לִבְלִי לִפֹּל בְּדַּעְתִּי מִזֶּה כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לְהִשְׁתַּדֵּל לְגָרְשָׁם מֵאִתִּי עַל פִּי הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת שֶגִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. כִּי בְּרַחֲמֶיךָ וּבִּגְדֻלַּת חֲסָדֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, כְּבָר הִקְדַּמְתָּ רְפוּאָה לַמַּכָּה עַל יְדֵי הַסְּפָרִים וְהָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנִּתְגַּלּוּ בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִים כֻּלָּם לְהִתְחַזֵּק וּלְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ גַּם עַתָּה. תֶּן בִּי כֹּחַ לְהִשָּׁאֵר עַל עָמְדִי, לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמִי אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם, עַד שֶׁתְּרַחַמֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְהִטָּהֵר לְגַמְרֵי מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ טָהֳרָה עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי הַטָּהֳרָה מִכָּל זֶה הוּא רַק עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, כְּמַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “’כִּנְחָלִים נִטָּיוּ’ - מַה נְחָלִים מַעֲלִים אֶת הָאָדָם מְטֻמָּאָה לְטָהֳרָה, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה כֵן”:

## כ

מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא, מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. עֲזֹר נָא לִי, הוֹשִׁיעֵנִי, הָגֵן בַּעֲדִי, שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל כְּשֵׁם שֶׁרַבִּים נִכְשְׁלוּ כְּשֶׁהִגִּיעוּ סָמוּךְ לִגְמָר שְׁלֵמוּתָם. רַחֵם עָלַי, וְתֶן בִּי כֹּחַ וְדַעַת כְּשֶׁאֶהְיֶה אֵצֶל פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה, לֵידַע שֶׁבְּקַל אוּכַל לְהִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת. וְשֶׁלֹּא אֶטְעֶה בְּעַצְמִי וְלֹא אֶפֹּל וְלֹא אֶחֱזֹר לַאֲחוֹרַי אֲפִילוּ אִם יִתְפַּשְּׁטוּ הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּדְמֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמוֹד נֶגְדָּם. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה, שֶׁכָּל הַהִתְגַּבְּרוּת הוּא מֵחֲמַת שֶׁזֶּה סָמוּךְ לְפֶתַח הַקְדֻשָּׁה, שֶׁאָז עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כְּשֵׁם שֶׁרַק אַתָּה יוֹדֵעַ, בּוֹרֵא כָּל. רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי נָא לְעֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַתִּקּוּן וְהָעֵצָה לָזֶה. וּתְרַחַמֵנִי, וְתֶן בִּי עֹז לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בָּזֶה לִבְלִי לְהִתְרַשֵּׁל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, חַס וְחָלִילָה, בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲבוֹר עָלַי. וּבְכָל מַה שֶׁעוֹבֵר עָלַי, זַכֵּנִי לְהִתְגַּבֵּר עַל יְדֵי הַתּוֹרָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁאֶזְכֶּה לְכָל הַתִּקּוּנִים וְהַבֵּרוּרִים דִּקְדֻשָּׁה, מֵהַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף, שֶׁכֻּלָּם הֵם רַק עַל יְדֵי הַתּוֹרָה. בָּרוּךְ אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ הַמְּלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

## כא

בּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמִים, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. אֲשֶׁר עוֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. רַחַמֶנִי נָא, וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרָאֵלִי בֶּאֱמֶת, וְלַעֲבֹד אוֹתְךָ תִּתְבָּרַךְ כָּרָאוּי. זַכֵּנִי בְּעֹצֶם נִפְלָאוֹת חֲסָדֶיךָ לְעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גְּדוֹלָה דִּקְדֻשָּׁה. כִּי אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁהַרְבֵּה הַרְפַּתְקָאוֹת וַעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת צְרִיכִין לַעֲבוֹר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּלִי שִׁעוּר. זַכֵּנִי לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל לִבְלִי לְהָנִיחַ עַל יְדֵי זֶה מְעַט עֲבוֹדָתִי שֶׁהִתְחַלְתִּי, כִּי בְּלֹא זֶה אִי אֶפְשָׁר לִי שֶׁאֶשָּׁאֵר עַל עָמְדִי, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי לְפָנֶיךָ, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים. בִּפְרָט כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דָּבָר גָּדוֹל כְּגוֹן לִנְסֹעַ וְלָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצָּחוֹן הַמִּלְחָמָה, כָּךְ גִּילוּ חֲכָמֶיךָ. כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לָנֶצַח מִלְחָמָה זֹאת, כִּי אִם עַל יְדֵי עַקְשָׁנוּת גְּדוֹלָה מְאֹד. זַכֵּנוּ לְעַקְשָׁנוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזֶּה עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁאַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִתְפָּאֵר בָּנוּ יִשְׂרָאֵל. חַזְּקֵנִי וְזַכֵּנִי לְעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁאַף שֶׁמַּפִּילִין אוֹתִי בְּכָל פַּעַם, אֶתְחָזֵק בְּכָל עֵת בְּעַקְשָׁנוּת גְּדוֹלָה וְלֹא אַנִּיחַ לְהַפִּיל אֶת עַצְמִי בְּשׁוּם אֹפֶן. נוֹתֵן הַתּוֹרָה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, רַחֲמֵנוּ וְזַכֵּנוּ לְעִקָּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא כְּלָל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהוּא רַק עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כְּמַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “מִפְּנֵי מַה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עַזִּין”. זַכֵּנִי נָא לָזֶה, בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, כִּי בָּזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדָתִי מִתְחִילָה וְעַד סוֹף. “אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִים. יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם”:

## כב

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. זַכֵּנוּ לֵידַע, שֶׁכְּשֵׁם שֶּׁאֵין עֲלִיָּה לְעוֹלָם, כִּי לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר. וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אַף עַל פִּי שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה בְּהַשָּׂגַת אֱלֹקוּתְךָ תִּתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בָּזֶה וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ לְהַשִּׂיג עוֹד יוֹתֵר. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ, זַכֵּה אוֹתִי לָדַעַת בֶּאֱמֶת כִּי אֵין יְרִידָה לְעוֹלָם. לָכֵן, אֲפִילוּ אִם נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי בְּמַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה מְאֹד שֶּׁאֵין לְמָטָּה מִמֶּנָּה, אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנִי לַחְתֹּר וּלְבַקֵּשׁ עֲדַיִן - אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ כְּלָל לְעוֹלָם, כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ עַד אֵין חֵקֶר. אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ, יְהֹוָה אֱלֹהַי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּתַכְלִית תַּכְלִית נְקוּדָה הָעֶלְיוֹנָה, עַל כֵּן הוּא יָכוֹל לְהָאִיר הִתְחַזְּקוּת אֲמִתִּי בְּתַכְלִית תַּכְלִית נְקוּדָה הַתַּחְתּוֹנָה. זַכֵּנוּ נָא, אֶת כָּל עַמְּךָ, וְאַף אוֹתִי הַקָּטָן בִּכְלָלָם, זַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב לְזֶה הַצַּדִּיק. כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּשִּׂיג יוֹתֵר גְּדֻלָּתְךָ תִּתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, עַל יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְהָאִיר הָאֱמֶת גַּם בְּתַכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, לְעוֹרֵרֶנוּ גַּם כֵּן, שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה. אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מַלְכִּי, וְכָךְ גִּלִיתָ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ, שֶּׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דַּמִּים הַרְבֵּה קוֹדֵם שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְזֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. תֶּן בָּנוּ כֹּחַ לַעֲמוֹד בְּכָל זֶה בֶּאֱמֶת, כִּי עִקַּר הִתְחַבְּרוּת זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקוּדָה הָעֶלְיוֹנָה עִם הַתַּלְמִיד שֶׁרוֹצֶה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקוּדָה הַתַּחְתּוֹנָה, הָעִקָּר הוּא עַל יְדֵי בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דַּמִּים, כַּאֲשֶׁר הוּא וְתַלְמִידָיו לִמְּדוּנוּ. וּתְעוֹרֵר עָלַי רַחֲמֶיךָ וְתֶן בִּי כֹּחַ, עֹז וּגְבוּרָה לִסְבֹּל כָּל זֶה בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתִי וְתִקּוּנִי. וְאַדְּרַבָּא, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּאִין עָלַי בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דַּמִּים, עַל שֶׁבְּחַסְדְּךָ אֲנִי אוֹחֵז עַצְמִי בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ זַכֵּה אוֹתִי לְהָבִין, שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה גְּדוֹלָה וְאַחֲרִית טוֹב. וְזַכֵּנִי אַף לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דַּמִּים בִּשְׁבִיל לֶאֱחֹז אֶת עַצְמִי בַּנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה. וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּנִי, כִּי הַצַּדִּיק, בְּחִינַת נְקוּדָה הָעֶלְיוֹנָה, יָכוֹל לְתַקְּנְנִי בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי. בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִילַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים:

## כג

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל יָדָהּ עִקָּר הַהִתְחַזְּקוּת וְהַבְּקִיאוּת בַּהֲלָכָה שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶגִּלִּיתָ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. זַכֵּנִי לְהַאֲמִין שֶׁאַתָּה יְהֹוָה, אֶחָד, רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן וּבְכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתְּךָ. וְכָל מַה שֶׁעוֹבֵר עָלַי, וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ - אוֹר וְחֹשֶׁךְ, לַיְלָה וָיוֹם, חֻרְבָּן וּבִנְיַן - רַחַמֶנִי וְזַכֵּנִי לְקַשֵּׁר הַכֹּל אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת נְקוּדָה הַתַּחְתּוֹנָה בִּנְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, כְּמוֹ שֶּׁהוֹדִיעוּ חֲכָמֶיךָ. וְעַל יְדֵי זֶה תְרַחֵם שֶׁלֹּא יְהֵא נֶאֱבַד שׁוּם יוֹם מִימֵי חַיַּי, וּבְכָל יוֹם אֶזְכֶּה לִמְצוֹא הָאֲבֵדוֹת הַשַּׁיָּכִים לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי. בָּרוּךְ יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל:

## כד

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, הַמִּתְגָּאֶה עַל חָיוֹת הַקֹּדֶשׁ וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה. הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה גִּלִיתָ לָנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם מֶרְכַּבְתֵּךָ. רַחֵם עָלַי, וְעַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, זַכֵּנוּ נָא לִהְיוֹת נִכְלָלִים בְּהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְזַכֵּה אֶת כָּל אֶחָד לְפִי תִּקּוּן תְּשׁוּבָתוֹ לְהַשְׁלִים בְּחִינַת הַמֶּרְכָּבָה, כִּי עַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. תֶּן בָּנוּ עוֹז וְהִתְחַזְּקוּת גְּדוֹלָה, שֶּׁצְּרִיכִין לָזֶה מְאֹד בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲבוֹר עָלַי. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁקּוֹדֵם שֶׁזּוֹכִין לִבְחִינַת הַמֶּרְכָּבָה, יֵשׁ רוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְכוּ’. אָנָּא הַצִּילֵנִי מֵהֶם, כִּי הֵם בְּחִינַת כְּלָל הַקְּלִפּוֹת וְסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַתַּאֲווֹת וְכוּ’, וְחֶרְפּוֹת וּבִזְיוֹנוֹת מֵהַחוֹלְקִים עָלַי. זַכֵּה אוֹתִי לְהִתְחַזֵּק נֶגֶד כָּל זֶה, בִּבְחִינַת הַבְּקִיאוּת אֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקְךָ, בְּחִינַת בָּקִי בְּעַיֵל בָּקִי בְּנָפִיק. וְאֶזְכֶּה בָּזֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְלִהְיוֹת נִכְלָל בִּכְלָל הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם נִקְרָאִים בֶּאֱמֶת “מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם”. בְּרַחֲמֶיךָ הַנּוֹרָאִים, זַכֵּנִי לְעִקָּר הַתְחָלַת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמוֹעַ חֶרְפָּתִי וְאֶשְׁתֹּק. וּתְרַחֵם שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִכָּנַע הַדָּם שֶׁבַּחֲלַל הַשְּׂמָאלִי שֶּׁבְּלִבִּי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה. אָנָּא, תַּמְשִׁיךְ עָלַי אוֹר הַתְחָלַת קְדֻשַּׁת הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת חַשְׁמַל, שֶׁהֵם אוֹתִיּוֹת חָשׁ - מָל. וְשֶׁאֶזְכֶּה, שֶׁעַל יְדֵי הַשְּׁתִיקָה שֶׁאֶשְׁתֹּק עַל חֶרְפָּתִי, יִהְיֶה נִכְנַע הַדָּם הַזֶּה, בִּבְחִינַת מִצְוַת מִילָה. וּתְזַכֵּנִי, מַלֵּא רַחֲמִים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּלְהַשִּׂיג בְּחִינַת הַמֶּרְכָּבָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּהָאָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא. עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה, עֲנֵנוּ:

## כה

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא חֲנִינָה, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ, הֶחָפֵץ בִּתְשׁוּבָתָם שֶׁל רְשָׁעִים. אֱלֹהַי, אַתָּה הֶרְאֵיתָנוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהֵם רְשָׁעִים גְּדוֹלִים כַּמָּה שָׁנִים וְעוֹבְרִים עֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת וַחֲמוּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאַחַר כָּךְ נִתְעוֹרֵרִים בִּתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ וְנַעֲשִׂים בְּרַחֲמֶיךָ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה גְּמוּרִים. בִּפְרָט כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה בַּגְּמָרָא, וּמִדְרָשִׁים וּשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וּכְמַעֲשֵׂה דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דּוּרְדַיָּא. וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה מַעֲשִׂיּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי לְפָנֶיךָ יוֹדֵעַ כָּל:

אֱלֹהַי, אֲשֶׁר נִפְלָאִים דְּרָכֶיךָ. “מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ”, וְאַף תָּמוּהַּ הַדָּבָר, הֲלֹא עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, וְגַם אֲנִי הֶעָלוּב יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי. וְכָל מַה שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה יוֹתֵר, נוֹפֵל בְּיַד הַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּיוֹתֵר - הַצִּילֵנִי מֵעָתָּה! אַךְ מֵאַיִן יָבוֹא שֶׁלְּבַסּוֹף אֶתְגַּבֵּר נֶגֶד הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְאֶחֱזֹר בִּתְשׁוּבָה:

אַךְ אַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל. זַכֵּנִי לֵידַע נֶאֱמָנָה אֶת שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ, עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ, פְּלָאוֹתֶיךָ. כִּי בֶּאֱמֶת בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַף בִּי, יֵשׁ נְשָׁמָה יְקָרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לַעֲמוֹד נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע וְחֵילוֹתָיו. זַכֵּנִי לְהַאֲמִין בְּכָל דִּבְרֵיהֶם שֶׁהוֹדִיעוּנוּ. וְאֵדַע בְּחַסְדְּךָ, כִּי אִם לֹא הָיָה לִי כֹּחַ לַעֲמוֹד נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע, לֹא הָיִיתָ נוֹתֵן לִי יֵצֶר הָרַע כָּזֶה. כִּי אַתָּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶל רַחוּם וְחַנּוּן וְאֵין אַתָּה בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתֶךָ. וְתֶן בְּלִבִּי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּךָ, שֶׁאַתָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינְךָ נוֹתֵן שׁוּם מְנִיעוֹת לָאָדָם מַה שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲמוֹד בָּהֶם. הַצִּילֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בֶּאֱמֶת, מִכָּל הַחַטָּאִים וְכָל הַתַּאֲווֹת שֶׁנִּלְכַּדְתִּי בָּהֶם, וְהָעִקָּר תַּאֲוַת נִאוּף, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁהוּא עִקַּר הַיֵּצֶר הָרַע, כְּמַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְאַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת, שֶׁעִקַּר כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שְׁטוּת - שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מִכֹּחִי. הַצִּילֵנִי בְּרֹב חֲסָדֶיךָ מִזֶּה. בְּרַחֲמֶיךָ, פְּדֵנִי מִמּוֹחִין דְקַטְנוּת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נוֹפְלִים לְתַאֲוַת נִאוּף, שֶׁהוּא כְּלָל כָּל הַחַטָּאִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן. דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטַן מֹחִי, וְנֶחְלַשׁ דַּעְתִּי, עַד שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מִכֹּחִי, וְנִדְמֶה לִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי לַעֲמוֹד כְּנֶגֶד הַתַּאֲוָה הַזֹּאת. מַלֵּא רַחֲמִים, אֶל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, אוֹזֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה, אָזְרֵנִי בִגְבוּרַת לֵב וְתֶן לִי לֵב חָזָק, שֶׁאוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַצְמִי נֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁהֶרְאֵיתָ לָנוּ כַּמָּה צַדִּיקִים שֶׁעָמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים, וְכָל זֶה עַל יְדֵי חָכְמָתָם וְדַעְתָּם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “הַחָכְמָה תָּעֹז לְחָכָם” וְכוּ’. זַכֵּנוּ גַּם כְּמוֹתָם לְחָכְמָה אֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁתִּהְיֶה חָכְמָתִי “כֹּחַ מַה” וְיִהְיוּ הַמּוֹחִין שֶׁלִּי מְחִיצוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף. וְהָעִקָּר שֶׁתְּזַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּכֹחִי, וְאֵדַע בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ שִׂכְלִי וּמוֹחִי לַעֲמוֹד נֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת, אֲפִילוּ נֶגֶד תַּאֲוַת נִאוּף:

אֲדוֹן כָּל הַנְשַׁמּוֹת. כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָה. אַתָּה נָתַתָּ בִּי מֹחַ וְשֵׂכֶל, שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה. זַכֵּנִי לָדַעַת שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֲפִילוּ שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים כְּמוֹתִי, בְּוַדַּאי הִיא יְכוֹלָה לַעֲמוֹד נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם כָּל הַתַּאֲווֹת. זַכֵּנִי לֵידַע שֶּׁאֵין זוֹ דֶּרֶךְ הָעֲנָוָה לְהַקְטִין כֹּחִי, חַס וְשָׁלוֹם. שֶׁלֹּא אֶטְעֶה וְאוֹמַר שֶּׁאֵין לִי נְשָׁמָה גְּבוֹהָה כְּמוֹ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כְּאִלּוּ אֵין בְּיָדִי כְּלָל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק. הַצִּילֵנִי מֵעֲנָוָה כָּזוֹ - אֲסוּרָה, הַרְחִיקֵנִי מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה כָּזוֹ אֲשֶׁר אֵין זוֹ עֲנָוָה כְּלָל, רַק מוֹחִין דְקַטְנוּת. זַכֵּנִי לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאֹד כִּי עַל יְדֵי זֶה נוֹפְלִים לְכָל הַתַּאֲווֹת, וְהָעִקָּר לְתַאֲוַת נִאוּף, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אַדְּרַבָּא, מַלְכִּי וְגוֹאֲלִי, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לוֹמַר לְדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי נְשָׁמָה גְּבוֹהָה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁהוֹדִיעוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן גְּבוֹהָה וּקְדוֹשָׁה מְאֹד מְאֹד. וְזַכֵּה אוֹתִי לוֹמַר בְּדַּעְתִּי שֶּׁאֵין נָאֶה לִי לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר תַּאֲווֹת, חַס וְחָלִילָה, מִכָּל שֶׁכֵּן לַעֲבוֹר אֵיזֶה עֲבֵרָה, חַס וְחָלִילָה. תֶּן בִּי כֹּחַ לָזֶה. וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֵינָם כָּלִים, זַכֵּנִי שֶׁיִּתְקַיֵּם בִּי הַפָּסוּק שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי יְהֹוָה”. זַכֵּנִי לְהַגְבִּיהַּ לִבִּי בִּדְרָכֶיךָ, יְהֹוָה, וְאֵדַע כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשׁוֹ רָחוֹק מֵעֲבֵרוֹת מְאֹד מְאֹד. וּתְרַחֵם, שֶׁיֵּדַע זֹאת גַּם כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל - שֶׁהוּא בָּעַל כֹּחַ גָּדוֹל לַעֲמוֹד נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, רַק הָעִקָּר שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע מִכֹּחֵנוּ:

אֱלֹהַי, מֶלֶךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל. אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא אוֹרֶבֶת עָלֵינוּ מְאֹד, וְכָל מַה שֶׁהָאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה יוֹתֵר יוֹנֶקֶת מִמֶּנּוּ הַסִּטְרָא אַחֲרָא יוֹתֵר, וּבוֹלַעַת אוֹתוֹ יוֹתֵר, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשְׁנָן בְּחִינוֹת שֶׁבָּהֶן לִפְעָמִים הַסִּטְרָא אַחֲרָא בּוֹלַעַת אוֹתָנוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁמַּגַּעַת לְעֶצֶם פְּנִימִיּוּת קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתֵנוּ, הַצִּילֵנוּ! פְּדֵנוּ! וְהִיא מִתְחַזֶּקֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת לִבְלֹעַ נְקוּדָה זֹאת גַּם כֵּן. וּמְבִיאָהּ אוֹתָנוּ לִידֵי בְּחִינוֹת עֲבֵרָה גְּדוֹלָה, חַס וְחָלִילָה, כְּדֵי לִבְלֹעַ אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי, חַס וְחָלִילָה. מֶלֶךְ רַחוּם, מֶלֶךְ חַנּוּן, הוֹשִׁיעֵנִי וְתַמְשִׁיךְ עָלַי רַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים. תַעֲשֶׂה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהִיא רוֹצֶה לִבְלֹעַ אֶת עֶצֶם פְּנִימִיּוּת קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתֵנוּ, תְרַחֵם שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה תַּעֲמֹד לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֵׁלָה. כִּי זֹאת הַנְּקֻדָּה שֶׁל פְּנִימִיּוּת קְדֻשָׁתֶּנוּ הִיא בַּעֲלַת כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד, וּבְרַחֲמֶיךָ תָּאִיר וּתְגַלֶּה כֹּחָהּ. שֶׁעַל כֵּן לֹא תְּאַפְשֵׁר לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא לִבְלֹעַ אוֹתָהּ בְּשׁוּם אֹפֶן. וּבְעֹצֶם רַחֲמֶיךָ, מַלְכֵּנוּ, תֶּן בָּהּ כֹּחַ כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא דַּי שֶׁהָרִשְׁעָה לֹא תִּבְלַּע אוֹתָהּ - אַף גַּם תַּעֲשֶׂה בְּחַסְדְּךָ שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה תַּעֲמֹד לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֵׁלָה עַד שֶׁתִּהְיֶה מֻכְרַחַת לִתֵּן הֲקָאוֹת. וְשֶׁהִיא תָקִיא וְתוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶּׁבָּלְעָה מִנִּשְׁמוֹתֵינוּ. אַתָּה גִּלִיתָ לָנוּ שֶׁמִּזֶּה בָּא מַה שֶׁלִּפְעָמִים הָאָדָם נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה אַחַר כַּמָּה עֲבֵרוֹת. כִּי לִפְעָמִים עֲבֵרָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לִתְשׁוּבָה. הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁנִּלְכַּד בְּאֵיזֶה עֲבֵרָה גְּדוֹלָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּבְרֹב רַחֲמֶיךָ עַל יְדֵי זֶה נִתְמַרְמֵר לִבּוֹ וְנִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה, עַד שֶבְּעֹצֶם נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ נַעֲשָׂה בָּעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר. הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה. מֶלֶךְ גִּבּוֹר וְנוֹרָא, בָּעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, אָנָּא תֶּן כֹּחַ וּגְבוּרָה בְּזֹאת הַנְּקֻדָּה שֶׁלָּנוּ, שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת בָּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, וּכְשֶׁהִיא תִרְאֶה שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא רוֹצָה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ לְגַמְרֵי, חַס וְחָלִילָה, אֲזַי תִּתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּהּ עַד שֶׁתִּהְיֶה מֻכְרַחַת לִתֵּן הֲקָאוֹת, וּלְהַחְזִיר כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶּׁבָּלְעָה מֵאִתָּנוּ:

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, מַלֵּא רַחֲמִים, רַחֵם עָלֵינוּ, שֶׁלֹּא נִסְמֹךְ עַל זֶה חַס וְשָׁלוֹם. וְתָאִיר בָּנוּ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת, כִּי “הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב - אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה”. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלִּפְעָמִים מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל כָּךְ עַד שֶׁבּוֹלַעַת אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה רְשָׁעִים שֶׁלֹּא שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה גַּם לְבַסּוֹף, וְנִכְרְתוּ וְנֶאֶבְדוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כִּי אֵלּוּ סִתְרֵי דַּרְכֵי הַבְּחִירָה אֲשֶׁר בָּרָאתָ, וּבִרְצוֹנְךָ הֵעֶלָמְתָ מֵאִתָּנוּ, כָּךְ שֶּׁאֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד עֲלֵיהֶם. רַחֵם עָלַי, וְתֶן בִּי כֹּחַ לִהְיוֹת בּוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה בְּתַכְלִית הַבְּרִיחָה. אַךְ אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר עָבַר מַה שֶׁעָבַר, חַס וְשָׁלוֹם, זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶּׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. וַאֲפִילוּ אִם כְּבָר רָצִיתִי לְהִתְגַּבֵּר אֲלָפִים פְּעָמִים לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר, בְּחֶמְלָתְךָ, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדִי וְנָפַלְתִּי לְמַה שֶׁנָּפַלְתִּי. וַאֲפִילוּ אִם נָפַלְתִּי לַעֲבֵרוֹת גְּמוּרוֹת וַחֲמוּרוֹת, חַס וְחָלִילָה, יְהֹוָה, תְרַחֵם מֵעָתָּה. אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנִי לֵידַע תָּמִיד כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה, כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בִּי. וְהָעִקָּר, מַלְכִּי וֵאלֹהַי, זַכֵּנִי נָא לֶאֱמוּנָה. תֶּן זֹאת בְּלִבִּי שֶׁיִּהְיֶה לִי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּתְזַכֵּנִי לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל עֹז לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי. וְתַחְמֹל עָלַי, וְתֶן בִּי כֹּחַ שֶׁאֶשְׁפּוֹךְ שִׂיחִי לְפָנֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּתְגַלֶּה לִי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה עַל יָדוֹ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְאָז בְּוַדַּאי יֵשׁ לִי תִּקְוָה לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כִּי עִקַּר הַכֹּחַ לַעֲמוֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע הוּא עַל יְדֵי אֱמוּנָה. תֶּן בִּי אֱמוּנָה חֲזָקָה, שֶׁהוּא כְּלָל וְעִקָּר כָּל הַתּוֹרָה כּוּלַּהּ, כְּפִי רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת. “בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן”:

## כו

“יְהֹוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה”. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עוֹרֵר נָא רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָלַי. זַכֵּה אוֹתִי לָדַעַת בֶּאֱמֶת תָּמִיד, אֲפִילוּ כְּשֶׁאֲנִי בְּגָלוּת, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וַאֲפִילוּ אִם נָפַלְתִּי, חַס וְחָלִילָה, עַד אֵין תַּכְלִית אֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁגַּם שָׁם אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְצַמְצֵם אֶת עַצְמְךָ. וְגַם שָׁם אַתָּה מַסְתִּיר אֶת עַצְמְךָ בְּדַרְכֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ הָעֲצוּמִים, וְאַתָּה מַזְכִּיר אוֹתִי בְּכָל פַּעַם בְּכַמָּה וְכַמָּה רְמָזִים שׁוֹנִים, בְּכָל יוֹם וּבְכָל מָקוֹם, כְּדֵי שֶׁאָשׁוּב אֵלֶיךָ. וּתְרַחֵם בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁאֲזַי יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וְגַם תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַיִן, הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְמַעֵט וְנִצְטַמְצֵם הָאוֹר מְאֹד. בְּעֹצֶם חֲסָדֶיךָ תְּסַבֵּב שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא תַגִּיעַ טוֹבָה גְּדוֹלָה, שֶׁיּוּכְלוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַגְבִּיהַּ וּלְהַעֲלוֹת גַּם הַנּוֹפְלִים הַיְּרוּדִים מְאֹד מְאֹד. כִּי עַל יְדֵי שֶׁנִּסְתָּר הָאוֹר כָּל כָּךְ, עַל יְדֵי רִבּוּי הַצִּמְצוּמִים, עַד שֶׁהָיָה קָשָׁה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין הָרְמָזִים. וְהַצַּדִּיקִים בְּרִבּוּי יְגִיעָתָם בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, זִכִּיתָ אֹתָם לְהַשִּׂיג הָאוֹר מִתּוֹךְ תּוֹקֵף הַהַסְתָּרוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה זָכוּ לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת. תְרַחֵם עָלֵינוּ שֶבְּעֹצֶם חָכְמָתָם הֵם יַלְבִּישׁוּ לָנוּ הָאוֹר בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים, בְּאֹפֶן שֶׁגַּם כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ יוּכַל לְהַגִּיעַ לוֹ הָרְמָזִים וְעֵצוֹת וְהִתְעוֹרְרוּת, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, לֶאֱחֹז עַצְמֵנוּ בְּךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד. כִּי הַהֶעְלֵם הוּא בִּשְׁבִיל הַגִּלּוּי, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. מַלֵּא רַחֲמִים, הַמְּפַעֲנֵחַ נֶעֱלָמִים. רַחֲמֵנוּ, שֶׁכָּל מַה שֶׁמַּעֲלִימִין וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר בְּצִמְצוּמִים רַבִּים יוֹתֵר - הַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים. וְתוֹשִׁיעַ שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה הֵם יְגַלּוּ וְיָאִירוּ לְיִשְׂרָאֵל אוֹרְךָ תִּתְבָּרַךְ, שֶׁנּוּכַל לֵידַע וְלִזְכֹּר אוֹתְךָ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. וְצַדִּיקֶיךָ גִּילוּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת “אֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת”. וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל מַה שֶׁמְּמַעֲטִין וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר בְּמִעוּט אַחַר מִעוּט, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת הָאוֹר, לְהַגְדִּילוֹ וּלְהָאִירוֹ בְּלֶב יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא. בָּרוּךְ יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ:

## כז

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין, עִילָּאָה עַל כָּל עִלָּאִין. רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא בַּעֲבוֹדָתֶךָ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בְּרִיאָה חֲדָשָׁה. וְאֶהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ בִּבְחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”, הַנֶּאֱמָר עַל הָאָדָם כְּשֶׁנַּעֲשָׂה בַּר מִצְוָה, דְּהָיִינוּ בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁנִּתְחַיֵּב בְּמִצְווֹת, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וּתְרַחֵם עָלַי שֶׁכָּךְ גַּם אֲנִי אֶזְכֶּה בְּכָל עֵת לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמִי, וּלְקַבֵּל עַל עַצְמִי עֹל עֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, שֶׁאָז יֵאָמֵר עָלַי: “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”, כִּי אֶהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּרִיאָה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ. וְאַתָּה גִּלִיתָ שֶׁעַל כֵּן קוֹדֵם שֶׁזּוֹכִים לָזֶה, לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה - קוֹדֵם לָזֶה צָרִיךְ יְרִידָה שֶׁהוּא תַּכְלִית הָעַלִיָּה. חַזְּקֵנִי וְזַכֵּנִי לַעֲמוֹד בְּכָל הַיְרִידוֹת שֶׁקּוֹדֵם לַעֲלִיָּה, כִּי הַיְרִידָה הִיא מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת קוֹדֵם הַבְּרִיאָה, כַּאֲשֶׁר אַתָּה בְּעַצְמְךָ בָּרָאתָ. בּוֹרֵא כָּל עָלְמִין, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לִהְיוֹת בִּכְלָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי בַּעֲבוֹדָתֶךָ, כִּי אַתָּה לִמַּדְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁ”צַּדִּיקִים תְּחִלָּתָן יִסּוּרִין וְסוֹפָן שַׁלְוָה”, כִּי הַיִּסּוּרִים בָּאִים מֵהַצִּמְצוּם שֶׁקּוֹדֵם לַבְּרִיאָה. וְזַכֵּנוּ לַעֲמוֹד אֵיתָן בְּכָל הַבְּחִינוֹת, וְכָל הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים שֶׁיֵּשׁ קוֹדֵם שֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. כִּי בְּרַחֲמֶיךָ הוֹדַעְתָּ לָנוּ, בּוֹרֵא כָּל, כִּי בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בּוֹרְאִים עוֹלָמוֹת. זַכֵּנוּ לְהִתְחַזֵּק וְלָדַעַת, שֶׁעַל כֵּן צָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַצִּמְצוּם קוֹדֵם. וְלַעֲמֹד בְּכָל בְּחִינַת הַמְּנִיעוֹת הַקּוֹדְמִין לַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

## כח

בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, מַלֵּא רַחֲמִים, יְהֹוָה אֱלֹהִים. עָזְרֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ בְּכָל דַּרְגָּא וּבְחִינָה בַּעֲבוֹדָתֶךָ, וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא בְּכָל בְּחִינָה בַּעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ. וְגַם בְּכָל בְּחִינַת הַתְחָלָה, שֶׁבַּתְּחִלָּה כְּשֶׁמַּתְחִילִין לַעֲבֹד אוֹתְךָ תִּתְבָּרַךְ, וַאֲזַי בְּחַסְדְּךָ הוֹלֵךְ עַל פִּי רֹב כַּסֵּדֶר קְצָת, וּתְזַכֵּנִי אָז לְהִתְפַּלֵּל, לִלְמֹד וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וּכְפִי שֶגִּלִּיתָ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שַׁחֲרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד. אָז כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה בַּאֲרִיכוּת, קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת וְכוּ’ וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה. וּכְמוֹ כֵן זַכֵּנִי נָא, וְאֶת כָּל אֶחָד, לְהַרְבּוֹת אָז בַּעֲבוֹדָתֶךָ, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ. אֲבָל עַל פִּי רֹב, כְּמוֹ שֶׁגָּלוּי לְפָנֶיךָ, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, אַחַר כָּךְ אֲנִי נוֹפֵל מֵעֲבוֹדָתִי. וְאַתָּה מַתְחִיל אָז בְּרַחֲמֶיךָ לְנַסּוֹת אוֹתִי, וּמִתְגָּרֶה בִּי הַבַּעַל דָּבָר, כַּיָּדוּעַ לְךָ בְּוַדַּאי, וְאַף קְצָת לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִכָּנֵס בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְאָז עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הָאָדָם, כָּךְ הוֹדַעְתָּנוּ, מַלְכֵּנוּ. עַל כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ, תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ וּתְזַכֵּנוּ אָז לְהִתְחַזְּקוּת גְּדוֹלָה מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם בַּעֲבוֹדָתֶךָ, לִבְלִי לִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְהָעִקָּר שֶׁתּוֹשִׁיעֵנִי לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַמּוֹחִין דְקַטְנוּת, שֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים אָז עָלַי וְרוֹצִין לְהַפִּיל אוֹתִי בְּדַּעְתִּי, כְּאִלּוּ אֵין לִי עוֹד תִּקְוָה חַס וְחָלִילָה אוֹ לִמְנוֹעַ אוֹתִי מִתְּפִלָּה בְּכַוָּנָה וְשִׂמְחָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאַתָּה, מוֹשִׁיעֵנוּ, הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת צָהֳרָיִם, זְמַן הַמִּנְחָה, שֶׁאָז עִקַּר אֲחִיזַת הַמּוֹחִין דְקַטְנוּת. וְזַכֵּנִי לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה”. הַיְנוּ שֶׁתְּרַחַמֵנִי וְתַעַזְרֵנִי לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁלֹּא אֶפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק אֵדַע וְאַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶּׁצָּעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וְחָזָק כִּי אֵין יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל! וְהֵם הוֹדִיעוּ בֶּאֱמֶת כִּי לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר, וּבְגֹדֶל רַחֲמֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, תְרַחֵם וְתַהֲפֹךְ הַכֹּל לְגַמְרֵי מֵרָע לְטוֹב וּמֵעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה שֶׁתְּזַכֵּנוּ, כְּמַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּכְמוֹ כֵן תְרַחַמֵנִי נָא וְהוֹשִׁיעֵנִי בִּכְלָל יְמֵי חַיַּי, שֶׁיְּמֵי חַיַּי נִקְרָאִים יוֹם. וְהַמִּיתָה וְהַהִסְתַּלְּקוּת נִקְרָא לַיְלָה וְחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ”. וְעַל כֵּן תַּצִּילֵנִי אַחַר חֲצִי יָמָי שֶׁהוּא בְּחִינַת צָהֳרָיִם, זְמַן הַמִּנְחָה, וְעַל פִּי רֹב אָז דַּיְקָא מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר יוֹתֵר וְיוֹתֵר. “עֲנֵנִי יְהֹוָה עֲנֵנִי”:

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, רָם וְנִשָּׂא גָּדוֹל וְנוֹרָא. זַכֵּנוּ בְּכָל בְּחִינָה וְדַרְגָּא, אוֹתָנוּ וְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְהַתְחִיל עִקַּר הָעֲבוֹדָה בִּימֵי הַנְּעוּרִים דַּיְקָא, כִּי “טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו”, וְ”יַנְקוּתָא כְּלִילָא דְוַרְדָּא”. אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲפִילוּ מִי שֶׁזָּכָה לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתֶךָ מִנְּעוּרָיו, בַּחֲסָדֶיךָ, עֲדַיִן צָרִיךְ לַהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ כִּי, אַף עַל פִּי כֵן, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְאֶמְצַע יָמָיו וְרוֹצֶה לְהַגִּיעַ לְמַה שֶׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ, אֲזַי עַל פִּי רֹב מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר וּמִתְפַּשֵּׁט מְאֹד לְמָנְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֵם נָא מֵעָתָּה. וְזֹאת גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח, שֶׁכָּל שֶׁכֵּן אָנוּ, כַּמָּה צְרִיכִים לְרֹב עוֹצֵם רַחֲמֶיךָ. בִּפְרָט אֲנִי, שֶׁלֹּא הִתְחַלְתִּי כְּלָל בִּימֵי נְעוּרִים וְהִנֵּה עָבְרוּ רֹב שְׁנוֹתָי, וְהִמְשַׁכְתָּ עָלַי הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וְהִנְנִי רוֹצֶה לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתְךָ. אַתָּה רוֹאֶה מַלְכִּי אֵיךְ תֵּכֶף מִתְגַּבֵּר עָלַי הַבַּעַל דָּבָר, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהָנִיחַ אוֹתִי לָצֵאת מִתַּאֲווֹתָיו וּרְשָׁתָיו אֲשֶׁר נִלְכַּדְתִּי בָּהֶם. וְעַל זֶה אֲנִי צוֹעֵק אֶת הַפָּסוּק “הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי - אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם?” - שֶׁאָז זְמַן הַמִּנְחָה. זַכֵּנוּ כֻּלָּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה בִּבְחִינַת יְמֵי הַנְּעוּרִים שֶׁלֹּא נִפֹּל לְעוֹלָם מֵעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ. וּתְרַחֵם שֶׁלֹּא אֶפֹּל לְעֵת זִקְנוּת, וּבִפְרָט כְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים בָּאִים וְהִגַּעְתִּי לְאֶמְצַע יָמָי וּמַתְחִיל הַיּוֹם לַעֲרֹב. זַכֵּנִי אָז לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמִי מְאֹד עַל אַחֲרִיתִי וְסוֹפִי, וּלְהִתְגַּבֵּר יוֹתֵר וְיוֹתֵר כִּי אָז הוּא בְּחִינַת צָהֳרָיִם, בְּחִינַת זְמַן הַמִּנְחָה. תְּזַכֵּנִי לְהִזָּהֵר בָּהּ בְּיוֹתֵר בֶּאֱמֶת, לְהַמְתִּיק הַדִּינִים שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרַע, שֶׁאֲחִיזָתָם מִמּוֹחִין דְקַטְנוּת בְּחִינַת זְמַן הַמִּנְחָה, הַצִּילֵנִי נָא! זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁאֵינָם כָּלִים, לְקַשֵּׁר עַצְמִי הֵיטֵב לַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהֵם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁל זְמַן הַמִּנְחָה בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֶנּוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ:

## כט

רִבּוֹן כָּל עָלְמִין, עִלַּת הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת, יְהֹוָה אֱלֹהִים, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ נִפְלָאוֹת מַעֲשֶׂיךָ, בְּרַחֲמֶיךָ, עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ. וּבִפְרָט מֵעִנְיַן הַצִּמְצוּמִים הַנִּפְלָאִים בְּרָצֹא וָשׁוֹב, מָטֵי וְלֹא מָטֵי, שֶׁהָיָה קוֹדֵם הַבְּרִיאָה. מַה שֶׁבַּתְּחִלָּה צִמְצַמְתָ הָאוֹר, וְאַחַר כָּךְ הִתְחַלְתָּ לְהַמְשִׁיךְ אֵיזֶה בְּחִינַת אוֹר. וְאַחַר כָּךְ הֶחֱזַרְתָּ הָאוֹר לִמְקוֹמוֹ, וְהִשְׁאַרְתָּ רַק אֵיזֶה רְשִׁימָה, כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר עֲדַיִן לִסְבֹּל זֶה הָאוֹר. וְאַחַר כָּךְ חָזַרְתָּ וְהִמְשַׁכְתָּ עוֹד הַפַּעַם אֵיזֶה בְּחִינַת אוֹר בְּצִמְצוּם חָדָשׁ נִפְלָא, וְחָזַרְתָּ וְהֵעֶלָמְתּוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה רִבּוּי אוֹר. וְכֵן הָיָה הַרְבֵּה פְּעָמִים וְכוּ’, עַד שֶׁעָשִׂיתָ בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי. וְאַחַר כָּךְ הִמְשַׁכְתָּ אוֹר הַמְּלָכִים, וְלֹא יָכְלוּ לְקַבֵּל הָאוֹר וָמֵתוּ וְכוּ’, עַד שֶׁהִתְחַלְתָּ עוֹלָם הַתִּקּוּן. וְאַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁכָּל הַשְּׁבִירָה הָיְתָה עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא, וְעִקָּר הָאִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא הוּא עַל יְדֵי הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה דַּיְקָא. אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ, בּוֹרֵא כָּל, שֶׁמִּזֶּה בְּעַצְמוֹ הוּא כָּל הַבְּחִירָה, כִּי כָּל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרַע הוּא מֵהַשְּׁבִירָה. זַכֵּנוּ לְנַצֵּחַ אֶת הַיֵּצֶר הָרַע בִּבְחִירָתֵנוּ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְתַקֵּן הַשְּׁבִירָה עַל יְדֵי אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא. וְזַכֵּנִי לֵידַע נֶאֱמָנָה אֶת שֶׁגִּילּוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם, תָּלוּי תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְעַל כֵּן נַעֲשִׂים אֶצְלֵנוּ כָּל הַבְּחִינוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים הַלָּלוּ. הַיְנוּ מַה שֶׁנָּתַתָּ בָּנוּ, בְּכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵלִי, שֶׁאוֹר לַהֲבִיּוּת הַלֵּב שֶׁלָּנוּ הוּא בְּחִינַת אֵין סוֹף, כִּי “אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ”. וְזַכֵּנִי לְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת וְכוּ’, וְזַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק מְאֹד. כִּי כָּל אֵלּוּ הַצִּמְצוּמִים נִפְלָאִים שֶׁהִמְשַׁכְתָּ קוֹדֵם כְּלָל הַבְּרִיאָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁכֻּלָּם יַּעַבְרוּ עָלַי וְעַל כָּל אָדָם. שֶׁאָנוּ גְּמַר תִּקּוּן שְׁלֵמוֹת הַבְּרִיאָה, כִּי כֻּלָּם לֹא הָיוּ כִּי אִם בִּשְׁבִילֵנוּ, שֶׁאָנוּ נְתַקֵּן הַכֹּל עַל יְדֵי אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא דַּיְקָא. וּתְרַחֵם עָלֵינוּ שֶׁנַּעֲמֹד נִצָּבִים אֵיתָנִים וַחֲזָקִים עַל עָמְדֵנוּ, כַּאֲשֶׁר הוֹרֵיתָ לָנוּ דְּרָכֶיךָ עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק “אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם - כַּיּוֹם הַזֶּה שֶׁהוּא מַאֲפִיל וּמֵאִיר כָּךְ עָתִיד לְהַאֲפִיל וּלְהָאִיר לָכֶם". שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה שֶׁאַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵאִיר פָּנֶיךָ קְצָת וְאַחַר כָּךְ מַסְתִּיר. “אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי”, “פְּנֵה אֵלַי”, “הָאֵר פָּנֶיךָ וְהוֹשִׁעֵנִי”:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לֵידַע כִּי כָּל זֶה נַעֲשָׂה בְּכָל דּוֹר וּבְכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. כִּי עַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, עַל יְדֵי הַהִתְגַּלּוּת וְהַהַעֲלָמָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָל הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלַי. זַכֵּנִי לֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. זַכֵּה אוֹתִי לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה, “בָּקִי בְּעַיֵל בָּקִי בְּנָפִיק”, “בָּקִי בְּרָצֹא בָּקִי בְּשׁוּב”. תְרַחַמֵנִי וּתְאַמֵּצֵנִי לְחַזֵּק עַצְמִי בְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּכָל מַה שֶׁעוֹבֵר עָלַי וְזַכֵּנִי לֵידַע כִּי הַהַעֲלָמָה וְהַצִּמְצוּם הוּא תַּכְלִית הַהִתְגַּלּוּת. בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תֶּן בָּנוּ כֹּחַ לַעֲמוֹד בְּכָל אֵלּוּ הַצִּמְצוּמִים מֵחֲמַת שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת הַדִּינִים וְהַיְצָרִין רָעִין שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת רָעוֹת הַמִּתְגָּרִין בִּי. עַל כֵּן אָנָּא מַלְכִּי זַכֵּנִי לְהִזָּהֵר מְאֹד לִבְרֹחַ מֵהֶם וּלְהַמְשִׁיךְ בְּלִבִּי מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת אֵיךְ לַעֲבֹד אוֹתְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל יְדֵי כָּל זֶה, בְּרֹב חֲסָדֶיךָ, זַכֵּנִי לְעָבְדְךָ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִּתְגַּלֶּה אֱלֹהוּתְךָ וּמַלְכוּתֶךָ, תִּתְבָּרַךְ, לְכָל בָּאֵי עוֹלָם. וּתְרַחֵם שֶיִתְתַּקֵּן הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ, אָנוּ הַבַּעֲלֵי בְּחִירָה דַּיְקָא:

אֲבִי מַלְכִּי וֵאלֹהַי, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁזֶּה עִקַּר חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, שֶׁבְּכָל יוֹם אַתָּה תִּתְבָּרַךְ, מַאֲפִיל וּמֵאִיר "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חוֹשֵׂךְ" וְכוּ'. וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים הַלָּלוּ שֶׁל תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה כָּל בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ עַד עַתָּה. וְהָעִקָּר בִּשְׁבִיל הָאָדָם, אָנוּ הַבַּעֲלֵי בְּחִירָה, שֶׁאֵלֵינוּ נִמְסַר הַכֹּל. זַכֵּנוּ לְהַמְשִׁיךְ אֱלֹהוּתְךָ וְהִתְגַּלּוּת מַלְכוּתֶךָ עַל יְדֵי הַצִּמְצוּמִים, כְּפִי בְּחִירָתֵנוּ. וּבְרַחֲמֶיךָ, מַלֵּא רַחֲמִים זַכֵּנִי לְצַמְצֵם אוֹר הִתְלַהֲבוּת לְבָבִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת הֲרִיסָה חַס וְשָׁלוֹם. וְאַחַר כָּךְ זַכֵּנִי לְהִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, וְחַזְּקֵנִי לְהַמְשִׁיךְ רַק מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת, בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה שֶׁזֶּה בְּחִינַת בְּרִיאַת וְקִיּוּם הָעוֹלָמוֹת. אַתָּה בְּרֹב טוּבְךָ גִּלִיתָ לָנוּ שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶׂה גַּם אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא. כִּי גַּם עֲלֵיהֶם עוֹבְרִים עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת הַרְבֵּה, אַךְ שֶׁהוּא בְּדַקּוּת מְאֹד, בְּחִינַת חֶשְׁכַת הַמּוֹחִין וְהֶאָרָתָן, וְגַם זֶה בְּדַקּוּת גְּדוֹלָה מְאֹד וּבִקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה. זַכֵּנוּ לִשְׁאֹב כֹּחַ וְתַעֲצוּמוֹת מִן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ שֶׁבְּיוֹתֵר צְרִיכִים תִּקּוּנִים אֵלּוּ אָנוּ, אֲנִי וְשֶׁכְּמוֹתִי. אָנוּ שֶׁכְּבָר עָבַרְנוּ עַל מִצְוַת הַתּוֹרָה, חַס וְחָלִילָה, וּצְרִיכִין לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, אֲשֶׁר בְּעֹצֶם חֶמְלָתֶךָ הֵם מַמְשִׁיכִין רַחֲמֶיךָ גַּם עָלֵינוּ, וּמְאִירִין בְּלִבֵּנוּ עֵצוֹת עֲמֻקוֹת וְהִתְחַזְּקוּת נִפְלָאָה בְּכָל פַּעַם, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב בְּכָל פַּעַם מִכָּל מָקוֹם שֶׁאָנוּ:

מַלֵּא חֲנִינָה וְחֶמְלָה, רַחֵם נָא וְאַמֵּץ נָא, חַזֵּק כֹּחִי שֶׁיִּהְיֶה לִי אֵיזֶה אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא הַמֻּכְרָח, כִּי בְּלֹא זֶה אִי אֶפְשָׁר. וּבְרַחֲמֶיךָ תְּחַזֵּק אֶת כֻּלָּם, בְּכָל בְּחִינַת הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת, אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, שֶׁעוֹבְרִין עַל כָּל אָדָם. וַאֲפִילוּ עַל הָרְחוֹקִים מְאֹד מִמְּךָ תִּתְבָּרַךְ, תְּחַזֵּקֵם גַּם הֵם, כִּי גַּם הֵם יֵשׁ לָהֶם בְּחִינַת עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת. כִּי גַּם אֶצְלָם אֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וַאֲפִילוּ בְּיוֹם אֶחָד יֵשׁ לְכָל אֶחָד כַּמָּה שִׁנּוּיִים לְאֵין מִסְפַּר, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי לְפָנֶיךָ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. וּבִפְרָט תַּמְשִׁיךְ וּתְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, אָנוּ שֶׁזִּכִּיתָנוּ לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. וְאָנוּ חֲלוּשֵׁי כֹּחַ מְאֹד וְהַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ וְחוֹתֵר תַחְתֵּינוּ וְרוֹצֶה לְהַפִּילֵנוּ, חַס וְשָׁלוֹם. אָנָּא תּוֹשִׁיעֵנוּ, וּרְאֵה נָא בְּעָנְיֵנוּ, וְאַל נָא תִּתְעַלֵּם מִכָּל תְּנוּעוֹת יְגִיעוֹתֵנוּ, שֶׁאָנוּ מִתְיַגְּעִים לְהִתְגַּבֵּר וְיֵשׁ לָנוּ שִׁנּוּיִים בְּחִינַת עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת בְּלִי שִׁעוּר, בְּחִינַת “יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת” וְכוּ'. וְעַל כָּל זֶה תְּזַכֵּנוּ וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר עָמָדוּ בַּמִּלְחָמָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם כָּרָאוּי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוֹת. וּתְרַחֵם שֶׁנְּקַבֵּל בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת בְּלִבֵּנוּ הוֹדַעַתָּם שֶׁהֵם מוֹדִיעִים לָנוּ שֶּׁאֵין שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת אֵלֶיךָ נֶאֱבַד, אֲפִילוּ מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו. וְנַאֲמִין בֶּאֱמֶת, שֶׁאַדְּרַבָּא, עַל יְדֵי זֶה בְּרֹב חַסְדְּךָ יִהְיוּ נַעֲשִׂים תִּקּוּנִים נִפְלָאִים עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁמְּלַקְּטִים כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל בְּחִינַת הַהִתְעוֹרְרוּת הַלָּלוּ, וּמְתַקְּנִין אוֹתָם, וּבוֹנִים מֵהֶם תִּקּוּנִים נִפְלָאִים. רַחֲמֵנוּ, וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא נִהְיֶה חוֹלְקִים עַל כָּל פָּנִים עַל הַצַּדִּיקִים הָאֵלֶּה, חַס וְשָׁלוֹם. רַק, אַדְּרַבָּא, זַכֵּנוּ לְקַיֵּם דִּבְרֵיהֶם וּתְאַמְּצֶנּוּ לְהִתְעוֹרֵר בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, וְאָז נִזְכֶּה סוֹף כָּל סוֹף לְאַחֲרִית טוֹב. וּתְרַחֵם שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ חֵלֶק גָּדוֹל בִּבְחִינַת אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁעַל יְדֵי זֶה תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת. “בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן”:

## ל

אֲבִי מַלְכִּי וֵאלֹהַי. הַיָּחִיד הַקַּדְמוֹן יִתְבָּרַךְ. מַאֲצִיל כָּל נֶאֱצָלִים. בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים. יוֹצֵר כָּל יְצוּרִים. רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. אַתָּה גִּלִיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיְתָה עַל יְדֵי כַּמָּה צִמְצוּמִים, שֶׁכִּבְיָכוֹל הִמְשַׁכְתָּ אֶת הָאוֹר בְּאֵיזֶה בְּחִינָה, וְאַחַר כָּךְ הֵעֶלָמְתּוֹ. וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים, בְּכַמָּה דְּרָכִים, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִתְהַוּוּ הַכֵּלִים שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל הָאוֹר. וְאַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ נִסְתָּרוֹת, שֶׁכָּל זֶה הוּא סוֹד מִיתַת הַמְּלָכִים וְתִקּוּנָם. שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי הַשְּׁבִירָה וְהַמִיתָה, הִמְשַׁכְתָּ אַחַר כָּךְ עוֹלָם הַתִּקּוּן בְּתוֹסְפוֹת אוֹר נִפְלָא יוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר גִּלִיתָ בַּכְּתָבִים הַקְּדוֹשִׁים עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ. וְאַף זֹאת הוֹדַעְתָּנוּ, מַלְכֵּנוּ, שֶׁעִקַּר הַכֹּל הָיָה תָּלוּי בְּהָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה, כִּי הוּא הָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן הַכֹּל עַל יְדֵי אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ. אָנָּא תֶּן בִּי כֹּחַ, כִּי גַּם עַתָּה גַּם כֵּן הָעִקָּר תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה שֶׁל הָאָדָם, עַל כֵּן תֶּן בָּנוּ כֹּחַ לְעָבְדְךָ, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת בְּעָלְמָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא. תְרַחֵם שֶׁאֵדַע וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין שֶּׁאֵין דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, “וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְחַכֶּה לוֹ”. וְאֶזְכֶּה בֶּאֱמֶת לֵידַע כִּי אֲפִילוּ אִם חָטָאתִי, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁחָטָאתִי אֲלָפִים פְּעָמִים, עִם כָּל זֶה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֵר בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת לָשׁוּב אֵלֶיךָ הַשֵּׁם, אֵין שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת נֶאֱבַד. וּכְמוֹ שֶגִּלִּיתָ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ כִּי “לֵית רְעוּתָא טָבָא דְאִתְאֲבִיד”. וּתְרַחֲמֶנּוּ וּתְזַכֵּנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, יִתְהַפְּכוּ הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה תִּקּוּן עַל יְדֵי הַקִּלְקוּלִים. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ רַחֲמָן, גָּלוּי לְפָנֶיךָ שֶׁקִּלְקַלְתִּי וְהִמְשַׁכְתִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָאוֹר לַמָּקוֹם שֶׁהִמְשַׁכְתִּי, שֶׁזֶּה עִקַּר הַקִּלְקוּל. תְרַחֵם עָלַי, וַתַּעֲשֶׂה בְּחַסְדְּךָ, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה וּלְהָקִים הַכֹּל. וּתְסַבֵּב בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא כֵּלִים חֲדָשִׁים, וְתַמְשִׁיךְ לְתוֹכָן אוֹר חָדָשׁ וְנִפְלָא:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהִמְשַׁכְתִּי אֶת הָאוֹר לִמְקוֹמוֹת גַּסִּים וְכוּ’ נִתְעַבּוּ הַכֵּלִים. אָנָּא תּוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנּוּכַל אַחַר כָּךְ לְזַכְּכָן עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. תְּרַחֲמֵנוּ שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה יִתְהַוּוּ כֵּלִים נִפְלָאִים לְקַבֵּל הָאוֹר הֶחָדָשׁ, שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל מִקֹּדֶם, כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְהַוּוֹת כֵּלִים כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה. וְתַמְשִׁיךְ הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ וּתְזַכֵּנוּ שֶׁזֶּה יִהְיֶה בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעַלִיָּה, עֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת, הִתְרַחֲקוּת תַּכְלִית הִתְקָרְבוּת. וּבָזֶה הֵאַרְתָּ עֵינֵינוּ, עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן מִיתַת הַמְּלָכִים, שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי מִיתָתָם וּשְׁבִירָתָם נִמְשָׁךְ אוֹר “מַה” הֶחָדָשׁ בְּיוֹתֵר, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי צַדִּיקֶיךָ. אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת, אַב הָרַחֲמָן, שֶׁכָּל זֶה לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁיּוֹדְעִים סוֹד זֶה לְעָמְקוֹ. רַחֲמֵנוּ וְזַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, שֶׁיְּעוֹרְרוּ אוֹתָנוּ לִתְשׁוּבָה וִיחַזְּקוּ אֶת כָּל אֶחָד. וּבְחֲסָדֶיךָ הֵם יַעֲלוּ כָּל מִינֵי הִתְעוֹרְרוּת בְּעָלְמָא, כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה, וִיתַקְּנוּ עַל יְדֵי זֶה כֵּלִים נִפְלָאִים בְּאֹפֶן שֶיִתְתַּקֵּן כָּל אֶחָד בְּיֶתֶר שְׂאֵת:

מַלֵּא רַחֲמִים, אַמֵּץ כֹּחֵנוּ, וְזַכֵּנוּ לְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחַר צַדִּיק כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לַעֲסֹק בְּתִקּוּנִי. וְזַכֵּנִי לֵידַע נֶאֱמָנָה שֶׁהַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה בְּעַצְמָהּ הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה מְאֹד לָנֶצַח, אֲפִילוּ אִם קִּלְקַלְתִּי כְּמוֹ שֶׁקִּלְקַלְתִּי. אוֹהֵב צַדִּיקִים, בְּעֹצֶם רַחֲמֶיךָ זָכוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְמַה שֶׁזָּכוּ עַל יְדֵי אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּהֶם בְּתַכְלִית תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְעַל כֵּן עָשׂוּ כֵּלִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד. בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים תַּמְשִׁיךְ לָנוּ תִּקּוּן עַל יְדֵי כְּלֵיהֶם שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן כָּל הַקִּלְקוּלִים שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן. רַק אַף עַל פִּי כֵן, זַכֵּנִי עַל כָּל פָּנִים לְאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת בְּעָלְמָא שֶׁלִּי בְּעַצְמִי. כִּי הוֹדַעְתַּנִי שֶׁבְּלִי שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת כְּלָל אִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנְנִי כָּרָאוּי. אָנָּא מַלְכִּי, תוֹשִׁיעֵנִי לְהִזָּהֵר בְּנַפְשִׁי עַל כָּל פָּנִים שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לֵץ וְחוֹלֵק, חַס וְחָלִילָה, עַל הַצַּדִּיק הָעוֹסֵק בְּתִקּוּנִי. אָנָּא מַלְכִּי, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, הַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה, אֲשֶׁר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִפְלִיגוּ מְאֹד בְּמַעֲלָתָהּ, שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים וְכוּ’. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד. כִּי אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ, אֲבִי אַב הָרַחֲמָן, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיָּרַדְתִּי לִמְקוֹמוֹת נְמוּכִים וּמְגֻשָּׁמִים כָּאֵלֶּה, וְזִכִּיתַנִי לְהִתְגַּבֵּר בְּכֹחַ הַצַּדִּיק לַעֲלוֹת מִשָּׁם. רַחַמֶנִי שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ נַעֲשִׂים כֵּלִים נִפְלָאִים לְקַבֵּל הָאוֹר הַנִּפְלָא, מַה שֶּׁאֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹר כָּזֶה, מֵחֲמַת שֶּׁאֵין לָהֶם כֵּלִים כָּאֵלּוּ. רַחֵם עָלַי, וְזַכֵּה אוֹתִי לְכָל זֶה בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי אִם בְּכֹחָם, שֶׁהֵם עִקַּר הַבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, כִּי הֵם הַבְּעָלִים שֶׁל הַתְּשׁוּבָה. אָנָּא חוּס עַל חַיַּי, וְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל יְדֵי שֶׁתְּזַכֵּנִי לְקַבֵּל מֵהֶם:

רִבּוֹן כָּל הַבְּרוּאִים, רַחַמֶנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים הַלָּלוּ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טָעַם חֵטְא מֵעוֹלָם, אַף עַל פִּי כֵן הֵם עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה בְּכָל פַּעַם עַל הַשַּׂגָּתָם הָרִאשׁוֹנָה. וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵם יוֹרְדִים לִמְקוֹמוֹת נְמוּכִים מְאֹד, בְּכַוָּנָה בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת מִשָּׁם, וּלְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה. וִידֵיהֶם מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם וְשַׁפִּיר וְכוּ’ כְּדֵי לְטַהֵר וְכוּ’. אָנָּא אֲבִי יוֹצְרִי וּמַחְסִי, בְּרֹב חַסְדְּךָ תְּקָרְבֵנִי לְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, וּבְכֹחָם תֶּן תִּקְוָה, לִי וּלְכָל מִי שֶׁיֹּאחַז בָּהֶם. רַחַמֶנִי בְּכֹחָם, שֶׁאֶעֱלֶה מֵעֹמֶק יְרִידַתִי לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה, וְתִפְעַל בְּרַחֲמִים שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא כֵּלִים נִפְלָאִים לְקַבֵּל אוֹרְךָ הַאֵין סוֹף כָּרָאוּי. הוֹשִׁיעֵנִי בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶשְׁמַע לְדִבְרֵיהֶם וְאֵלֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם, מֵעָתָּה עַל כָּל פָּנִים, וַאֲסַלֵּק חָכְמָתִי כְּאִלּוּ אֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל, רַק זַכֵּנִי לְבַטֵּל דַּעְתִּי לְגַמְרֵי נֶגְדָּם. וְזַכֵּנִי לְאַחֲרִית טוֹב עַל יְדֵי זֶה בְּרֹב רַחֲמֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, הַשֵּׁם, שׁוֹמֵעַ תְּפִילַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים:

## לא

רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים, מַלֵּא טוֹבוֹת וַחֲסָדִים. רַחֵם נָא עַל נַפְשִׁי וְרַפֵּא נָא כְּאֵבִי. כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי בֶּאֱמֶת כְּאֵב עֲוֹנוֹתַי. רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי לְהַחֲיוֹת עַצְמִי וּלְחַזֵּק נַפְשִׁי בַּחֲסָדִים שֶׁאַתָּה תִּתְבָּרַךְ עָשִׂיתָ וְעוֹשֶׂה עִמִּי. שֶׁזִכִּיתַנִי לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת, וְעַל כָּל פָּנִים שֶׁאֵינִי חוֹלֵק עָלָיו. וְגַם רִחַמְתָּנִי לְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַיְּשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה וּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ הַחוֹלְקִים וְדוֹבְרֵי כָּזָב, כֵּן עָשִׂיתִי גַּם אֲנִי. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, בְּרֹב חַסְדְּךָ שֶׁגָּמַלְתָּ עָלַי, אָבֹא בֵּיתֶךָ, לְבֵית הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה כָּל תִּקְווֹתַי לָנֶצַח:

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי בֶּאֱמֶת בְּרַחֲמֶיךָ נִמְצָא בְּכָל דּוֹר יְשִׁיבָה שֶׁל תַּלְמִידִים עִם רַבִּי אֱמֶת, שֶׁעוֹסְקִין בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּהֶם בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים. שֶׁיְּכוֹלִין לְקָרֵב אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּל הַנְּפָשׁוֹת הָרְחוֹקוֹת מְאֹד, עַד שֶּׁקָּשֶׁה לְתָפְסָם וּלְקָרְבָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה. זַכֵּנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ לִהְיוֹת נִכְלָל בֶּאֱמֶת בְּזֶה הַבֵּית מִדְרַשׁ הַקָּדוֹשׁ. וּתְרַחֵם עָלַי, וְעַל כָּל אֵלּוּ שֶׁנָּפְלוּ לְעֵמֶק הַבָּכָא, בְּעֹמֶק הַגֵּיהִנֹּם וּבִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת עַל יְדֵי הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים. וְהָעִקָּר עַל יְדֵי רִבּוּי זֻהֲמַת הַמַּחְשָׁבוֹת רָעוֹת, בִּפְרָט בְּתַאֲוַת נִאוּף, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיֵּצֶר הָרַע כַּאֲשֶׁר גִּילוּ חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. הַצִּילֵנוּ נָא, הוֹשִׁיעֵנוּ נָא מִזֶּה הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁהוּא מְנֻוָּל מַמָּשׁ, שֶׁהוּא מָאוּס וּמְזֹהָם מְאֹד. וְאַתָּה יוֹדֵעַ, מוֹשִׁיעֵנוּ, שְׁמִי שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ הַמְנֻוָּל הַזֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, קָשָׁה לוֹ לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ. אָנָּא, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי מִזֶּה הַמְנֻוָּל וְהַמְזֹהָם מְאֹד שֶׁכָּרוּךְ אַחֲרַי וְרוֹצֶה לְתָפְסִי בִּמְצוּדָתוֹ, וּפוֹגֵעַ בִּי בְּכָל עֵת, מַלְּטֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ. הַצִּילֵנִי מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא עִקַּר הַפֶּגַע רַע שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּכָל יוֹם לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ:

זַכֵּנִי בְּרֹב יְשׁוּעוֹתֵךָ, לְקַיֵּם מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ”, כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן. זַכֵּנִי שֶׁאַמְשִׁיךְ מַחֲשָׁבְתִּי לְתוֹךְ הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ. תְרַחֵם שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאַזְכִּיר אֶת עַצְמִי שֶׁאֲנִי בִּכְלָל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, עַל יְדֵי זֶה יִתְקַיֵּם “אִם אֶבֶן הוּא - נִמּוֹחַ. וְאִם בַּרְזֶל הוּא - יִתְפּוֹצֵץ”. זַכֵּנוּ לְקַבֵּל וְלִשְׁתּוֹת מִן מַעְיָן הַמַּיִם הַיּוֹצְאִים וּמִתְפַּשְּׁטִים מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. כִּי מִמֶּנּוּ יוֹצֵא מַעְיָן קָדוֹשׁ וְטָהוֹר כָּזֶה שֶׁיָּכוֹל לְטַהֵר כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַיְרוּדוֹת מְאֹד, עַל יְדֵי הָעֵצוֹת הָעֲמֻקּוֹת וְהַקְּדוֹשׁוֹת הַנּוֹבְעִים מִמֶּנּוּ. וּבְרַחֲמֶיךָ הָשְׁקֵנוּ מִזֶּה הַמַּעְיָן, שֶׁיַּעֲלֶנּוּ מֵעֵמֶק הַבָּכָא וְיָשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ:

אָנָּא מַלְכִּי, זַכֵּנִי לְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה. רַחֵם שֶׁאֶזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי מְאֹד, וּלְהַאֲמִין וְלֵידַע כִּי כָּל נְקֻדָּה טוֹבָה וְכָל אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהִתְעוֹרֵר בְּכָל עֵת, לְנַתֵּק אֶת עַצְמִי מִמַּחְשָׁבוֹת רָעוֹת, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמִי מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת בְּרַחֲמֶיךָ. וְכָל מַה שֶבַּחֲסָדֶיךָ תְּזַכֵּנִי לַחְתֹּר בְּכָל יְכָלְתִּי לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה טוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינוֹ נַעֲשָׂה עִמִּי מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, וּכְבָר הָיָה כֵן אֲלָפִים פְּעָמִים, אַף עַל פִּי כֵן אֵדַע וְאַאֲמִין שֶׁשּׁוּם נְקֻדָּה טוֹבָה אֵינוֹ נֶאֱבַד. כִּי בְּעֹצֶם גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ, תְרַחֵם שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה, רֹאשׁ הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ, יָרִים וִיקַבֵּץ וְיֶאֱסֹף הַכֹּל לְתוֹךְ בֵּית הַקְּדֻשָּׁה. וְשֶׁהוּא יִבְנֶה מֵהֶם בִּנְיָנִים נִפְלָאִים, עַל יְדֵי שֶׁיַּעֲלֶה בְּחִינַת אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא מִמְּקוֹמוֹת נְמוּכִים כָּאֵלֶּה דַּיְקָא, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתָּלוּי בְּהִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁל הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה דַּיְקָא. וְאַתָּה גִּלִיתָ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ עַל יְדֵי צַדִּיקְךָ שֶׁכָּל מַה שֶׁהַדַּרְגָּא נְמוּכָה יוֹתֵר, אֲזַי יָקָר וְחָשׁוּב בְּיוֹתֵר כְּשֶׁעוֹלֶה מִשָּׁם אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת דִּקְדֻשָּׁה. וּתְרַחֵם שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִבְנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַבְּחִינַת מִשְׁכַּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל דּוֹר, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִבָּנֶה בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת גָּמוּר הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לָעַד. “יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ לַעֲשֹוֹת חֻקֵּי רְצוֹנָךְ וּלְעָבְדָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם”:

## לב

אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, אֲשֶׁר נוֹתֵן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ אוֹר מֵעֹצֶם הַהֶאָרָה אֲשֶׁר זָכָה יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּשֶׁפָּגַע בַּמָּקוֹם הַהוּא, שֶׁהוּא מְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כַּאֲשֶׁר גִּלִיתָ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, מַה שֶׁזָּכָה שָׁם לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עִנְיַן עֹצֶם נִפְלְאוֹת הָאִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא, אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא. וְאֵיךְ שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִמְשָׁךְ מִלְמַעְלָה הֶאָרָה גְּדוֹלָה. וְגַם אֵיךְ שֶׁהָאִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא וְהָאִתְעֲרוּתָא דִלְעֵלָּא נִכְלָלִין יָחַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַיִּחוּדִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי עֲבוֹדָתֵנוּ, עָם יִשְׂרָאֵל. אָנָּא, הַשֵּׁם, תִּבְנֶה לָנוּ מְהֵרָה בְּרַחֲמֶיךָ אֶת בֵּית מִקְדָשֵׁינוּ, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּנִים וְיִחוּדִים אֵלּוּ נַעֲשִׂים בִּשְׁלֵמוּת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶּׁהוֹדִיעוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. אָנָּא, תַּמְשִׁיךְ בְּכֹחָם אֶת עוֹצֵם הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁהֶאָרְתָּ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָז בְּ”וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהֹוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי”. אָנָּא, בְּרֹב חַסְדְּךָ תַּכְנִיס בְּלִבֵּנוּ מַה שֶׁתִּקֵּן בָּזֶה לְדוֹרוֹת עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְתַכְנִיס בְּלֶב כָּל הַנְּפָשׁוֹת, אֲפִילוּ הַנְּפָשׁוֹת הַנְּפוּלִין מְאֹד שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁבִּמְקוֹמָם אֵין אַתָּה נִמְצָא, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, חַס וְחָלִילָה. וְשֶׁכָּל בְּחִינַת הַהִתְעוֹרְרוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ נֶחְשָׁב לִכְלוּם. זַכֵּה אֶת כֻּלָּם וְתַכְנִיס בְּלֶב כָּל הַנְּפוּלִין, שֶׁנֵּדַע וְנַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁגַּם בִּמְקוֹמֵנוּ אַתָּה נִמְצָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי בֶּאֱמֶת “יֵשׁ הַשֵּׁם בַּמָּקוֹם הַזֶּה”, וְכָאן אַתָּה נִמְצָא גַּם כֵּן, כִּי מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ. רַק שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ, מִגֹּדֶל הַהַעֲלָמָה, בִּבְחִינַת “וְאָנֹכִי לֹא יָדַעְתִּי”. אֲבָל זַכֵּה אוֹתִי לְהִתְעוֹרֵר בְּאֵיזֶה בְּחִינַת אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁאֶזְכֶּה לִמְצוֹא אוֹתְךָ. אָנָּא מַלְכִּי, תַּמְשִׁיךְ עָלַי כֹּחַ קְדֻשַּׁת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם שָׁרְשֵׁי הַנְּפָשׁוֹת, וּבוֹ תָּלוּי תִּקּוּן כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת. וְתַמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי כֹּחַ קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הָעוֹסְקִים בְּכָל דּוֹר בְּבִנְיָנוֹ, וּמִשָּׁם תַּמְשִׁיךְ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה לְכָל יִשְׂרָאֵל. זַכֵּנִי, אַף עַל פִּי כֵן, לְאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה אֲשֶׁר צְרִיכִין גַּם כֵּן, כְּפִי אֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. חוּס וְחֲמֹל עָלֵינוּ, וְתַשְׁפִּיעַ חֲסָדֶיךָ עָלֵינוּ, וְתָבִיא לָנוּ מְהֵרָה אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְתִבְנֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וִיקוּיַם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ, אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ”. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”:

## לג

עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, רִאשׁוֹן לְכָל רִאשׁוֹנִים, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. אַתָּה יוֹדֵעַ, יוֹצֵר כָּל, שֶׁכָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, בִּפְרָט בְּעִנְיַן הַתְּשׁוּבָה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִי לְהִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת לִתְשׁוּבָה, כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁיִּתְנוֹצֵץ לִי אוֹרְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁאֶתְעוֹרֵר לָשׁוּב. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַזְרִיחַ לִי מְאוֹרְךָ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם כְּשֶׁאָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כִּי “כָּל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ”. וְאִם כֵּן, מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה וּמֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי. וְלִפְעָמִים אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵרַחֵם עָלַי, וּמַזְרִיחַ לִי אוֹרְךָ יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ עוֹמֶק הַחַשְׁכוּת שֶׁלִּי וּנְפִילָתִי הַגְּדוֹלָה כְּדֵי לְעוֹרְרֵנִי בִּתְשׁוּבָה. אַךְ אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לְקַבֵּל הָאוֹר הַזֶּה, כִּי לְפִי עוֹצֵם שְׁבִירָתִי לְשִׁבְרֵי שְׁבָרִים עַל יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים, הַכֹּל הוּא אֶצְלִי בְּחִינַת רִבּוּי אוֹר. וּמִזֶּה בָּא שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי זוֹכֶה וּמִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה עַל אֵיזֶה זְמַן, וְאַחַר כָּךְ נוֹפֵל מִזֶּה וְכֵן מִזְדַּמֵּן כַּמָּה פְּעָמִים. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא תִּקַּנְתִּי עֲדַיִן אֶת כְּלַי שֶׁאוּכַל לְקַבֵּל הַהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי. רַחֵם נָא עָלַי מֵעָתָּה וְהוֹשִׁיעֵנִי נָא:

וּתְרַחֵם עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים בִּבְחִינָה זוֹ גַּם כֵן, כִּי זֶה בְּחִינַת כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַגְּאֻלּוֹת, וְחָזַרְנוּ וְגָלִינוּ, וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, “יָמִין יְהֹוָה רוֹמֵמָה” וּלְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה. אָנָּא, יְהֹוָה, זַכֵּנוּ לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן, מִכָּל בְּחִינַת גְּאֻלָּה וּמִכֹּל פַּעַם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נַעֲשׂוּ תִּקּוּנִים נִפְלָאִים הַרְבֵּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ נִתְגָּרָה הַבַּעַל דָּבָר וְחָזַרְנוּ וְקִלְקַלְנוּ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעָתָּה. אַף עַל פִּי כֵן, נִשְׁאֲרוּ רְשִׁימוֹת הַרְבֵּה מֵהַתִּקּוּנִים הַלָּלוּ, עַד שֶׁבְּחַסְדְּךָ בְּהַכֹּחַ הַזֶּה אָנוּ חַיִּים בַּגָּלוּת, וְיֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְקַבֵּל אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת מִידִיעַת אֱלֹקוּתְךָ תִּתְבָּרַךְ וֶאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקְךָ, שֶׁכְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הוּא בְּכָל זְמַן וּבְכָל אָדָם בִּפְרָט. בְּעֹצֶם חֲסָדֶיךָ אֲבִי, חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי תָּמִיד בֶּאֱמֶת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִתְחַלְתִּי פְּעָמִים אֵין מִסְפַּר בַּעֲבוֹדָתְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנָפַלְתִּי מִזֶּה בְּכָל פַּעַם, אֲפִילוּ אִם הַנְּפִילָה גְּדוֹלָה מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְּלָן, רַחֵם עָלַי. וַאֲפִילוּ אִם נָפַלְתִּי, חַס וְשָׁלוֹם, לַעֲבֵרוֹת מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אַף עַל פִּי כֵן חַזְּקֵנִי וְזַכֵּנִי לָדַעַת וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶׁהִתְחַלְתִּי אֵיזֶה הַתְחָלָה טוֹבָה בְּכָל פַּעַם אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם:

רַחֵם עָלַי לָדַעַת וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁעַת נְפִילָה נִתְקַלְקֵל הַכֹּל, אַף עַל פִּי כֵן נִשְׁאַר רְשִׁימָה טוֹבָה מִכָּל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה וּמִכֹּל הַתְחָלָה וְהַתְחָלָה. וְזַכֵּנִי לֵידַע שֶׁאֵלּוּ הָרְשִׁימוֹת הֵם תִּקּוּנִים נִפְלָאִים, וְהֵם נִצְרָכִים וּמֻכְרָחִים מְאֹד אֶל בִּנְיַן הַקְדֻשָּׁה שֶּׁצְּרִיכִין לְהָקִים. רַחֵם עָלֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ, שֶׁיָּבוֹא עַכְשָׁו מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם. וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁיֻּקַּם בִּנְיָן הַקְּדֻשָּׁה, בִּנְיָן שָׁלֵם, בְּדֶרֶךְ נִפְלָא שֶׁלֹּא יֵהָרֵס לְעוֹלָם. בְּחֶמְלָתְךָ הָרַבָּה חֲמֹל, וְאָנָּא אָסוֹף כָּל נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וְקַבְּצֵם יָחַד בִּקְדֻשָּׁה שֵׁנִית, וְלֹא יִשָּׁאֵר שׁוּם נִיצוֹץ וּנְשַׁמָּה נִדָּח בַּחוּץ, כִּי אַתָּה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת “לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח”. וְאַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶּׁצְּרִיכִין לְבִנְיָן זֶה כֵּלִים רַבִּים לְאֵין מִסְפַּר, וּצְרִיכִין לָזֶה כְּלֵי אוּמָנוּת הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר. זַכֵּנִי לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי צַדִּיקְךָ, שֶׁעַל כֵּן כָּל מַה שֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה עַכְשָׁו אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, הֵן לִמּוּד תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה וּשְׁאָר מִצְווֹת, הַכֹּל הוּא יָקָר מְאֹד בְּעֵינֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְגַם הוּא נִצְרָךְ מְאֹד לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הָעוֹסֵק בְּתִקּוּן כָּל הַנְשַׁמּוֹת וְתִקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, וּלְבִנְיָן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עוֹסֵק לִבְנוֹת. וְעַל כֵּן זַכֵּנִי לְהַאֲמִין, אֲבִי הָרַחֲמָן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁעָשִׂיתִי הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אוֹ עָסַקְתִּי כְּבָר קְצָת בַּעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ, יָמִים אוֹ שָׁנִים, וְנָפַלְתִּי אַחַר כָּךְ, אֲפִילוּ אִם נְפִילַתִי גְּדוֹלָה מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וַאֲפִילוּ אִם חָזַרְתִּי וְנִתְעוֹרַרְתִּי לַעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם, וְחָזַרְתִּי וְנָפַלְתִּי, וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים אֵין מִסְפַּר יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. אַף עַל פִּי כֵן, זַכֵּה אוֹתִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶּׁאֵין שׁוּם דָּבָר, וְלֹא שׁוּם עֲבוֹדָה קַלָּה נֶאֱבָד לְעוֹלָם. וַאֲפִילוּ הִתְעוֹרְרוּת בְּעָלְמָא וּמַחְשָׁבָה טוֹבָה אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים: “לֵית רְעוּתָא טָבָא דְאִתְאַבַד”. תֶּן בְּלִבִּי בֶּאֱמֶת לְהַאֲמִין כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁאֲנִי זוֹכֶה בְּרַחֲמֶיךָ לְהִתְעוֹרֵר בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת בְּעָלְמָא, וּמִכֹּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֵיזֶה עוּבְדָא דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי תֵּכֶף חוֹטֵף אוֹתָה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, הָעוֹסֵק בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמַכְנִיס אוֹתָה לַמָּקוֹם שֶּׁמַּכְנִיס לְצֹרֶךְ הַבִּנְיָן הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁהוּא עוֹסֵק לִבְנוֹת. וּתְרַחֵם שֶׁהוּא יַכְנִיס לְשָׁם אֶת כָּל הַנִּדָּחִים שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא יִשָּׁאֵר אֶחָד מֵהֶם בַּחוּץ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אוֹהֵב אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. זַכֵּה אוֹתִי בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה. וְתֶן בְּלִבִּי אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל הִתְקָרְבוּת שֶׁל הָאָדָם שֶׁמְּקָרֵב עַצְמוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אֲפִילוּ רַק בִּבְחִינַת שְׁכֵנוּת, כְּמוֹ שָׁכֵן שֶׁדָּר אֵצֶל בָּעַל הַבַּיִת רַק לְפִי שָׁעָה, אַף עַל פִּי כֵן גַּם עַל יְדֵי זֶה, נִתְוַסְּפִים הַבָּתִּים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתְּפִלָּה בְּרִבּוּי עָצוּם בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ וּמִסְפָּר. וְנַעֲשִׂים עַל יְדֵי זֶה שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה, בְּלִי שִׁעוּר, וְגוֹרֵם לְךָ יִתְבָּרַךְ שַׁעֲשׁוּעִים בָּזֶה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ נִתְרַחֵק, חַס וְחָלִילָה, כְּמוֹ הַשָּׁכֵן שֶׁיּוֹצֵא מִבַּעַל הַבַּיִת וְנִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה שֶׁנִּתְקָרֵב אֶחָד, אֲפִילוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים. וְכָל מַה שֶׁנִּתְוַסֵּף עוֹד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, נִתְוַסֵּף קְדֻשָּׁתְךָ וּכְבוֹדֶךָ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי “בְּרֹב עַם - הַדְרַת מֶלֶךְ”. וְנַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶׁנִּתְוַסֵּף אֲפִילוּ נֶפֶשׁ אַחַת אֶל קִבּוּץ גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, נַעֲשִׂים עַל יְדֵי זֶה תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים בְּיוֹתֵר כַּאֲשֶׁר גִּילוּ לָנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים:

עַל־כֵּן מַלְכִּי, אֲבִי, אַב הָרַחֲמָן. חוּס וַחֲמֹל עָלַי, וְזַכֵּה אוֹתִי בְּכָל עֵת לַעֲשׂוֹת אֲפִילוּ אֵיזֶה עֻבְדָּא בְּעָלְמָא בַּעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ. אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ נַעֲשָׂה עִמִּי מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן אֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁזֹּאת הָעֻבְדָּא אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם. וְשֶׁכְּבָר נִצְטָרְפָה אֶל הַבִּנְיָן הַנִּפְלָא, וְגָרְמָה תִּקּוּן גָּדוֹל לְבִנְיָן הַקְדֻשָּׁה, וְנִתְרַבּוּ כַּמָּה אֲלָפִים וְרִיבֵי רְבָבוֹת בָּתִּים עַל יָדָהּ. רַחֵם עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי כָּל פַּעַם, כָּל יְמֵי חַיַּי, לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדָתֶךָ, אֲפִילוּ אִם יַעֲבוֹר עָלַי מַה שֶׁיַּעֲבֹר. וַתַּחְמֹל עָלַי, מַלֵּא רַחֲמִים, שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִתְקַבְּצוּ כָּל אֵלּוּ הַתִּקּוּנִים שֶׁגָּרַמְתִּי, בְּרַחֲמֶיךָ, בְּכָל עֲבוֹדָה וּבְכָל הַתְחָלָה, וְכֻלָּם יִתְקַבְּצוּ לְעֶזְרָתִי לָשׁוּב אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בֶּאֱמֶת. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ הַכָּתוּב: “וְאִם רֵאשִׁיתוֹ מִצְעָר אַחֲרִיתוֹ יִשְׂגֶּא מְאֹד”, וַאֲזַי בִּישׁוּעָתְךָ נִרְאֶה מַה שֶפָּעַלְנוּ עַל יְדֵי כָּל עֻבְדָּא שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר נֶאֱבָד לְעוֹלָם. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”:

## לד

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ לְעוֹלָם וָעֶד. מוֹשֵׁל בַּכֹּל אֲשֶׁר בְּיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. הוֹשִׁיעֵנִי נָא, וְזַכֵּנִי לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי אֵיךְ שֶׁאֲנִי, לְבַל אֶפֹּל יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם. זַכֵּנִי לְעִקָּר הַהִתְחַזְּקוּת עַל יְדֵי הַשֵּׁם, הַיְנוּ עַל יְדֵי שִׁמְךָ יִתְבָּרַךְ, וְשֵׁם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר שְׁמָם נִקְרָא עָלַי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁם ה’, כִּי שִׁמְךָ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמָם. “וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתְּךָ”, כִּי זֶה עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת וְהַשִּׂמְחָה, מַה שֶׁזָּכִיתִי שֶׁלֹּא עֲשִׂיתָנִי גּוֹי. וְגַם הִבְדַּלְתָּ אוֹתִי מִן הַתּוֹעִים, וְשֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלַי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שִׁמְךָ, יְהֹוָה, כִּי שִׁמְךָ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ. וְזֶה עִקַּר תִקְוָתֵנוּ וִישׁוּעָתֵנוּ, “כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהֹוָה אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל”. וְזֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן שֶׁלָּנוּ “כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ”. וְזַכֵּה אוֹתִי לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בָּזֶה, אֲפִילוּ אֲנִי, אֲפִילוּ הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים וְהַגָּרוּעַ שֶבַּגְּרוּעִים שֶׁכְּמוֹתִי, אֲפִילוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן שֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלֵינוּ זַכֵּנוּ לְחַזֵּק וּלְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ בָּזֶה מְאֹד. וּמִכֹּל שֶׁכֵּן אָנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁבָּהֶם עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמֶךָ, בְּוַדַּאי צְרִיכִים אָנוּ לִשְׂמוֹחַ בָּזֶה מְאֹד בְּמַה שֶׁזִּכִּיתָנוּ לִהְיוֹת שְׁמָם נִקְרָא עָלֵינוּ. אָנָּא זַכֵּה אוֹתִי לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת נִכְלָל בִּשְׁמָם בֶּאֱמֶת:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה כְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. כִּי בֶּאֱמֶת מֵאַחַר שֶּׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא שִׁמְךָ יְהֹוָה, נִקְרָא עָלֵינוּ, זַכֵּנוּ לִשְׂמוֹחַ כָּל יָמֵינוּ לְעוֹלָם. וְזַכֵּנוּ לָדַעַת כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה לְכָל הַטּוֹבוֹת, וּלְכָל הַיְשׁוּעוֹת, וְלִמְחִילַת עֲווֹנוֹת - שֶׁמֵּהֶם עִקַּר הַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת בִּבְחִינַת “אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי”. “לְמַעַן שִׁמְךָ, יְהֹוָה, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא”. זַכֵּה אוֹתִי לִזְכֹּר בְּשִׁמְךָ, יְהֹוָה, וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי בָּזֶה מְאֹד, בְּמַה שֶׁשִּׁמְךָ בָּרוּךְ הוּא וְשֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלַי. “וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר”, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ זַכֵּנוּ לִמְחִילַת עֲווֹנוֹת, וּמִשָּׁם תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה לְכָל הָעֲווֹנוֹת, וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בִּזְכוּת צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים תַּמְשִׁיךְ לָנוּ הַסְּלִיחוֹת וְהַכַּפָּרוֹת, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִשָּׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִשִּׁמְךָ יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ אַתָּה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: “אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ, וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהֹוָה לְפָנֶיךָ” - וְעַל יְדֵי זֶה: “וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם”. וְנֶאֱמַר: “וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה: וַיַּעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא” וְכוּ', שֶּׁנִּמְשַׁךְ עַל יְדֵי זֶה כָּל הִתְגַּלּוּת הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁהוּא רַק לְמַעַן שִׁמְךָ יִתְבָּרַךְ הַמְּשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ. “בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן":

## לה

רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים. יוֹדֵעַ כָּל נֶעֱלָמִים. אַתָּה יָדַעְתָּ יִצְרֵנוּ וְאַתָּה רוֹאֶה כָּל מַה שֶׁעוֹבֵר עָלַי, שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בִּתְפִלָּה וַעֲבוֹדָתְךָ, וּבְכָל פַּעַם אֲנִי מִתְבַּלְבֵּל וְנוֹפֵל מֵעֲבוֹדָתִי לְגַמְרֵי. מֵאַחַר שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִגְמֹר אֶת תְּפִלָּתִי וַעֲבוֹדָתִי בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי הַבִּלְבּוּלִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלַי בְּכָל פַּעַם בְּאֹפֶן אַחֵר. רַחֵם עָלַי וּבָטֵל אוֹתָם מֵעָלַי, וְזַכֵּנִי לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק מְאֹד, וְלֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מַעֲלֶה גַּם מְעַט עֲבוֹדָתִי וּתְפִלָּתִי הַמְטֹרָפוֹת וְהַמְבֻלְבָּלוֹת. רַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי נָא בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְזַכֵּנִי נָא לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה, שֶׁעִקַּר עֲלִיַּת כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הוּא רַק עַל יָדוֹ, כְּשֵׁם שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יִתְבָּרַךְ. וְכַאֲשֶׁר גִּלִיתָ לָנוּ וְהוֹדַעְתָּנוּ בָּזֶה עַל יְדֵי יְרֵאֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאֲפִילוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמִצְווֹת הַרְבֵּה, גַּם כֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לְהַעֲלוֹת עֲבוֹדָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת לַמָּקוֹם הַצָּרִיךְ, כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. מַלְכִּי, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, רַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁהַצַּדִּיק יַעֲלֶה גַּם כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהָעֲבוֹדוֹת הַמְטֹרָפוֹת. וּתְרַחֵם, שֶׁיְּבָרֵר מְעַט הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, וּבְחֲסָדֶיךָ הוּא יַעֲלֶה אוֹתוֹ וַיִּבְנֶה מֵהֶם בִּנְיָנִים נִפְלָאִים. וְעַל כֵּן, אֲבִי הָרַחֲמָן, אַדְּרַבָּא, רַחַמֶנִי שֶׁכָּל מַה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַבִּלְבּוּלִים מִתְגַּבְּרִים וּתְפִלָּתִי וַעֲבוֹדָתִי בְּקַטְנוּת גָּדוֹל, זַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמִי מְאֹד, וּלְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וַעֲבוֹדָה, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה עַל יְדֵי זֶה חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת הַרְבֵּה שֶׁל נְקוּדוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה. וְאָז, בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, יִתְעוֹרֵר הַצַּדִּיק בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר לְהַגְבִּיהַּ וּלְהַעֲלוֹת הַחֲבִילוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁעָסַקְתִּי בָּהֶם בְּחַסְדְּךָ:

## לו

טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, אֲשֶׁר רַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. חוּסָה נָא וְרַחֵם, הוֹשִׁיעֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִכָּל הַקְּלִפּוֹת שֶׁמַּרְחִיקִין אוֹתִי מִמְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אָנָּא הָסֵר נָא מֵעָלַי הַקְּלִפָּה שֶׁמַּגִּיעַ אֵלַי וּמַזִּיק בְּרֹאשִׁי, וּמַכְנִיס בְּמֹחִי וְדַעְתִּי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁל מָמוֹן וּשְׁאָר תַּאֲווֹת. אָנָּא מַלְכִּי, הוֹשִׁיעֵנִי נָא, וְשַׁבֵּר מֵעָלַי גַּם הַקְּלִפָּה הַמַּגִּיעָה אֵלַי וּמַזִּיקָה לְלִבִּי וּמַכְנִיסָה חֶמְדָּה גְּדוֹלָה בְּלִבִּי, שֶׁיַּחְמֹד מְאֹד לְכָל הַתַּאֲווֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְהִנֵּה, אֱלֹהַי, אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ בָּזֹאת עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁעִם כָּל הַהִתְגַּבְּרוּת וְתוֹקֵף הַקְּלִפּוֹת הַלָּלוּ, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּשָּׁאֵר בִּי עֲדַיִן אֵיזֶה נְקוּדָה טוֹבָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֶחְזֹר וְאֶתְגַּבֵּר עַל תַּאֲווֹת הַלֵּב וְעַל הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁבַּמֹּחַ. אַךְ יֵשׁ קְלִיפָּה שְׁלִישִׁית, שֶׁקָּשָׁה מִכֻּלָּם, שֶׁעִקַּר עִסְקָה לְהַשְׁלִיךְ וּלְהַפִּיל אוֹתִי, וּלְהַחֲלִישׁ דַּעְתִּי, שֶׁאֶהֱיֶה נָסוֹג אָחוֹר לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, מִמְּךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַצַּדִּיקִים בִּבְחִינַת “נָזוֹרוּ אָחוֹר”. הַצִּילֵנִי מִזּוֹ הַקְּלִפָּה, הוֹשִׁיעֵנִי מִזּוֹ הָרָעָה, שֶׁלֹּא אֶפְנֶה וְלֹא אַקְשִׁיב כְּלָל לְכָל הַחֲלִישׁוּת וְהַהֲסָתוֹת שֶּׁאוֹמֵר לִי יִצְרִי. כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ יִצְרֵנוּ, וְכָל פִּתּוּיָיו הָרָעִים שֶּׁמַּכְנִיס בְּתֹקֶף עַרְמִימוּתוֹ וְאוֹמֵר בְּלִבִּי: “מַה לְךָ לְיַגֵּעַ עַצְמְךָ אֵצֶל הַחֲסִידִים וְהַיְרֵאִים הָאֲמִתִּיִּים? מֵאַחַר שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁאַתָּה אֶצְלָם כְּבָר זְמַן רַב, וַעֲדַיִן כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת רָעוֹת וְתַאֲווֹת הַלֵּב בְּתָקְפָּם. וְלָמָּה אַתָּה מִתְיַגֵּעַ בְּחִנָּם?” כָּךְ הוּא מַחְלִישׁ דַּעְתִּי, וְצוֹעֵק לִי שֶׁאָשׁוּב לַאֲחוֹרַי, לָרוּץ אַחַר פַּרְנָסָתִי וְאַחַר הַמָּמוֹן וְכַיּוֹצֵא - כִּשְׁאָר הָעוֹלָם. אֱלֹהַי, אָנָּא רַחֵם עָלַי, הוֹשִׁיעֵנִי וּפְדֵנִי מִזּוֹ הַקְּלִפָּה, כִּי זֹאת הַקְּלִפָּה הִיא קָשָׁה מִכֻּלָּם. רַחֵם עָלַי וְזַכֵּה אוֹתִי תָּמִיד לְחַזֵּק עַצְמִי אֵיךְ שֶׁאֲנִי, וְאֵדַע תָּמִיד שֶׁיֵּשׁ לִי תַּקָּנָה. וְזַכֵּה אוֹתִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, כִּי הַהִתְקָרְבוּת לְבַד שֶׁאֲנִי זוֹכֶה וּמִתְקָרֵב לִירֵאִים וּכְשֵׁרִים, זֶה בְּעַצְמוֹ יָקָר מְאֹד, אֲפִילוּ אִם לֹא אֲקַבֵּל שׁוּם קְדֻשָּׁה כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם. וַאֲפִילוּ אִם נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי גָּרוּעַ עַכְשָׁו יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, זַכֵּה אוֹתִי לֵידַע הָאֱמֶת, שֶׁלֹּא הַהִתְקָרְבוּת אֲלֵיהֶם גָּרְמָה לִי זֹאת, חַס וְשָׁלוֹם. תֶּן בִּי כֹּחַ מֵעָתָּה שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמוֹעַ לַעֲצָתָם, כִּי אִם הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ לַעֲצָתָם בְּוַדַּאי הָיָה טוֹב לִי מְאֹד, בָּזֶה וּבַבָּא. בּוֹרֵא כָּל, יוֹצֵר הַבְּחִירָה, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶּׁכֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁעָשִׂיתָ גָּדוֹל מְאֹד, וּמִמֵּילָא נַעֲשָׂה עִמִּי מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה. מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ שֶׁזִּכִּיתָנִי לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מֶה הָיָה נַעֲשֶׂה עִמִּי אִם לֹא הָיִיתִי מִתְקָרֵב כְּלָל. זַכֵּנִי לֵידַע נֶאֱמָנָה כִּי בְּוַדַּאי אִם לֹא הָיִיתִי מִתְקָרֵב כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הָיִיתִי גָּרוּעַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. רַחֵם וְתֶן בִּי חָכְמָה, שֶׁלֹּא אֹמַר: “מַה הִיא? שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה”. כִּי אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו כָּל יָמָיו. שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, שָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִן הָאוֹרֵב שֶׁיּוֹשֵׁב וְאוֹרֵב עָלַי בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת. וְזַכֵּנִי לָדַעַת בֶּאֱמֶת, שֶׁבְּחַסְדְּךָ כְּבָר נִצַּלְתִּי מֵהַרְבֵּה פַח יוֹקְשִׁים עַל יְדֵי כֹּחַ הַהִתְקָרְבוּת לְבַד. בָּרוּךְ שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד, אָמֵן:

## לז

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים. אַתָּה לְבַדְּךָ יוֹדֵעַ שֶׁרֹב הַנְּפִילוֹת שֶׁלִּי הוּא מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִתְעוֹרַרְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנָפַלְתִּי מִזֶּה. אָנָּא זַכֵּה אוֹתִי בְּחַסְדְּךָ לְהַאֲמִין שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא לְהֶפֶךְ. כִּי הֲלֹא אֲפִלּוּ מִי שֶּׁחָטָא כָּל יָמָיו, וְלֹא נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה כְּלָל, אִם יָשׁוּב לְבַסּוֹף - מוֹחֲלִין לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. מִכָּל שֶׁכֵּן אֲנִי, שֶׁנִּתְעוֹרַרְתִּי בְּחַסְדְּךָ כַּמָּה פְּעָמִים, אַף אִם חָזַרְתִּי וְנִתְרַחַקְתִּי, וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים. תְרַחֵם שֶׁאַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ לִי תִּקְוָה, וּבְוַדַּאי בְּנָקֵל לִי יוֹתֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי ‘לֵית רְעוּתָא טָבָא דְאִתְאֲבִיד’:

## לח

מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא, “נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה”. רַחֵם עָלֵינוּ אָבִינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, שֶׁבִּשְׁעַת הַחֻרְבָּן וְהַנְּפִילָה אָנוּ מְקַבְּלִין חִיּוּת בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, דַּיְקָא מִבְּחִינָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, שֶׁהוּא סוֹד בְּחִינַת: ‘כִּסֵּא דְמִתְכַּסְיָא’, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. רַק שֶּׁאֵין הַחִיּוּת נִמְשָׁךְ כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט וּבְהֶעְלֵם נִפְלָא. וּתְזַכֵּנוּ אָז לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד, וּלְהִתְחַזֵּק וְלִטְעוֹן כָּל זֹאת עִמְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הֲלֹא בֶּאֱמֶת אַתָּה נֶעְלָם בֵּינֵינוּ גַּם עַתָּה. לָכֵן, הוֹדִיעֵנוּ נָא, אַיֵּה מָקוֹם כְּבוֹדֶךָ וְאַל תּוֹסֶף לְהַסְתִּיר פָּנֶיךָ מֵאִתָּנוּ. “אַתָּה יְהֹוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר” - “כִּסֵּא דְמִתְכַּסְיָא”. “לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים: הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם”. תוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֲחַפֵּשׂ גַּם אָז אַחַר כְּבוֹדֶךָ יִתְבָּרַךְ, וְאֶזְכֶּה שֶׁתִּתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה, וּבְחַסְדְּךָ אֶזְכֶּה לְקַבֵּל הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַגְּבוֹהָה הַזּוֹ, בְּאִתְגַּלְיָא וּבְשֶׁפַע גָּדוֹל:

## טל

רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים. בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים זַכֵּנִי לְעִקָּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁהוּא עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת שֶׁבָּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה, בְּחִינַת: “כִּי חֶדְוַת יְהֹוָה הִיא מָעֻזְּכֶם”. שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת וּלְהִתְחַזֵּק, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה, תִתְבָּרַךְ, הִזְהַרְתָּ כַּמָּה פְּעָמִים אֶת יְהוֹשֻׁעַ “חֲזַק וֶאֱמָץ”, כִּי יְהוֹשֻׁעַ הוּא בְּחִינַת לְבָנָה כְּמַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:

## מ

“יְהֹוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר - יְהֹוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה”. בָּעַל מִלְחֲמוֹת, אֲדוֹן הַנִפְלָאוֹת. אָנָּא הוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ לִגְבֹּר וּלְנַצֵּחַ בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁהִיא מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, שֶׁהִיא מִלְחָמָה אֲרֻכָּה מְאֹד. וְנִזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְעִקָּר הַכְנָעָתוֹ, שֶׁהוּא עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת. רַחֵם עָלַי שֶׁבְּכָל מַה שֶׁעוֹבֵר עָלַי כָּל יְמֵי חַיַּי אֶהְיֶה חָזָק מְאֹד לִבְלִי לְהָנִיחַ לְהַפִּיל אֶת עַצְמִי בְּשׁוּם אֹפֶן, בִּבְחִינַת: “וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ”. וְשֶׁגַּם מִשָּׁם אֶקְרָא וְאֶצְעַק אֵלֶיךָ, יְהֹוָה, בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת: “מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי”. וְזַכֵּנוּ כֻּלָּנוּ לְעִקָּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים לְהַמְשִׁיךְ בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וְיוֹם כִּפּוּרִים. וְנִזְכֶּה לְעִקָּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בַּיָּמִים הַלָּלוּ. אָנָּא תְּרַחֲמֵנוּ תָּמִיד שֶׁנֵּדַע בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ, וּמְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, אֵיךְ שֶׁהוּא, הוּא נִקְרָא נוֹצֵחַ אֶת הַמִּלְחָמָה. כִּי בֶּאֱמֶת, לְךָ הַשֵּׁם, הַמִּלְחָמָה, כִּי אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ בְּעַצְמֵנוּ לְנַצְּחוֹ, אִם אֵינְךָ עָזְרֵנוּ. וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “אִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ” וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק”. רַק שֶׁתְּזַכֵּנִי לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, לִבְלִי לִהְיוֹת נָסוֹג אָחוֹר מִמִּלְחָמָה זֹּאת, וְלִבְלִי לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמִי בְּשׁוּם אֹפֶן. כְּמוֹ שֶׁלִּמְדוּנוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאָמְרוּ וְגִילוּ: “מַאן נָצַח - מַאן דְּאָחִיד מָאנֵי קְרָבָא בְּיָדוֹהִי”. אָנָּא רַחֵם, כִּי וַדָּאִי בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת אֵינֶנּוּ רוֹאִין עֲדַיִן בְּחוּשׁ “מַאן נָצַח”, כִּי עֲדַיִן הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה מְאֹד, וְהַגָּלוּת מִתְגַּבֵּר, וְעַל כָּל אֶחָד עוֹבֵר מַה שֶׁעוֹבֵר, כְּמוֹ שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ מַכְאוֹבֵינוּ. אַף עַל פִּי כֵן, זַכֵּנוּ תָּמִיד שֶׁנִּהְיֶה אוֹחֲזִין עֲדַיִן הַכְּלֵי זַיִן בְּיָדֵינוּ, וְנֵדַע נֶאֱמָנָה בֶּאֱמֶת, שֶׁעִקַּר הַכְּלֵי זַיִן שֶׁלָּנוּ הוּא תְּפִלָּה. וְכָל זְמַן שֶּׁאֵין אָנוּ מְיָאֲשִׁין עַצְמֵנוּ מִמִּלְחָמָה הַזֹּאת, חַס וְשָׁלוֹם, וְאוֹחֲזִין עֲדַיִן הַכְּלֵי מִלְחָמָה, נַאֲמִין בְּוַדַּאי שֶׁאֲנַחְנוּ מְנַצְּחִים. וְנִזְכֶּה בְּרֹב רַחֲמֶיךָ לְחַזֵּק אֶת עַצְמֵנוּ בִּתְפִלָּה וּצְעָקָה אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִהְיוֹת בִּכְלָל מְנַצֵּחַ אֶת הַמִּלְחָמָה, כִּי זֶה עִקַּר הַנִּצָּחוֹן. בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

## מא

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּזַכֵּנִי וְתָאִיר בְּלִבִּי אֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שַׁבָּת, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לִי אֱמוּנָה, בְּוַדַּאי אָשׁוּב אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְעַל כֵן תְּזַכֵּנִי בַּחֲסָדֶיךָ, לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ. דְּהַיְנוּ, עַל יְדֵי מַה שֶׁהַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא רוֹצֶה לְהַפִּיל אוֹתִי, חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ תְרַחַמֵנִי שֶׁאֲחַזֵּק אֶת עַצְמִי. כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ יִצְרִי, וּמַה שֶׁהַבַּעַל דָּבָר מִתְנַכֵּל בְּנַפְשִׁי לְהַפִּילֵנִי בְּכָל עֵת מֵחֲמַת שֶּׁמַּכְנִיס בְּלִבִּי שֶׁפָּגַמְתִּי וְקִלְקָלְתִּי כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי עוֹד לָשׁוּב וּלְתַקֵּן עֲבֵרוֹת וּפְגָמִים כָּאֵלּוּ. בִּפְרָט כְּפִי מַה שֶׁאֲנִי, שֶׁבֶּאֱמֶת קִּלְקָלְתִּי הַרְבֵּה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁעָבַרְתִּי עֲבֵרוֹת רַבּוֹת, גְּדוֹלוֹת וַחֲמוּרוֹת, יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה. רַחֲמָנָא, הַצִּילֵנִי מֵעָתָּה. אֲבִי, אַב הָרַחֲמָן, גָּלוּי לְפָנֶיךָ כָּל עִנְיָנִי, שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים בִּתְשׁוּבָה וּבַעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם, וְאַחַר כָּךְ נָפַלְתִּי כְּמוֹ שֶׁנָּפַלְתִּי, בְּכָל פַּעַם כְּפִי נְפִילַתִי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְעַל כֵּן מַכְנִיס הַבַּעַל דָּבָר בְּלִבִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁכְּבָר אָפֵס תִּקְוָתִי לְפִי עֹצֵם הַפְּגָמִים הָאֵלֶּה. אֲבָל בֶּאֱמֶת, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ תְרַחֵם וּתְזַכֵּנִי לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמִי. כִּי מֵאַחַר שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין עֲדַיִן, שֶׁעֲבֵרָה הִיא פְּגַם גָּדוֹל, שֶׁעַל יָדָהּ פּוֹגְמִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, אִם כֵּן יֵשׁ לִי אֱמוּנָה עֲדַיִן. וּמְאַחֵר שֶׁיֵּשׁ לִי אֱמוּנָה עֲדַיִן, זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ לִי תִּקְוָה בְּלִי סָפֵק. כִּי מֵאַחַר שֶׁאֲנִי מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, בְּוַדַּאי יְכוֹלִין לְתַקֵּן גַּם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁהִכְרִיזוּ וְהוֹדִיעוּ צַדִּיקֶיךָ הַנּוֹרָאִים הָאֲמִתִּיִּים:

הַצִּילֵנִי, וְאֶת כָּל עַמְּךָ, מִדֵּעוֹת הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים כְּלָל שֶׁמְּקַלְקְלִים עַל יְדֵי עֲבֵרָה בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים. שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶׁנּוֹתְנִים טְעָמִים שֶׁל הֶבֶל וָשֶׁקֶר לַמִּצְווֹת וְלַעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הַצִּילֵנוּ וְהַבְדִּילֵנוּ מֵהֶם וּמִדַּעְתָּם. כִּי אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהָעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, הִיא פְּגַם גָּדוֹל מְאֹד בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, וּמֵחֲמָת זֶה רוֹצֶה הַבַּעַל דָּבָר לְהַפִּילֵנִי, חַס וְשָׁלוֹם. בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, חֲמֹל עָלַי בְּרֹב חֶמְלָתֶךָ וְרַחֲמֶיךָ וּתְזַכֵּנִי שֶׁאַדְּרַבָּא, עַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לִי אֱמוּנָה עֲדַיִן. כִּי אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר כַּוָּנַת הַבַּעַל דָּבָר הִיא, שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַפִּיל אוֹתִי כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּפִּיל אוֹתִי לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. עַד שֶׁאֹמַר: “לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן”. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וְכוּ’ עַד שֶּׁאוֹמֵר לֵךְ וַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה”. הַצִּילֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי מִמֶּנּוּ בֶּאֱמֶת, וּתְרַחֵם עַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. כִּי אָנוּ רוֹאִים בְּכָל דּוֹר כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁבָּאוּ לָמָּה שֶׁבָּאוּ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל יְדֵי נְפִילוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת כָּאֵלּוּ שֶׁהִכְנִיס בָּהֶם הַבַּעַל דָּבָר:

עַל־כֵּן אֲבִי מַלְכִּי, אָנָּא זַכֵּנִי לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכַי, וְלָחוּס עַל חַיַּי וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בְּכָל עֵת בְּכָל מַה שֶׁאוּכַל, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ אֶזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי, עַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּרַחֲמֶיךָ אֱמוּנָה עֲדַיִן שֶׁפּוֹגְמִין הַרְבֵּה עַל יְדֵי עֲבֵרוֹת. רַחַמֶנִי וְזַכֵּנִי לֵידַע תָּמִיד כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לִי אֱמוּנָה, יֵשׁ לִי תִּקְוָה, וּבְוַדַּאי יְכוֹלִין לְתַקֵּן הַכֹּל, כִּי “כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה”. וְאֵדַע בֶּאֱמֶת שֶׁעִקַּר הַמִּצְווֹת הֵם לָבוֹא עַל יָדָם לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כְּדֵי לְהַכִּיר אוֹתְךָ, תִּתְבָּרַךְ, אַתָּה “מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם”. תְרַחֵם שֶׁאֵדַע נֶאֱמָנָה בֶּאֱמֶת, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם נְקוּדָה מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה עֲדַיִן. וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין שֶׁיֶּשְׁנָן עֵצוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁגַּם אֲנִי יוּכַל לַחְזֹר אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ בְּנָקֵל, עַל יְדֵי אֵיזֶה נַחַת רוּחַ שֶׁאֶעֱשֶׂה לְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בַּמָּקוֹם שֶׁאֲנִי. וְגַם אֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלַי אֶת הָעֵצוֹת הַלָּלוּ כָּרָאוּי. וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּתְהַפְּכוּ כָּל הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”:

## מב

בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים. רַב וְשַׁלִּיט, עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין, רַעֲוָא דְּכָל רַעֲוִין, סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין. רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל מִי שֶׁנָּפַל, חַס וְשָׁלוֹם, לַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד עַד שֶׁכִּבְיָכוֹל אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם אֱלֹקוּתְךָ יִתְבָּרַךְ. כִּי עַל מְקוֹמוֹת אֵלּוּ נֶאֱמַר: “וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֶּן”. אַךְ זַכֵּנוּ לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁגַּם הֵם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמְּךָ יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁהַחִיּוּת אֱלֹקוּת אֲשֶׁר שָׁם בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת הוּא סָתוּם וְנֶעְלַם מְאֹד - בְּסוֹד חָלָל הַפָּנוּי. וְנֵדַע וְנַאֲמִין שֶׁדַּיְקָא אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת מְקַבְּלִין חִיּוּת מִבְּחִינָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, כְּמוֹ שֶׁגִּילוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. וְעַל כֵּן רַחַמֶנִי וְזַכֵּנִי לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם מִשָּׁם, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם שָׁם אַתָּה תִּתְבָּרַךְ נֶעְלָם, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצוֹא אוֹתְךָ שָׁם בְּשׁוּם שֵׂכֶל וּסְבָרָא, כִּי אִם עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ בִּבְחִינַת: “אַיֵּה מָקוֹם כְּבוֹדוֹ”. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּרַחֵם וְתִשְׁמוֹר עַל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֶל דַּרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, כִּי אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם כְּשֶׁמְּנַסִּין אוֹתוֹ בִּבְחִינָה זֹאת, שֶׁנּוֹפֵל לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ. וּתְזַכֵּנוּ שֶׁנַּחְזִיק אֶת עַצְמֵנוּ עַל פִּי דַּרְכֵי הַקֹּדֶשׁ הַלָּלוּ שֶׁלִּמְדוּנוּ צַדִּיקֶיךָ, וְנִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה הַיְרִידָה תַּכְלִית הָעַלִיָּה:

מַלֵּא רַחֲמִים, זַכֵּנִי לְעִקָּר הַהִתְחַזְּקוּת. שֶׁאֵדַע חֶסְרוֹן דַּעַת הָאֱנוֹשִׁי, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי”. וְזַכֵּנִי לְבַטֵּל וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלִי לְגַמְרֵי, רַק לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ חִיּוּת אֱלֹקוּת אֲפִילוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד. רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לִמְצֹא שָׁם כְּבוֹד אֱלֹקוּתְךָ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁשָּׁם פָּנוּי מֵאֱלֹקוּתְךָ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: “וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֶּן”. תְרַחַמֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְחַפֵּשׂ שָׁם וּלְבַקֵּשׁ “אַיֵּה מָקוֹם כְּבוֹדוֹ” וְרַק עַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה וְאַעֲלֶה בְּתַכְלִית הָעַלִיָּה:

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ בְּתוֹרָתְךָ שֶׁעִקַּר חִיּוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת שֶׁל הָרְחוֹקִים מְאֹד, שֶׁנָּפְלוּ לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי - עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁלָּהֶם הוּא בִּבְחִינַת רְכִיכָא. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גֹדֶל הַעֲלָמַת וְהַסְתָּרַת הָאוֹר, שֶּׁאֵין רוֹאִין שָׁם שׁוּם אוֹר, וְהוּא דַּק מִן הַדַּק וְהוּא נִדְחֶה וְנִתְעַלֵּם בִּפְנֵי כָּל הַנִּכְנָס לְשָׁם, כְּדֶרֶךְ דָּבָר הָרַךְ שֶׁנִּדְחֶה בִּפְנֵי כֹל. וְשָׁם דַּיְקָא, זַכֵּה אוֹתָנוּ לְקַבֵּל עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת עַל יְדֵי בְּחִינַת רְכִיכָא, שֶׁנְּקַיֵּם בֶּאֱמֶת “הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱלֹהִים”, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם כַּאֲשֶׁר הוֹרוּנוּ: “לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָנֶה וְאֶל יִהְיֶה קָשֶׁה כָּאֶרֶז”. כִּי קָנֶה, אֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין יְכוֹלִין לַהֲזִיזוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה שֶׁהוּא רַךְ וְנִכְפָּף בִּפְנֵי כֹּל. וְאַף עַל פִּי כֵן, זַכֵּנִי לִהְיוֹת חָזָק וְאַמִּיץ מְאֹד בְּשָׁרְשִׁי וְלֹא יוּכְלוּ הָרוּחוֹת לְעָקְרֵנִי מִמְּקוֹמִי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הָיִיתִי קָשֶׁה כָּאֶרֶז. חוּסָה נָא וְרַחֵם שֶׁבִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְהָרוּחַ סְעָרָה שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְגַּבֵּר שָׁם מְאֹד, שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל, בִּבְחִינַת: “אֶל תַקְשׁוּ לְבַבְכֶם”. זַכֵּנִי שָׁם לְעִקָּר הַהִתְחַזְּקוּת דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁאֶהֱיֶה רַךְ כַּקָנֶה, וְעַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת וְהַמְנִיעוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, הֵן מֵעַצְמִי הֵן מֵאֲחֵרִים, עַל כֻּלָּם לֹא אָשִׁיב דָּבָר, בִּבְחִינַת: “וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת”. כִּי הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים מִשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב אוֹתָן. וְאַף עַל פִּי כֵן, זַכֵּנִי בֶּאֱמֶת שֶׁאֶהֱיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה מְאֹד כַּקָנֶה הָרַךְ הַנִּשְׁרָשׁ בַּמַּיִם, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה כְּנִכְפָּף מִפְּנֵי הָרוּחוֹת, אַף עַל פִּי כֵן, הוּא חָזָק בְּשָׁרְשׁוֹ מְאֹד. כְּמוֹ כֵן, אֲבִי, זַכֵּנִי שֶׁאֶהֱיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתֵנוּ אֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ. וְלֹא אֶשְׁמַע לְשׁוּם קֻשְׁיָא וּבִלְבּוּל הַבָּאִים מִמְּקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ, וְלֹא אָשִׁיב עֲלֵיהֶם כְּלָל, כְּאִלּוּ אֵין בְּפִי מַעֲנֶה, עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ אֲנִי נִכְפָּף בִּפְנֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם:

אָנָּא, מַלְכִּי, רַחֵם שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַזְּקוּת בִּבְחִינַת רַךְ כַּקָנֶה. הַצִּילֵנִי בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁלֹּא אֶרְצֶה לְהִכָּנֵס שָׁם בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים, שֶׁלֹּא אֶשָּׁאֵר בַּחֹשֶׁךְ לְגַמְרֵי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב הַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים מִשָּׁם. עַל כֵּן זַכֵּנִי שָׁם לִהְיוֹת רַךְ, בִּבְחִינַת רַךְ כַּקָנֶה, לִבְלִי לְהָשִׁיב דָּבָר, רַק לִהְיוֹת חָזָק בְּשֹׁרֶשׁ גִּדוּלִי. וּתְזַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, גַּם מִשָּׁם בִּבְחִינַת: “אַיֵּה מָקוֹם כְּבוֹדוֹ” וְאָז דַּיְקָא אֶזְכֶּה לְתַכְלִית הָעַלִיָּה. מָרָא דְּעָלְמָא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ לְעִקָּר תִּקּוּן הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת שֶׁיִּהְיֶה עַל יְדֵי מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, שֶׁהוּא רַק עַל יְדֵי בְּחִינַת דֶּרֶךְ זוֹ, בְּחִינַת רַךְ כַּקָנֶה. וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת בְּחִינַת יוֹסֵף, אֲשֶׁר נִקְרָא “אַבְרֵךְ” וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “אַב בְּחָכְמָה וְרַךְ” וְכוּ’. שֶׁנִּזְכֶּה לִקְדֻשָּׁתוֹ, שֶׁהִיא אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אַב בְּחָכְמָה, אַף עַל פִּי כֵן הוּא רַךְ כַּקָנֶה. וְכֵן תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת דָּוִד, שֶׁבּוֹ נֶאֱמַר: “וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ”. וְזַכֵּה אוֹתָנוּ לְהַשְׂכִּיל בֶּאֱמֶת, וְתֶן בָּנוּ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת לְהָבִין מִדַּעְתֵּנוּ עִנְיַן זֶה שֶׁל בְּחִינַת רְכִיכָא בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֵיךְ צְרִיכִים לִהְיוֹת רַךְ כַּקָנֶה וְאַף עַל פִּי כֵן לִהְיוֹת חָזָק בַּשֹּׁרֶשׁ מְאֹד. וְאַדְּרַבָּא, עַל יְדֵי הָרַכּוּת, עַל יְדֵי זֶה עִקַּר חָזְקֵנוּ ותָקְפֵּנוּ לָנֶצַח. “בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ”, אָמֵן וְאָמֵן:

## מג

בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, יוֹצֵר כָּל יְצוּרִים. אָנָּא מַלְכִּי, חֲמֹל עָלַי וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הַנִּקְרָא תָּמָר, בְּחִינַת: “צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח”, כִּי “תָּמָר” לָשׁוֹן “תְּמוּרָה”. זַכֵּנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ לְהִתְקָרֵב לְזֶה הַצַּדִּיק שֶׁמֵּמִיר וּמַחֲלִיף הַכֹּל לְטוֹבָה, וְכָל הַקִּטְרוּגִים מְהַפֵּךְ אוֹתָם לִזְכוּת, בִּבְחִינַת: “אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף”. “מִנֵּי אָלֶף” דַּיְקָא, שֶׁדַּיְקָא מִנֵּי אֶלֶף הַמְּקַטְרְגִים נַעֲשֶׂה הַמַּלְאָךְ הַמֵּלִיץ, כְּמוֹ שֶׁלִּמְדוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. אָנָּא מַלְכֵּנוּ, חוּס נָא וְרַחֵם, שֶׁכָּל מַה שֶׁמִּתְרַבִּים הַמְּקַטְרְגִים יוֹתֵר הוּא יַמְלִיץ עַל יְדֵי זֶה לְטוֹב יוֹתֵר, עַל יְדֵי שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הוּא מוֹצֵא בָּנוּ אֵיזֶה נְקוּדָה טוֹבָה. כִּי גָּלוּי לְפָנֶיךָ, אָבִינוּ, בֶּאֱמֶת, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַמְּקַטְרְגִים עָלֵינוּ - הֵם בְּעַצְמָם אוֹתָם אֵלּוּ שֶׁהֵסִיתוּ אוֹתָנוּ לַחֲטֹא, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “הוּא הַמֵּסִית הוּא הַמְּקַטְרֵג”. אָנָּא, מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ גַּם כְּשֶׁמִתְרַבִּים, חַס וְשָׁלוֹם, הַמְּקַטְרְגִים מְאֹד, אֲזַי תְרַחֵם שֶׁיַּעֲמֹד הַמַּלְאָךְ הַמֵּלִיץ וַיַּהֲפֹךְ הַכֹּל לִזְכוּת דַּיְקָא. וְתֶן בּוֹ אֶת כֹּחַ הַצַּדִּיק שֶׁיִּשְׁתַּלְשֵׁל וְיָאִיר גַּם בָּנוּ, וּשְׁמַע בְּרַחֲמִים טַעֲנוֹתֵנוּ. כִּי הֲלֹא, אַדְּרַבָּא, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ עָלַי מְקַטְרְגִים הַרְבֵּה כָּל כָּךְ, אִם כֵּן, הָיוּ לִי יִצְרִין רָעִין וּמְסִיתִין הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁרַק אַתָּה יוֹדֵעַ. וְאִם כֵּן, אַדְּרַבָּא, הוּא פֶלֶא גָּדוֹל אֵיךְ הִתְחַזֵּק אִישׁ כָּמוֹנִי נֶגֶד מְסִיתִים הַרְבֵּה כָּל כָּךְ, לַחְטֹף אַף עַל פִּי כֵן אֵיזֶה נְקוּדָה טוֹבָה שֶׁל אֵיזֶה מִצְוָה שֶׁעָשִׂיתִי בְּחַסְדְּךָ. אָנָּא, בּוֹרְאֵנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ שֶׁיְּקַיֵּם בָּנוּ הַצַּדִּיק אֶת זֹאת, בְּחִינַת: “מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף” דַּיְקָא. שֶׁדַּיְקָא מִנֵּי אֶלֶף הַמְּקַטְרְגִים עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא יַמְלִיץ עָלֵינוּ. כִּי אִם כֵּן אֵין חִדּוּשׁ כָּל כָּךְ בְּמַה שֶׁחָטָאנוּ כָּל כָּךְ, מֵאַחַר שֶׁהָיָה לָנוּ מְסִיתִים רַבִּים כָּאֵלֶּה. אַדְּרַבָּא, זֶהוּ חִדּוּשׁ נִפְלָא, אֵיךְ זָכִינוּ לְהִתְגַּבֵּר לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה טוֹב בְּעָלְמָא, מֵאַחַר שֶׁעָמְדוּ עָלֵינוּ חֲיָלוֹת רַבִּים כָּאֵלּוּ. וְעַל כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אָבִינוּ אַב הָרַחֲמָן, שֶׁתְּזַכֵּנוּ כֻּלָּנוּ לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְזֶה הַצַּדִּיק שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה שֶׁנִּקְרָא תָּמָר, שֶׁמֵּמִיר וּמַחְלִיף הַקִּטְרוּגִים לִזְכוּת. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”:

## מד

מֶלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב, רַחֲמָן עַל כָּל רַחְמָנִים. זַכֵּנוּ בְּחַסְדְּךָ לְּהִתְקַיֵּם וּלְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתֶךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. שֶׁאֶזְכֶּה לִכְלֹל יָחַד שְׁנֵי הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים (הַנַּ”ל, בְּאוֹת מ”ב, מ”ג הַקּוֹדְמִים) שֶׁגִּילוּ לָנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, בְּחִינַת: “טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד וְכוּ' כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ”. וּבָהֶם נִזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק וּלְחַזֵּק אֶת כָּל אָדָם לְבַל יִפֹּל בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם. זַכֵּנִי לִפְעָמִים לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי עַל יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁאֶמְצָא בְּעַצְמִי עֲדַיִן. אַךְ אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ וָעֶד, אֲבִי, שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, גַּם מִזֶּה, עַד שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי בְּשׁוּם דָּבָר מֵחֲמַת גֹּדֶל הַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה וְחַשְכוּת וּכְבֵדוּת לֵב שֶּׁנִּמְשַׁךְ עָלַי. אָנָּא, רַחֵם נָא, וְזַכֵּנִי אָז לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחֲרֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: “אַיֵּה מָקוֹם כְּבוֹדוֹ”. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁמִּזֶּה הַדֶּרֶךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַבַּעַל דָּבָר לְבַלְבֵּל וּלְהַפִּיל אוֹתִי עַל יְדֵי שׁוּם בִּלְבּוּל בָּעוֹלָם. רַחֵם עָלַי, מַלְכִּי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיַּכְנִיס בְּדַּעְתִּי, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאָפַס תִּקְוָה מֵחֲמַת שֶׁקִּלְקַלְתִּי מְאֹד. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאֱמֶת הוּא כָּךְ, וְגַם עַתָּה אֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, רַחֵם עָלַי מֵעָתָּה. אַחֲרֵי הַכֹּל, רַחֵם עָלַי שֶׁאֶזְכֹּר תָּמִיד, שֶׁכְּבָר גִּילוּ לָנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁאֲפִילוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, עַד שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם: “וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֶּן”, צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ גַּם מִשָּׁם אוֹתְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לַעֲלוֹת עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא לְתַכְלִית הָעַלִיָּה, לִבְחִינַת אַיֵּה מַאֲמָר סָתוּם. רַחֵם שֶׁבָּזֶה תָּמִיד אֶזְכֶּה לָקוּם עַל עָמְדִי. הֲגַם שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ כִּי בִּבְחִינַת הַדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁל אַיֵּה לְבַד אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת לְעוֹלָם, בִּתְמִידוּת. עַל כֵּן מַלְכִּי, זַכֵּנִי לַעֲלוֹת מִמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי בִּמְקוֹם הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדֶךָ, כִּי זֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי צַדִּיקֶיךָ. אָנָּא, רַחַמֶנִי, וְזַכֵּנִי לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמִי עַל יְדֵי בְּחִינַת אַיֵּה. בְּתוֹךְ כָּךְ זַכֵּנִי, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּתְרַחֵם עָלַי וְתָאִיר עֵינָי, שֶׁאֶחֱזֹר וְאֶמְצָא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּי עֲדַיִן שֶׁהֵם מִבְּחִינַת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ. אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, רַחֵם עָלֵינוּ וְתָאִיר בָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ אוֹר בְּחִינַת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים. שֶׁנִּזְכֶּה לָזֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַחִפּוּשׂ אַחֲרֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת “אַבְרָהָם”, וְהַדֶּרֶךְ שֶׁל הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ “אַיֵּה מָקוֹם כְּבוֹדוֹ” שֶׁהוּא בְּחִינַת “יִצְחָק”. וְ”יַעֲקֹב אָבִינוּ” הוּא הַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, שֶׁכּוֹלֵל שְׁנֵי הַדְּרָכִים הַלָּלוּ יָחַד, וְעָלָיו נֶאֱמַר “וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק”. רַחֵם עָלֵינוּ, בּוֹרְאֵנוּ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לַעֲמוֹד בִּקְדֻשָּׁתֵנוּ לְעוֹלָם. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה:

## מה

אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה, מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא. רַחֵם עָלֵינוּ, וְתֶן בָּנוּ דַּעַת אֲמִתִּי לֵידַע שֶׁדַּיְקָא בִּשְׁעַת הִתְגַּבְּרוּת הַחֹשֶׁךְ, הַיְרִידָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה - אָז דַּיְקָא עִקַּר זְמַן הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת, כְּפִי שֶׁגִּילוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים:

וְנִזְכֶּה לָדַעַת בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעִין לְתַכְלִית הַיְרִידָה וְהַהַסְתָּרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי דַּיְקָא מְקֹרָבִין אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַקֵּרוּב כִּבְיָכוֹל. וְנֵדַע תָּמִיד כִּי שָׁם, בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה וְהַיְרִידָה, חַס וְשָׁלוֹם, שָׁם הִנְּךָ מְלֻבָּשׁ בְּעַצְמְךָ כִּבְיָכוֹל בְּלִי לְבוּשׁ, בִּבְחִינַת “וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְכוּ’, אֲנִי וְלֹא מַלְאַךְ”, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אָמַרְתָּ. אָנָּא, מַלֵּא רַחֲמִים, רַחֵם שֶׁאֶזְכֶּה לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה, וְאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְאֵדַע בֶּאֱמֶת כִּי אָז דַּיְקָא סְמוּכִין אֵלֶיךָ מְאֹד. וְעַל כֵּן, אֲזַי דַּיְקָא זַכֵּנִי נָא לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. אָנָּא אָבִינוּ, זַכֵּנוּ בְּרֹב רַחֲמֶיךָ עַל יְדֵי צַדִּיקְךָ, לָזֶה הַדַּעַת הַגָּדוֹל, לֵידַע זֹאת וּלְכַוֵּן הַשָּׁעָה שֶׁמַּגִּיעִין לְתַכְלִית הַהַסְתָּרָה. וְלָדַעַת שֶׁאֲזַי דַּיְקָא מְקֹרָבִין אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ מְאֹד, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְהַפְּכִין הַהַסְתָּרָה לְדַעַת. אָנָּא, רַחֲמָן, הַצִּילֵנוּ וְשָׁמְרֵנוּ, כִּי כְּשֶׁאֵין יוֹדְעִין זֹאת תוּכַל לְהִתְגַּבֵּר בֶּאֱמֶת הַהַסְתָּרָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁלֹּא נִפּוֹל מֵהַדַּעַת לְגַמְרֵי וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הַהַסְתָּרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁהָיָה עַל יְדֵי רִבּוּי אוֹר כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ בְּדִבְרֵי חֲכָמֶיךָ:

אַתָּה גִּלִיתָ עֵינֵינוּ בְּנִפְלְאוֹת דִּבְרֵי צַדִּיקֶיךָ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הַהַסְתָּרָה הִיא יְרִידָה גְּדוֹלָה מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁנִּסְתָּר וְנֶעְלַם מֵאִתָּנוּ אֱלֹקוּתְךָ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם. עִם כָּל זֶה, מֵאַחַר שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי בְּחִינַת רִבּוּי אוֹר, זַכֵּנוּ לֵידַע שֶׁבֶּאֱמֶת מְלֻבָּשׁ שָׁם דַּיְקָא אוֹר גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי שָׁם אַתָּה בְּעַצְמְךָ מְלֻבָּשׁ, כִּבְיָכוֹל. עַל כֵּן זַכֵּנוּ בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב לְחָכָם גָּדוֹל בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאֹד, שֶׁיִּזְכֶּה לְדַעַת כָּזֶה, עַד שֶׁיּוּכַל לְגַלּוֹת כָּל הַהַסְתָּרוֹת, אֲפִילוּ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, וּלְהָפְכָהּ לְדַעַת. וְדַיְקָא אָז הוּא יְקָרְבֶנוּ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְיַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה:

גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל, אָבִינוּ, אַתָּה הוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁאָז הִגַּעְנוּ לְתַכְלִית הַיְרִידָה. שֶׁזֶּה בְּחִינַת: “רְדוּ שָׁמָּה” - בְּגִימַטְרִיָּא שְׁתֵּי מֵאוֹת וְעֶשֶׂר כְּמַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁאָז הִגִּיעוּ לְתַכְלִית הַיְרִידָה. אַךְ אַתָּה, בְּרֹב חַסְדְּךָ, שָׁלָחְתָּ לָנוּ אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְהוּא זָּכָה לְדַעַת כָּזֶה עַד שֶׁאָז דַּיְקָא זָכָה לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה, וּלְהָפְכָהּ לְדַעַת, וְעַל יְדֵי זֶה גְּאַלְתָּנוּ אָז דַּיְקָא:

אָנָּא, יוֹצְרֵנוּ, תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בָּזֶה גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בְּסוֹד הָעִבּוּר. כִּי קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַהַסְתָּרָה בְּעֵת שֶׁהִיא בְּתַכְלִית הַפְּגָם, כְּמוֹ שֶׁלִּמְדוּנוּ צַדִּיקֶיךָ. כִּי הַלְּבָנָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, וּפְגִימַת הַלְּבָנָה הִיא בְּחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כְּדִבְרֵיהֶם זַ"ל. רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לְהַמְשִׁיךְ בֶּאֱמֶת עִקַּר חִיּוּת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַדַּעַת וְהַחָכְמָה שֶּׁנִּמְשַׁךְ מֵאִתָּךְ, חַי הַחַיִּים. כְּשֵׁם שֶׁהַלְּבָנָה מְקַבֶּלֶת הֶאָרָתָהּ מֵהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת. אָנָּא תָּאִיר עֵינֵינוּ בִּזְכוּת חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל רְמָזִים וְשֵׂכֶל שֶׁנָּתַתָּ בְּכָל דָּבָר. וּכְמוֹ שֶׁגִּילּוּ עֵינֵינוּ בָּזֶה לְעִנְיָן הַלְּבָנָה, שֶׁדַּיְקָא כְּשֶׁהִיא סְמוּכָה לַשֶּׁמֶשׁ מְאֹד וְעוֹמֶדֶת כְּנֶגְדָּהּ בְּתַכְלִית הַקֵּרוּב, אָז הִיא בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה וְהַמִּעוּט, וְאֵינָהּ מְאִירָה לְהָעוֹלָם כְּלָל, כַּאֲשֶׁר קָבַעְתָּ בִּבְרִיאָתְךָ. וְנִתְבּוֹנֵן בְּעֵין הָאֱמֶת בָּזֶה: כְּשֶׁהַלְּבָנָה מַגִּיעָה לְתַכְלִית הַמִּעוּט וְהַהַסְתָּרָה, אֲזַי תֵּכֶף מַתְחֶלֶת לְהִתְמַלְּאוֹת, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת מוֹלָד הַלְּבָנָה. וְעַל כֵּן הָיוּ עוֹסְקִים בָּזֶה חֲכָמִים גְּדוֹלִים. זַכֵּנוּ נָא לְקַבֵּל בָּזֶה דַּעַת מֵהֶם, כִּי צָרִיךְ לָזֶה דַּעַת גָּדוֹל שֶׁיּוּכַל לַהֲפֹךְ תַּכְלִית הַהַסְתָּרָה וְהַיְרִידָה לִבְחִינַת דַּעַת. רַחֵם עָלֵינוּ, שֶׁיָּאִירוּ בָּנוּ כָּל הַבְּחִינוֹת דִּקְדֻשָּׁה הַלָּלוּ בְּנַפְשֵׁנוּ, בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁהוּא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל. וְהִיא נֶאֶמְרָה בְּעִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי הַכֹּל עִנְיַן אֶחָד, וְהַכֹּל תְרַחֵם שֶׁנְּקַבֵּל בְּנַפְשֵׁנוּ בֶּאֱמֶת בִּזְכוּת צַדִּיקֶיךָ. זַכֵּה אוֹתָנוּ לְקַבֵּל מִשֹּׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁגִּילוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְנִזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְהִתְגַּלּוּת הַהַסְתָּרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַהִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה. מְקַדֵּשׁ יִשְֹרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, זַכֵּנוּ בְּחַסְדְּךָ לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ בֶּאֱמֶת, כִּי אֲזַי הַלְּבָנָה בְּתַכְלִית הַמִּעוּט וְהַהַסְתָּרָה. וְזַכֵּנוּ לִזְכֹּר בֶּאֱמֶת, אָז דַּיְקָא, שֶׁהוּא זְמַן הַהִתְקָרְבוּת, וְנִזְכֶּה בֶּאֱמֶת לַעֲשׂוֹת אָז תְּשׁוּבָה וְלַחֲזֹר אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ. “פּוֹעֵל אֱמֶת שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת, וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן, שֶׁגַּם הֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם, מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים”:

## מו

בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. זַכֵּה אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ, וְתֶן בָּנוּ בִּינָה, דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל לְהִסְתַּכֵּל וּלְקַבֵּל רְמָזִים אֲמִתִּיִּים מִכָּל דָּבָר אֲשֶׁר בָּרָאתָ. כַּאֲשֶׁר הוֹרוּנוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וּכְשֵׁם שֶׁהֵאִירוּ עֵינֵינוּ, בְּמַה שֶׁבְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה הִיא בְּתַכְלִית הַמִּעוּט וְאָז דַּוְקָא מַתְחֶלֶת לְהִתְמַלְּאוֹת מִיַּד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְגִילוּ לָנוּ שֶׁהוּא רֶמֶז עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל “שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ”, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּבִרְכַּת קִדּוּשׁ לְבָנָה. זַכֵּה אוֹתָנוּ כָּל יְמֵי עוֹלָם לַעֲסֹק בְּתִקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה. וְנַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁבְּכָל פַּעַם מְתַקְּנִים אוֹתָהּ מְעַט מְעַט, עַד שֶׁלֶּעָתִיד תִּתְמַלֵּא פְּגִימָתָהּ לְגַמְרֵי, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט כְּלָל. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת אֵין אָנוּ רוֹאִין עַתָּה עֲדַיִן בַּלְּבָנָה שׁוּם תִּקּוּן, כִּי בְּכָל חֹדֶשׁ חוֹזֶרֶת וּמִתְמַעֶטֶת כְּבַתְּחִלָּה, אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנוּ לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶּׁאֵין יְגִיעָתֵנוּ לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם. וְנֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁבְּוַדַּאי הִיא נִתְתַּקֶּנֶת בְּרוּחָנִיּוּת בְּכָל פַּעַם, עַד שֶׁלֶּעָתִיד תְרַחֵם שֶׁנִּזְכֶּה וְנִרְאֶה זֹאת עַיִן בְּעַיִן, שֶׁנִּתְמַלְּאָה פְּגִימָתָהּ עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים וְכָל יִשְׂרָאֵל. וּכְמוֹ כֵן מַמָּשׁ, זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁכָּךְ הוּא אֶצְלִי, וְאֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. שֶׁיֵּשׁ לִי עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת כָּל יָמָי בְּלִי שִׁעוּר, כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ, אֲבִי, עַד שֶׁיֵּשׁ זְמַנִּים וּבְחִינוֹת שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁלֹּא פָּעַלְתִּי כְּלוּם, מֵאַחַר שֶׁבְּכָל פַּעַם אֲנִי חוֹזֵר וּמִתְמַעֵט אוֹ נִפְגַּם, אָנָּא, הוֹשִׁיעָה נָא. אַף עַל פִּי כֵן, זַכֵּנִי לֵידַע בֶּאֱמֶת שֶּׁאֵין שׁוּם יְגִיעָהּ לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם. וְהָעִקָּר, זַכֵּנִי אֱלֹהַי, לִתְמִימוּת וּפְשִיטוּת. שֶׁאֶזְכֶּה בְּחַסְדְּךָ לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בְּדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וּפְשִיטוּת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְאֵדַע שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לִי, וּלְכָל אֶחָד, תִּקְוָה לְעוֹלָם:

רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים, אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ שֶׁהַצַּדִּיק אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לְהָעוֹלָם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, כִּי אַדְּרַבָּא, מִמֶּנּוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. זַכֵּנִי לָתֶת לוֹ בְּכָל כֹּחִי בֶּאֱמֶת, וְזַכֵּנִי לָדַעַת בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לוֹ - מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת יוֹתֵר, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא:

אָנָּא אֱלֹהַי, רַחֵם עָלַי וְתֶן בִּי כֹּחַ לִטְרֹחַ בְּגוּפִי לְשַׁמְּשׁוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְאֵדַע שֶׁגַּם זֶה נִקְרָא צְדָקָה שֶׁהוּא כְּלָל בְּחִינַת אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא. וּתְרַחֵם שֶׁהַצַּדִּיק יִתְעַלֶּה וְיִתְגַּדֵּל מְאֹד עַל יְדֵי אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלִּי, וְשֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, הַטּוֹרְחִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְיִהְיֶה נֶחְשָׁב לָנוּ צְדָקָה. “בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן”. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ - יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”:

## מז

רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים, יוֹדֵעַ כָּל נֶעֱלָמִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ מַלְכִּי, שֶׁכְּלָל הַהִתְרַחֲקוּת מֵאִתְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁלִּי וְשֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, מִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן, הָעִקָּר הוּא עַל יְדֵי זִקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא. שֶׁהִיא מַה שֶׁנִּדְמֶה לָנוּ, לְכָל אֶחָד, כְּאִלּוּ הַכֹּל מִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר הַיָּשָׁן, וַאֲנִי כְּבָר זָקֵן בִּדְרָכַי, וְאִי אֶפְשָׁר לִי לָשׁוּב מֵהֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ”, וְהַכֹּל עַל יְדֵי הַזִּקְנָה שֶׁמַּפִּיל עָלַי הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁנִּקְרָא: “מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל”. הַצִּילֵנִי מִמֶּנּוּ, וְהוֹשִׁיעֵנִי מִדַּרְכּוֹ:

אָנָּא, אֱלֹהַי, זַכֵּה אוֹתִי בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְהִתְקָרֵב וּלְקַבֵּל כָּל הַתִּקּוּן עַל יְדֵי הַחֲכָמִים, הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמִּתְחַדְּשִׁים כַּנֶּשֶׁר, בִּבְחִינַת “וְקֹוֵי יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ” וְכוּ’. שֶׁעַל יְדֵי זֶה, בְּכֹחָם נִזְכֶּה כְּמוֹתָם לְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים וְנִפְלָאִים. כִּי הֵם מִתְגַּבְּרִים בַּעֲבוֹדָתָם בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִילוּ עֲדַיִן בַּעֲבוֹדָתְךָ כְּלָל. וּתְרַחֵם שֶׁבִּזְכוּתָם נִזְכֶּה לְהַשִּׂיג בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת גְּדֻלָּתְךָ, בּוֹרְאֵנוּ, בְּיוֹתֵר. וּבְכֹחָם יִתְחַבְּרוּ סְפָרִים קְדוֹשִׁים חֲדָשִׁים בְּכָל עֵת. וְהַכֹּל כְּדֵי לְבָאֵר וּלְגַלּוֹת גְּדֻלָּתְךָ, בּוֹרְאֵנוּ יִתְבָּרַךְ, גְדֻלַּת תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּגְדוֹלַת קְדֻשַּׁת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי “אוֹרָיְתָא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל כּוּלָּא חַד”:

רַחֵם נָא, וּבְחַסְדְּךָ עֲשֵׂה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יַמְשִׁיכוּ חֲסָדִים חֲדָשִׁים עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַתִּקְוָה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה לְכָל הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד. אָנוּ, שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ מִגֹּדֶל הַהִתְגָּרוּת וְהַהִתְגַּבְּרוּת, בִּבְחִינַת: “וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהֹוָה”. אַךְ אֶזְכֶּה לְעִקָּר הַהִתְחַזְּקוּת - “חַסְדֵי יְהֹוָה כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ’ חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”. וְאֵדַע תָּמִיד נֶאֱמָנָה, מַלְכִּי, כִּי חֲסָדֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ יִתְבָּרַךְ אֵינָם תָמִים וְאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל בֹּקֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם, בִּבְחִינַת: “וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית”:

זַכֵּנוּ בֶּאֱמֶת לְהַנֶּחָמָה וְהַתִּקְוָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. שֶׁהִיא מַה שֶׁאַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְחַדֵּשׁ חֲסָדִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים בְּכָל בֹּקֶר, אֲשֶׁר לְפִי הִתְחַדְּשׁוּת הַחֲסָדִים יֵשׁ לַכֹּל תִּקְוָה בְּכָל עֵת. מַלֵּא רַחֲמִים, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיַמְשִׁיכוּ אֶת כָּל זֶה עָלֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת, וּבְחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים יַמְשִׁיכוּ עָלֵינוּ חֲסָדִים חֲדָשִׁים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וִיבַטְּלוּ הַזִּקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא. וְנִזְכֶּה לָזֶה בֶּאֱמֶת, כִּי הִיא כָּל תִקְוָתֵנוּ, שֶׁנֵּדַע בֶּאֱמֶת שֶּׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל עַד הֵיכָן חֲסָדֶיךָ מַגִּיעִים, כִּי לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר. וְעִקָּר גְּדֻלָּתְךָ - הִיא גְּדֻלַּת חֲסָדֶיךָ. תְּרַחֲמֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לֵידַע שֶׁחֲסָדֶיךָ יִתְבָּרַךְ מִתְחַדְּשִׁין תָּמִיד בְּכָל עֵת, עַד אֵין קֵץ וְאֵין תַּכְלִית. “כִּי לֹא אָפְסוּ לָנֶצַח חֲסָדֶיךָ וְלֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ. כִּי הֵמָּה חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, יָחִילוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע":

## מח

בּוֹרֵא כָּל הַנְשַׁמּוֹת, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי. אָנָּא, מַלְכִּי וֵאלֹהַי, רַחֵם עָלַי וְעַל נַפְשִׁי, שֶׁלֹּא אֶתְרַחֵק מִמְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם. מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא אֶפֹּל לְתַאֲווֹת רָעוֹת וַעֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁאֲזַי הִיא בְּחִינַת: “רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ” וְכוּ’. כִּי הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת “רָחֵל” כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ, וַאֲזַי הִיא בִּבְחִינַת “כְּרָחֵל לִפְנֵי גּוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה”. אָנָּא רַחֵם, מַלֵּא רַחֲמִים, שֶׁהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא לֹא יִהְיוּ גּוֹזְזִין אוֹתָהּ וְנוֹטְלִין מִמֶּנָּה, כִּבְיָכוֹל, הוֹדָה וְתִפְאַרְתָּהּ. וְהִיא לֹא תִּהְיֶה נֶאֱלָמָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁאָז הִיא בְּחִינַת “שְׁכִינָה, מַה אוֹמֶרֶת? קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי” וְכוּ’:

אָנָּא, אָבִינוּ, שְׁמַע קוֹלִי וּרְאֵה נָא בְּעָנְיִי, תְרַחֵם עָלַי, אֲנִי הָרָחוֹק מְאֹד, שֶׁאֶתְעוֹרֵר בְּעֹצֶם רִחוּקִי וְלֹא אֲיַאֵשׁ אֶת עַצְמִי בְּשׁוּם אֹפֶן. וְאֶהְיֶה בּוֹכֶה וְצוֹעֵק לְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, תָּמִיד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: “קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים”. כִּי אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ אֵיךְ קְדֻשַּׁת נַפְשִׁי בּוֹכָה בִּמְרִירוּת גְּדוֹלָה מְאֹד “וּמֵאֲנָה לְהִנָּחֵם וְכוּ’ כִּי אֵינֶנּוּ”. כִּי נַפְשִׁי רוֹאָה שֶׁזֶּה זְמַן רַב אֲשֶׁר הִיא רְחוֹקָה מִמְּךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ. אֲבָל, אַף עַל פִּי כֵן, תְרַחֵם עַל נַפְשִׁי שֶׁתְּחַזֵּק אֶת עָצְמָה עֲדַיִן לִצְעֹק וְלִבְכּוֹת אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, וְיִתְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ יִתְבָּרַךְ, וְתָאִיר עָלֶיהָ הֶאָרָה וְהִתְחַזְּקוּת מִלְמַעְלָה בִּבְחִינַת: “כֹּה אָמַר יְהֹוָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ וְכוּ’ וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ”:

אָנָּא, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַלֵּא חֲסָדִים טוֹבִים. תּוֹדִיעַ לְנַפְשִׁי כָּל זֶה רַק עַל יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר הַגָּדוֹל בַּמַּעֲלָה מְאֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִשָּׂשׂכָר. וּתְרַחֵם בֶּאֱמֶת, שֶׁיָּאִיר בְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וְיוֹדִיעַ לָהּ כִּי עֲדַיִן “יֵשׁ שָׂכָר”, כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם. וְנֵדַע נֶאֱמָנָה תָּמִיד, שֶּׁאֵין שׁוּם דִּבּוּר וְלֹא שׁוּם צְעָקָה נֶאֱבָד, וַאֲפִלּוּ צְעָקָה מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם. וְתוֹשִׁיעֵנִי, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהַתַּאֲווֹת וְהַמְנִיעוֹת מִתְגַּבְּרִין עָלַי וּמִתְפַּשְּׁטִין לְפָנַי מְאֹד עַד שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָצֵאת מֵהֶם - אַף עַל פִּי כֵן, גַּם אָז תְרַחַמֵנִי שֶׁאֶהֱיֶה כּוֹסֵף וְחוֹמֵד בְּכָל עֵת אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא אַנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין לְעוֹלָם. זַכֵּנִי לָדַעַת בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל זֶה יָקָר מְאֹד בְּעֵינֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁהוֹדִיעוּנוּ חֲכָמֶיךָ:

## מט

בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, אֲשֶׁר בִּתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים. “בְּיָדְךָ עִתֹּתָי הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי”. אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה וְכַמָּה עִתִּים עוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עִתִּים לְטוֹבָה, עִתִּים לְרָעָה, חַס וְשָׁלוֹם. שֶׁהֵם הַכ”ח [הָעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה] עִתִּים הָאֲמוּרִים בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת. אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הָעִתִּים הָעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתָּנוּ בְּדִבְרֵי צַדִּיקֶיךָ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָבִינוּ, רַחֲמֵנוּ וְזַכֵּנוּ, אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בַּמַּעֲלָה הַמְּלַמֵּד תּוֹרָה וְדַעַת לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ יִשָּׂשׂכָר. וְשֶׁהוּא יָאִיר בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיּוּכַל לְהִתְחַזֵּק וּלְהִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ בְּכָל הַזְּמַנִּים וְהָעִתִּים הָעוֹבְרִים עָלָיו. בִּבְחִינַת: “וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל”. וְאַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ. אָנָּא תְרַחֵם, שֶׁיּוֹדִיעַ לָנוּ וּלְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מַה לַעֲשׂוֹת בְּכָל עֵת וָעֵת, אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת וָעֵת כְּפִי הַעֵת וְהַזְּמַן. פַּעַם בַּתּוֹרָה, פַּעַם בִּתְפִלָּה, פַּעַם בִּצְדָקָה, פַּעַם בִּצְעָקָה וְשַׁוְעָה וּתְחִנָּה וּבְכִיָּה, פַּעַם בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה, פַּעַם בְּדִבּוּר, פַּעַם בִּשְׁתִיקָה. וּתְרַחֵם, שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ גַּם הַעֵת שֶּׁצְּרִיכִין וּמֻכְרָחִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמֵנוּ דַּיְקָא מֵהָעֲבוֹדָה, בִּבְחִינַת בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מַלְכֵּנוּ שֶׁיֵּשׁ עֵת שֶּׁצְּרִיכִין לֶאֱכֹל אוֹ לִישֹׁן בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַגּוּף, אוֹ לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְפַקֵּחַ דַּעְתֵּנוּ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, וְהַכֹּל כְּפִי הָעִתִּים הָעוֹבְרִים עַל הָאָדָם. כִּי כְּבָר לִמְּדוּנוּ צַדִּיקֶיךָ, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל הָאָדָם כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי עִתִּים שׁוֹנִים. וְכֵן בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק, נֶאֱמַר: “וְהָעִתִּים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו וְעַל יִשְׂרָאֵל”. זַכֵּנוּ בְּעֹצֶם רַחֲמֶיךָ לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְצַדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי. וּתְרַחֵם שֶׁהוּא יָאִיר בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּכָל עֵת וָעֵת. “אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד”:

## נ

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא. אָנָּא מַלְכִּי זַכֵּנִי לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן לִבְלִי לֵילֵךְ אַחַר תַּאֲווֹתָי בְּהֶתֵּר אוֹ בְּאִסּוּר, חַס וְשָׁלוֹם. כְּמוֹ כֵן, רַחֵם נָא עָלַי וְזַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן אִם כְּבָר נִכְשַׁלְתִּי, חַס וְשָׁלוֹם, וְעָבַר עָלַי מַה שֶׁעָבַר, לְבַל אֶפֹּל עַל יְדֵי זֶה לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ, אֲבִי, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה זְמַנִּים וּבְחִינוֹת שֶׁאֲנִי נוֹפֵל בְּדַּעְתִּי וְאוֹמֵר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר עוֹד. וַאֲנִי יוֹדֵעַ, אֱלֹהַי, שֶׁזֶּהוּ רַק מֵחֲמַת תַּאֲוָתִי וְיִצְרִי הָרַע שֶׁמְּבַקֵּשׁ תּוֹאֲנָה וַעֲלִילָה לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֶיךָ, הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, חַס וְשָׁלוֹם. כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לֵילֵךְ אַחַר הַתַּאֲווֹת הָרָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אַתָּה לְבַדֶּךָ יָדַעְתָּ שֶׁהַתּוֹאֲנוֹת וְהָעֲלִילוֹת שֶׁהַבַּעַל דָּבָר מוֹצֵא לִי, וּלְכָל אָדָם, רַבּוּ מִסְּפֹר. וְהוּא גַּם מוֹצֵא לִי עֲלִילוֹת מְיֻחָדוֹת, שֶׁרֻבָּם עַל יְדֵי חֶסְרוֹן פַּרְנָסָה וּמְנִיעוֹת הַמּוֹנְעִים וְכוּ’. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן נַפְשִׁי מָרָה לִי מְאֹד עַל זֶה, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֶצְטָרֵךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. וְעַל כֵּן, בְּחַסְדְּךָ, מִתְגַּבֵּר בִּי הַטּוֹב בְּכָל פַּעַם, וּמִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ אַתָּה, מַלְכִּי, יוֹדֵעַ יִצְרִי, שֶׁבְּשׁוּם דָּבָר אֵינִי מוֹצֵא לְעַצְמִי עֲלִילָה וּפְטוּר כָּל כָּךְ כְּמוֹ עַל יְדֵי הַתַּחְבּוּלָה הָרָעָה הַזּוֹ שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר שֶׁמַּפִּיל אוֹתִי בְּדַּעְתִּי בְּכָל פַּעַם, וּמַרְאֵה לִי כְּאִלּוּ אָפֶס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אֲנִי רוֹאֶה בְּעֵינָי שֶׁכְּבָר חָתַרְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים לָשׁוּב אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ, וְנָפַלְתִּי אַחַר כָּךְ כְּפִי מַה שֶׁנָּפַלְתִּי, וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי מִסְפַּר. וְעַל כֵן אֲנִי פָּטוּר כְּבָר בְּעֵינֵי עַצְמִי מִלַּחְתֹּר עוֹד חֲתִירוֹת לָשׁוּב אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, “אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָא!:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לֵידַע בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל הָרַעְיוֹנִים וְהַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁל נְפִילוֹת כָּאֵלּוּ הֵם רַק מַעֲשֵׂי בָּעַל דָּבָר, שֶּׁמּוֹצֵא לִי עֲלִילָה לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֶיךָ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁגִּילוּ עֵינֵינוּ חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. רַחֵם עָלַי אֲבִי, שֶׁאֵדַע תָּמִיד כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו הַרְבֵּה הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּנֵס אֶל הַקְדֻשָּׁה:

אָנָּא, מַלְכִּי אֲבִי וֵאלֹהַי, חַזְּקֵנִי וְאַמֵּץ כֹּחִי מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתָּ בָּאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁפֵּרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה. וְדַיְקָא בְּכָל אֵלּוּ הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּאוּ רוּחוֹת וְחִמְּמוּ אוֹתוֹ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְאַתָּה, יוֹצֵר הָאָדָם, יוֹדֵעַ שֶׁבְּוַדַּאי נֶחְלְשָׁה דַּעְתּוֹ מְאֹד מִזֶּה בְּכָל פַּעַם, וּבְוַדַּאי אָרַב עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר וְרָצָה לְהַפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ לְגַמְרֵי בְּכָל פַּעַם. אֲבָל נָתַתָּ בּוֹ כֹּחַ, וְהוּא הִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת, וְלֹא הֵנִיחַ דַּרְכֵי תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁעָסַק בָּהֶם, עַד שֶׁזָּכָה בְּסוֹף הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה לְהוֹלִיד אֶת שֵׁת “שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם” וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ הָאָבוֹת, מֹשֶׁה וּמָשִׁיחַ. וְאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּעַצְמוֹ הָיָה גַּם כֵּן כָּל יָמָיו צַדִּיק וְחָסִיד וְנִפְטָר בְּשֵׁם טוֹב. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן צְרִיכִין לְתַקֵּן הַפְּגָם שֶׁלּוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אַף עַל פִּי כֵן, הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ שֶׁאִם לֹא הָיָה מִתְגַּבֵּר וּמִתְחַזֵּק בְּעַצְמוֹ לְתַקֵּן מַה שֶׁתִּקֵּן, בְּוַדַּאי הָיָה קָשֶׁה מְאֹד הַתִּקּוּן בְּיוֹתֵר גַּם לַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו:

אָנָּא אָבִינוּ, רַחֵם עָלֵינוּ שֶׁנֵּדַע שֶׁכְּמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ בְּעַצְמִי וּבְכָל אָדָם, גַּם עַכְשָׁו. וְאֵדַע כִּי זֶהוּ עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁלִּי, שֶׁאֲחַזֵּק אֶת עַצְמִי בְּכָל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עָלַי. וְזַכֵּנִי לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמִי בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, וַאֲדַמֶּה בְּדַּעְתִּי כְּאִלּוּ נוֹלַדְתִּי הַיּוֹם. וְאָז, מַה שֶׁאֶזְכֶּה לְתַקֵּן בְּעַצְמִי עַל יְדֵי תְּשׁוּבָתִי הַשְּׁלֵמָה - בְּוַדַּאי מַה טוֹב. וּמַה שֶׁלֹּא אֶזְכֶּה לִגְמֹר הַתִּקּוּן, אֶהְיֶה בָּטוּחַ בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וּבִלְבַד שֶׁתְּרַחֵם שֶׁלֹּא אֲיַאֵשׁ אֶת עַצְמִי מִלְּצַפּוֹת וּלְקַוּוֹת אֵלֶיךָ הַשֵּׁם, בְּקִוּוּי אַחַר קִוּוּי, וּלְהַרְבּוֹת בִּצְעָקָה וּבַקָּשָׁה וְתַחֲנוּנִים לְפָנֶיךָ יִתְבָּרַךְ, “כִּי עִם יְהֹוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת”:

## נא

רִבּוֹן עָלְמָא, מֶלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל. בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי נוֹפֵל בְּדַּעְתִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁחֲבֵרַי בְּנֵי גִּילִי טוֹבִים מִמֶּנִּי הַרְבֵּה. צַדִּיקֶיךָ לִמְּדוּנִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הוּא מִדָּה טוֹבָה לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל אָדָם וּלְהַחֲזִיק אֶת כָּל אָדָם טוֹב מִמֶּנִּי, אֲבָל תְרַחֵם שֶׁלֹּא אֶפֹּל בְּדַּעְתִּי עַל יְדֵי זֶה, חַס וְשָׁלוֹם. וְשֶׁאֵדַע כִּי אֵין זוֹ עֲנָוָה - אַדְּרַבָּא זוֹ גַּדְלוּת גְּדוֹלָה, שֶּׁאֵין נָאֶה לִי שֶׁאֶעֱבֹד אֵיזֶה עֲבוֹדָה לְפָנֶיךָ יִתְבָּרַךְ וַעֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק כָּל כָּךְ וַחֲבֵרַי כְּבָר זָכוּ לְמַה שֶׁזָּכוּ. אָנָּא, אֲבִי, רַחַמֶנִי בֶּאֱמֶת שֶׁאֶזְכֶּה לְעוֹלָם לֹא לְהַרְהֵר אַחֲרֶיךָ, הַמָּקוֹם. וְאַתָּה יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מָקוֹם אֲנִי, וּבְאֵיזֶה מְקוֹמוֹת נִמְשַׁכְתִּי עַל יְדֵי מַעֲשַׂי. כִּי אֵין אָדָם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ כְּלָל:

רַחֵם עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִבְחִינַת מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְעִנְיָן סְפִירַת הָעֹמֶר “וּסְפַרְתֶּם לָכֶם - וּסְפַרְתֶּם לְעַצְמְכֶם”. שֶׁנִּזְכֶּה לְטַהֵר אֶת עַצְמֵנוּ וְלִזְכּוֹת לְקַבֵּל עָלֵינוּ עֹל תּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁהוּא הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה. וְשֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִסְפֹּר הַיָּמִים לְעַצְמִי דַּיְקָא, וְאַל יַפִּיל אוֹתִי חֲבֵרִי כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם. וּבְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים אֶזְכֶּה שֶׁיִּתְקַיֵּם בִּי הַפָּסוּק וְעִנְיָן “אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם”, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. הַיְנוּ שֶׁאֶחְשֹׁב תָּמִיד שֶׁאֲנִי רַק אֶחָד בָּעוֹלָם וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמְבַלְבֵּל. וְאֵדַע בֶּאֱמֶת שֶׁכְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה מְנִיעוֹת מֵרְשָׁעִים הָרוֹצִים לְמָנְעֵנִי בְּכַמָּה הֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים וְלֵיצָנוּת וְכוּ’ אוֹ בְּהִתְגָּרוּת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁמַּרְבִּין עָלַי, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ גַּם כֵּן לִפְעָמִים כַּמָּה מְנִיעוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת אֲפִילוּ מֵחֲבֵרַי וְאוֹהֲבָי הַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת. רַחֵם נָא עָלַי וְהַצִּילֵנִי מִזֶּה בֶּאֱמֶת:

“הַמִּתָּמֵם עִם תְּמִימִים”, “הַצּוּר תָמִים פָּעֳלוֹ”. רַחֵם עָלַי, אֱלֹהַי, וְזַכֵּנִי לְהַשְׂכִּיל וְלַחְפֹּץ בָּאֱמֶת וּלְהָבִין מִדַּעְתִּי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת. וּכְנֶגֶד כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת כָּאֵלּוּ, זַכֵּנִי לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ זוּ, בִּבְחִינַת: “אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם”. וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל חֲבֵרַי כְּלָל, בִּבְחִינַת: “וּסְפַרְתֶּם לָכֶם - לְעַצְמְכֶם”. אָנָּא, לַמְּדֵנִי וְזַכֵּנִי לְהִתְנַהֵג בְּדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וְלִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד אֲפִילוּ בְּעֲנִיּוּת וְדַחְקוּת גָּדוֹל. וְגַם אִם עֲבוֹדָתִי וּתְפִלָּתִי אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן, רַחַמֶנִי שֶׁאֶהֱיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי תָּמִיד. וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל הָעוֹלָם כְּלָל - שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע וְגַם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם - בְּתּוֹרָה וּתְפִלָּה, נִדְמֶה שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי אֲלָפִים מַדְרֵגוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאִיתִי מֵהֶם יְגִיעוֹת כָּאֵלֶּה. וַאֲנִי מִתְיַגֵּעַ כָּל כָּךְ וְלֹא זָכִיתִי לָזֶה, וַאֲנִי בַּעֲנִיּוּת וּבְשִׁפְלוּת גָּדוֹל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. אַף עַל פִּי כֵן, רַחֵם בְּרֹב רַחֲמֶיךָ, שֶׁלֹּא אֶפֹּל בְּדַּעְתִּי מִזֶּה כְּלָל וְאֶהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי, וַאֲחַיֶּה אֶת עַצְמִי בְּכָל עֵת בְּמַה שֶׁאוּכַל. וְכָל נְקוּדָה טוֹבָה שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהַרְוִיחַ לִפְעָמִים יִהְיֶה יָקָר בְּעֵינָי מְאֹד, וְאוֹדֶה לְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ חַסְדְּךָ עִמִּי לִזְכּוֹת לָזֶה עַל כָּל פָּנִים. וְלֹא יִהְיֶה אִכְפַּת לִי מַה שֶׁחֲבֵרִי גָּדוֹל וְטוֹב מִמֶּנִּי, טוֹב אַתָּה יְהֹוָה לַכֹּל. זַכֵּנִי לִתְמִימוּת, כְּשֵׁם שֶׁלִּמְדוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַתָּם. שֶׁאֶהֱיֶה, כָּמוֹהוּ, רָגִיל לְהָשִׁיב עַל שֶּׁשָּׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ מַה שֶׁחֲבֵרוֹ לוֹקֵחַ מִקָּח גָּדוֹל יוֹתֵר בְּעַד מְלַאכְתּוֹ וְהֵשִׁיב: “מַה אִכְפַּת לִי בָּזֶה, זֶה מַעֲשֵׂה שֶׁלּוֹ וְזֶה מַעֲשֵׂה שֶׁלִּי”. וְגַם כָּמוֹהוּ אֶהְיֶה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וְשָׂמֵחַ מְאֹד בִּמְלַאכְתִּי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת הָרָאוּי, וְגַם בִּמְעַט הָרֶוַח שֶׁאַרְוִיחַ מִיַּד לְיַד אַחֲרֵי עָמָל וִיגִיעָה רַבָּה לֹא אֶסְתַּכֵּל עַל אֲחֵרִים כְּלָל. “תָמִים בְּמַעֲשָׂיו עֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ”:

## נב

אֶל מַלֵּא רַחֲמִים, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים. רַחֵם עָלַי אֲבִי בְּרֹב חַסְדְּךָ, וְתֶן בִּי לָדַעַת וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי בִּבְחִינַת יְרִידָה, בְּחִינַת וְנָפִיק, אָז דַּיְקָא חוֹפֶפֶת וּמַגֶּנֶת עָלַי קְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה מְאֹד, בְּחִינַת אִמָּא דִמְסַכְכָא עַל בְּנִין. וְתַמְשִׁיךְ עָלַי אָז בֶּאֱמֶת סוֹד “סֻכַּת שָׁלֵם”, בְּחִינַת הֶקֵּף עַנְנֵי כָּבוֹד שֶׁהִקִּיפוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בַּהֲלִיכָתָן בַּמִּדְבָּר, שֶׁהוּא מָקוֹם נָחָשׁ שָׂרַף וְעַקְרָב. “בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם, הַפּוֹרֵשׁ סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלַיִם. אָמֵן”:

## נג

מֶלֶךְ עֶלְיוֹן עַל כָּל צְבָא מָרוֹם. יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. רַחֵם עָלַי, אֲבִי, פְּנֵה לִתְפִלָּתִי, כִּי לִפְעָמִים אֲנִי נוֹפֵל מִכָּל הָעֲשָׂרָה כִּתְרִין דִּקְדֻשָּׁה וּמִתְגַּבְּרִים עָלַי כָּל הָעֶשֶׂר כְּתָרִים דְּסִטְרָא אַחֲרָא, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְאָז בְּוַדַּאי אֵינִי יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, וְהַתְּפִלָּה שֶׁלִּי, שֶׁהִיא בְּחִינַת “חַנָּה”, הִיא בִּבְחִינַת “מָרַת נָפֶשׁ”, בְּחִינַת: “וְנַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ מְאֹד”. “וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס” - שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי וּלְכַוֵּן בִּתְפִלָּתִי, אֲזַי צָרָתָהּ שֶׁל הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא הַסִּטְרָא אַחֲרָא, מִתְגַּבֶּרֶת עַל תְּפִלָּתִי, וּמַכְעֶסֶת אוֹתָהּ, וּמְבַלְבֶּלֶת אוֹתִי מִן הַתְּפִלָּה בְּכַמָּה מִינֵי בִּלְבּוּלִים. וְאַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַחֵם נָא וְחֲמֹל עָלַי גַּם כֵּן בְּרֹב חַסְדְּךָ. וְאָנָּא, מַלְכִּי, תַּחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח. וּבְרַחֲמֶיךָ תֶּן לִי לְקַבֵּל הָעֵצָה, שֶׁאַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמִי אֶל הָאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹת לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁאֲנִי. וְאַזְכִּיר אֶת עַצְמִי בְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֶזְכֹּר בְּחִינַת: “אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ”. כִּי אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם. הוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לִמְשׁוֹךְ אֶת עַצְמִי אֶל הָאֱמֶת, וּבְרַחֲמֶיךָ אָז אֶהְיֶה סָמוּךְ וְקָרוֹב אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ. כִּי אֱמֶת הוּא אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּעַצְמְךָ, וְעַל יְדֵי זֶה בְּרֹב חֲנִינוּתֶךָ תְּזַכֵּנִי לַעֲלוֹת מִכָּל הַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת: “אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה”:

מֶלֶךְ אַבִּיר, רַחֵם שֶׁאֶזְכֹּר בְּנַפְשִׁי תָּמִיד בְּחִינַת: “הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים”, כְּפִי שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. שֶׁאֶזְכֹּר בְּחִינַת: “אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ” שֶׁאָמַרְתָּ, זֶה טוֹב מִכָּל הָעֲשָׂרָה בָּנִים. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהִתְגַבְּרוּ כָּל הָעֶשֶׂר כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא, עַל יְדֵי שֶׁפָּגַמְתִּי בְּכָל מַעֲלוֹת דִּקְדֻשָּׁה. עַל כָּל זֶה, רַחַמֶנִי וְתֶן בְּלִבִּי שֶׁאֶזְכֹּר וְאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁבְּחִינַת “אָנֹכִי” טוֹב לְךָ מִכֻּלָּם, כִּי אַתָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם. “קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת”:

## נד

מֶלֶךְ בָּרוּךְ. מֶלֶךְ גָּדוֹל. מֶלֶךְ דּוֹבֵר שָׁלוֹם. רַחֵם עָלֵינוּ, מַלְכֵּנוּ, וְזַכֵּנוּ לְהוֹדִיעַ לַטּוֹב, הַכָּבוּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד בְּמָקוֹם שֶׁכָּבוּשׁ, אֶת שְׁמוֹ דַּיְקָא. וְנִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְהַזְכִּירוֹ הֵיטֵב שֶׁשְּׁמוֹ כָּלוּל בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁזּוֹכֵר הֵיטֵב שְׁמוֹ עֲדַיִן אֲזַי בְּקַל יְכוֹלִין לְהוֹצִיאוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנָּפַל לְשָׁם. וְאַתָּה בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ, בּוֹרְאֵנוּ, שֶׁעִקַּר הַשִּׁכְחָה - מַה שֶׁלִּפְעָמִים הַטּוֹב נִכְבָּשׁ וְנִתְעַלֵּם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁשּׁוֹכֵחַ לְגַמְרֵי אֶת מַעֲלָתוֹ - הוּא מַה שֶׁשּׁוֹכֵחַ אֶת שְׁמוֹ. וְהוֹדַעְתָּנוּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַמֵּת שׁוֹכֵחַ אֶת שְׁמוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, אָנָּא הוֹשִׁיעֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִזֶּה. מֶלֶךְ עַל כָּל עוֹלָמִים, חֲכָמֶיךָ לִמְּדוּנוּ כִּי הָעִקָּר הוּא הַשֵּׁם, שֶׁשָּׁרְשׁוֹ הוּא שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. אָנָּא, יְהֹוָה, רַחֵם עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמִי בְּכָל פַּעַם שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלַי, וְאַאֲמִין לְדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶּׁהוֹדִיעוּ שֶׁיֵּשׁ לְךָ מִמֶּנִּי הִתְפָּאֲרוּת פְּרָטִי, אַף אִם אֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי. בְּרֹב רַחֲמֶיךָ תְרַחַמֵנִי שֶׁאַזְכִּיר אֶת עַצְמִי בָּזֶה בְּכָל פַּעַם. וּתְזַכֵּנִי שֶׁבְּקַל אוּכַל לָשׁוּב אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַטּוֹב לֹא יִהְיֶה שׁוֹכֵחַ מַעֲלָתוֹ לְגַמְרֵי, מֵאַחַר שֶׁבְּרַחֲמֶיךָ יִזְכּוֹר עֲדַיִן שֶׁשְּׁמוֹ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת לֹא נִבְרְאוּ רַק בִּשְׁבִילֵנוּ. “בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה”:

## נה

מֶלֶךְ גָּדוֹל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, בּוֹרֵא כָּל. רַחֵם עָלַי תָּמִיד בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֹּׁרֶשׁ וְהַתַּכְלִית - שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת - שֶׁהוּא אַתָּה, אָבִינוּ, יוֹצְרֵנוּ, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁבָּרָא הַכֹּל יֵשׁ מֵאַיִן, וְאֵלֶיךָ כֻּלָּם שָׁבִים לָלֶכֶת, לַחֲזֹר וּלְהִכָּלֵל בְּךָ בְּסוֹפָם בְּעֵת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. אָנָּא, אֲבִי, זַכֵּנִי בֶּאֱמֶת שֶׁאֶסְתַּכֵּל עַל זֶה, וּתְרַחֵם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשׁוּם שֶׁקֶר אֲחִיזָה בִּי. וּמִכֹּל מִינֵי רַע וְטֻמְאָה וָשֶׁקֶר אוּכַל לַחֲזֹר לְהָאֱמֶת וְלַקְּדֻשָּׁה, אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם אֶזְכֶּה בְּחַסְדְּךָ לָדַעַת שֶׁהַכֹּל מֵאִתְּךָ, תִּתְבָּרַךְ, וְשֶׁאַתָּה יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם תָּמִיד. שֶׁיִּתְקַיֵּם בִּי בֶּאֱמֶת: “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם - שָׁם אָתָּה. וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל - הִנֶּךָּ וְכוּ’, גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ”. מַלֵּא חֲסָדִים טוֹבִים, רַחַמֶנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בָּזֶה תָּמִיד, וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם חֹשֶׁךְ וָשֶׁקֶר וְרַע וְטֻמְאָה בָּעוֹלָם, שֶׁיּוּכַל לְהַרְחִיקֵנִי מִמְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְתוֹרָתְךָ וְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהַכֹּל אֶחָד, עֶצֶם הָאֱמֶת:

בְרֹב רַחֲמֶיךָ תַּצִּילֵנִי בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל מַה שֶּׁמְּרַבֶּה הַבַּעַל דָּבָר בִּשְׁקָרָיו וְרַמָאֻיּוֹתָיו לְהַרְחִיק אוֹתִי מֵהָאֱמֶת, תֶּן בִּי כֹּחַ שֶׁאֶתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא, בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעַלִיָּה. כִּי אַתָּה, מַלְכֵּנוּ, הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁשֹּׁרֶש אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר הוּא מִבְּחִינַת הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, שֶׁשָּׁם הַכֹּל נִכְלָל כְּאֶחָד, כֶּסֶף וְזָהָב, בְּדִיל וְעוֹפֶרֶת. וְהוֹדַעְתָּנוּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת: “הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר” וְכוּ’. וְאַתָּה, יוֹצֵר כָּל, עָשִׂיתָ כֹּה. וְאַתָּה בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ שֶׁעַל כֵּן הַשֶּׁקֶר יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר, ועַל יְדֵי זֶה לְהַחְלִיף וּלְשַׁנּוֹת, וְלוֹמַר עַל כֶּסֶף שֶׁהוּא זָהָב וְשִׁנּוּיִים וּשְׁקָרִים שֶׁרַבּוּ מִסְּפֹר. רַחֵם עָלֵינוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ לְעִקָּר הַכְנָעָתוֹ וּבִטּוּלוֹ שֶׁל הַשֶּׁקֶר. שֶׁנִּזְכֶּה בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת מִסְתַּכְּלִין בְּכָל דָּבָר רַק עַל הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית, שֶׁהוּא אַתָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. שֶׁאַתָּה אָבִינוּ, רֵאשִׁית וְתַכְלִית הַכֹּל. וְאַתָּה יִתְבָּרַךְ עֶצֶם הָאֱמֶת. רַחֵם נָא שֶׁעַל יְדֵי זֶה תָּמִיד יִהְיֶה נוֹפֵל הַשֶּׁקֶר וְנִמְחָה וּמִתְבַּטֵּל מִן הָעוֹלָם, וְנִזְכֶּה לַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעַלִיָּה. “בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן”:

## נו

בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים. מֶלֶךְ הָדוּר. מֶלֶךְ וָתִיק. מֶלֶךְ זָךְ. אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ, עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ גִּלִיתָ עֵינֵינוּ, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים הַקְּדוֹשִׁים. הַיְנוּ, הַבֵּרוּר הָאֶחָד הוּא הַבֵּרוּרִים הַגְּדוֹלִים וְהַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַנַּעֲשִׂים עַל יָדֵינוּ הַבַּעֲלֵי בְּחִירָה, עַל יְדֵי כָּל הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין עַל יְדֵי אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ. וְהַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי הוּא הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים וְהַנּוֹרָאִים שֶׁנַּעֲשִׂים בְּכָל רֶגַע עַל יָדְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּעַצְמְךָ, בִּבְחִינַת אִתְעֲרוּתָא דִלְעֵלָּא, כִּי אַתָּה תִּתְבָּרַךְ בְּעַצְמְךָ עוֹסֵק בָּזֶה לְתַקֵּן וּלְבָרֵר כָּל הָעוֹלָמוֹת. וּבֶאֱמֶת לִמַּדְתָּנוּ שֶׁשְּׁנֵי הַבֵּרוּרִים הָאֵלּוּ נִכְלָלִים כְּאֶחָד, כִּי “בְּאִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְעָר לְעֵלָא”, וְכֵן כָּל כֹּחַ הָאִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ הוּא רַק עַל יָדֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּעַצְמְךָ. זַכֵּנוּ לֵידַע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ עַכְשָׁו לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין כָּל זֶה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי זֶה סוֹד הָעִנְיָן שֶׁל הַיְּדִיעָה וְהַבְּחִירָה, שֶׁבֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם נִכְלָלִין כְּאֶחָד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין כָּל זֹאת. וְנֵדַע שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי נָא תָּמִיד לָלֶכֶת בִּתְמִימוּת וּתְרַחֵם שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם, וְיִתְקַיֵּם בִּי מַה שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח”. אָנָּא אֱלֹהַי, זַכֵּנִי לִתְמִימוּת וֶאֱמוּנָה, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כְּדִינָהּ, עִם כָּל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ, כִּי בְּרַחֲמֶיךָ אֶזְכֶּה לְהַאֲמִין שֶׁתִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת תָּלוּי רַק בָּנוּ - עַל יְדֵי זֶה שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים שֶׁבָּהֶם, עַל יְדֵי אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ. וְאַף עַל פִּי כֵן, רַחֵם עָלַי מַלֵּא רַחֲמִים, שֶׁאִם, חַס וְשָׁלוֹם, אֶכָּשֵׁל בְּאֵיזֶה חֵטְא וְעָווֹן, הוֹשִׁיעֵנִי וְהַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא אֶפֹּל בְּדַּעְתִּי עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם, וְאֶתְחַזֵּק לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. תְּזַכֵּנִי תָּמִיד לֵידַע שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁלְּמַעְלָה, בְּחִינַת אִתְעֲרוּתָא דִלְעֵלָּא, שֶׁלְּשָׁם אֵין מַגִּיעַ שׁוּם פְּגַם כְּלָל, בְּחִינַת: “אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל בּוֹ”. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁשָּׁם יָכוֹל לְהִתְתַּקֵּן הַכֹּל. וּבְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, תַּעֲשֶׂה שֶׁכָּל הָעֲווֹנוֹת יִתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁתְּזַכֵּנוּ, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ, וּמִכֹּל הַקִּלְקוּלִים אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים. אָנָּא מַלְכִּי, זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּכָל זֶה, וְאֶזְכֶּה תָּמִיד לְהִשָּׁאֵר קַיָּם בַּעֲבוֹדָתֶךָ לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ, אֱלֹהַי, שֶׁכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת מִמְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִמְשָׁךְ מֵהַמְבוּכָה שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנֵי בְּחִינוֹת בֵּרוּרִים אֵלּוּ:

רִבּוֹן עָלְמָא, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ. רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּכָל הַבְּחִינוֹת. כִּי אַתָּה יוֹצְרֵנוּ, וְאַתָּה לְבַדֶּךָ יָדַעְתָּ יִצְרֵנוּ. רַחַמֶנִי, אַב הָרַחֲמָן. כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ, אֲבִי, שֶׁיֵּשׁ בְּחִינוֹת וּזְמַנִּים שֶׁאֵינִי מַתְחִיל כְּלָל לַעֲבֹד אוֹתְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹד לְהֶפֶךְ. הוֹשִׁיעֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי מִזֶּה, וּמִכֹּל מַה שֶּׁנִּמְשַׁךְ מִמַּה שֶׁרוֹצֶה הַיֵּצֶר הָרַע לְהַגְבִּיר הַיְּדִיעָה עַל הַבְּחִירָה, כְּאִלּוּ אֵין לִי בְּחִירָה כְּלָל, וְהַכֹּל תָּלוּי רַק בִּידִיעָתְךָ יִתְבָּרַךְ, וּכְאִלּוּ אֵין אַתָּה יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה כְּלָל בַּעֲבוֹדָתֵנוּ. הַצִּילֵנִי מִדֵּעוֹת שֶׁקֶר כָּאֵלּוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַיְדִיעוֹת הַכּוֹזְבוֹת שֶׁל הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהָרְשָׁעִים הַגְּמוּרִים הַפּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי, הַצֵּל עַמְּךָ מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם:

אֶל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל. רַחֵם עָלַי שֶׁאֵדַע שֶׁאֲפִלּוּ הַבַּעֲלֵי תַּאֲווֹת שֶׁעוֹבְרִים עֲבֵרוֹת וְאֵינָם נִכְנָסִים כְּלָל לַחֲקִירוֹת אֵלּוּ, אַף עַל פִּי כֵן, אֵדַע שֶׁכָּל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁלָּהֶם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה זוֹ. פְּדֵה אוֹתָנוּ בֶּאֱמֶת מִכָּל הַכְּפִירוֹת, כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר הָרַע נִמְשָׁךְ מִכְּפִירוֹת, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים:

מֶלֶךְ חַי הָעוֹלָמִים. מֶלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב. רַחֵם בְּרֹב טוּבְךָ גַּם עָלַי בְּכָל הַבְּחִינוֹת. וְגַם בְּאֵלּוּ שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אַךְ שֶׁנָּפַלְתִּי אַחַר כָּךְ מִמְּעַט עֲבוֹדָתִי, וְעַל יְדֵי זֶה נָפַלְתִּי בְּדַּעְתִּי מְאֹד. רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל עַמְּךָ, כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ עַל יְדֵי זֶה לְגַמְרֵי מֵעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם. וְאַתָּה יוֹדֵעַ, אֱלֹהַי, שֶׁכָּל זֶה מֵחֲמַת שֶׁרָאִיתִי שֶׁזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁנִּתְעוֹרַרְתִּי לַעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדִי, כְּפִי שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, מַלְכִּי, עִנְיַן הָרַע הַזֶּה בָּנוּ וּבְכַמָּה בְּנֵי הַנְּעוּרִים. אָנָּא מַלֵּא רַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ גַּם מִן הַיֵּצֶר הָרַע הַזֶּה, שֶׁהוּא לְהֶפֶךְ, שֶׁיּוֹנֵק גַּם כֵּן מִמְּבוּכוֹת אֵלֶּה, וְרוֹצֶה לְהַגְבִּיר הַבְּחִירָה עַל הַיְּדִיעָה, כְּאִלּוּ הַכֹּל תָּלוּי רַק בִּי לְבַד בְּלִי רַחֲמָנוּתְךָ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם. וּמְסַבֵּב בִּנְכָלָיו בְּדַּעְתִּי שֶׁעַל כֵּן, מֵאַחַר שֶׁנָּפַלְתִּי וְקִלְקָלְתִּי שׁוּב אֵין לִי תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם. אָנָּא יְהֹוָה, הוֹשִׁיעָה נָא מִזֶּה, וּתְזַכֵּנִי לֵילֵךְ בִּתְמִימוּת וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּנוּ בְּוַדַּאי. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הַכֹּל מֵאִתְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַף עַל פִּי כֵן הַכֹּל תָּלוּי בָּנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת. וְתוֹשִׁיעֵנִי תָּמִיד בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא אֶתְרַחֵק מֵאִתְּךָ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא אֶפֹּל לְעוֹלָם:

בּוֹרְאֵנוּ, מַלְכֵּנוּ. רַחֵם עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לַעֲבֹד אוֹתְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל כֹּחֵנוּ. כִּי הַכֹּל תָּלוּי בָּנוּ, כִּי הָאָרֶץ נָתַתָּ לִבְנֵי הָאָדָם. וְאַף עַל פִּי כֵן נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶּׁאֵין שׁוּם נְפִילָה וְיֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, גּוֹמֵר תָּמִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף תִּגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנְךָ, כִּי “אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם יְהֹוָה” “וַעֲצַת יְהֹוָה הִיא תָקוּם”. וְתָמִיד נֵדַע וְנַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם, שׁוּם דָּבָר טוֹב אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם. וּבְוַדַּאי הַדָּבָר טוֹב עוֹשֶׂה פְּעֻלָּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַחַר כָּךְ לֹא עָלְתָה לִי יָפֶה וְנַעֲשָׂה עִמִּי מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה. בְּכָל זֹאת אֵדַע שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְהֵאִירוּ אֱמוּנָתֵנוּ בְּכַמָּה בְּחִינוֹת וְעִנְיָנִים:

מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זַכֵּנִי לְהַאֲמִין כְּמוֹ כֵן, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה מִצְווֹת שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁמְּסֻגָּל לְהִנָּצֵל עַל יָדָם מֵעֲבֵרוֹת וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ, כְּגוֹן צִיצִית וּתְפִלִּין. וְיֵשׁ זְמַנִּים שֶׁאֲנִי לָבוּשׁ צִיצִית וּתְפִלִּין וְאַף עַל פִּי כֵן מִתְגַּבֵּר עָלַי הַיֵּצֶר הָרַע וּמַחֲטִיאֶנִי. אָנָּא אֲבִי, מֵעָתָּה הוֹשִׁיעֵנִי. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מַלְכִּי, שֶׁכָּל תַּחְבּוּלוֹתָיו הָרָעִים שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע, וּמַה שֶׁמֵּסִיתֶנִי, חַס וְשָׁלוֹם, רְצוֹנוֹ שֶאֶפְרֹק עֹל לְגַמְרֵי וְלֹא אֲקַיֵּם צִיצִית וּתְפִלִּין כְּלָל, חָלִילָה. רַחַמֶנִי וְתֶן בְּלִבִּי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁכָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם. רַק שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לַהֲבִינָם בִּשְׁלֵמוּת, וּבְוַדַּאי כֹּחַ מִצְוַת צִיצִית גָּדוֹל מְאֹד וִיכוֹלִין לְהַצִּיל אוֹתִי, וְאֶת כָּל בֶּן אָדָם, מֵהַיֵּצֶר הָרַע וְתַאֲווֹתָיו, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּ חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. אֲבָל אֵדַע שֶׁאַף עַל פִּי כֵן לָאו כָּל בְּנֵי אָדָם שָׁוִין, וְכֵן אֵין כָּל הַזְּמַנִּים שָׁוִין. יָדוּעַ לְפָנֶיךָ וְגָלוּי שֶׁיֵּשׁ בְּחִינוֹת וּזְמַנִּים שֶׁנִּמְשַׁכְתִּי כְּבָר אַחֲרֵי הַיֵּצֶר הָרַע כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֲנִי לוֹבֵשׁ צִיצִית קָשֶׁה לִי לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע. וְאַף עַל פִּי כֵן, אַדְּרַבָּא, תֶּן בִּי דַּעַת שֶׁאִם כֵּן, אֲנִי דַּיְקָא צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לִלְבֹּשׁ צִיצִית וְכֵן בְּכָל הַמִּצְווֹת. וְטוֹב לְפָנַי שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִשָּׁאֵר לִי זְכוּת מִצְוַת צִיצִית וְכַיּוֹצֵא. רַחֵם עָלַי וְאֶל תִּתְּנֵנִי לְאַבֵּד לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וּבְרֹב הַזְּמַנִּים תְרַחֵם עָלַי שֶׁיִּצְטָרְפוּ זְכוּת מִצְוַת צִיצִית, וְכֵן שְׁאָרֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּי בְּחַסְדְּךָ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרִי בִּשְׁלֵמוּת. וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, עַל כָּל פָּנִים אֵדַע בְּלֶב שָׁלֵם תָּמִיד שֶׁמַּה שֶׁאַתָּה מִזַּכֵּנִי לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר טוֹב, אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶּׁנַּעֲשָׂה עַמִּי אַחַר כָּךְ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה. וְיֵשׁ גַּם בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת וְכַמָּה עִנְיָנִים, שֶׁנֶּעֱלָמִים מֵאִתָּנוּ, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּ צַדִּיקֶיךָ:

רִבּוֹן עוֹלָם, רַחַמֶנִי שֶׁאֶזְכֶּה, אֵיךְ שֶׁאֲנִי, שֶׁתָּמִיד אֶעֱשֶׂה אֶת שֶׁלִּי, וּתְזַכֵּנִי לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתֶךָ, הַשֵּׁם, כָּל יְמֵי חַיַּי. וְאִם אַף עַל פִּי כֵן, חַס וְשָׁלוֹם, אֵינֶנִּי זוֹכֶה לִקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה שְׁלֵמָה, אַף עַל פִּי כֵן אֵדַע בֶּאֱמֶת כִּי “לֵית רְעוּתָא טָבָא דְאִתְאֲבִיד”. וְאִם אֶרְאֶה בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁמִּצְוָה זֹאת וְעוּבְדָא זוֹ, מְסֻגֶּלֶת לִזְכּוֹת לְמַעֲלָה זֹאת וְעִנְיָן זֶה, וְאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת. תְרַחֵם עָלַי בְּכָל בְּחִינָה, גַּם אִם אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַף עַל פִּי כֵן לֹא זָכִיתִי עַל יְדֵי זֶה לַמַּעֲלָה הַזֹּאת, רַחֵם עָלַי, מַלְכִּי, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶפֹּל בְּדַּעְתִּי עַל יְדֵי זֶה כְּלָל. כִּי מִי יוֹדֵעַ דְּרָכֶיךָ, יְהֹוָה. אוּלַי אַתָּה, יִתְבָּרַךְ שְׁמֶךָ, הֶעֱלֵיתָ הַמִּצְוָה וְהָעוּבְדָא שֶׁלִּי לְצֹרֶךְ תִּקּוּן נִפְלָא וְגָבוֹהַּ יוֹתֵר? כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ יִתְבָּרַךְ, וְאֶזְכֶּה לְעוֹלָם לֹא לְהַרְהֵר אַחֲרֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּלָל. שְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, "שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים”:

## נז

רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים, אֲשֶׁר מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. תַּמְשִׁיךְ עָלַי אוֹרְךָ וְרַחֲמֶיךָ גַּם כְּשֶׁאֲנִי נוֹפֵל לְמַדְרְגוֹת נְמוּכוֹת מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים - שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל חִיּוּת מִבְּחִינַת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיוּ כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. כִּי לִמַּדְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ שֶׁעַל מְקוֹמוֹת אֵלּוּ נֶאֱמַר: “וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֶּן”, וְחִיּוּתָם הוּא רַק מֵהַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁל הַמַּאֲמָר סָתוּם דִּבְרֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת: “אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ”. אָנָּא, אֱלֹהַי, רַחֵם עָלַי בְּרֹב חַסְדְּךָ, גַּם כְּשֶׁאֲנִי נוֹפֵל לִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם. זַכֵּנִי לְרַחֵם עַל עַצְמִי, כִּי אֲנִי רוֹאֶה שֶׁמְּקוֹמִי רָחוֹק מִכְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ. וְאִם כֵּן, אֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם מָקוֹם כְּלָל, כִּי עִקַּר הַמָּקוֹם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ הַשְׁרָאַת הַקְּדֻשָּׁה וְהִתְגַּלּוּת כְּבוֹד אֱלֹקוּתְךָ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּקְרָא “מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם”. אֲבָל יָדַעְתָּ, מַלְכֵּנוּ, שֶׁמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים אֵינָם נִקְרָאִים בְּשֵׁם “מָקוֹם” כְּלָל, בִּבְחִינַת: “כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צוֹאָה בְּלִי מָקוֹם”. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּאֶפֶס מָקוֹם” וְכוּ’. עַל כֵּן הוֹשִׁיעֵנִי כְּשֶׁאֲנִי נוֹפֵל לְשָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, רְאֵה נָא בְּעָנְיִי כִּי אֵין לִי בֶּאֱמֶת שׁוּם מָקוֹם כְּלָל וַאֲנִי נָע וָנָד בְּאֶרֶץ. כִּי עַל יְדֵי שֶׁחָטָאתִי, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִתְרַחַקְתִּי מִכְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ, כְּאִלּוּ הֶחֱזַרְתִּי הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וּכְאִלּוּ נֶחְרַב הָעוֹלָם לְגַמְרֵי. וְעַל כֵּן אֵין לִי שׁוּם מָקוֹם כְּלָל. אָנָּא אַב הָרַחֲמָן, רַחַמֶנִי שֶׁאֶזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים לֵידַע הָאֱמֶת וְלִרְאוֹת פְּגָמִי וְקִלְקוּלִי הַגָּדוֹל שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת כָּל הָעוֹלָם, עַד שֶּׁאֵין לִי מָקוֹם בָּעוֹלָם כְּלָל. וְאֶזְכֶּה לְרַחֵם עַל עַצְמִי, וְאֶהְיֶה שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ, “אַיֵּה מָקוֹם כְּבוֹדוֹ?”. כִּי בְּוַדַּאי גַּם מְקוֹמוֹת אֵלּוּ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אֵיזֶה חִיּוּת מֵאִתְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁהַחִיּוּת בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת: “אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ”, כַּאֲשֶׁר גִּילָה הַצַּדִּיק. זַכֵּנִי בֶּאֱמֶת שֶׁאֲחַפֵּשׂ וָאֲבַקֵּשׁ גַּם שָׁם אַחַר כְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה תַּצִּילֵנִי שֶׁאֶעֱלֶה בְּתַכְלִית הָעַלִיָּה לִבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיֵּה וְשָׁם הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם:

אֱלֹהַי, מֶלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב, רַחֵם עָלַי, שֶׁאַף הַיְרִידָה שֶׁלִּי שֶׁנָּפַלְתִּי לְמַדְרֵגָה כָּזֹאת, עַד שֶׁאֲנִי בִּבְחִינַת לְמָטָּה מִן הַמָּקוֹם, כִּי הָיִיתִי בִּבְחִינַת: “תֹהוּ וָבֹהוּ”, וְלֹא הָיָה לִי מָקוֹם כְּלָל. וּמֵעַכְשָׁו הוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁעַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַעֲלֶה בַּעֲלִיָּה גְּדוֹלָה לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, וּבְרֹב חֲסָדֶיךָ אָז יִהְיוּ נִמְחָלִין לִי כָּל עֲווֹנוֹתַי. וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ, עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת “אַיֵּה” שֶׁהִיא הַקְדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַסְּלִיחָה וְהַמְּחִילָה לְכָל הָעֲוֹנוֹת בִּבְחִינַת: “כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה”. “כִּי עִמְּךָ” דַּיְקָא - כִּי הוֹדַעְתָּנוּ שְׂ”אַיֵּה” הוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִיקְנָא, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁשָּׁם עִקַּר הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה. וּבְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים תְּקַיֵּם בָּנוּ הַכָּתוּב: “אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ”. אָנָּא, בּוֹרְאֵנוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ מִמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים הָאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת תּוֹלָע. וְתַצִּילֵנוּ מִמֶּנָּה, כִּי הִיא קְלִפָּה קָשָׁה וַחֲזָקָה מְאֹד, וּמִתְגַּבֶּרֶת בְּכָל יוֹם לְכַלּוֹת כָּל הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֶיךָ. וְהוֹדִיעוּנוּ גַּם כֵּן שֶׁמִּבְּחִינַת קְלִפָּה זֹאת נִמְשָׁכִין כָּל מִינֵי שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים שֶׁאֲסוּרִים בָּאֲכִילָה בְּאִסּוּר חָמוּר, מֵאַחַר שֶׁהֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מִכְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: “וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֶּן”, אָנָּא תַּרְחִיקֵם מֵאִתָּנוּ בְּכָל הַבְּחִינוֹת. וְזַכֵּנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחַר כְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ גַּם מִשָּׁם נַעֲלֶה בְּתַכְלִית הָעַלִיָּה, וְתִהְיֶה נִמְשֶׁכֶת לָנוּ סְלִיחָה וּמְחִילָה מִבְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת צֶמֶר בִּבְחִינַת: “אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ”:

אַתָּה מַלְכֵּנוּ, הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְהָרְאֵתָ לְדַעְתֵּנוּ הַשֵּׂכֶל הַנֶּעֱלָם, לְעִנְיָן תּוֹלָעִים שֶׁנִּתְהַוּוּ בְּתָלוּשׁ - שֶׁאֵינָם אֲסוּרִים עַד אַחַר שֶׁפֵּרְשׁוּ. רַחֵם עַל כָּל מִי שֶׁנּוֹפֵל לִמְקוֹמוֹת אֵלֶּה וְאָז רוֹאֶה שֶּׁאֵין לוֹ שׁוּם מָקוֹם כְּלָל בַּקְּדֻשָּׁה. רַחֲמֵנוּ תָּמִיד, הָעִקָּר לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת מְקוֹמֵנוּ, וְשֶׁלֹּא לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמֵנוּ - לִפְרֹשׁ וְלָצֵאת לַחוּץ, חַס וְשָׁלוֹם. אַתָּה מַלְכֵּנוּ יוֹדֵעַ מַה שֶׁהָיוּ כְּבָר כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁרָאוּ בְּעַצְמָן נְפִילָתָם הַגְּדוֹלָה עַל יְדֵי זֶה נִתְיָאֲשׁוּ לְגַמְרֵי וּפֵרְשׁוּ מִן הַקְּדֻשָּׁה וְיָצְאוּ לַחוּץ, חַס וְשָׁלוֹם. וְעוֹד רָצוּ לִקְבֹּעַ לָהֶם מָקוֹם חוּץ מֵהַקְּדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם. וְרָצוּ לִשְרֹץ בָּאָרֶץ, לְהִתְפַּשֵּׁט עַצְמָן בָּזֶה הָעוֹלָם, כְּמוֹ אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ: “אֵיזִיל וְאֶתְהַנֵי בְּהַאי עָלְמָא”, מֵאַחַר שֶׁלְּדַעְתּוֹ אֵין לוֹ עוֹלָם הַבָּא, חַס וְשָׁלוֹם. אָנָּא, הוֹשִׁיעָה נָא, וְהִצִּילָה מִדֵּעוֹת רָעוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי אֵלּוּ הֵם בְּוַדַּאי טְמֵאִים וַאֲסוּרִים לְגַמְרֵי, כִּי זֶה בְּחִינַת: “הַשֶּׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ” דַּיְקָא שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַנָּחָשׁ וְהַטֻּמְאָה, חַס וְשָׁלוֹם:

אֲבָל רַחֵם עָלַי, אֲנִי זֶה הַתּוֹלָע שֶׁנָּפַלְתִּי לִבְחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תּוֹלָע. רַק עַל כָּל פָּנִים, תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לִהְיוֹת דָּבוּק בִּמְקוֹמִי, וְלֹא לִהְיוֹת פּוֹרֵשׁ אֶל הַחוּץ עַל כָּל פָּנִים. כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם מָקוֹם לִבְרֹחַ וּלְהִסָּתֵר מִפָּנֶיךָ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “אָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרַח? אִם אֶסַּק שָׁמַיִם” וְכוּ’. וּמַה אֶפְעַל בָּזֶה אִם אוֹסִיף עוֹד בְּיוֹתֵר לֵילֵךְ אַחַר תַּאֲוַת לִבִּי? הֲלֹא סוֹף כָּל סוֹף מָרָה תִּהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה. וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לִי אָז לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּכְמוֹצֵא שָׁלָל רַב כָּל מַה שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהַצִּיל עַצְמִי מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֲפִלּוּ מְעַט דִּמְעַט. רַחֵם עָלַי, אֲבִי, שֶׁאֶזְכֶּה לְיַשֵּׁב אֶת עַצְמִי עַל כָּל זֹאת. וְכָל מַה שֶׁאֶרְאֶה שֶׁאֲנִי רָחוֹק מִכְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ, אֵדַע שֶּׁאֵין לִי מָקוֹם כְּלָל, כִּי כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁרְחוֹקִים מִכְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ אֵינָם נִקְרָאִים בְּשֵׁם מָקוֹם כְּלָל. וְאֶהְיֶה בֶּאֱמֶת שׁוֹאֵל וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ גַּם מִשָּׁם אַחַר כְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: “אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ” שֶׁזֶּה בְּחִינַת: “וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ” - “מִשָּׁם” דַּיְקָא. כִּי עַל כָּל פָּנִים לֹא אֶהְיֶה פּוֹרֵשׁ לָצֵאת לַחוּץ, חַס וְשָׁלוֹם. רַק אַדְּרַבָּא, לְעוֹלָם לֹא אַנִּיחַ אֶת מְקוֹמִי, וַאֲקַיֵּם בְּחִינַת: “אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח”. עַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי שֶׁתִּתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לְעֲלִיָּה גְּדוֹלָה, וְאֶעֱלֶה לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, וְתַעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁמִּבְּחִינַת “תּוֹלָע” יִהְיֶה נַעֲשֶׂה “עוֹלָה”, בְּחִינַת: “עוֹלַת תָּמִיד”, שֶׁמְּכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל יוֹם וְשֶׁל לַיְלָה. וְנִזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל קְלִפַּת תּוֹלָע בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת “תּוֹלָעִים שֶׁבְּתָלוּשׁ, עַד שֶׁלֹּא פֵּרְשׁוּ מֻתָּרִין”, כְּמוֹ שֶׁגִּילּוּ חֲכָמֶיךָ. וְתוֹשִׁיעֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ תָּמִיד, בְּכָל זְמַן, שֶׁלֹּא נִפְרֹשׁ לַחוּץ לִשְׁרֹץ עַל הָאָרֶץ וְלַעֲשׂוֹת לָנוּ מָקוֹם בָּאָרֶץ, בִּמְקוֹם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, חַס וְשָׁלוֹם. רַק אַדְּרַבָּא, נִזְכֶּה לְחַפֵּשׂ גַּם מִמְּקוֹמֵנוּ אַחֲרֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּתְרַחֵם שֶׁהַיְרִידָה תִּתְהַפֵּךְ לְעֲלִיָּה גְּדוֹלָה. “בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה”:

## נח

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא. רַחֵם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת מְאֹד, שֶׁכֻּלָּנוּ בִּבְחִינַת בֵּיצִים, וְעָלֵינוּ עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, קְלִפַּת עֲמָלֵק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ”. אָנָּא הוֹשִׁיעֵנוּ, מַלְכֵּנוּ, שֶהַצַּדִיקֵי אֱמֶת יִהְיוּ עוֹסְקִים בְּכָל דּוֹר לְתַקֵּן גַּם נַפְשׁוֹתֵינוּ. וְאַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת, שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל שֶיִּתְתַּקְּנוּ גַּם כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת. חָנֵּנוּ נָא וְזַכֵּנוּ, וְאֶת כָּל אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְהַתְחִיל לְהִתְתַּקֵּן. וּבְרֹב חַסְדְּךָ תֶּן בָּנוּ כֹּחַ, כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִים שֶׁיַּעֲבֹר בָּזֶה יְגִיעוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת הַרְבֵּה מְאֹד, בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת שׁוֹנוֹת, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ:

חָזְקֵנוּ מַלְכֵּנוּ, וְזַכֵּנוּ לְעִקָּר טָהֳרָתֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק מְאֹד וְלֹא נִתְיָאֵשׁ בְּעַצְמֵנוּ לְעוֹלָם, רַק נְקַוֶּה תָּמִיד לִישׁוּעָתְךָ, כִּי “אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם”. אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ, אָבִינוּ, שֶׁבֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, לָבוֹא אֶל הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה כִּי אִם עַל יְדֵי צַעַר וְיִסּוּרִין וּמְרִירוּת גָּדוֹל, שֶׁהוּא מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִזְכּוֹת לְהִתְמַרְמֵר מְאֹד עַל חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְהָעִקָּר - עַל שֶׁאָנוּ רְחוֹקִין כָּל כָּךְ בְּגָלוּתֵנוּ מִמְּךָ, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְאַתָּה יוֹדֵעַ, בּוֹרְאִי, כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְמַרְמֵר מְאֹד עַל גָּלוּת נַפְשִׁי שֶׁהִיא רְחוֹקָה כָּל כָּךְ מֵאִתְּךָ, אֲבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וּבְכָל פַּעַם מִתְגַּבֵּר הָרַע בְּיוֹתֵר, שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לִטְעוֹת וְלוֹמַר, “אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהֹוָה”, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל בְּרַחֲמֶיךָ, זַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק מְאֹד וּלְנַחֵם אֶת עַצְמִי בְּכָל פַּעַם, וְלִהְיוֹת בִּכְלָל אֲסִירֵי הַתִּקְוָה שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם: “שׁוּבוֹ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה”. “אֲסִירֵי” דַּיְקָא. שֶׁאֶזְכֶּה בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת נֶאֱסָר וְנִקְשָׁר בַּתִּקְוָה הָאֲמִתִּית בְּתַכְלִית הַהִתְקַשְּׁרוּת וְלֹא אַנִּיחַ אֶת תִּקְוָתִי לְעוֹלָם, “כִּי חַסְדֵי יְהֹוָה כִּי לֹא תַּמְנוּ”. וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין שֶׁהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל בֹּקֶר, עַל כֵּן “טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְהֹוָה”. וְאֵדַע בֶּאֱמֶת כִּי בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עָלַי, וְעַל כָּל אֶחָד הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, מְרִירוּת גָּדוֹל בְּלִי שִׁעוּר, רַק שֶׁהָעִקָּר הוּא שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת תָּמִיד חֲזָקִים בַּתִּקְוָה דִּקְדֻשָּׁה:

הַמְּלַמֵּד לְאָדָם דַּעַת, אָנָּא לַמְּדֵנוּ לְהוֹצִיא וּלְהָבִין רְמָזִים אֲמִתִּיִּים בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל סִימָנֵי בֵּיצִים טְהוֹרִים, שֶׁאִם שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם כַּדִּים אוֹ חַדִּים בְּוַדַּאי טְמֵאִים. הַרְחִיקֵנוּ בֶּאֱמֶת מִדַּרְכֵי הַטֻּמְאָה. כִּי זוֹ דֶּרֶךְ הָרְשָׁעִים וְכָל הָרְחוֹקִים מִן הָאֱמֶת, שֶׁכְּשֶׁנּוֹפֵל עֲלֵיהֶם אֵיזֶה צַעַר וְיִסּוּרִים אֵינָם מְנַחֲמִים אֶת עַצְמָן כְּלָל. וְהֵם אֵינָם מְקַוִּים לְצֵאת מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ”, וְנִשְׁאָרִים שְׁקוּעִים בִּדְאָגָה וּמָרָה שְׁחוֹרָה גְּדוֹלָה, וּמְיָאֲשִׁים אֶת עַצְמָם מֵאִתְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְגַמְרֵי. הוֹשִׁיעֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִדְּרָכִים כָּאֵלּוּ. וְהַרְחִיקֵנִי מֵהַנְהָגָתָם שֶׁלִּפְעָמִים הוּא לְהֶפֶךְ, כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה טוֹב אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי מְמַלְּאִים פִּיהֶם שְׂחוֹק וְעוֹשִׂים כָּל יְמֵיהֶם כְּחַגִּים וְאֵינָם מְשִׂימִים לִבָּם כְּלָל אֶל הָאַחֲרִית. הַבְדִּילֵנוּ מִדַּרְכֵי הַטּוֹעִים שֶׁלֹּא נִהְיֶה בִּבְחִינַת: “שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם כַּדִּים”, שֶׁמְּרַמֵּז עַל הִתְגַּבְּרוּת הָעַצְבוּת וְהָאֲבֵלוּת שֶׁלָּהֶם שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּד, כְּמוֹ שֶׁלִּמְדוּנוּ צַדִּיקֶיךָ. וְגַם שֶׁלֹּא נִהְיֶה בְּחִינַת “שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם חַדִּים” שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַשְּׂחוֹק וְהַשִּׂמְחָה שֶׁלָּהֶם, כְּאִלּוּ כָּל הַשִּׂמְחָה הִיא בְּזֶה הָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם. הַרְחִיקֵנוּ מִשִּׂמְחָה כָּזוֹ, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמָר: “וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה”:

אָנָּא מַלְכֵּנוּ, זַכֵּנוּ וְחָנֵּנוּ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַכְּשֵׁרִים, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת: “רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד”. שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלֵנוּ מְקֻשָּׁר הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין עִם הַתִּקְוָה וְהַנֶּחָמָה, שֶׁנִּהְיֶה בִּכְלָל “אֲסִירֵי הַתִּקְוָה” בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לֵידַע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְתַכְלִית הַתִּקְוָה טוֹבָה כִּי אִם עַל יְדֵי יִסּוּרִים. וְכֵן בִּשְׁעַת הַיִּסּוּרִין נְחַזֵּק וּנְחַיֶּה אֶת עַצְמֵנוּ בַּתִּקְוָה, וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנוּ בֶּאֱמֶת לְאַחֲרִית טוֹב:

אַךְ אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם “רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד”, גַּם כֵּן אֵין לִסְמֹךְ עַל זֶה לְבַד לְאָכְלָן. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלִּפְעָמִים נִמְצָא בְּאֹפֶן כָּזֶה גַּם אֵצֶל הָרְשָׁעִים, שֶׁסּוֹבְלִין צַעַר וּמְרִירוּת גָּדוֹל בִּשְׁבִיל אֵיזֶה תִּקְוָה לְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, לְהַשִּׂיג עַל יְדֵי זֶה מָמוֹן אוֹ כָבוֹד וְכַיּוֹצֵא. וּבִשְׁעַת הַיִּסּוּרִין הֵם מְּנַחֲמִין אֶת עַצְמָם בְּמַה שֶׁאַחַר כָּךְ יַשִּׂיג עַל יְדֵי זֶה תַּאֲוָתוֹ מֵעוֹלָם הַזֶּה. אָנָּא הַרְחֵק מֵאִתָּנוּ וּמִגְּבוּלֵנוּ דֵּעוֹת וּדְרָכִים מְשֻׁבָּשִׁים כָּאֵלּוּ, כִּי צַעַר כָּזֶה וְתִקְוָה כָּזֹאת הִיא בְּוַדַּאי לֹא טוֹבָה, מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל בִּשְׁבִיל תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה. עַל כֵּן, רָמַזְתָּ לָנוּ בְּדִבְרֵי צַדִּיקֶיךָ שֶׁאֲפִלּוּ רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד אֵין לְאָכְלָן, עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא מִמִּין טָהוֹר. זַכֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וְטַהֲרֵנוּ, שֶׁתָּמִיד יִמְצְאוּ בָּנוּ סִימָנֵי טָהֳרָה, שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁהַצַּעַר וְהַתִּקְוָה יִהְיֶו רַק בִּשְׁבִיל תַּכְלִית הַנִּצְחִי. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”:

## נט

תְּפִלָּה זוֹ אֵינָהּ מִ”מְּשִׁיבַת נָפֶשׁ”, אֶלָּא מֵ”אוֹצָר הַיִּרְאָה”. עַיֵּן בִּפְנִים, בִּמְשִׁיבַת נָפֶשׁ, מַה שֶׁמַּפְנֶה לְ"לִקּוּטֵי עֵצוֹת חָדָשׁ" - 'יִרְאָה וַעֲבוֹדָה' אוֹת נה, עַיֵּן שָׁם:

רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. זַכֵּה אוֹתִי בְּרַחֲמֶיךָ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָתְךָ הַשֵּׁם, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזַכֵּנִי לְקַיֵּם דִּבְרֵיהֶם, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיוּ בְּעֵינָי כַּחֲדָשִׁים, וּכְאִלּוּ הַיּוֹם נִכְנַסְתִּי עִמְּךָ בִּבְרִית. רַחֵם עָלַי וְהַצִּילֵנִי בֶּאֱמֶת מִכָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַנְּפִילוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּכָל פַּעַם, שֶׁכֻּלָּם עַל יְדֵי רִבּוּי הַמַּחְשָׁבוֹת מִיּוֹם שֶׁעָבַר לַיּוֹם הַבָּא, וּמִשָּׁעָה לְשָׁעָה. רַחֵם עָלַי, אֲבִי, שֶׁלֹּא אֶפֹּל בְּטָעוּת הָעוֹלָם, מַה שֶׁרֹב הָעוֹלָם הֵם בְּעֵינֵי עַצְמָן כִּזְקֵנִים. הוֹשִׁיעֵנִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי עַצְמִי כְּאִלּוּ כְּבָר נִזְקַנְתִי בִּדְרָכַי שֶׁאֲנִי רָגִיל בָּהֶם יָמִים רַבִּים, עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי לָשׁוּב עוֹד לְדֶרֶךְ אַחֵר. וּמֵחֲמָת זֶה אֲנִי מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמִי לְגַמְרֵי מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִילוּ מְעַט הָעֲבוֹדָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁאֲנִי מְקַיֵּם הוּא כְּמוֹ מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, וַאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּלִי הִתְעוֹרְרוּת וְחִיּוּת, וְהַכֹּל מֵחֲמַת הַזִּקְנָה שֶׁקָּפְצָה עָלַי, שֶׁאֲנִי נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי עַצְמִי כְּזָקֵן. אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָא, הַצִּילָה נָא מִדֵּעוֹת וּמִדְּרָכִים כָּאֵלֶּה, שֶׁזֶּה מַזִּיק מְאֹד מְאֹד לַעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר הִזְהִירוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. רַחֵם עָלַי אֲבִי, וְזַכֵּנִי מֵעָתָּה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, וּתְרַחֵם שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִדְמֶה לִי כְּאִלּוּ כְּבָר נִזְקַנְתִי בְּמַעֲשַׂי וְאִי אֶפְשָׁר לִי לְהִשְׁתַּנּוֹת עוֹד לְטוֹבָה. הַצִּילֵנִי מִזֶּה, כִּי זֶה בְּוַדַּאי מַזִּיק בְּלִי שִׁעוּר. אָנָּא הוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, כִּי אֲנִי יָכוֹל לֵילֵךְ לְאִבּוּד לְגַמְרֵי אִם לֹא תְּזַכֵּנִי לְהִתְעוֹרֵר לְהִתְחַדֵּשׁ. זַכֵּה אוֹתִי לְהִתְחַדֵּשׁ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה. “הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם”:

מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא, אֲשֶׁר לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר. רַחֵם עָלַי בֶּאֱמֶת, שֶׁבְּכָל בְּחִינָה וּבְחִינָה, וּבְכָל דַּרְגָּא, אֲפִילוּ בְּכָל הַבְּחִינוֹת אֲשֶׁר אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִהְיוֹת כָּשֵׁר קְצָת, וַאֲפִילוּ כְּשֶׁתְּזַכֵּנִי בַּחֲסָדֶיךָ לְיוֹתֵר וְיוֹתֵר מִזֶּה - רַחַמֶנִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה זָקֵן בְּעֵינֵי עַצְמִי. וְשֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה עֲבוֹדָתִי כְּזָקֵן הָרָגִיל מִכְּבָּר בָּזֶה, כִּי גַּם זֶה אֵינוֹ טוֹב, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. זַכֵּה אוֹתִי לְעִקָּר שְׁלֵמוּת הָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַדְּשׁוּת בְּכָל פַּעַם וְיִתְקַיֵּם בִּי בְּכָל עֵת הַפָּסוּק: “וְקֹוֵי יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים”. אָנָּא, אֲבִי, זַכֵּה אוֹתִי שֶׁאֲחַזֵּק עַצְמִי בָּזֶה, וְאֶזְכֶּה לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וּתְרַחֵם שֶׁלֹּא אֶפֹּל מֵעֲבוֹדָתִי לְעוֹלָם, אֲפִילוּ יַעֲבוֹר עָלַי מַה:

אָנָּא בְּרֹב רַחֲמֶיךָ, זַכֵּה אוֹתִי לְסַלֵּק מִדַּעְתִּי וּמִמַּחֲשָׁבְתִּי לְגַמְרֵי הַיּוֹם שֶׁעָבַר וַאֲפִילוּ הַשָּׁעָה שֶׁעָבְרָה. וּתְרַחֵם שֶׁאֶזְכֶּה בֶּאֱמֶת שֶׁיִּדְמֶה בְּעֵינֵי עַצְמִי בְּכָל יוֹם, וַאֲפִילוּ בְּכָל שָׁעָה, כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַדְתִּי, בִּבְחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ” בֶּאֱמֶת. וְשֶׁיִּהְיֶה כְאִלּוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נוֹלַדְתִּי וּבָאתִי לָעוֹלָם וַאֲנִי רוֹצֶה לְהַכִּיר אוֹתְךָ - מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. וּתְרַחֵם עָלַי כָּל כָּךְ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הָיָה כֵּן אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים, שֶׁרָצִיתִי לְהִתְחַדֵּשׁ וּלְהַתְחִיל לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדִי. וַאֲפִילוּ שֶׁנָּפַלְתִּי בְּכָל פַּעַם לְמַה שֶׁנָּפַלְתִּי, הַצִּילֵנִי מֵעָתָּה, רַחֵם עָלַי אַף עַל פִּי כֵן שֶׁלֹּא אֶסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל וְאֶשְׁכַּח כָּל זֶה. וְאֶזְכֶּה לֵידַע בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת, כִּי זֶה הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בּוֹ עַתָּה עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם. וְרַק אַתָּה תִּתְבָּרַךְ, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה אֲנִי יָכוֹל לִזְכּוֹת עֲדַיִן בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה. אֱלֹהַי, תֶּן בִּי תָּמִיד לֵידַע בְּלֶב שָׁלֵם, כִּי אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְחַדֵּשׁ בְּטוּבְךָ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וְאֵין רֶגַע דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. וְזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, בְּלֶב שָׁלֵם, בְּדִבְרֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁגִּילוּ לָנוּ זֹאת וְהֵאִירוּ עֵינֵינוּ בָּזֶה, שֶׁבְּכָל רֶגַע וְרֶגַע אַתָּה מְשַׁנֶּה מַעֲמַד וּמַצַּב וּמַהֲלַךְ הַמַּזָּלוֹת וְכוֹכָבִים, וְעַל יְדֵי זֶה מִשְׁתַּנִּים הַמְאֹרָעוֹת לְאֵין מִסְפַּר בֵּין הַנּוֹלַד בְּרֶגַע זֶה לַנּוֹלָד בָּרֶגַע הָאַחֵר:

אָנָּא אֱלֹהַי, תֶּן לִי, בִּזְכוּת וּבְכֹחַ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאוּכַל מִזֶּה לְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין מִדַּעְתִּי הַשִּׁנּוּיִים הַגְּדוֹלִים הַנַּעֲשִׂים בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים לְאֵין קֵץ וּמִסְפָּר. אֲשֶׁר עַל הִתְחַדְּשׁוּת הִתְגַּלּוּת אוֹרְךָ עָלֵינוּ אָמְרוּ: “וּלְבוּשִׁין דְּלָבֵשׁ יוֹמָא דָּא לֹא לָבֵשׁ בְּיוֹמָא אַחֲרָא”, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֶיךָ זַ"ל. וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל אֵלּוּ הַשִּׁנּוּיִים לְאֵין קֵץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל הָאָדָם, כְּדֵי לְקָרֵב אוֹתָנוּ עַל יְדֵי זֶה לַעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. לָכֵן, אֲבִי מַלְכִּי וֵאלֹהַי, רַחֵם שֶׁאֵדַע שֶּׁאֵין רְאָיָה כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁעַד הֵנָּה הָיָה מַה שֶׁהָיָה, אַף עַל פִּי כֵן כְּפִי הִשְׁתַּנּוּת מַעֲמַד וּמַצַּב כָּל הָעוֹלָמוֹת עַכְשָׁו בְּזֹאת הַשָּׁעָה - וְהַכֹּל בִּשְׁבִילִי, כִּי “חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם” כְּמוֹ שֶׁהוֹרוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה - וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁדַּיְקָא עַתָּה אֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אִם אַתְחִיל מֵעָתָּה:

בּוֹרֵא כָּל, אַב הָרַחֲמָן, רַחֵם עָלַי וְזַכֵּה אוֹתִי לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתֶךָ מֵחָדָשׁ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בְּכָל מַה שֶׁאוּכַל, לַחֲטוֹף בְּזוֹ הַשָּׁעָה תּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ אֵיזוֹ מִצְוָה. וּתְרַחַמֵנִי בֶּאֱמֶת בְּעֹצֶם חַסְדְּךָ שֶׁאִם אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, עַל כָּל פָּנִים אֲחַזֵּק אֶת עַצְמִי לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ, וְאֵדַע כִּי רָצוֹן וְכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה יָקָר מִן הַכֹּל, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. אָנָּא, רַחֵם נָא עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְהַשְׁלִיךְ וּלְסַלֵּק מֵעַצְמִי כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁמִּכְּבָר, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַבִּלְבּוּלִים הַמְבַלְבְּלִים אוֹתִי מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ. שֶׁכָּל הַבִּלְבּוּלִים הָאֵלֶּה מֵהַסְּבָרוֹת וְהַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֻרְגַּלְתִּי בָּהֶם מִנְּעוּרָי, שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהֵם בִּבְחִינַת עֵץ דַּעַת טוֹב וְרַע:

אָנָּא מַלְכִּי, גָּלוּי לְפָנֶיךָ אֲבִי, רְצוֹנִי לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הוֹשִׁיעָה אוֹתִי בֶּאֱמֶת וְזַכֵּנִי לְסַלֵּק מֵעַצְמִי כָּל הַחֲכָמוֹת וְהַסְבָרוֹת הָאֵלּוּ, וּלְבַטֵּל דַּעְתִּי בֶּאֱמֶת נֶגֶד הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, כְּאִלּוּ אֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל עַצְמִי כְּלָל. וַאֲפִילוּ אִם נִדְמֶה לִי שֶׁנִּמְשְׁכָה לִי סְבָרָא זֹאת מֵאֵיזֶה סֵפֶר - אַף עַל פִּי כֵן, מֵאַחַר שֶׁהַסְּבָרָא הַזֹּאת מֵרַחֶקֶת אוֹתִי מִמְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַחֵם עָלַי שֶׁאַסַלְּקָהּ מִדַּעְתִּי. כִּי אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁגַּם בַּתּוֹרָה יֵשׁ שְׁנֵי כֹּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "זָכָה, נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, לֹא זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת", רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וּבֶאֱמֶת, יוֹדֵעַ כָּל, אֲשֶׁר אֵין נֶעְלָם מִמְּךָ, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶּׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל. כִּי בְּכָל דּוֹר וּבְכָל יוֹם מִשְׁתַּנִּים הָעוֹלָמוֹת לְאֵין מִסְפַּר, וְכֵן נִשְׁתַּנִּים הַבֵּרוּרִים שֶׁל הַנִּיצוֹצוֹת שֶּׁצְּרִיכִין לְבָרְרָן בְּכָל פַּעַם כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, עַד אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵין שֵׂכֶל בְּלֶב הָאָדָם לַעֲמוֹד עַל כָּל זֶה בִּשְׁלֵמוּת. וַאֲפִילוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר עַל זֶה: "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי”. עַל כֵּן זַכֵּנִי נָא לְעִקָּר הַחָכְמָה, לְסַלֵּק הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁל עַצְמִי לְגַמְרֵי נֶגֶד הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מַה שֶׁכָּתוּב: “לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל” - אֲפִילוּ אִם נִדְמֶה לִי שֶּׁאוֹמֵר עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל וְכֵן לְהֶפֶךְ, כְּמוֹ שֶׁהוֹרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”, אָמֵן:

## ס

“רִבּוֹן עָלְמִין, עִלָּאָה עַל כָּל עִלָּאִין, סְתִימָא עַל כָּל סְתִימִין”. רַחֵם עָלַי, וְהַצִּילֵנִי מִכָּל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁלִּי, מַה שֶׁאֲנִי מִתְאַוֶּה לְכָל הַתַּאֲווֹת וְאַף עַל פִּי כֵן רוֹצֶה לֵידַע וּלְהָבִין הַכֹּל בְּשִׂכְלִי הַמְגֻשָּׁם. וּבְכָל פַּעַם קָשֶׁה לִי כַּמָּה קֻשְׁיוֹת עָלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל הַצַּדִּיקִים. רַחֵם עָלַי, וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁאֲפִלּוּ אִם קָשֶׁה לִי קֻשְׁיוֹת עַל עַצְמִי גַּם זֶה אֵינוֹ טוֹב. כִּי צַדִּיקֶיךָ גִּילוּ שֶׁגַּם זֶה מַעֲשֵׂי בָּעַל דָּבָר, שֶׁמַּחְלִישׁ דַּעְתִּי עַל יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת שֶּׁקָּשֶׁה לִי עַל עַצְמִי. וְאַתָּה יוֹצְרִי, יוֹדֵעַ יִצְרִי וְרִבּוּי טַעֲנוֹתָיו שֶּׁטּוֹעֵן אֵלַי בְּכָל עֵת בְּעָרְמָתוֹ: “אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְהִתְלַהֲבוּת, וַהֲלֹא בַּשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת עָשִׂיתָ כָּךְ וְכָךְ?!” וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּלְבּוּלִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר. פְּדֵנִי מִנְּכָלָיו הָרָעִים וְהַצִּילֵנִי מִכָּל הַבִּלְבּוּלִים, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁמְּבַלְבֵּל דַּעְתִּי שֶׁאֶרְצֶה לְהָבִין הַכֹּל:

זַכֵּנִי לֵידַע בְּלֶב שָׁלֵם, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל, וַאֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: “כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי”. וְכֵן בִּתְהִלִּים אָמַר: “וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ”. מִכָּל שֶׁכֵּן אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת קַל וָחֹמֶר אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, וּמִכֹּל שֶׁכֵּן אָנֹכִי. אָנָּא בּוֹרְאִי זַכֵּנִי תָּמִיד לָדַעַת שֶּׁאֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם. וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדִי לַעֲשׂוֹת בְּכֹחִי אֶעֱשֶׂה, וּתְרַחֵם אָז שֶׁטּוֹב יִהְיֶה לִי לְעוֹלָם, וְסוֹף כָּל סוֹף תְּחָנֵּנִי שֶׁאַגִּיעַ לַתַּכְלִית הַטּוֹב וְהַנִּצְחִי בָּזֶה וּבַבָּא. “יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ”:

## סא

מֶלֶךְ חַי הָעוֹלָמִים, מֶלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב. הוֹשִׁיעֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִכָּל הָרְדִיפוֹת וְהַהֲסָתוֹת וְהַהִתְגָּרוּת שֶּׁהַיֵּצֶר הָרַע וְחֵילוֹתָיו מִתְגָּרִים בִּי בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת. שֶַׁכֹּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קְלִפַּת לָבָן וְעֵשָׂו וּמִצְרַיִם וְאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁכֻּלָּם עוֹמְדִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְכַלּוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אָנָּא הַצִּילֵנוּ מִיָּדָם. וְאַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶּׁאֵין שׁוּם עֵצָה לְהִנָּצֵל מֵהֶם כִּי אִם עַל יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּךָ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ:

בְּרֹב חַסְדְּךָ זַכֵּנִי שֶׁאֵדַע תָּמִיד הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל, כְּלָל כְּלָל לֹא. רַק זַכֵּנִי לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְאַל יְבַלְבֵּל אוֹתִי שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה תָּמִיד שֶּׁאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ כְּלָל, רַק כְּפִי שֶׁהוֹרוּ אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. זַכֵּנִי לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת כָּל דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים. כִּי “הֵם אָמְרוּ וְהֵם אָמְרוּ”. הֵם אָמְרוּ - שֶּׁצְּרִיכִין לִשְׁבֹּר בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם. זַכֵּנִי בְּכֹחָם שֶׁאֲפִלּוּ מֵאֵיזֶה תְּנוּעָה בְּעָלְמָא שֶׁאֵינָהּ כִּרְצוֹנְךָ, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֶזְכֶּה לִבְרֹחַ וּלְהִתְרַחֵק מִמֶּנָּה בְּתַכְלִית הָרִחוּק, כִּי הוּא פּוֹגֵם מְאֹד בְּנֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וּבְכָל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בּוֹ. וְהֵם אָמְרוּ - שֶׁאֲפִלּוּ אִם עָבַר הָאָדָם מַה שֶׁעָבַר, אֲפִלּוּ אִם עָבַר הָאָדָם עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה אֲלָפִים פְּעָמִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אַף עַל פִּי כֵן, אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ לְעוֹלָם כְּלָל. וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵיהֶם בְּלֶב שָׁלֵם, וּלְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנַאֲמִין תָּמִיד בְּכָל אֲשֶׁר גִּילוּ, וּבִפְרָט מַה שֶׁאָמְרוּ, שֶׁאַתָּה תִּתְבָּרַךְ מְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעִים מֵהַגָּרוּעַ שֶבַּגְּרוּעִים. אַדְּרַבָּא, זֶהוּ עִקַּר גְּדֻלָּתְךָ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁהָרְחוֹקִים מְאֹד מִתְקָרְבִים אֵלֶיךָ, וּמוֹדִים בְּךָ, וּמִתְחַזְּקִים בֶּאֱמוּנָה, וּמוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים אוֹתְךָ, תִּתְבָּרַךְ, “עַל חַסְדְּךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת” וְכוּ’:

וְנֵדַע וְנַאֲמִין שֶׁעִקַּר בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ הָיָה רַק בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁנַּתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵרֵאשִׁית כְּאִלּוּ נוֹלַדְנוּ הַיּוֹם, וּכְאִלּוּ הַיּוֹם הוּא רֵאשִׁית הַתְחָלַתֵנוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים”. “בְּרֵאשִׁית” דַּיְקָא - בִּשְׁבִיל בְּחִינַת רֵאשִׁית. וְכֵן אֵדַע שֶׁעַד עַתָּה, אַתָּה מַלְכֵּנוּ יִתְבָּרַךְ, מְחַדֵּשׁ בְּטוּבְךָ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. וְהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל זֶה - בִּשְׁבִיל הַהִתְחַדְּשׁוּת. וּתְחָנֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדָתְךָ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת עִנְיַן מִצְוַת בִּכּוּרִים וּוִדּוּי בִּכּוּרִים כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. “הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם”:

## סב

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם אַתָּה תִּתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ יְשׁוּעוֹת חֲדָשׁוֹת לְהַצִּילֵנִי מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא הַמִּתְגַּבֶּרֶת עָלַי בְּכָל יוֹם. וְנִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים לְקַיֵּם הַכָּתוּב “בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ”. וְכֵן מַה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה: “וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ” וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהוֹדִיעוּנוּ עוֹצֵם חַסְדְּךָ שֶׁ’בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִלְמָלֵא אַתָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ’ וְכוּ’. זַכֵּנִי לֵידַע נֶאֱמָנָה שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם נַעֲשִׂים עִמִּי וְעִם כָּל אָדָם עִנְיָנִים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי, וְאַתָּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עָזְרֵנוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל יוֹם. עַל כֵּן רַחַמֶנִי אֲבִי, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, וּתְחָנֵּנִי שֶׁלֹּא לְבַלְבֵּל אֶת עַצְמִי כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ. כִּי רַק אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ כַּמָּה גְּדוֹלָה הַיְשׁוּעָה הַחֲדָשָׁה שֶׁבְּרֹב חַסְדְּךָ יִתְבָּרַךְ, תִּשְׁלַח לִי הַיּוֹם, אִם אֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ. “בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן”:

## סג

מַלְכִּי וֵאלֹהַי, אַב הָרַחֲמָן. אָנָּא זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָתֶךָ הַשֵּׁם, שֶׁאֶזְכֶּה בֶּאֱמֶת לָזֶה הָעִנְיָן שֶׁל הָעַקְשָׁנוּת, שֶׁהוּא הִתְחַזְּקוּת נִפְלָא לִבְלִי לִפֹּל בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם. רַחֲמֵנוּ שֶׁנְּקַיֵּם בֶּאֱמֶת הַפָּסוּק וּבְחִינַת “לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים”. וּמַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “אֶל תִּקְרֵי שָׁנִים אֶלָּא שְׁנַיִם” - ”נָתֹן תִּתֵּן” “פָתֹחַ תִּפְתַּח” “הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק” וְכוּ’. שֶׁנִּזְכֶּה בֶּאֱמֶת לִבְחִינַת הָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁכָּל קִיּוּם הַתּוֹרָה תָּלוּי בָּזֶה, שֶׁנִּתְחַזֵּק לִשְׁנוֹת וְלִכְפֹּל כָּל עֻבְדָּה טוֹבָה, לִמּוּד תּוֹרָה וְכוּ’, שֶׁהִתְחַלְנוּ לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ בָּהֶם בְּחַסְדְּךָ. רַחַמֶנִי אֱלֹהַי שֶּׁאֶתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם לַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֲפִלּוּ אֶלֶף פְּעָמִים, אֲפִלּוּ אִם עָבַר עָלַי מַה שֶׁעָבַר, כִּי זֶה עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּנוּ חֲכָמֶיךָ. זַכֵּנִי לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם, וְלַעֲשׂוֹת הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ עַקְשָׁנוּת, אֲפִלּוּ אֲלָפִים פְּעָמִים, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁהַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַלֵּיצָנִים מַחְלִישִׁין דַּעְתִּי. וּתְרַחֲמֶנּוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְעִקָּר הַהִתְחַזְּקוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל יְדֵי זֶה תְּחָנֵּנִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה מִתְיָרֵא מִגֵּיהִנֹּם שֶׁל שֶׁלֶג. כִּי הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁיֵּשׁ גֵּיהִנֹּם שֶׁל אֵשׁ וְגֵיהִנֹּם שֶׁל שֶׁלֶג, כְּמַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. הַצִּילֵנוּ, מַלְכֵּנוּ, מִכָּל מִינֵי גֵּיהִנֹּם. הוֹשִׁיעֵנוּ מִגֵּיהִנֹּם שֶׁל אֵשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַל הַהִתְחַמְּמוּת לִדְבַר עֲבֵרָה וְתַאֲוָה, חַס וְשָׁלוֹם. וּפְדֵנוּ, מַלְכֵּנוּ, מִגֵּיהִנֹּם שֶׁל שֶׁלֶג, שֶׁהוּא עַל הַחֲלִישׁוּת שֶׁמַּגִּיעָה אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁבָּאָה לָנוּ הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה, כִּי “הַכֹּל מְלֵאִים חֲרָטוֹת”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אֲבָל אַתָּה יָדַעְתָּ יִצְרִי, אֱלֹהַי, שֶׁעַל פִּי רֹב עִקַּר עִכּוּבִי מִתְּשׁוּבָה הוּא מֵחֲמַת חֲלִישַׁת הַדַּעַת, שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי עוֹד לָשׁוּב וְאֵינוֹ מוֹעִיל לִי עוֹד תְּשׁוּבָה לְרִבּוּי הָעֲווֹנוֹת הָעֲצוּמִים מְאֹד. עַל יְדֵי זֶה אֲנִי מִתְיָאֵשׁ לְגַמְרֵי מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּפְרָט בְּכָל הַבְּחִינוֹת שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי קְצָת בַּעֲבוֹדָתֶךָ, הַשֵּׁם, וְאַחַר כָּךְ נָפַלְתִּי מִזֶּה. וְאַתָּה יוֹדֵעַ, אֲבִי, שֶׁהָעִקָּר הוּא מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַדַּעַת וְהַקְּרִירוּת שֶׁמַּפִּיל עָלַי הַבַּעַל דָּבָר, וְעַל כֵּן עַל זֶה נִדּוֹנִים בִּקְרִירוּת הֶעָצוּם וְהַמַּר שֶׁל גֵּיהִנֹּם שֶׁל שֶׁלֶג, הַצִּילֵנִי נָא מִזֶּה בֶּאֱמֶת:

אָנָּא, זַכֵּנִי עַל יְדֵי הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְהָעַקְשָׁנוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת דִּקְדֻשָּׁה, לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת מְקוֹמִי בְּשׁוּם אֹפֶן. רַק אֶזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְקַיֵּם וְלַחֲזֹר וּלְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת - כָּל מַה שֶׁאוּכַל לַחְטֹף בָּזֶה הַצֵּל עוֹבֵר כָּל יְמֵי חַיַּי, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלַי מַה. וְלֹא אַנִּיחַ לְקָרֵר עַצְמִי, חַס וְשָׁלוֹם, מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. רַחַמֶנִי נָא בְּרֹב חַסְדְּךָ שֶׁעַל יְדֵי זֶה לֹא אֶהְיֶה נִדּוֹן בְּגֵּיהִנֹּם שֶׁל שֶׁלֶג וּקְרִירוּת, חַס וְשָׁלוֹם, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ בֶּאֱמֶת “לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים”:

## סד

רַחוּם וְחַנּוּן, רַחֵם עָלַי אַף עַל פִּי שֶׁיָּרַדְתִּי כְּמוֹ שֶׁיָּרַדְתִּי, חַס וְשָׁלוֹם. רַחֵם עָלַי בֶּאֱמֶת שֶׁאֶהֱיֶה חָזָק בִּרְצוֹנִי וְהִשְׁתּוֹקְקוּתִי אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְזַכֵּנִי לַעֲלוֹת עַל יְדֵי הַיְרִידָה דַּיְקָא לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ מְאֹד, שֶׁאֶזְכֶּה לִבְחִינַת “יְרִידָה תַּכְלִית הָעַלִיָּה”:

## סה

מֶלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל. רַחֵם עָלֵינוּ, עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֲנִי הַגָּרוּעַ שֶבַּגְּרוּעִים, וְכֵן יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, שֶׁנִּזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ, לְיַחֵל וּלְקַוּוֹת אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְנִזְכֶּה לִבְלִי לְרַפּוֹת וּלְרַשֵּל אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב לְעוֹלָם. וְתוֹשִׁיעֵנוּ בְּחַסְדְּךָ שֶׁנִּזְכֶּה לִפְעֹל עַל יְדֵי זֶה הַרְבֵּה טוֹבוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְנִצְחִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר כְּבָר פָּעָלוּ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים הַרְבֵּה עַל יְדֵי הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְחִזּוּק הָרָצוֹן שֶׁלָּהֶם דִּקְדֻשָּׁה. שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוֹצֵאתָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְקָרַעַתְּ לָנוּ אֶת הַיָּם, וְזִכִּיתָנוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה יְשׁוּעוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁזִּכִּיתָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר עַל יְדֵי תֹּקֶף הָרָצוֹן שֶׁלָּהֶם אֶל הַקְדֻשָּׁה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ:

אֱלֹהַי, זַכֵּנִי לִזְכֹּר אֶת כָּל זֹאת בְּכָל פַּעַם וּתְחָנֵּנִי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לִי כֹּחַ גַּם עַתָּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בַּתוֹחֶלֶת וְהַתִּקְוָה וְהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְשַׁבֵּר אֶת כָּל הַמְּנִיעוֹת וְלָבוֹא לְתַכְלִית הַטּוֹב. מֶלֶךְ רַחֲמָן, רַחֲמֵנוּ שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק “חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים”. “הַמְיַחֲלִים” דַּיְקָא - שֶׁנִּזְכֶּה תָּמִיד לִבְחִינַת חִזּוּק הָרָצוֹן. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה יָמִים רַבִּים שֶׁאֵינִי זוֹכֶה אֶל הַטּוֹב, אַף עַל פִּי כֵן אֶזְכֶּה לִהְיוֹת מְיַחֵל וּמְקַוֶּה וּמְצַפֶּה לְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד תַּשְׁקִיף וְתִרְאֶנּוּ, יְהֹוָה, מִשָּׁמַיִם. וּבְחַסְדְּךָ זַכֵּה לָזֶה אֶת כָּל הַמְיַחֲלִים לְךָ, יְהֹוָה. “כָּל” דַּיְקָא - יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּנוּ וְחִזְּקוּנוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים:

## סו

מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא, אֲשֶׁר עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. אָנָּא מַלְכֵּנוּ, תֶּן בִּי עֹז וְתַעֲצוּמוֹת וְהִתְחַזְּקוּת עָצוּם מְאֹד בְּזֶה הָעוֹלָם, כָּל מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הֶבְלִי. זַכֵּנִי לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַדְּחִיּוֹת וְכוּ’, שֶׁהַבַּעַל דָּבָר רוֹצֶה לֶהַדִּיחֵנִי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּכָל עֵת. הוֹשִׁיעֵנִי בְּחַסְדְּךָ בֶּאֱמֶת מִכָּל הַסְּבָרוֹת שֶׁקֶר שֶׁלּוֹ, עַל יְדֵי שֶׁמְּצַיֵּר הָאוֹר לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה מַסִּית אוֹתִי לִדְבַר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹשֶׂה אֶצְלִי מֵאִסּוּר הֶתֵּר וּמֵעֲבֵרָה מִצְוָה, הַצִּילֵנִי מִמֶּנּוּ וּמִתַּחְבּוּלוֹתָיו. וְאַתָּה יוֹדֵעַ זֹאת מַלְכִּי וֵאלֹהַי, שֶׁאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּכְשַׁל הָאָדָם כְּבָר, הוּא בָּא עוֹד הַפַּעַם, וּמִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְווֹת, וְרוֹצֶה לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם וְלִדְחוֹתוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. הַצִּילֵנוּ בְּרֹב רַחֲמֶיךָ מִכָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שֶּׁנִּמְשַׁךְ מֵהַקְּלִפָּה וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהָעִקָּר מִבְּחִינַת קְלִפַּת בִּלְעָם שֶׁרוֹצֶה לְצַיֵּר אוֹר הַתּוֹרָה לְהֶפֶךְ מִן הָאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, הַמַּכְנִיעִים טֻמְאָתוֹ בֶּאֱמֶת. וְעַל כֵּן זַכֵּנוּ בְּכֹחָם הַגָּדוֹל לְעֹז וְהִתְחַזְּקוּת עָצוּם נֶגְדּוֹ בְּלִי שִׁעוּר, שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּנוּ: “אַשְׁרֵי אָדָם עֹ’ז ל’וֹ בְּ’ךָ מְ’סִלּוֹת” וְכוּ’, רָאשֵׁי תֵּבוֹת בִּלְעָ”ם כַּאֲשֶׁר גִּילוּ הַצַּדִּיקִים. “יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם”:

## סז

יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת. רַחֵם עָלַי בֶּאֱמֶת, כִּי לִפְעָמִים אֲנִי נוֹפֵל מְאֹד וְנִתְרַחֵק מִמְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי הָאֱמֶת. כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת שֶׁפָּגַמְתִּי וְקִלְקָלְתִּי מְאֹד, וְגַם עַתָּה אֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, וְעַל כֵּן אֲנִי מִתְיָאֵשׁ בְּעַצְמִי לְגַמְרֵי. אֲבָל בֶּאֱמֶת זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים לְהִתְרַחֵק מֵאֱמֶת כָּזוֹ. כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּנוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים:

## סח

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹן כָּל. זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁעֹצֵם גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ יִתְבָּרַךְ הֵם עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל עֹצֵם אֲמִתַּת כַּוָּנָתְךָ יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ בְּתֹקֶף כַּעַסְךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ, חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ בָּעוֹלָם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. זַכֵּנוּ לֵידַע כִּי גַּם אָז רְצוֹנְךָ יִתְבָּרַךְ שֶׁנְּבַקֵּשׁ וְנִּתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, וְשֶׁאַתָּה חָפֵץ לְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמֶת יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה. וְעַל כֵּן גַּם אָז רַחֲמֵנוּ וְזַכֵּנוּ לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה, וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ יִתְבָּרַךְ, וְלִבְטֹחַ בְּרֹב רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל. וּכְמוֹ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לְאַחֵר חֵטְא הָעֵגֶל וְאָמַרְתָּ לְהַשְׁמִידָם, חַס וְשָׁלוֹם. אָז הָבִין מֹשֶׁה לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל פַּשְׁטִיּוּת דְּבָרֶיךָ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּדְמֶה כְּאִלּוּ אַתָּה חָפֵץ לְכַלּוֹתָם, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵינוֹ כֵן, רַק הַכֹּל עָשִׂיתָ כְּדֵי לְזָרְזוֹ שֶׁיִּתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה לְהַמְתִּיק הַדִּינִים וְהַקִּטְרוּגִים מֵעַל יִשְׂרָאֵל. זַכֵּנוּ תָּמִיד לְהִתְחַזֵּק כַּאֲשֶׁר הִתְחַזֵּק מֹשֶׁה אָז בִּתְפִלָּה מְאֹד עַד שֶׁנִּתְרַצֵּית לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה עַל הָרָעָה” וְכוּ’. וְאָז לִמַּדְתָּ אוֹתוֹ סֵדֶר הַתְּפִלָּה וְגִלִּיתָ לוֹ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. וְשָׁם גִּלִיתָ לוֹ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶּׁעֶצֶם אֲמִתַּתְךָ יִתְבָּרַךְ הוּא רִבּוּי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ לָנֶצַח, שֶׁאֵינָם נִפְסָקִים לְעוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת “אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת” וְכוּ’. זַכֵּנוּ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁזּוֹ עִקַּר הָאֱמֶת שֶׁלְּךָ, תִּתְבָּרַךְ - שֶׁרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וְנֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁתָּמִיד מוֹעִילִים תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקָה וְשַׁוְעָה לְפָנֶיךָ יִתְבָּרַךְ, כִּי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים הוֹדִיעוּנוּ שֶׁאַחַר כָּל הַכְּעָסִים שֶׁמַּכְעִיסִים אוֹתְךָ יִתְבָּרַךְ עֲדַיִן רַחֲמֵי אֲמִתַּתְךָ אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם:

זַכֵּנוּ תָּמִיד לְהִתְקָרֵב וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁמִּתְחַזְּקִים בִּתְפִלָּה תָּמִיד, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּלְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת רָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. וְנִזְכֶּה לְהַכְנִיס הַדַּעַת הָאֲמִתִּי בְּיִשְׂרָאֵל, לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים תָּמִיד. וְנֵדַע כִּי זֶהוּ עִקַּר הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת”. וּכְתִיב: “וַאֲנִי תְּפִלָּתִי לְךָ וְכוּ’ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ”. “בֶּאֱמֶת” דַּיְקָא, כִּי אֲנִי מַאֲמִין שֶׁבֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ גַּם עַתָּה אַחַר שֶׁעָשִׂיתִי מַה שֶׁעָשִׂיתִי, וְעָבַר עָלַי מַה שֶׁעָבַר, עֲדַיִן, עֲדַיִן, אַתָּה חָפֵץ לְהוֹשִׁיעֵנִי. וְעַל כֵּן אֲנִי מִתְחַזֵּק וּמִתְפַּלֵּל, עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ. וְנִזְכֶּה לְהָבִין דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ הֵיטֵב הֵיטֵב, כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה:

## סט

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה. אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ שֶׁכָּל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם מְרַמְּזִין בְּעִקָּר עַל מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרַע. כִּי אֲפִלּוּ הַמִּלְחָמוֹת שֶׁיֵּשׁ לְאֶחָד בְּגַשְׁמִיּוּת עִם שׂוֹנְאִים וְאוֹיְבִים, הַכֹּל הוּא מִלְחֲמוֹת הַיֵּצֶר הָרַע, כְּמַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם צָרִים מִלְּמַטָּה כָּךְ יֵשׁ לוֹ צָרִים לְמַעְלָה”. אֲדוֹן הַנִפְלָאוֹת, בָּעַל מִלְחֲמוֹת, רַחֲמֵנוּ וְתַכְנִיעַ כָּל צָרֵינוּ, וְהַצְלִיחֵנוּ בֶּאֱמֶת בְּעִקָּר הַמִּלְחָמָה, הִיא מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרַע. אָנָּא מַלְכֵּנוּ, זַכֵּנוּ לִלְחֹם מִלְחֶמֶת הַשֵּׁם וּלְנַצֵּחַ אֶת הָאוֹיְבִים וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁמְּסַבְּבִין אֶת הַקְּדֻשָּׁה. שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעַכּוּ”ם שֶׁסָּבִיב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהֵם כְּלָל כָּל הַמְּעַכְּבִים וְהַמּוֹנְעִים מִדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁאֲנִי נִכְנַס לְהִלָּחֵם עִמָּהֶם, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין עָלַי קִטְרוּגִים גְּדוֹלִים וְרוֹצִים לְהַפִּיל אוֹתִי מֵעֲבוֹדָתִי לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶהוּ עִקַּר הַמִּלְחָמָה. אָנָּא תְּזַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק לַעֲמֹד עַל רַגְלָי לְבַל אֶפֹּל מֵעֲבוֹדָתְךָ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, וְרַחַמֶנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְנַצְּחָם וּלְשָׁבְרָם וּלְבַטְּלָם:

אָנָּא מַלְכִּי וֵאלֹהַי, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּהְיֶה בִּטְחוֹנִי חָזָק שֶׁלֹּא אֶפֹּל מֵעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וְהָעִקָּר הוּא רַק עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. זַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת חָזָק בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאָז בְּוַדַּאי אֵין לִי לְהִתְיָרֵא מִשּׁוּם מִלְחָמָה וְשׁוּם נִסָּיוֹן שֶׁבָּעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁלִּמְדוּנוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בְּמַה שֶׁאָמַר לָהֶם הַכֹּהֵן: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “אֲפִלּוּ אֵין בָּכֶם זְכוּת אֶלָּא מַה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם רְאוּיִים לְנַצֵּחַ אֶת אוֹיְבֵיכֶם” וְכוּ’. אָנָּא יְהֹוָה, אֱלֹהַי, זַכֵּנִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת כִּי בִּזְכוּת “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל” לְבַד, הַיְנוּ בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בָּזֶה לְבַד אָנוּ יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לַמִּלְחָמָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. בְּרַחֲמֶיךָ תְּזַכֵּנִי וְתְּאַמֵּץ כֹּחִי שֶׁאֶהֱיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתֶךָ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁלֹּא אֶתְיָרֵא כְּלָל מִשּׁוּם מִלְחָמָה שֶׁבָּעוֹלָם. זַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמֶת וּלְקַיֵּם “אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם”. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “אַל תִּירְאוּ מִשַּׁעֲטַת סוּסִים וּמִשִּׁפְעַת הַקַּלְגָּסִים וְקוֹל הַקְּרָנוֹת”, הַיְנוּ עִנְיְנֵי תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה שֶׁעוֹשִׂים הַשּׂוֹנְאִים לְהַפְחִיד וּלְאַיֵּם עַל שֶׁכְּנֶגְדָם. וַחֲכָמֶיךָ הֵאִירוּ עֵינֵינוּ שֶׁכָּל הַבְּחִינוֹת הָאֵלּוּ יֵשׁ בְּמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרַע. אַתָּה יָדַעְתָּ, אֲבִי, כִּי דֶּרֶךְ הַבַּעַל דָּבָר לְאַיֵּם וּלְהַפְחִיד מְאֹד מְאֹד, וּלְהַכְבִּיד עָלַי עֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד. וּמֵחֲמָת זֶה הַרְבֵּה נִמְנַעְתִּי מִלְּהַתְחִיל לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדָתְךָ יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת הָאִיּוּמִים וְהַכְּבֵדוּת הַלָּלוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ‘שַׁעֲטַת סוּסִים וְשִׁפְעַת קַלְגָּסִים’ וְכוּ’. אָנָּא זַכֵּנִי לְקַבֵּל אֶת הָעִקָּר הַזֶּה בַּעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא אֶפְחָד כְּלָל, כַּאֲשֶׁר הוֹרוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד, וְהָעִקָּר הוּא שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד הָאָדָם כְּלָל:

אֶל אֱמוּנָה, זַכֵּנִי נָא בֶּאֱמֶת וְתַשְׁפִּיעַ בִּי הַהִתְחַזְּקוּת לַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם עַל הַגֶּשֶׁר הַצַּר בְּלִי פַּחַד. שֶׁאֶזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה”. הַיְנוּ בִּזְכוּת “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל”, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, יִתְקַיֵּם בִּי “אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְכוּ’ כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהוֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם”. וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם “יְהֹוָה לִי לֹא אִירָא”, שֶׁאֶזְכֶּה תָּמִיד לְהַאֲמִין בְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַאֲמִין כִּי “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ” וְאַתָּה יִתְבָּרַךְ עִמָּדִי תָּמִיד, אֲזַי שׁוּב “לֹא אִירָא, מַה יַעֲשֶׂה לִי אָדָם”. זַכֵּנוּ בֶּאֱמֶת לֶאֱמוּנָה חֲזָקָה בְּךָ יִתְבָּרַךְ, וּבְחַסְדְּךָ אֲנַצֵּחַ כָּל הַמִּלְחָמוֹת וְסוֹף כָּל סוֹף אֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת: “זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל”. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי”:

## ע

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַחוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. אָנָּא אָבִינוּ, חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, לְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין רְמָזִים אֲמִתִּיִּים בְּכָל לִמּוּדֵנוּ תָּמִיד. וְכַאֲשֶׁר הֵאִירוּ עֵינֵינוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים מֵעִנְיַן הַתָּרַת נְדָרִים עַל יְדֵי חֲרָטָה, שֶׁמִּזֶּה יְכוֹלִין לְהָבִין עֹצֵם חֲסָדֶיךָ, הַשֵּׁם, עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. כִּי הֵם לִמְּדוּנוּ שֶׁהַנְּדָרִים שֶׁאָדָם נוֹדֵר וְאוֹסֵר עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר, זוֹהִי בְּחִינָה גְּבוֹהָה מְאֹד, שֶׁעוֹלֶה לִמְקוֹם הַנֶּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה. אַךְ אַף עַל פִּי שֶׁנְּדָרִים הֵם מִבְּחִינָה גְּבוֹהָה כָּל כָּךְ, אַף עַל פִּי כֵן יְכוֹלִין לְהַתִּירָם עַל יְדֵי חֲרָטָה שֶּׁמִּתְחָרֵט לִפְנֵי הֶחָכָם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה:

אָנָּא, אָבִינוּ, זַכֵּנוּ בֶּאֱמֶת לְעִקָּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוּא חֲרָטָה. שֶׁנִּזְכֶּה לְהֶאָרָה מִבְּחִינַת הַמַּקִּיפִין שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת: “תַּכְלִית הַיְּדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע”. וְשָׁם הַחֶסֶד עַד אֵין סוֹף, וִיכוֹלִין לְהִתְחָרֵט וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וְאַתָּה יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת שֶׁעִנְיָן הַתְּשׁוּבָה הוּא דָּבָר נִפְלָא, וְהוּא לְמַעְלָה מֵהַדַּעַת, לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתָּנוּ. וְזַכֵּנוּ לְהַאֲמִין שֶׁעַל כֵּן כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה אֵינוֹ נִפְסַק לְעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ שֶׁהִתְחַלְתִּי לָשׁוּב וַאֲנִי נוֹפֵל מִזֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ אִם הִתְחַלְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים וּבְכָל פַּעַם נָפַלְתִּי אַחַר כָּךְ לָמָּה שֶׁנָּפַלְתִּי, אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה כִּי כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה אֵינוֹ נִפְסַק לְעוֹלָם, כִּי שָׁם הַחֶסֶד עַד אֵין סוֹף:

וּכְמוֹ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ עַל יְדֵי הַתָּרַת נְדָרִים, שֶׁיְּכוֹלִין לְבַטֵּל הַנֶּדֶר עַל יְדֵי חֲרָטָה שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּכֹחַ הֶחָכָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנֶּדֶר בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינָה גְּבוֹהָה מְאֹד, בְּחִינַת מַקִּיפִין שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַדַּעַת, בְּחִינַת שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה. אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנִי לֵידַע תָּמִיד שֶׁיֵּשׁ בְּחִינָה גְּבוֹהָה עוֹד יוֹתֵר, שֶׁשָּׁם מִתְבַּטֵּל הַנֶּדֶר עַל יְדֵי הַחֲרָטָה. רַחֵם עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה לְהָבִין וְאֵדַע זֹאת כְּמוֹ כֵן בְּכָל עֲבוֹדָתְךָ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן בְּכָל אָדָם וּבְכָל דַּרְגָּא וּבְכָל זְמַן. אֵדַע בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ חֲסָדִים נִפְלָאִים אֶצְלְךָ, תִּתְבָּרַךְ, גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב. וּבְרֹב חַסְדְּךָ חַזְּקֵנִי בְּזֹאת וְרַחַמֶנִי. אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ, עָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד, הֵרַמְתָּ אוֹתִי מֵאַשְׁפּוֹת, וְהֵשַׁבְתָּ אוֹתִי אֵלֶיךָ, מַלְכִּי. וַאֲנִי לֹא חַסְתִּי עַל עַצְמִי וּפָגַמְתִּי גַּם בַּחֶסֶד הַנִּפְלָא הַזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים. אַף עַל פִּי כֵן, הוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ חֶסֶד לְמַעְלָה מֵחֶסֶד, עַד אֵין סוֹף. בְּאֹפֶן שֶׁאַף אֲנִי, וְכָל אֶחָד, יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, בְּכֹחוֹ וּזְכוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל וְהֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר. זַכֵּה וְרַחֵם עַל כָּל עַמְּךָ שֶׁכֻּלָּם יִשְׁמְעוּ אֵלָיו וַיֵּלֵכוּ בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשׁוֹת. “בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן”:

## עא

אֶל גָּדוֹל וְנוֹרָא, אֲשֶׁר לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר. זַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַצְדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר לִגְדוֹלִים בְּמַעֲלָה, בְּחִינַת “דָּרֵי מַעְלָה”, וּלְהוֹדִיעַ לָהֶם כִּי עֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִין כְּלָל מִגְּדֻלָּתְךָ יִתְבָּרַךְ. וְאַתָּה גִּלִיתָ לָנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא יָכוֹל לְקָרֵב הָרְחוֹקִים וְהַנְּמוּכִים מְאֹד. רַחֵם עָלֵינוּ שֶׁהַצַּדִּיק יַחֲזֵק אֶת לְבָבֵנוּ תָּמִיד לְבַל נִתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְנֵדַע תָּמִיד כִּי עֲדַיִן אַתָּה, הַשֵּׁם, אִתָּנוּ וְעִמָּנוּ כִּי “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ”:

## עב

רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים. רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי לְהִתְחַזְּקוּת אֲמִתִּי. אָנָּא זַכֵּנִי לֵידַע בֶּאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי בְּשׁוּם אֹפֶן לֵידַע בָּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן אֲנִי עוֹמֵד וְאוֹחֵז, וְאֵדַע שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִירָתִי וְנִסְיוֹנִי. זַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמִי, שֶּׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה שֶׁלִּי נֶאֱבֶדֶת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. “בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן”:

## עג

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חָי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. אַתָּה הוּא קֹדֶם שֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם וְאַתָּה הוּא לְאַחַר שֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, כִּי אַתָּה לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְכָל הַזְּמַן כֻּלּוֹ, מַה שֶׁהָיָה וּמַה שֶׁיִּהְיֶה, אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלְךָ אֲפִלּוּ כְּהֶרֶף עַיִן. רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְזַכֵּנִי לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵין הָאֱמֶת עַל בִּטּוּל הַזְּמַן, וְאֵיךְ הַזְּמַן עוֹבֵר וּפוֹרֵחַ וְאֵין לוֹ מְנוּחָה אֲפִלּוּ כְּרֶגַע. זַכֵּנִי לֵידַע בֶּאֱמֶת, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, רַק מֵחֲמַת קַטְנוּת דַּעְתֵּנוּ נִדְמֶה לָנוּ, כְּאִלּוּ יֵשׁ אֵיזֶה בְּחִינַת זְמַן. וּכְמוֹ שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם הַיָּשֵׁן וְחוֹלֵם רֶבַע שָׁעָה, וְנִדְמֶה לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שִׁבְעִים שָׁנָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת קַטְנוּת דַּעְתּוֹ אָז, בִּשְׁעַת שֵׁינָה. כִּי הֲלֹא תֵּכֶף אַחַר כָּךְ, בְּהָקִיצוֹ, רוֹאֶה בְּעֵינָיו שֶׁלֹּא עָבַר עָלָיו, אֶלָּא רַק רֶבַע שָׁעָה. אָנָּא, מַלְכִּי, זַכֵּנִי לֵידַע כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ לְעִנְיָן מַה שֶׁנִּדְמֶה לִי בֶּאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה בְּחִינַת זְמַן. וּבֶאֱמֶת רַחַמֶנִי שֶׁאֵדַע שֶּׁאֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, כַּאֲשֶׁר הֵאִירוּ עֵינֵינוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. רַחֵם עָלַי שֶׁאֶסְתַּכֵּל עַל זֶה בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לָשִׂים כָּל לִבִּי לְבַטֵּל הַבְלֵי הַזְּמַן וְלָשִׁים כָּל תִּקְוָתִי בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, קַדְמוֹן לְכָל הַקַּדְמוֹנִים, רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹן לָאַחֲרוֹנִים. בְּרֹב חַסְדְּךָ תֶּן בְּלִבִּי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַל יְדֵי זֶה תְרַחֵם שֶׁלֹּא אֶפֹּל לְעוֹלָם מִשּׁוּם נְפִילָה שֶׁבָּעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. זַכֵּנִי תָּמִיד לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמִי שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”, הַנֶּאֱמָר בְּמָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁשָּׁם נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, וְכָל הַזְּמַן שֶׁעָבַר נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי וְנַעֲשָׂה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַדְתִּי מַמָּשׁ, עַל יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁמַּשִּׂיגִין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ. בְּרַחֲמֶיךָ תְּזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בָּזֶה, כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקְוָה וְהַהִתְחַזְּקוּת. וְאֶזְכֶּה כָּךְ לָשׁוּב מִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁנָּפַלְתִּי בָּהֶם, וְכֵן כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַזְּמַן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁאֶזְכֶּה לְטַהֵר אֶת עַצְמִי מִזֻּהֲמַתִי וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְזַכֵּנִי לְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כְּמוֹ שֶׁלִּמְדוּנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵיךְ זוֹכִין לַהֲפֹךְ וּלְתַקֵּן כָּל הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים שֶׁעָבְרוּ עָלַי בִּפְגָמִים כָּאֵלּוּ? עַל כֵּן עֲשֵׂה בְּרֹב חַסְדְּךָ וְזַכֵּנִי לְעִקָּר תִּקְוָתִי וְתִקּוּנִי, שֶׁהוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁשָּׁם נִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְנַעֲשָׂה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַדְתִּי מַמָּשׁ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. קַיֵּים בָּנוּ תָּמִיד אֶת נְקוּדַת הָאֱמוּנָה, שֶׁתָּמִיד נַאֲמִין בְּךָ, תִּתְבָּרַךְ, וּבָעוֹלָם הַבָּא וּבְבִיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן הַנֶּאֱמָר אֵצֶל מָשִׁיחַ, וְנֵדַע שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה לְעוֹלָם. וְזַכֵּנוּ לְעוֹלָם שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא תָּמִיד אֶזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בְּמַה שֶׁאֲנִי, וְאֵדַע שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”, שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת מָשִׁיחַ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ קְדֻשָּׁה וְתִקּוּן עַל כָּל הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה. אַתָּה הוֹרֵיתָ לָנוּ כִּי אֲפִלּוּ גֵר שֶׁנּוֹלַד מִזֻּהֲמַת הָעַכּוּ”ם, כְּשֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר, אָמְרוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “גֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמִי” - בְּחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”, מֵאַחַר שֶׁבָּא עַתָּה לִכָּנֵס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. מִכָּל שֶׁכֵּן הַבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת עָבַר עָלֵינוּ מַה שֶׁעָבַר, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אַף עַל פִּי כֵן, רְצוֹנֵנוּ לָשׁוּב בֶּאֱמֶת וְלִכָּנֵס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת:

אָנָּא זַכֵּנִי לַחֲשֹׁב בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַדְתִּי מַמָּשׁ, וְאֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ זֹאת מִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”. וְאֶזְכֶּה בָּזֶה לְהִכָּנֵס לִתְשׁוּבָה וְלִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. אֱלֹהַי, זַכֵּנִי לִהְיוֹת תָּמִיד בִּבְחִינָה זֹאת, לַחֲשֹׁב בְּכָל עֵת כְּאִלּוּ עַתָּה נוֹלַדְתִּי. וַאֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלַי מַה, רַחַמֶנִי שֶּׁאֶתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם וְאֶחְשֹׁב בְּלִבִּי שְׁעָתָהּ נוֹלַדְתִּי. וּבְכֹחַ זֶה סוֹף כָּל סוֹף אֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, תִּתְבָּרַךְ. וּבְחֶמְלָתְךָ עֲשֵׂה שֶׁאָז יִתְתַּקֵּן הַכֹּל, שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ, וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה עַל יְדֵי תְּשׁוּבָתִי הַשְּׁלֵמָה שֶׁתְּזַכֵּנִי. וּתְרַחֵם שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל הַכֹּל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ, בְּחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”. “תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא” - “עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ”, כַּאֲשֶׁר דָּרְשׁוּ חֲכָמֶיךָ. רַחֲמֵנוּ שֶׁנֵּדַע תָּמִיד שֶׁאַף עַל פִּי כֵן מוֹעִיל גַּם אָז תְּשׁוּבָה - “וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם”. זַכֵּנוּ לְכָל זֶה עַל יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, “כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר” וְכוּ’. שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. תְּרַחֲמֵנוּ עַל יְדֵי זֶה, שֶׁנִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כְּפִי שֶׁהוֹרוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. “אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל”:

## עד

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָנָּא זַכֵּה אוֹתִי לְהִתְחַזְּקוּת אֲמִתִּי, שֶׁאוּכַל בִּשְׁעַת יְרִידָה שֶׁתִּתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה, וּתְרַחַמֵנִי שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא אֶתְחַדֵּשׁ לְטוֹבָה בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא:

## עה

טָהוֹר מָרוֹם וְנִשָּׂא, יָפֶה בְּעִתּוֹ הַכֹּל עָשָׂה. זַכֵּנוּ נָא לְהָבִין הָרְמָזִים, מַה שֶׁבְּמִצְוַת נְגָעִים מְרֻמָּז הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְהָאָדָם. וְאֶזְכֹּר שֶׁלִּפְעָמִים דַּיְקָא כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְתַכְלִית הַיְרִידָה, אָז זוֹכִים לְקַבֵּל טָהֳרָה וְתִקּוּן לָנֶפֶשׁ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. וְזֶה בְּחִינַת “בַּהֶרֶת כִּגְרִיס - טָמֵא. פָּרָחָה בְּכֻלּוֹ - טָהוֹר” וְכוּ’, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּתוֹרָתְךָ:

## עו

מֶלֶךְ יָחִיד וּמְיֻחָד. מֶלֶךְ כַּבִּיר. מֶלֶךְ לוֹבֵשׁ רַחֲמִים. לִפְעָמִים, בְּחֶמְלָתְךָ עָלַי, נִפְתָּח לִי אוֹר גָּדוֹל וְנִדְמֶה לִי שֶׁבְּוַדַּאי אֶהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר כָּרָאוּי. וְאַחַר כָּךְ פִּתְאֹם נֶחְשַׁךְ לִי, כְּאִלּוּ בָּא הַשֶּׁמֶשׁ מַמָּשׁ פִּתְאֹם שֶׁלֹּא בְּעוֹנָתָהּ. וְאַתָּה לִמַּדְתָּנוּ בְּתוֹרָתְךָ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶׁנֶּאֱמַר בְּיַעֲקֹב: “וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם”. כִּי בְּאַבְרָהָם נֶאֱמַר: “וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק”, אֲבָל יַעֲקֹב אָבִינוּ זָכָה לִפְגֹעַ מַמָּשׁ בַּמָּקוֹם כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ. וְאַף עַל פִּי כֵן כְּתִיב בַּתְרֵהּ: “וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “שֶׁלֹּא בְּעוֹנָתָהּ”. וְאָז הוֹדַעְתָּ לוֹ בַּחֲלוֹם שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת “וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה”. וּמִזֶּה זַכֵּנוּ לֵידַע שֶׁזֶּהוּ כָּל עֲבוֹדַת הָאָדָם שֶׁצָּרִיךְ לֵילֵךְ מַדְרְגָא לְדַרְגָּא כְּמוֹ שֶׁעוֹלִין בַּסֻּלָּם. “וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ” - שֶׁנַּשְׂכִּיל שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לַצַּדִּיקִים, שֶּׁנִּקְרָאִים מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, כַּמָּה וְכַמָּה עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת. וְקֹדֶם הָעַלִיָּה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה יְרִידָה, וְהַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעַלִיָּה, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּנוּ חֲכָמֶיךָ כָּל זֹאת. עַל כֵן רַחֵם עָלַי, אֲבִי, שֶׁלֹּא אֶשְׁתּוֹמֵם וְלֹא אֶפֹּל בְּדַּעְתִּי מִכָּל מַה שֶׁיַּעֲבֹר עָלַי:

רַחַמֶנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי בִּבְחִינַת עֲלִיָּה, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֵיזֶה יְשׁוּעָה וְהִתְנוֹצְצוּת, רַחֵם שֶׁלֹּא אֶטְעֶה שֶׁכְּבָר הָאוֹר שֶׁלִּי. רַק אֵדַע שֶׁעֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מְאֹד, וְעַל יְדֵי זֶה תוֹשִׁיעֵנִי שֶׁלֹּא אֶפֹּל כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אַחַר כָּךְ שֶׁנֶּחְשַׁךְ אֶצְלִי הָאוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרִידָה. זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין כִּי בֶּאֱמֶת אַף עַל פִּי כֵן הָאוֹר שֶׁכְּבָר הֵאִיר לִי לֹא נִכְבָּה, וְלֹא יִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אוֹר חַסְדְּךָ יִתְבָּרַךְ מֵאִיר עָלַי תָּמִיד. רַק אֵדַע שֶׁהַכֹּל הוּא בִּבְחִינַת “מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ” וּבִבְחִינַת “וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק”. אֲבָל אֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף תִּגְמֹר אַתָּה, הַשֵּׁם, יִתְבָּרַךְ מַה שֶׁהִתְחַלְתָּ. טוֹב וּמֵטִיב, בְּרֹב רַחֲמֶיךָ תֵּיטִיב עִם כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וְעִם כָּל אֶחָד בִּפְרָטִיּוּת, וּתְזַכֵּנוּ בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת מְצַפִּים לִישׁוּעָה תָּמִיד. “כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם וּמְצַפִּים לִישׁוּעָה”:

## עז

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. מֶלֶךְ נִשְׂגָּב. מֶלֶךְ סוֹמֵךְ נוֹפְלִים. רַחֵם עָלַי, אֲבִי, שֶׁלֹּא אֶטְעֶה מֵאַחַר שֶׁאֲנִי רוֹאֶה עֹצֵם רִחוּקִי מֵהָאוֹר. רַחַמֶנִי שֶׁלֹּא אַנִּיחַ שֶׁתִּפֹּל עָלַי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא מַזִּיק מְאֹד בְּיוֹתֵר מִן הַכֹּל, כְּפִי שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ. חֲמֹל עָלַי שֶׁאָחוּס עַל עַצְמִי בֶּאֱמֶת, וְזַכֵּנִי לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה. שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה וּמֵבִין עֹצֵם הִתְרַחֲקוּת הָאוֹר מִמֶּנִּי, עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא זַכֵּנִי לַגִּיל וְלִשְׂמוֹחַ מְאֹד. כִּי הֲלֹא אַף עַל פִּי כֵן, בְּרֹב חַסְדְּךָ, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהָאוֹר אֶצְלִי מַמָּשׁ. כִּי הֲרֵי אָנוּ מַדְלִיקִים אוֹר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה בְּבֵיתֵנוּ מַמָּשׁ. וְכֵן הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם אוֹרוֹת נִשְׂגָּבִין מְאֹד, וְאָנוּ מַנִּיחִין אוֹתָם עַל זְרוֹעֵנוּ וְעַל רֹאשֵׁנוּ, הֲיֵשׁ הִתְקָרְבוּת יוֹתֵר מִזֶּה? יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ. וְאִם שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעֲדַיִן אוֹר הַתְּפִלִּין רָחוֹק מֵאִתִּי מְאֹד, אַדְּרַבָּא, זַכֵּנִי לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל שֶׁזֶּהוּ שִׂמְחָתִי, שֶׁמְּרַפְּאִים אוֹתִי בִּרְפוּאוֹת יְקָרוֹת וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה, הַבָּאוֹת מִמֶּרְחָק גָּדוֹל כָּל כָּךְ. רַחֲמֵנוּ שֶׁנֵּדַע וְנַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ לָנוּ תִּקְוָה גְּדוֹלָה, כִּי בְּוַדַּאי אַתָּה, תִּתְבָּרַךְ, תוֹצִיאֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ וּתְּקָרֵבֵנוּ אֵלֶיךָ בְּרַחֲמִים:

אֱלֹהַי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֵאַחַר שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּכָל עֵת אוֹרוֹת רְחוֹקִים וְנִשְׂגָּבִים כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם אֶצְלִי מַמָּשׁ. וְאִם עֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מֵהֶם, אַדְּרַבָּא, עִם כָּל זֶה זַכֵּנִי שֶׁלֹּא לִפּוֹל בְּדַּעְתִּי כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁעוֹבֵר עָלַי מַה שֶׁעוֹבֵר, אַף עַל פִּי שֶׁבְּחַסְדְּךָ אֲנִי מֵנִיחַ תְּפִלִּין וּמַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה וְכוּ’ וְכוּ’. חָנֵּנִי דַּעַת מֵאִתָּךְ שֶׁאֵדַע שֶׁעֲדַיִן הָאוֹר רָחוֹק מִמֶּנִּי מְאֹד, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֶזְכֶּה לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה. כִּי אַף עַל פִּי כֵן הָאוֹר הָרָחוֹק וְהַנִּשְׂגָּב הַזֶּה הוּא אֶצְלִי וּבְבֵיתִי מַמָּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה עַל תֹּקֶף הַנִּסִּים שֶׁעָשִׂיתָ לָנוּ בְּכָל הַיָּמִים טוֹבִים. תְּחַזְּקֵנוּ עַל יְדֵי זֶה לְצַפּוֹת לִישׁוּעָה תָּמִיד, בִּבְחִינַת “זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו” וְכוּ’. וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בָּטוּחַ וְחָזָק שֶׁכְּמוֹ שֶׁגָּבַר עָלֵינוּ חַסְדְּךָ וְעָשִׂיתָ לָנוּ נִסִּים כָּאֵלֶּה, וְזִכִּיתָנוּ לְאוֹרוֹת נִפְלָאִים כָּאֵלֶּה, הַבָּאִים מִמֶּרְחָק מְאֹד - “מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ”, כְּדֵי לְרַפְּאוֹת תַּחֲלוּאֵי נַפְשׁוֹתֵינוּ. עַל יְדֵי זֶה רַחֲמֵנוּ לִהְיוֹת בְּטוּחִים בְּבִטָּחוֹן חָזָק שֶׁבְּוַדַּאי תּוֹשִׁיעֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ, וּבְרֹב חֲנִינוּתֶךָ תוֹסִיף לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ נִסִּים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְתִגְמֹר מַה שֶׁהַתְחָלַת. כִּי דְּבָרְךָ אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְהֹוָה” - לְעוֹלָם יָדֶךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה:

## עח

“יְהֹוָה שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת”. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, קָרְבֵנוּ, אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל הָרְחוֹקִים, אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, שֶׁאֲנַחְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה. זַכֵּנוּ כֻּלָּנוּ שֶׁנֵּדַע וְנַכִּיר בְּעַצְמֵנוּ עֹצֵם הִתְרַחֲקוּתֵנוּ מֵאִתְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִצַּד עַצְמֵנוּ. וְאַף עַל פִּי כֵן נֵדַע וְנַאֲמִין גַּם לְהֶפֶךְ, שֶׁאָנוּ סְמוּכִים וּקְרוֹבִים מְאֹד אֵלֶיךָ, מִצַּד רַחֲמֶיךָ הַנִּפְלָאִים מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר. זַכֵּנִי לִרְאוֹת עַצְמִי בִּבְחִינַת גֵר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “אוֹמְרִים לוֹ מַה רָאִיתָ” וְכוּ’. וְתָמִיד אוֹמָר: “יוֹדֵעַ אֲנִי וְאֵינִי כְּדַאי”, הַיְנוּ שֶׁאַכִּיר בְּעַצְמִי גַּם כֵּן עֹצֵם הִתְרַחֲקוּתִי, רַק שֶׁאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי חָפֵץ לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וְכָל זֶה מֵאַחַר וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בּוֹטֵחַ בְּרַחֲמֶיךָ הַמְּרֻבִּים, כִּי אַתָּה תִּתְבָּרַךְ אוֹהֵב גֵר גַּם כֵּן, וּבְרַחֲמֶיךָ תְּקָרֵבֵנִי:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ לַעֲמוֹד בְּכָל דְּחִיָּה וְהִתְרַחֲקוּת. וְאֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק כָּל כָּךְ, מַמָּשׁ כְּמוֹ רוּת שֶׁבָּאָה לְהִתְגַּיֵּר, שֶּׁאֲמָרָהּ לָהּ נָעֳמִי: “אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין”, וְאָמְרָה לָהּ: “בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת” וְכוּ’. זַכֵּנִי לַעֲמוֹד בְּכָל מִינֵי דְּחִיּוֹת כָּאֵלֶּה, אַף שֶׁזֶה יִהְיֶה כְּמוֹ הִתְרַחֲקוּת. וְאֶזְכֶּה לִשְׁאֹב הִתְחַזְּקוּת אֲמִתִּי מִבְּחִינַת רוּת, שֶׁהָיְתָה צְנוּעָה כָּל כָּךְ וְרָצְתָה לְהִתְגַּיֵּר בִּתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ. וְאַף שֶׁנָּעֳמִי אוֹמֶרֶת לָהּ: “אוּלַי תָּחוּבִי בְּחֵטְא שֶׁל אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין”, חַס וְשָׁלוֹם. וְאֶזְכֶּה גַּם אֲנִי לְהָשִׁיב כְּשֵׁם שֶׁרוּת הֵשִׁיבָה: “בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת”, הַיְנוּ שֶׁאֶהֱיֶה מְרוּצָה גַּם לָזֶה. וְאַף כְּשֶׁתְּזַכֵּנִי בְּחַסְדְּךָ לִהְיוֹת בִּכְלָל הַתְּמִימִים וְהַצַּדִּיקִים, לֹא אֶבְטַח בְּתוּמִי וְצִדְקָתִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה חַיָּב מִיתַת בֵּית דִּין, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ רוּת מַמָּשׁ:

אָבִינוּ הַטּוֹב שֶׁבַּשָּׁמַיִם, קָרוֹב לְכָל קוֹרְאָיו. בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁגִּילּוּ כָּל זֶה, זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהָבִין בֶּאֱמֶת עִנְיַן זֶה, שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים, עַל יְדֵי בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת וְהִתְקָרְבוּת, שֶׁהֵאִירוּ בָּנוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב. רַחֵם עָלַי וְתֶן בִּי דַּעַת בֶּאֱמֶת, שֶׁלֹּא אֶטְעֶה בְּעַצְמִי לוֹמַר, שֶׁכְּבָר אֲנִי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אָז אֵדַע בְּוַדַּאי שֶׁאֲנִי רָחוֹק מֵאִתְּךָ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וּמִזֶּה הָיוּ כָּל הַחֻרְבָּנוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וְהוֹדִיעוּנוּ:

חוּס וְחֲמֹל עָלֵינוּ מַלְכֵּנוּ, שֶׁלֹּא נִפֹּל בַּטָּעוּת בָּהּ נָפְלוּ בִּזְמַן הַבַּיִת, שֶׁאָז בְּוַדַּאי הָיָה זְמַן הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁזָּכוּ לַעֲמֹד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּעַצְמוֹ, שֶׁשָּׁם תַּכְלִית שְׁלֵמוּת מְקוֹם הַהִתְקָרְבוּת, בִּפְרָט בְּבַיִת רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה שָׁם עֲדַיִן הָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת וְכוּ’, אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ צְרִיכִין לֵידַע כַּמָּה הֵם רְחוֹקִים עֲדַיִן מִמְּךָ, תִּתְבָּרַךְ, וּמִקְּדֻשַּׁת הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה. וְהָיָה עֲלֵיהֶם לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה וְלִבְטֹחַ בַּחֲסָדֶיךָ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאַתָּה מְקָרֵב גַּם כָּל הָרְחוֹקִים. כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּעַצְמוֹ, שֶׁצִּמְצָמְתָ הַשְׁרָאַת שְׁכִינָתְךָ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אֲשֶׁר “הֵן הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ”. וְכֵן מֵעֹצֶם רַחֲמֶיךָ יִתְבָּרַךְ, צִוִּיתָ לְהַעֲלוֹת בְּהֵמָה גַּשְׁמִית לְרֵיחַ נִיחוֹחַ. הוֹשִׁיעֵנוּ אָבִינוּ שֶׁלֹּא נִפְגֹּם כְּמוֹ שֶּׁפָּגְמוּ אָז בָּזֶה, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נִשְׁכַּח וְנִסְבֹּר שֶׁכְּבָר כָּל טוֹבָתֵנוּ בְּיָדֵנוּ וּכְבָר אֲנַחְנוּ קְרוֹבִים מַמָּשׁ מִצַּד עַצְמֵנוּ. רַחֲמֵנוּ שֶׁלֹּא יָרֹם לִבֵּנוּ וְלָעַד לֹא נִשְׁכָּחֶךָ. שֶׁעַל יְדֵי שֶּׁפָּגְמוּ בָּזֶה גָרְמוּ כָּל הַחֻרְבָּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת “הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי”. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵנוּ הַקְּדוֹשִׁים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:

מַלְכִּי וֵאלֹהַי, אָנָּא זַכֵּה אוֹתִי לְקַבֵּל אוֹר הִתְחַזְּקוּת וּרְמָזִים אֲמִתִּיִּים, מִזֶּה שֶׁגַּם נָעֳמִי דִּבְּרָה עִם רוּת בְּדֶרֶךְ זֶה. כִּי אַף עַל פִּי שְׁעָתָהּ בּוֹעֵר לִבֵּךְ מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה, מִכָּל מָקוֹם מִי יוֹדֵעַ מַה יִהְיֶה אַחַר כָּךְ, אוּלַי תִּתְחַיֵּב מִיתַת בֵּית דִּין. וְאֶזְכֶּה לַעֲמוֹד עַל עָמְדִי, מַמָּשׁ כְּמוֹ רוּת הַצַּדֶּקֶת, אַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי קִבְּלָה עַל עָצְמָה בְּמַחְשַׁבְתָּהּ אָז לִהְיוֹת צַדֶּקֶת גְּמוּרָה וְלֹא שֶׁתִּתְחַיֵּב מִיתַת בֵּית דִּין, חַס וְשָׁלוֹם. וְאֶתְחַזֵּק כָּל כָּךְ כְּמוֹתָהּ, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הֵשִׁיבָה לָהּ בִּתְמִימוּת צִדְקָתָהּ: “כִּי בְּוַדַּאי אֵינֶנִּי בְּטוּחָה בְּצִדְקָתִי לְעוֹלָם וּמִי יוֹדֵעַ בְּמַה שֶׁאוּכַל עוֹד לְהִכָּשֵׁל, חַס וְשָׁלוֹם. יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ אִם יִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר, חַס וְשָׁלוֹם, וְיְבִיאֵנִי לָמָּה שֶׁיְּבִיאֵנִי, שֶׁאֶתְחַיֵּב מִיתַת בֵּית דִּין, חַס וְשָׁלוֹם. אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מְקַבֶּלֶת עָלַי קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, וַיַּעֲבֹר עָלַי מַה, וּבְאָשֵׁר תָּמוּתִי אָמוּת” וְכוּ’. זַכֵּנוּ בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְקַבֵּל עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כָּךְ מַמָּשׁ גַּם כֵּן. שֶׁאָז קֵרְבָה אוֹתָהּ נָעֳמִי בְּהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל וְנֶעֶשְׂתָה צַדֶּקֶת גְּדוֹלָה, עַד שֶּׁזָּכְתָה שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה מָשִׁיחַ שֶׁיַּחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לְמוּטָב. וְזַכֵּנוּ בְּחֶמְלָתְךָ, שֶׁנֵּדַע שֶׁכֵּן הוּא בְּכָל אָדָם הַבָּא לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, שֶׁעִקַּר הִתְקָרְבוּתוֹ עַל יְדֵי הִתְרַחֲקוּת. רַחֵם עָלֵינוּ, אָבִינוּ, אֲפִלּוּ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁתְּזַכֵּנוּ שֶׁנִּתְקָרֵב הַרְבֵּה, נִזְכֶּה לִזְכֹּר בְּכָל פַּעַם בְּהִתְרַחֲקוּתֵנוּ. רַק רַחֲמֵנוּ שֶׁלֹּא לְהִתְרַחֵק בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה, חַס וְשָׁלוֹם. רַק אַדְּרַבָּא, נִזְכֶּה שֶׁהַהִתְרַחֲקוּת תִּהְיֶה בִּשְׁבִיל תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת, בְּחִינַת שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב. “שִׁמְעָה תְפִלָּתִי, יְהֹוָה, וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ, תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי”:

## עט

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. מֶלֶךְ נִשְׂגָּב. מֶלֶךְ סוֹמֵךְ נוֹפְלִים. רַחֵם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַצָּרָה וְהַדַּחְקוּת וְגֹדֶל צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וְגָלוּתָהּ, כְּפִי שֶׁאָנוּ מַרְגִּישִׁים כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ. רַחֲמֵנוּ, אַב הָרַחֲמָן, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן נִזְכֶּה לִרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל מִשָּׁם דַּיְקָא תִּקְוָה וָסֵבֶר לִגְאוּלַת נַפְשֵׁנוּ, לָשׁוּב אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ. זַכֵּנוּ בְּחַסְדְּךָ לְקַיֵּם וּלְקַבֵּל רְמָזִים אֲמִתִּיִּים בְּמַה שֶׁגִּילּוּ חֲכָמֶיךָ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בִּבְחִינַת "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם” וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: “כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר - וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה”. “כִּי יֵשׁ סֵבֶר - וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט”. “כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר - וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם”. “כִּי יֵשׁ סֵבֶר - וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל” וְכוּ’. זַכֵּנִי לֵידַע נֶאֱמָנָה כִּי כָּךְ הוּא בֶּאֱמֶת, שֶׁבְּתוֹךְ הַשֶּׁבֶר וְהַצָּרָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, זַכֵּנִי לְצַפּוֹת לִישׁוּעָה תָּמִיד, לְהַסֶּבֶר וְהַתִּקְוָה גְּדוֹלָה הַמְלֻבָּשׁ בָּהּ:

אֱלֹהַי, תֶּן בִּי דַּעַת אֲמִתִּי שֶׁאֵדַע שֶׁכֵּן הוּא בְּכָל אָדָם בִּפְרָטִיּוּת. ושֶׁזֶּה בְּחִינַת “הַהִתְרַחֲקוּת הוּא תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת, וְהַיְרִידָה יוּכַל לִהְיוֹת תַּכְלִית הָעַלִיָּה”, וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין בָּזֶה בְּלֶב שָׁלֵם. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, אַתָּה הִבְטַחְתָּ בְּרַחֲמֶיךָ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם “אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה”. וְאַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ כִּי בְּפָסוּק זֶה מְדַבֵּר כָּל סוֹד גָּלוּת יִשְׂרָאֵל וְכָל הַיְרִידוֹת וְהָעֲלִיּוֹת הָעוֹבְרִין עַל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. וְהָעִקָּר, מַלְכִּי, זַכֵּנִי לְהִתְחַזְּקוּת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת מְרִירוּת הַיְרִידָה, שֶׁדַּיְקָא מִשָּׁם תְרַחֵם עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הָרַבָּה, יִתְבָּרַךְ, וְתוֹשִׁיעֵנִי וּתְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ. “כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהֹוָה אֶת עַמּוֹ”, רַחַמֶנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי. “אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי, חַסְדְּךָ יְהֹוָה יִסְעָדֵנִי”, כִּי אַתָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּהֲפֹךְ לְיִשְׂרָאֵל הַמַּכָּה לִרְפוּאָה:

מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ וְגִלִּיתָ לָנוּ נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ, וְהֶאָרַת עֵינֵינוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ, סוֹדוֹת נוֹרָאִים וְשֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים הַיּוֹצְאִים מִזֶּה הַפָּסוּק שֶׁאָמַרְתָּ לְיַעֲקֹב טֶרֶם יְרִידָתוֹ: “אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ וְכוּ’”. וְאַתָּה הֶאָרַת עֵינֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בְּעוֹד סוֹדוֹת וּרְמָזִים נִפְלָאִים אֲמִתִּיִּים, הַמְחַזְּקִין וּמְחַיִּין נְפָשׁוֹת, בְּאֵלּוּ הַסּוֹדוֹת בְּעַצְמָן. וּמִזֶּה תָּאִיר בְּלִבֵּנוּ שֶׁנּוּכַל לְהָבִין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל בְּכָל הָרְמָזִים שֶׁגִּילּוּ בָּזֶה הַפָּסוּק, הַכּוֹלֵל כָּל הַיְרִידוֹת וְכָל הָעֲלִיּוֹת. וְנַשְׂכִּיל מִזֶּה אֵיךְ עַל פִּי סוֹד הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהָרְמָזִים הַנִּמְשָׁכִים מִשָּׁם - הַתְחָלַת הַיְרִידָה וְכֵן תּוֹקֵף הַגָּלוּת בְּעַצְמוֹ, מְרֻמָּז וּמִצְטָרֵף עִמָּהֶם תֵּכֶף הַצְּמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה שֶׁל תַּכְלִית הָעַלִיָּה, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. וְנֵדַע וְנַשְׂכִּיל כָּל זֶה, שֶׁגִּילוּ זֹאת לְהוֹרוֹת שֶׁגַּם בִּתְחִלַּת הַיְרִידָה וְהַגָּלוּת תֵּכֶף נָתַתָּ בָּנוּ הֶאָרָה שֶׁעָמְדָה לָנוּ לְשָׁמְרֵנוּ וּלְהַצִּילֵנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּקַּע שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁהַיְרִידָה תִּהְיֶה תַּכְלִית הָעַלִיָּה. זַכֵּנוּ לְהָבִין וְלִזְכֹּר הָרְמָזִים שֶׁרָמְזוּ חֲכָמֶיךָ בְּתוֹרָתָם, כְּמוֹ שֶׁרָמְזוּ, וְנֵדַע שֶׁכֵּן הוּא בְּכָל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וַיְהִי בְּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה וְכוּ’” - שֶׁעַד שֶׁלֹּא הִתְחִיל הַגָּלוּת הָרִאשׁוֹן כְּבָר נוֹלָד הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא פֶּרֶץ וְכוּ’. “בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה”:

## פ

רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים. זַכֵּנוּ לְהַאֲמִין וּלְקַבֵּל בֶּאֱמֶת אֶת דִּבְרֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁמְּחַזְּקִין אוֹתָנוּ לְהִתְחַזֵּק בְּךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, וּמוֹדִיעִים לָנוּ כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל - דְּבָרִים אֵלּוּ, זַכֵּנִי נָא לִזָּהֵר בָּהֶם וְתַכְנִיסֵם בְּלִבִּי כְּטַל וּכְמָטָר. וְזַכֵּנִי לְקַבֵּל מִדִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת מוּסַר וְהִתְעוֹרְרוּת וְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל, לִבְלִי לְהִתְיָאֵשׁ מִן הַצְּעָקָה אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ לְעוֹלָם, אֲפִילוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארֵנוּ, חַס וְשָׁלוֹם. וְכַאֲשֶׁר הִזְהִירָנוּ עַל זֶה אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, פְּעָמִים אֵין מִסְפַּר, בְּכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת. כִּי לֹא תִּטֹּשׁ יְהֹוָה אֶת עַמְּךָ כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ. זַכֵּנוּ לְהַאֲזִין הֵיטֵב לְכֹל זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּשִׁירַת “הַאֲזִינוּ” שֶׁהִזְהִיר וְאָמַר שָׁם: “יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי”. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ מוֹרִיד הַטָּל וְהַגֶּשֶׁם, שֶׁכְּמוֹ הַטָּל וְהַמָּטָר שֶׁיּוֹרְדִין טִפּוֹת מַיִם עַל הָאָרֶץ, וְאַחַר כָּךְ צוֹמֵחַ מֵהֶם צְמָחִים נִפְלָאִים, כְּמוֹ כֵן זַכֵּנִי לְהַכְנִיס דִּבּוּרִים אֵלּוּ בְּעֹמֶק הַלֵּב הֵיטֵב, עַד שֶׁיִּצְמְחוּ בְּלִבֵּנוּ וַיַּעֲשׂוּ פֵּרוֹת טוֹבִים. בְּרַחֲמֶיךָ מַלְכֵּנוּ, אָנָּא זַכֵּנוּ לְקַבֵּל בֶּאֱמֶת דְּבָרִים אֵלּוּ, לְהִתְחַזֵּק בְּךָ, תִּתְבָּרַךְ, תָּמִיד. וְזַכֵּנוּ לְהַאֲזִין הֵיטֵב וּלְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין הֵיטֵב רְמִיזוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, עַד הֵיכָן עַד הֵיכָן, צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק לְעוֹלָם. כִּי הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כְּלָל בְּפֵרוּשׁ כָּל הַצּוֹרֵךְ בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ. זַכֵּנוּ לְהָבִין זֹאת וּלְהַשְׂכִּיל הָרְמָזִים מִדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאַחַר כָּל הַצָּרוֹת הַהֶכְרֵחַ רַק לִשְׁאֹג וְלִצְעֹק אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ תָּמִיד כָּל הַיּוֹם, בִּבְחִינַת, “עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא, רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ”. וְסִיֵּם אַחַר כָּךְ: “אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי”. וְשֶׁאֵדַע כִּי עֲדַיִן אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר לִי כָּל כָּךְ בִּפְרָטִיּוּת, רַק זַכֵּנִי לְקַבֵּל הָרְמָזִים שֶׁלֹּא אֶסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דְּחִיָּה שֶׁרוֹצִין לִדְחוֹת אוֹתִי מִמְּךָ תִּתְבָּרַךְ, הֵן מֵהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבָּאִין עָלַי מֵעַצְמִי, הֵן מֵהַדְּחִיּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲחֵרִים וְכוּ’. רַחַמֶנִי שֶׁעַל כֻּלָּם לֹא אֶסְתַּכֵּל כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לְהָבִין דִּבְרֵי הַצַּדִּיק שֶׁמּוֹרֶה לִי אֶת הַדֶּרֶךְ, וּמְרַמֵּז לִי בְּעֵינָיו, שֶׁתָּמִיד אֶתְחָזֶק בִּצְעָקָה וּשְׁאָגָה אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, וְאָז טוֹב לִי. “כִּי שֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ”:

## פא

“מֶלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת. אֶל הַהוֹדָאוֹת. אֲדוֹן הַנִפְלָאוֹת. בּוֹרֵא כָל הַנְשַׁמּוֹת. רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים”. זַכֵּנוּ נָא בּוֹרְאֵנוּ לְעִקָּר הַחִנּוּךְ בַּעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ, כְּפִי שֶׁהוֹדַעְתָּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁעִקַּר הַחִנּוּךְ לַעֲבוֹדָתְךָ הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת “תּוֹדָה הוֹדָאָה”, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲנֻכָּה. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ, מַלְכֵּנוּ, שֶׁלְּפִי מַה שֶׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד רִבּוּי הַיִּסּוּרִים וְהַצָּרוֹת וְהַמְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים וְהַתַּאֲווֹת וְכוּ’. אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ כַּמָּה קָשֶׁה לְּהִתְקַיֵּם עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאֶהֱיֶה אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה. וְאַתָּה יוֹדֵעַ וָעֶד בֶּאֱמֶת, אֲבִי, כַּמָּה וְכַמָּה הִתְחִילוּ בַּעֲבוֹדָתְךָ, וְיֵשׁ שֶׁהֶאֱרִיכוּ בַּעֲבוֹדָתָם יָמִים וְשָׁנִים, אֲבָל אַחַר כָּךְ לֹא יָכְלוּ לִסְבֹּל עוֹד מְרִירוּת הַכְּבֵדוּת שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר, וְנָפְלוּ כָּל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁנָּפְלוּ, רַחֲמָן הַצֵּל נָא מֵעָתָּה:

אָנָּא אֱלֹהַי זַכֵּנִי לַחְפֹּץ בְּהָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, לָחוּס עַל חַיַּי. רַחַמֶנִי וְקַיְּמֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁבְּכָל מַה שֶׁעוֹבֵר עָלַי, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִילוּ אִם אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי הַחַיָּב מְאֹד בְּמַעֲשַׂי שֶׁאֵינָם טוֹבִים. אַף עַל פִּי כֵן אֲפִילוּ אִם אֲנִי הַגָּרוּעַ שֶבַּגְּרוּעִים, זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי אַתָּה גּוֹמֵל עִמִּי חֲסָדִים נִפְלָאִים בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמֶיךָ לוֹמַר לְפָנֶיךָ: “עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת” וְכוּ’. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁבְּוַדַּאי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כֵּנִים וַאֲמִתִּיִּים, וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לְהַאֲמִין בָּזֶה, שֶׁבְּוַדַּאי אַתָּה תִּתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִם כָּל אֶחָד נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְטוֹבוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה:

מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא, מַלֵּא חֲסָדִים טוֹבִים. רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי לְהִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת, וְלִרְאוֹת הַרְבֵּה בְּעֵינַי, וּלְהַזְכִּיר אֶת עַצְמִי הֵיטֵב, כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלַי. חֲמֹל עָלַי שֶׁאֵדַע כִּי כָּל מַה שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לְאֵיזֶה מִצְוָה וּלְאֵיזֶה נְקוּדָה טוֹבָה, בְּוַדַּאי אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם. וְתֶן בִּי דַּעַת אֲמִתִּי לֵידַע, וּלְהַאֲמִין בְּלֶב שָׁלֵם, שֶּׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עִם כָּל תַּאֲווֹתָיו וְיִסּוּרָיו וַהֲבָלָיו כְּדַאי נֶגֶד נְקוּדָה אַחַת שֶׁל מִצְוָה אַחַת שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל זוֹכֶה בְּכָל יוֹם. זַכֵּנִי נָא לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמִי, שֶׁבְּכָל מַה שֶׁיַּעֲבֹר עָלַי, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֶזְכֶּה לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמִי בְּכָל עֵת הַטּוֹבוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי, אַתָּה תִּתְבָּרַךְ, עַד הֵנָּה. וְעַל יְדֵי זֶה אֶתְחָזֶק לִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ תָּמִיד, בִּבְחִינַת “מוֹדֶה עַל הֶעָבָר וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבוֹא”, כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּנוּ צַדִּיקֶיךָ. בְּרֹב חַסְדְּךָ תְרַחֵם שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה סוֹף כָּל סוֹף לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה, לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת:

הַנּוֹתֵן לְאָדָם דַּעַת, רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ עַל יְדֵי בְּחִינָה זוֹ לְהִתְחַנֵּךְ לַעֲבוֹדָתְךָ, כַּאֲשֶׁר צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים מוֹרִים וּמְחַנְּכִים אוֹתָנוּ. וּכְמוֹ הָעֲבוֹדָה שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה בִּימֵי קַטְנוּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶּׁאֵין לָהּ שְׁלֵמוּת גָּמוּר. בִּפְרָט כִּי, מִסְּתָמָא, תֵּכֶף אַחַר כָּךְ עוֹשֶׂה הַקָּטָן מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת וְקַטְנוּת. אַף עַל פִּי כֵן אַתָּה לִמַּדְתָּנוּ שֶׁכָּל תְּנוּעָה טוֹבָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אָז יָקָר מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא מִתְחַנֵּךְ בַּעֲבוֹדָתְךָ. זַכֵּנוּ לֵידַע בֶּאֱמֶת נֶאֱמָנָה שֶׁכְּמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ אֲפִילוּ בְּאָדָם גָּדוֹל, כָּל זְמַן שֶּׁאֵין אֲנִי זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הָרָאוּי, וַאֲפִילוּ אִם אֲנִי רָחוֹק כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רָחוֹק. זַכֵּנִי שֶׁאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁאַף עַל פִּי כֵן כָּל נְקוּדָה וּתְנוּעָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת אָז יְקָרָה גַּם כֵּן מְאֹד, כִּי הִיא בְּחִינַת חִנּוּךְ, כְּפִי שֶׁגִּילוּ לְדַעְתֵּנוּ הַצַּדִּיקִים. זַכֵּנוּ בֶּאֱמֶת לְעִקָּר הַחִנּוּךְ עַל יְדֵי הַהוֹדָאָה עַל הֶעָבָר, וְזַכֵּנוּ עַל יְדֵי זֶה לְהִתְחַזֵּק לִצְעֹק לְהַבָּא, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. “הוֹשִׁיעֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ”. “בָּרוּךְ יְהֹוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן, הַלְלוּיָהּ”. “הֹדוּ לַיהֹוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”:

## פב

רִבּוֹן עָלְמָא, אֲשֶׁר כָּל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. רַחֲמֵנוּ וְזַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, שֶׁעַל יָדָהּ עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת:

## פג

רִבּוֹן כָּל עָלְמִין. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. אַתָּה לִמַּדְתָּנוּ עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶּׁ”אֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא לִמְחֻזָּקִין וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לִמְזֹרָזִין”. וְלִכְאוֹרָה, אֵינוֹ מוּבָן כִּי אִם כֵּן מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה? וּכְבָר בְּרַחֲמֶיךָ הוֹדִיעוּנוּ צַדִּיקֶיךָ, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים בַּעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם, שֶׁהֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה וְאֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה. אַךְ בֶּאֱמֶת זַכֵּנוּ לֵידַע שֶׁכָּל הַהַתְחָלָה וְהָאֶמְצַע וְהַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁלָּנוּ, הַכֹּל הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר. וְשֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא הָיָה הָרַבִּי הָרִאשׁוֹן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וּמִמֶּנּוּ הַהַתְחָלָה וְאֶצְלוֹ כָּל תַּכְלִיתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ, כִּי “מַה שֶׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:

וְהַהַתְחָלָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ, בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ, זַכֵּנוּ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג כְּלָל. וְנַשְׂכִּיל כִּי אֵין לָנוּ לְהַרְהֵר בָּזֶה כְּלָל, אֵיךְ זָכָה יְלוּד אִשָּׁה לְהַשָּׂגָה כָּזֹאת וְכוּ’. אַךְ אַחַר שֶׁכְּבָר בְּרֹב חַסְדְּךָ זִכִּיתָנוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּלְהַמְשִׁיךְ בְּרַחֲמֶיךָ דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר. עַל כֵּן, עַל יְדֵי זֶה בְּעֹצֶם נִפְלָאוֹת יְשׁוּעוֹתֵךָ יֵשׁ לָנוּ מֵהֵיכָן לְהַתְחִיל, כִּי מִנְּעוּרֵינוּ מְגַדְּלִין אוֹתָנוּ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וּמָלִין אֶת הַיֶּלֶד בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִיַּד, וְיֵשׁ שֶׁזָּכוּ עוֹד יוֹתֵר וְאַחַר כָּךְ מְחַנְּכִין אוֹתוֹ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת. וּבְוַדַּאי יֵשׁ לָנוּ בַּמֶּה לְהִתְחַזֵּק, בְּעֶזְרָתֶךָ תִּתְבָּרַךְ, בְּמַה שֶׁזָּכִינוּ לְהִוָּלֵד וּלְהִתְגַּדֵּל בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וּמַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, וּבְדִבְרֵי כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַבָּאִים אַחֲרָיו, וּמְחַזְּקִין אוֹתָנוּ לִבְטֹחַ בַּחֲסָדֶיךָ, הַשֵּׁם. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר עָבַר עָלֵינוּ מַה שֶׁעָבַר, בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנוּ לִשְׁמוֹעַ וּלְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מַה שֶׁהֵם מַזְהִירִין אוֹתָנוּ לִבְלִי לְיַאֵשׁ עַצְמֵנוּ וְלִהְיוֹת בְּךָ תִּתְבָּרַךְ מִבְטָחֵנוּ. כִּי הַשֵּׁם אִתָּנוּ, “אַל תִּירָאֻם”. כִּי עֲדַיִן עֲדַיִן אַתָּה, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ וְאִתָּנוּ וְקָרוֹב אֵלֵינוּ מְאֹד, כִּי מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ וַעֲדַיִן “חֲבִיבוּתָךְ גַּבָּן וָחֲבִיבוּתָן גַּבָּךְ”. וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין וְלָדַעַת זֹאת בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם:

אָנָּא מַלְכֵּנוּ, זַכֵּנוּ לְהַאֲמִין וּלְהִתְחַזֵּק עַל יְדֵי דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁכְּבָר טָרְחוּ וְהִתְיַגְּעוּ בִּשְׁבִילֵנוּ הַרְבֵּה לְקָרֵב אוֹתָנוּ לַעֲבוֹדָתְךָ. וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנֵנוּ חָזָק וְאַמִּיץ מְאֹד לְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִכְסֹף אֵלֶיךָ, תִתְבָּרַךְ, בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים וְגַעֲגוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד:

וּתְרַחֲמֶנּוּ שֶׁכָּל מַה שֶׁהָרָצוֹן יִתְגַּדֵּל וַיִּתְפַּשֵּׁט יוֹתֵר, עַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר, כִּי עִקַּר הִתְחַזְּקוּת הוּא עַל יְדֵי הָרָצוֹן. וְזַכֵּנוּ לֵידַע בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם סָפֵק, כִּי הָרָצוֹן חָפְשִׁי תָּמִיד. כִּי יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אַף עַל פִּי כֵן תּוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנֵנוּ וְכִסּוּפֵנוּ חָזָק מְאֹד אֵלֶיךָ, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתֶיךָ בֶּאֱמֶת. תְרַחֵם שֶׁעַל יְדֵי זֶה שֶׁנִּתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר, עַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר, וְאָז נִתְחַזֵּק עוֹד יוֹתֵר, וְכֵן לְהַלָּן. וְזַכֵּנוּ לָדַעַת בֶּאֱמֶת שֶׁלְּהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּנוּ חֲכָמֶיךָ, יוּכַל כָּל אָדָם לִזְכּוֹת בְּקַל, כִּי הָרָצוֹן חָפְשִׁי לְעוֹלָם. רַק זַכֵּנִי לִהְיוֹת אִישׁ חָיִל וּלְהִתְחַזֵּק בָּזֶה מְאֹד, וְזֶה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי “אֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא לִמְחֻזָּקִין”:

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. אוֹהֵב צַדִּיקִים. אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ בְּתוֹרָתְךָ, שֶׁהַהַתְחָלָה הוּא רַק בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיָּגְעוּ כָּל כָּךְ בַּעֲבוֹדָתְךָ, תִּתְבָּרַךְ, עַד שֶׁבְּרַחֲמֶיךָ הִמְשִׁיכוּ דַּעַת כָּזֶה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין הַכֹּל לְהִתְחַזֵּק, לִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, וּלְהִתְחַזֵּק עַל יְדֵי זֶה בְּיוֹתֵר וְכֵן לְהַלָּן. אָנָּא מֶלֶךְ רַחְמָן, מַלֵּא רַחֲמִים, זַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְכָל זֶה. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה: “וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מַה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה”. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “לְגַבֵּי מֹשֶׁה, יִרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתָּא”. וְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים הֵאִירוּ עֵינֵינוּ בָּזֶה, שֶׁעַתָּה אַחַר שֶׁכְּבָר הוּא טָרַח וְיָגַע בִּשְׁבִילֵנוּ כָּל כָּךְ, כַּמְּבֹאָר בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁזָּכָה לְהַשָּׂגָה וְדַעַת כָּזֶה אֲשֶׁר “יִרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתָּא” הִיא לְגַבֵּי מֹשֶׁה. וְעַל כֵּן יֵשׁ לָנוּ גַּם כֵּן יְסוֹד חָזָק וְהַתְחָלָה טוֹבָה, שֶׁנּוּכַל לְהִתְחַזֵּק כָּל כָּךְ עַל יְדֵי הֶאָרַת דַּעְתּוֹ, שֶׁבְּחֶמְלָתְךָ הוּא מֵאִיר בָּנוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה גַּם כֵּן לְהֶאָרַת הָרָצוֹן וּלְיִרְאָה גְּדוֹלָה, הַנִּמְשָׁךְ מֵהֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. עַד אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת, בַּחֲסָדֶיךָ הַנּוֹרָאִים, נֵדַע שֶׁגַּם אֶצְלֵנוּ עַכְשָׁו בְּנָקֵל לָנוּ לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגָה זוֹ, שֶׁתִּהְיֶה הַיִּרְאָה “מִלְּתָא זוּטַרְתָּא” גַּם אֶצְלֵנוּ עַל יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמֶת, בְּכֹחַ הַהַתְחָלָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְשֶׁל כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַבָּאִים אַחֲרָיו. “הוֹרֵנִי יְהֹוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ”:

## פד

חוֹמֵל דַּלִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים. רַחֵם עָלַי, אֲבִי, אֲפִלּוּ אִם נָפַלְתִּי מְאֹד, חַס וְשָׁלוֹם. וַאֲפִלּוּ אִם נָפַלְתִּי לַעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, זַכֵּנִי גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לִי יִרְאָה גְּדוֹלָה מִמְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה שֶׁאוּכַל לְמַלֵּט אֶת נַפְשִׁי מֵרָע וְלִמְשֹׁךְ אֶת עַצְמִי לְאֵיזֶה טוֹב. תְרַחַמֵנִי שֶׁלֹּא אֶפְטֹר אֶת עַצְמִי בְּכָךְ שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכְּבָר נָפַלְתִּי כָּל כָּךְ, אִם כֵּן הֻתַּר לִי הַכֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, חָלִילָה, לֹא תְּהֵא כָּזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל. וְתָמִיד אֶזְכּוֹר כִּי “אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן”. וְגַם בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו צְרִיכִין לִירָא אוֹתְךָ, מַלְכֵּנוּ, מְאֹד מְאֹד כִּי “בְּכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתְּךָ”. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי” אָמֵן וְאָמֵן:

## פה

רִבּוֹן כָּל עָלְמִין, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. אַתָּה הוּא יוֹצְרֵנוּ וְאַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ. וּבְרַחֲמֶיךָ לִמַּדְתָּנוּ אָבִינוּ, עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁ”כָּךְ הוּא דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע: הַיּוֹם אוֹמֵר לִי עֲשֵׂה כָּךְ” וְכוּ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. וּכְתִיב: “הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא” וְכוּ’. וּבֶאֱמֶת לְפִי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע עִם אֲנָשִׁים כְּעֶרְכִּי, שֶׁאֵינָם מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדּוֹ בִּנְעוּרֵיהֶם, בְּוַדַּאי הָיָה אָפֵס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם, לְרֹב הָעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ” וְכוּ’. אֲבָל אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, חוֹמֵל עָלֵינוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח. וּבְרֹב רַחֲמֶיךָ אַתָּה שׁוֹלֵחַ סִיּוּעָא מִלְּעֵלָא, עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מָרְדְּכַי וְהֵם יוֹדְעִים הֵיטֵב מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, בְּחִינַת “וּמָרְדְּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה”. וּתְרַחֲמֶנּוּ שֶׁהֵם יִהְיוּ מְעוֹרְרִים אוֹתָנוּ, וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה, בִּבְחִינַת “וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה”. וְהֵם תָּמִיד יִהְיוּ מוֹדִיעִים לִכְלָל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶסְתֵּר, לְבַל נִתְיָאֵשׁ עַצְמֵנוּ מִן הָרַחֲמִים וְנָבוֹא לְפָנֶיךָ הַמֶּלֶךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא נִקְרֵאנוּ לָבוֹא אֵלֶיךָ, הַמֶּלֶךְ, זֶה שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֲשֶׁר עַל כָּל פָּנִים פַּעַם אַחַת בְּחֹדֶשׁ צְרִיכִין אָנוּ לְהַקְבִּיל פָּנֶיךָ, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אַף עַל פִּי כֵן, זַכֵּנוּ לְהָקִישׁ עַל דַּלְתֵי רַחֲמִים, אוּלַי תָחוּס אוּלַי תְרַחֵם. עַד שֶׁאַחַר כָּךְ נִזְכֶּה, כָּל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְקַבֵּל דַּעַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וַנֹּאמֶר: “וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת”, וּכְפִי שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “שֶׁלֹּא כַדָּת שֶׁל תּוֹרָה”. כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁעַל פִּי דָת שֶׁל תּוֹרָה בְּוַדַּאי אֵינֶנִּי רָאוּי לָבוֹא לְפָנֶיךָ, הַמֶּלֶךְ, לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, כְּפִי מַה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי. אַךְ, אַף עַל פִּי כֵן, אָבוֹא לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא כַדָּת, וְ”כַאֲשֶׁר אָבָדְתִּי אָבָדְתִּי”. הַיְנוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, אֵינוֹ לְרָצוֹן לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי וְהִתְבּוֹדְדוּתִי עַתָּה מֵרִבּוּי קִלְקוּלַי, אַף עַל פִּי כֵן, “כַּאֲשֶׁר אָבָדְתִּי אָבָדְתִּי”. וְתַעֲשֶׂה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עִמִּי מַה שֶׁתִּרְצֶה, אֲנִי בְּרַחֲמֶיךָ תָּמִיד אֲיַחֵל וְאֶצְעַק אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, אוּלַי תְרַחֵם:

אָנָּא מַלְכֵּנוּ, בְּרֹב חַסְדְּךָ, תְרַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וְתוֹשִׁיט, מַלְכֵּנוּ, לְאֶסְתֵּר אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב, שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַהֶאָרָה וְהִתְקָרְבוּת מֵאִתְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמַּגִּיעַ לִפְעָמִים לְהָאָדָם הַנָּמוּךְ מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁגִּילּוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים זַ"ל. אָנָּא, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שְׁלַח לָנוּ הִתְקָרְבוּת מֵרָחוֹק, בְּסוֹד הוֹשָׁטַת שַׁרְבִיט הַזָּהָב, שֶּׁנִּמְשַׁךְ בְּנֵס אַמּוֹת הַרְבֵּה, כְּמַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. רַחַמֶנִי שֶׁאֲפִלּוּ אֲנִי, הָאָדָם הָרָחוֹק מְאֹד מִמְּךָ, תִּתְבָּרַךְ, אֶזְכֶּה לִשְׁמוֹעַ לַעֲצַת הַצַּדִּיק לִבְלִי לְהִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמִי. רַק אַף עַל פִּי כֵן אֵיךְ שֶׁאֲנִי, אֵיךְ שֶׁאֲנִי, אֶזְכֶּה לִמְסֹר אֶת נַפְשִׁי בְּבִטּוּל גָּמוּר אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, וְאָבוֹא לְפָנֶיךָ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְהִתְחַנֶּן לְפָנֶיךָ. וְאַתָּה, מַלֵּא חֶמְלָה, חֲמֹל עָלַי, וְתָאִיר עָלַי הֶאָרָה נִפְלָאָה מֵרָחוֹק מְאֹד. תוֹשִׁיעֵנִי וְתָאִיר עָלַי הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן מְאֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה עִלָּאָה דְעִלָּאָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה גַּם אֲנִי, הָרָחוֹק מְאֹד, לִשְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה עִם דַּעַת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֶתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת. “יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ”:

## פו

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶל גָּדוֹל וְנוֹרָא. קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, אֲשֶׁר יִרְאָתְךָ וְאֵימָתְךָ עַל כָּל שִׁנְאַנֵּי שַׁחַק, וְעַל כָּל הַשְּׂרָפִים וְהָאוֹפַנִּים וְחָיוֹת הַקֹּדֶשׁ, וְעַל כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְעַל כָּל דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, כֻּלָּם יִרְעֲדוּן וְיִפְחֲדוּן מֵאֵימַת שְׁמֶךָ. אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ פְּעָמִים הַרְבֵּה, שֶׁאָנוּ מִתְפַּחֲדִים מְאֹד כְּשֶׁאָנוּ מְעַיְּנִים בְּסִפְרֵי מוּסַר, שֶׁמְּדַבְּרִים מֵעֹצֶם גֹּדֶל הַפְּגָם שֶׁל הַחַטָּאִים, וּמֵעֹצֶם מְרִירַת הָעֳנָשִׁים שֶׁל גֵּיהִנֹּם וְכַיּוֹצֵא. אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בָּנוּ, וּמַפִּילֵנוּ עַל יְדֵי זֶה לְעַצְבוּת גָּדוֹל יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁלִּפְעָמִים אָנוּ נוֹפְלִים עַל יְדֵי זֶה בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם. וְיֵשׁ שֶׁנּוֹפְלִים, חַס וְשָׁלוֹם, כָּל כָּךְ עַד שֶׁבָּאִים לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכִינוּ לְקַבֵּל הַדַּעַת הָאֲמִתִּי מִצַדִּיקֵי אֱמֶת, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמֵנוּ, וְנִדְמֶה לָנוּ שֶׁכְּבָר נִשְׁקַעְנוּ בְּדַרְכֵּנוּ כָּל כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לָשׁוּב עוֹד. וְעַל כֵּן כָּל מַה שֶׁאָנוּ רוֹאִין יִרְאַת הָעֳנָשִׁים אָנוּ נוֹפְלִים בְּעֵינֵי עַצְמֵנוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁבְּכָל דּוֹר, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים:

אָנָּא, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְחֶמְלָתֶךָ הָרַבָּה, חֲמֹל עַל עַמְּךָ וּשְׁלַח עָלֵינוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר מִבְּחִינַת הַיִּרְאָה שֶׁל מָשִׁיחַ. שֶׁיַּמְשִׁיךְ הַיִּרְאָה בְּשֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּל כָּךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַיִּרְאָה לְטוֹבָה אֲפִלּוּ לַגָּרוּעַ שֶבַּגְּרוּעִים, שֶׁאֲפִלּוּ הָרָחוֹק מְאֹד מְאֹד יִהְיֶה לוֹ דַּעַת אֲמִתִּי לְהַבְחִין הָאֱמֶת, שֶׁגַּם הוּא יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה כִּי רַחֲמֶיךָ יִתְבָּרַךְ רַבִּים מְאֹד. וּתְרַחֵם שֶׁעַל כֵּן לֹא נִפֹּל עַל יְדֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. אַדְּרַבָּא, מִיִּרְאַת הָעֹנֶשׁ נִזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמֵנוּ לִמְצוֹא בְּעַצְמֵנוּ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמֵנוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּמַה שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל עַל כָּל פָּנִים:

חוּס וַחֲמֹל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ אֶזְכֶּה לָבוֹא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. שֶׁדַּיְקָא יִּרְאַת הָעֹנֶשׁ תַּכְרִיחֵנִי לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁמַּזְהִירִים מְאֹד אֶת הַגָּרוּעַ שֶבַּגְּרוּעִים שֶׁיִּתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד עַל פִּי דַּרְכֵי עֲצוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשׁוֹת. וְאֶזְכֶּה לְהִתְיָרֵא מְאֹד לִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵיהֶם הָאֲמִתִּיִּים וּלְקַיְּמָם בֶּאֱמֶת, וְכַאֲשֶׁר לִמַּדְתָּנוּ בְּסוֹף הַתּוֹכֵחָה, שֶׁהוּא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, שָׁם כְּתִיב: “תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה”. עַל כֵּן זַכֵּנִי לְהִתְיָרֵא מְאֹד מִיִּרְאַת הָעֹנֶשׁ, עַד אֲשֶׁר אֶתְחָזֶק עַל יְדֵי זֶה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁמַּזְהִירִים אֶת הַגָּרוּעַ שֶבַּגְּרוּעִים לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בִּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶּׁמּוֹצֵא בּוֹ עֲדַיִן, וְלַעֲבֹד אוֹתְךָ הַשֵּׁם בְּשִׂמְחָה. “שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא”:

## פז

רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים, מַלֵּא חֶמְלָה וְרַחֲמִים. זַכֵּנִי לֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר “רֵאשִׁית חָכְמָה” וּשְׁאָר סִפְרֵי קֹדֶשׁ, עִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, וְעֹצֶם הַפְּגָם וְהָעֹנֶשׁ שֶׁל כָּל חֵטְא וּפְגָם, אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא - רַחַמֶנִי שֶׁאֵדַע שֶּׁאֵין הַכַּוָּנָה בְּכָל זֶה בִּכְדֵי לְרַחֵק אֶת הָאָדָם מֵעֲבוֹדָתְךָ תִתְבָּרַךְ וּלְהַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם. רַק אֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁכַּוָּנָתָם הַטּוֹבָה הוּא רַק לְקָרֵב וּלְהַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּהְיֶה קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים וְנִתְרַחֵק אֲפִלּוּ מִפְּגַם כָּל שֶׁהוּא, כִּי בְּוַדַּאי כָּךְ רָאוּי לָנוּ לְפִי עֹצֵם קְדוּשָתֶּנו מִשָּׁרְשֵׁנוּ. אֲבָל, אַף עַל פִּי כֵן חֲמֹל עָלֵינוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם פָּגַמְנוּ כְּמוֹ שֶׁפָּגַמְנוּ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בְּוַדַּאי צְרִיכִים אָנוּ לְקַיֵּם מַאֲמָר הַכָּתוּב: “אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה”. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “מִי שֶׁאָכַל שׁוּם וְרֵיחוֹ נוֹדֵף, יַחְזֹר וְיֹאכַל שׁוּם וִיהִי רֵיחוֹ נוֹדֵף יוֹתֵר?!:

בְּרֹב חַסְדְּךָ זַכֵּנוּ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת תָּמִיד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, שֶׁנִּזָּהֵר בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל הַיִּרְאָה וְהַמּוּסָר לְרָעָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא נִתְרַחֵק עַל יְדֵי זֶה בְּיוֹתֵר. רַק שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת “יִרְאַת יְהֹוָה לְחַיִּים” דַּיְקָא. דְּהַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקָרֵב אֶת עַצְמֵנוּ אֵלֶיךָ, תִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי הַיִּרְאָה וְהַמּוּסָר וְלֹא לְהִתְרַחֵק, חַס וְשָׁלוֹם. רַק, אַדְּרַבָּא, מֵעֹצֶם הַיִּרְאָה זַכֵּנוּ לְחַזֵּק אֶת עַצְמֵנוּ לְקַיֵּם דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהִזְהִירוּנוּ לְהַאֲמִין בְּחַסְדְּךָ וְטוּבְךָ יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵינוֹ נִפְסַק לְעוֹלָם. וְנִזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדָתְךָ הַשֵּׁם. “הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם”:

## פח

מָרָא דְּעָלְמָא כֹּלָּא, רַחֲמָן אֲמִתִּי, מַלֵּא רַחֲמִים רַבִּים וַחֲסָדִים עֲצוּמִים. אָנָּא, מַלְכֵּנוּ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁנּוּכַל לִלְמֹד וְלַחֲזוֹת מִכָּל דָּבָר רַחֲמָנוּתֶךָ. וּכְפִי שֶׁלִּמְדוּנוּ חֲכָמֶיךָ בָּזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה עַל עֶבֶד עִבְרִי: “אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא”. בָּזֶה אָנוּ רוֹאִים רַחֲמָנוּתְךָ יִתְבָּרַךְ, אֵיךְ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח. כִּי הֲלֹא אֲפִלּוּ הָעֶבֶד שֶׁיָּרַד לְמַדְרֵגָה פְּחוּתָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהִתִּירָה הַתּוֹרָה לְרַבּוֹ לִמְסֹר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, שֶׁהוּא עָווֹן חָמוּר מְאֹד. אִם כֵּן, הָיָה אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהוּא כְּבָר הֶפְקֵר גָּמוּר וְאֵין לוֹ שׁוּם תִּקְוָה עוֹד. וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הוּא, כִּי אָנוּ רוֹאִים שֶׁגַּם בְּהָעֶבֶד נָתַתָּ כַּמָּה דִּינִים וְאַזְהָרוֹת, שֶׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה לְרַחֵם עָלָיו הַרְבֵּה, וְשֶׁלֹּא לְהַפְקִירוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר הוֹרוּנוּ חֲכָמֶיךָ, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וְזַכֵּנִי לֵידַע כִּי אֲפִלּוּ עַל הַנּוֹפֵל לְעַבְדוּת גָּמוּר, שֶׁהוּא תֹּקֶף זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת עֲמָלֵק, אַף עַל פִּי כֵן גַּם לְשָׁם מַגִּיעִין רַחֲמָנוּתֶךָ וְרַחֲמֶיךָ יִתְבָּרַךְ, וְאַתָּה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִהְיֶה נִדְחֶה לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. “הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ”. “פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ”:

## פט

בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, בָּעַל הָרָצוֹן, אֲשֶׁר הַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁאֶזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי תָּמִיד בְּךָ, תִתְבָּרַךְ, לִבְלִי לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמִי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק לֵידַע תָּמִיד, כִּי מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ וַעֲדַיִן אַתָּה עִמִּי וְאֶצְלִי תָּמִיד. עַד שֶׁאֶזְכֶּה, בְּרַחֲמֶיךָ, לְהִתְחַזֵּק בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עַד שֶׁאַגִּיעַ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁדַּיְקָא בְּעֵת הָאֲכִילָה יַגִּיעַ עָלַי רָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת חָזָק וְנִמְרָץ מְאֹד אֵלֶיךָ, תִּתְבָּרַךְ:

אָנָּא מֶלֶךְ רַחְמָן, הַצִּילֵנִי מֵהַנְּפִילוֹת שֶׁל רֹב הָעוֹלָם, שֶּׁרֹב הַנְּפִילוֹת הֵם עַל יְדֵי הָאֲכִילָה. הַיְנוּ שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם מְאֹד מֵחֲמַת הָאֲכִילָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁאֵינָהּ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, הַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי נְפִילוֹת כָּאֵלֶּה. וּבֶאֱמֶת הַצְלִיחֵנוּ, אוֹתִי וְאֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנִּזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְקַדֵּשׁ אֲכִילַתֵנוּ בִּשְׁלֵמוּת. וְאַף עַל פִּי כֵן, הוֹשִׁיעֵנִי שֶׁלֹּא לִפֹּל בְּדַּעְתִּי מִשּׁוּם דָּבָר, רַק אַדְּרַבָּה, זַכֵּנִי לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בְּכָל פַּעַם, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁלֹּא לִהְיוֹת אָז אִישׁ עָצֵל - רַק לִהְיוֹת אִישׁ חָיִל. חַזְּקֵנִי שֶׁלֹּא לִפֹּל בְּדַּעְתִּי עַל יְדֵי אֲכִילָתִי. אַדְּרַבָּה, זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁאֲכִילַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי יְקָרָה מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁאֲכִילַתֵנוּ עַל פִּי הַתּוֹרָה עַל כָּל פָּנִים, שֶׁאֵינִי אוֹכֵל דָּבָר הָאָסוּר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק הַכֹּל עַל פִּי הַתּוֹרָה, בְּחַסְדְּךָ. וְגַם זַכֵּנוּ תָּמִיד לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר תְּחִלָּה וָסוֹף. וְעַל יְדֵי זֶה בְּרַחֲמֶיךָ יִּזְכֶּה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, לְבָרֵר בֵּרוּרִים הַרְבֵּה בַּאֲכִילָתוֹ. אָנָּא, מַלְכִּי, זַכֵּנִי לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל בְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֵידַע כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ, וְאַתָּה עִמִּי וְאֶצְלִי. עַד שֶׁאֶזְכֶּה בִּשְׁעַת אֲכִילָתִי דַּיְקָא לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִשְׁתּוֹקֵק אָז דַּיְקָא אֵלֶיךָ, בְּרָצוֹן מֻפְלָג מְאֹד, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל כְּפִי שֶׁהוֹדִיעוּנוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. בְּכֹחָם, אָנָּא זַכֵּנוּ עַל יְדֵי זֶה לְתַכְלִית שְׁלֵמוֹת הַבֵּרוּר שֶׁל כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבַּמַּאֲכָל, וַיִּהְיוּ עוֹלִים עַל יְדֵי זֶה לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן בִּשְׁלֵמוּת. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”:

## צ

יְהֹוָה אֱלֹהִים, הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד. אֱלֹהַי, בְּרַחֲמֶיךָ זַכֵּנִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, וְלֵידַע שֶׁאַתָּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין אַתָּה מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה. וְכָל מַה שֶפָּעַלְנוּ וְעָשִׂינוּ אֵיזֶה טוֹב לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּשְׁבִילְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטֹן, לֹא יֹאבַד שׁוּם דָּבָר לְעָתִיד. וַאֲפִלּוּ אִם עָבַרְנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּה פְּעָמִים עַל כָּל הַתּוֹרָה, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ וְהוֹדִיעוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת, בְּכָל לֵב, בְּכָל מַה שֶׁהוֹדִיעוּנוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּבֹאָר בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ, שְׁמִי שֶׁהוּא רָשָׁע, מוֹסִיף כֹּחַ בַּקְּלִפָּה עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים - נֵדַע וְנַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה דְּבָרִים בְּגוֹ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֲרָם כָּל כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁרָמְזוּ לָנוּ חֲכָמֶיךָ:

אָנָּא, מַלְכִּי, חוּס עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ בֶּאֱמֶת לָחוּס עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁלֹּא נְאַבֵּד אֶת עוֹלָמֵנוּ לְגַמְרֵי, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבִּלְבָבִי אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לָשׁוּב אֵלֶיךָ, תִּתְבָּרַךְ. רַחַמֶנִי שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי זוֹכֶה לָשׁוּב כָּרָאוּי לִי, אַף עַל פִּי כֵן, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁכָּל מַה שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד שׁוּם דָּבָר, אֲפִלּוּ אִם עֲדַיִן אֵינִי זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזַכֵּנִי בֶּאֱמֶת שֶׁאֶהֱיֶה חָזָק בְּדַּעְתִּי, וְאַרְגִּיל עַצְמִי מְעַט מְעַט בְּתוֹךְ דַּרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה, אֲזַי סוֹף כָּל סוֹף בְּרֹב חַסְדְּךָ אֶזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלֶיךָ, תִתְבָּרַךְ. וְאֵדַע תָּמִיד כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. “אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ”:

## צא

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא חֲסָדִים טוֹבִים. רְאֵה נָא בְּעָנְיִי, כִּי לָרֹב אָנֹכִי בְּמֵצַר גָּדוֹל, וְהַתַּאֲווֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְגַּבְּרִים עָלַי מְאֹד, עַד שֶּׁאֵין לִי דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל, בִּבְחִינַת: “כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים”, עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁאָפֶס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם. רַחֵם עָלַי, אֲבִי, שֶׁגַּם בְּעֹצֶם דָחְקִי וּמְצָרֵי נַפְשִׁי תָּמִיד אֶהְיֶה פּוֹנֶה אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֶהְיֶה צוֹעֵק אֵלֶיךָ, תִתְבָּרַךְ, מִן הַמֵּצַר. “מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ”:

מַלֵּא יְשׁוּעוֹת, הוֹשִׁיעָה נָא שֶׁאֵדַע שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמַּה שֶׁאֲנִי פּוֹנֶה עַצְמִי אֵלֶיךָ, הוּא רַק כְּחוּט הַשְּׂעָרָה, אַף עַל פִּי כֵן אֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁהוּא יָקָר בְּעֵינֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּבְרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִ”מֵּצַר” - “צֶמֶר”. שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת דְדִיקְנָא קַדִּישָׁא, שֶׁיִּהְיוּ נִתְעוֹרְרִין וְנִמְשָׁכִין עָלַי כָּל הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁהֵם “תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִיקְנָא קַדִּישָׁא”, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ רַחֲמִים וָטוֹב וְשָׁם נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וּזְכוּת, כַּאֲשֶׁר הֵאִירוּ לָנוּ חֲכָמֶיךָ. וַאֲקַיֵּם בִּי: “מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ”, וּמִבְּחִינַת הַ”מֵּצַר” יִהְיֶה נַעֲשֶׂה “צֶמֶר”, בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִיקְנָא וְכוּ’. וְנִזְכֶּה לִבְחִינַת חוּט שֶׁל צֶמֶר בְּיוֹם כִּפּוּר שֶׁהָיָה מַלְבִּין הָעֲווֹנוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ בֶּאֱמֶת הַכָּתוּב “אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ”. כִּי אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁעִקַּר סְלִיחַת עֲווֹנוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי בְּחִינָה זֹאת. עַל יְדֵי שֶׁאַתָּה, מַלְכֵּנוּ, מוֹצֵא בְּיִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בַּחוֹטְאִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כַּמָּה וְכַמָּה שְׂעָרוֹת טוֹבוֹת. הַיְנוּ מַה שֶׁבְּחַסְדְּךָ אָנוּ מְנַתְּקִין עַצְמֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים מִן הָרַע אֶל הַטּוֹב, כְּחוּט הַשְּׂעָרָה עַל כָּל פָּנִים. וְנֵדַע בֶּאֱמֶת שֶׁגַּם זֶה יָקָר מְאֹד אֶצְלְךָ, מַלְכֵּנוּ, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנוּ לְהָאִיר הַשְּׂעָרוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִיקְנָא, בְּחִינַת צֶמֶר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה תִּמְחֹל עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ. כִּי אַתָּה “סַלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמַחְלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ”:

## צב

רַחֲמָן מַלֵּא רַחֲמִים, חָסְדָן מַלֵּא חֲסָדִים, טוֹב מַלֵּא טוֹבוֹת, צַדִּיק מַלֵּא צְדָקוֹת, מוֹשִׁיעַ מַלֵּא יְשׁוּעוֹת. הֵטִיבָה בִּרְצוֹנְךָ עִמָּנוּ, וּתְעוֹרֵר בְּחַסְדְּךָ אֶת מִיכָאֵל כַּהֲנָא רַבָּא, וְאֶת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁיִּהְיוּ מְלַמְּדִים תָּמִיד זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל. וְתָאִיר הַזְּכֻיּוֹת שֶׁנִּמְצָאִין בְּיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי בְּחִינַת שְׂעָרוֹת טוֹבוֹת, וּתְרַחֵם שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ יְכוֹלִין לִמְצֹא זְכוּת אֲפִלּוּ בַּגָּרוּעַ שֶבַּגְּרוּעִים. וְנֵדַע כִּי בְּכֻלָּם נִמְצָאוֹת כַּמָּה שְׂעָרוֹת טוֹבוֹת, מַה שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַצְמָם כַּמָּה פְּעָמִים מֵרָע לְטוֹב כְּחוּט הַשְּׂעָרָה. אָנָּא, מַלְכֵּנוּ, זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת, בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, מִצְוַת נְתִינַת רֵאשִׁית הַגֵּז אֶל הַכֹּהֵן, וַתַּעֲשֶׂה שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת הַצֶּמֶר בְּשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂעָרוֹת עֶלְיוֹנוֹת אֵלּוּ. וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ נִמְשָׁכִין חֲסָדִים עַל יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי הַשְּׂעָרוֹת טוֹבוֹת שֶּׁנִּמְצָא בָּהֶם, כְּכָל אֲשֶׁר גִּילוּ בָּזֶה חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. “הַרְאֵנוּ יְהֹוָה חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ”:

## צג

אָנָּא יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, יָחִיד קַדְמוֹן, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, טוֹב וּמֵטִיב לַכָּל. זַכֵּנוּ לְהַאֲמִין וְלָדַעַת בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל הַתּוֹכָחוֹת שֶׁאַתָּה יִתְבָּרַךְ מוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁאַתָּה מְבַזֶּה אוֹתָנוּ לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן - הַכֹּל לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כְּדֵי לְלַמֵּד עָלֵינוּ זְכוּת וָחֶסֶד, כְּדֵי שֶׁנָּשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת. זַכֵּנוּ לָדַעַת וּלְהַאֲמִין בְּסוֹד זֶה כְּפִי שֶׁהֵאִירוּ וְגִילוּ חֲכָמֶיךָ הַנּוֹרָאִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַלְקְלִין מַעֲשֵׂיהֶם מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט אֵין נִכָּר מְעַט הַטּוֹב שֶׁבָּנוּ מֵעֹצֶם רִבּוּי הַפְּשָׁעִים וְהַקִּלְקוּלִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְאִם אַתָּה יִתְבָּרַךְ תִּרְצֶה לְלַמֵּד עָלֵינוּ זְכוּת פָּשׁוּט עַל יְדֵי מְעַט הַטּוֹב שֶׁבָּנוּ, יִתְעוֹרְרוּ הַמְּקַטְרְגִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְיִמְצְאוּ כְּנֶגֶד זֶה אֲלָפִים פְּעָמִים לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַדְּךָ יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, אַתָּה אַב הָרַחֲמָן מַלֵּא חֲסָדִים, הִנְּךָ חָפֵץ חֶסֶד וְאַתָּה רוֹצֶה בְּעַמֶּךָ וְחָפֵץ לְהַטּוֹת עִמָּנוּ כְּלַפֵּי חֶסֶד. לָכֵן גִּילוּ חֲכָמֶיךָ שֶׁאָז בְּטוּבְךָ וְחָכְמָתֶךָ הַנִּפְלָאָה אַתָּה בְּעַצְמְךָ מְבַזֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתַכְלִית הַבִּזָּיוֹן, עַד שֶׁאַתָּה אוֹמֵר עָלֵינוּ שֶׁכְּבָר אָנוּ אֶצְלְךָ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ כָּל הָאֻמּוֹת מֵאַחַר שֶׁכְּבָר קִלְקַלְנוּ כָּל כָּךְ. אָנָּא, מֶלֶךְ רַחֲמָן, זַכֵּה אוֹתָנוּ לָדַעַת בֶּאֱמֶת נֶאֱמָנָה שֶׁתֵּכֶף שֶׁאַתָּה, מוֹשִׁיעֵנוּ, מְהַפֵּךְ הַדָּבָר וְאוֹמֵר עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כְּמוֹ הָאֻמּוֹת מַמָּשׁ, אֲזַי תֵּכֶף נִתְגַּלֶּה וְנִתְרָאֶה עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא אֲמִתַּת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּנוּ:

כִּי בְּוַדַּאי בַּתְּחִלָּה לֹא הָיָה נֶחְשָׁב הַטּוֹב שֶׁבָּנוּ כְּלָל, עַד שֶׁכִּמְעַט לֹא הָיָה נִרְאֶה כְּלָל. כִּי בְּוַדַּאי לְפִי קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשֵׁנוּ, אֲזַי אֲפִלּוּ אִם אֵין פּוֹגְמִין כָּל יָמֵינוּ רַק כְּחוּט הַשְּׂעָרָה אַחַת, הוּא גַּם כֵּן פְּגַם גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד. זַכֵּנוּ לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵעָווֹן וּמִכֹּל מִינֵי פְּגָמִים. מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁפּוֹגְמִים, חַס וְשָׁלוֹם, יוֹתֵר מִחוּט הַשְּׂעָרָה. מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהַפְּגָמִים וְהַחֲטָאִים מְרֻבִּים מְאֹד, אָנָּא הוֹשִׁיעֵנוּ מֵעָתָּה, כִּי מְעַט הַטּוֹב אֵינוֹ נִכָּר כְּלָל, בִּפְרָט כִּי גַּם מְעַט הַטּוֹב עַצְמוֹ מְעֹרָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי לְפָנֶיךָ תִּתְבָּרַךְ. אָז בְּוַדַּאי, אִם, חַס וְשָׁלוֹם, אַתָּה, מַלְכֵּנוּ, תִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל עֹצֵם רִבּוּי הַפְּגָמִים, לְפִי קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּפִי מַה שֶׁרָאוּי לָנוּ לִהְיוֹת, אָז בְּוַדַּאי כִּמְעַט אֶפֶס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם:

אָנָּא, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְחָפֵץ בְּקִיּוּם הָעוֹלָם, וְרַק אַתָּה יָדַעְתָּ יִצְרֵנוּ וְהֵיכָן הָאָדָם כָּבוּשׁ בָּזֶה הָעוֹלָם. עַל כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים רַחֲמֵנוּ, וְאַתָּה בְּעַצְמְךָ תַּהֲפֹךְ הַדָּבָר לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל. וּמַה שֶׁאַתָּה ,אָבִינוּ, מַתְחִיל לְהַשְׁווֹת אוֹתָנוּ לְכָל הָאֻמּוֹת, בִּבְחִינַת “הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי”, כַּאֲשֶׁר הוֹכַחְתָּ אוֹתָנוּ עַל פָּנֵינוּ, הוּא רַק בְּחֶסֶד. מֵאַחַר וְתֵכֶף כְּשֶׁבְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אַתָּה מְדַמֶּה וּמַשְׁוֶה אוֹתָנוּ לִשְׁאָר הָאֻמּוֹת, בְּוַדַּאי הַכֹּל יוֹדוּ וַיֹּאמְרוּ בְּפֶה מַלֵּא שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ חִלּוּק רַב וְנִפְלָא, כִּרְחוֹק מִזְרַח מִמַּעֲרָב, בֵּין הַגָּרוּעַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לְבֵין הָעַכּוּ”ם. כִּי כְּנֶגֶד הָעַכּוּ”ם נִמְצָא תָּמִיד בְּיִשְׂרָאֵל כַּמָּה שְׂעָרוֹת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת, כִּי “אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן, כְּמַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה”:

בְּרֹב חַסְדְּךָ תַּהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁאַתָּה תִּתְבָּרַךְ, מְדַמֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ”ם וְלִבְנֵי כוּשִׁיִּים, עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה מִתְגַּלֶּה וּמֵאִיר לְעֵין כָּל הַזְּכוּת וְהַטּוֹב שֶׁבָּנוּ. כִּי כְּנֶגֶד הָעַכּוּ”ם בְּוַדַּאי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים, כִּי כֻּלָּנוּ מַנִּיחִין טַלִּית וּתְפִלִּין בְּכָל יוֹם וּמִתְעַנִּין בְּיוֹם כִּפּוּרִים וְכוּ’. וְעַל כֵּן אַחַר שֶׁאָמַרְתָּ עַל יְדֵי הַנָּבִיא, “הֲלֹא כִבְנֵי כוּשִׁיִּים” וְכוּ’, חוֹזֵר וּמְסַיֵּם תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר לְטוֹבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ בְּרֹב רַחֲמֶיךָ: “אֶפֶס כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד” וְכוּ’, “בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת” וְכוּ’. עַל כֵּן מַלְכֵּנוּ, אַב הָרַחֲמָן, זַכֵּנוּ לִזְכֹּר וּלְהָבִין כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁהִנְּךָ מְהַפֵּךְ הַדָּבָר, וּמְדַמֶּה אוֹתָנוּ יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ”ם, חַס וְשָׁלוֹם, נֵדַע תָּמִיד וְנִבְטַח בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִּתְגַּלֶּה וְיִתְרָאֶה כַּמָּה וְכַמָּה נְקוּדוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ כְּנֶגֶד הָעַכּוּ”ם. וּתְרַחֵם שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָבוֹא מָשִׁיחַ וְיָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת, כִּי מָשִׁיחַ הוּא מִבְּחִינַת עָתִיק, בְּחִינַת “וְעַד עָתִיק יוֹמִין מְּטָא” וְהוּא יוֹדֵעַ לְלַמֵּד זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל. וּבְחַסְדְּךָ יִמְצָא כָּל הַשְּׂעָרוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הָרַב שֶׁל בְּחִינַת עָתִיק, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. אֶל חָי, חֶלְקֵנוּ, צוּרֵנוּ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתָּמִיד, וּבְכָל מָקוֹם וּבְחִינָה, שֶׁחָס וְשָׁלוֹם יֵאָמַר עָלֵינוּ “קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי, כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי וְכוּ’” - תֵּכֶף בְּחַסְדְּךָ תַּחֲזֹר וְתֹאמַר וּתְקַיֵּם בָּנוּ: “וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם - יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי”. וְתוֹשִׁיעֵנוּ וּתְרַחֲמֶנּוּ בֶּאֱמֶת, שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה יִּתְגַּלֶּה עֹצֵם מַעֲלָתָם וְתִפְאַרְתָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד הָעַמִּים. בָּרוּךְ הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה:

## צד

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חָפֵץ חֶסֶד מַלֵּא רַחֲמִים, הַצּוֹפֶה לָרָשָׁע וְחֵפֶץ בְּהִצָּדְקוֹ﻿, הַדָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, רַב חֶסֶד וּמְרַבֶּה לְהֵטִיב, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. רַחֵם עָלַי, אֲבִי, הוֹשִׁיעֵנִי, כִּי לִפְעָמִים אֲנִי נוֹפֵל בְּדַּעְתִּי כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי בְּשׁוּם דָּבָר, כְּאִלּוּ אֵין בִּי שׁוּם טוֹב כְּלָל. אֲזַי זַכֵּנִי לִלְמֹד מֵאִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּנוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְזַכֵּנִי גַּם כֵּן לַהֲפֹךְ הַדָּבָר וּלְהַתְחִיל מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי. שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיֵּם זֹאת כְּפִי שֶׁהֶאָרְתָּ עֵינֵינוּ בְּחָכְמָתְךָ, וְאֶחְשֹׁב בְּמַחְשַׁבְתִּי: “אִם כֵּן, כְּפִי דַּעְתִּי אֲנִי כֻּלִּי רַע לְגַמְרֵי, וְאֵין בִּי שׁוּם טוֹב כְּלָל”. וְאָז דַּיְקָא תְרַחֵם שֶׁאַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ בְּעַצְמִי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָאוֹת בִּי עֲדַיִן. וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁכְּנֶגֶד הַגָּרוּעַ וְהָרַע לְגַמְרֵי, בְּוַדַּאי אֶמְצָא בְּעַצְמִי גַּם בְּעֹצֶם גְּרִיעוּתִי כַּמָּה וְכַמָּה נְקוּדוֹת טוֹבוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה בְּרַחֲמֶיךָ אֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי. וְזַכֵּנִי לְקַיֵּם כָּךְ בֶּאֱמֶת גַּם כֵּן לְגַבֵּי חֲבֵרַי, שֶׁאֶזְכֶּה לָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, וְלִמְצֹא הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרַי, בְּחִינַת “וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע”, כְּמוֹ שֶׁלִּמְדוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הַגְּדוֹלִים. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”:

## צה

“יְהֹוָה, אָבִינוּ אַתָּה, אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶךָ כֻּלָּנוּ”. אַתָּה לְבַדֶּךָ יָדַעְתָּ יִצְרֵנוּ וְאַתָּה יוֹדֵעַ נְכָלָיו, דְּרָכָיו וְתַחְבּוּלוֹתָיו שֶׁמְּסַבֵּב עִמִּי. רַחֵם עָלַי וְהַצִּילֵנִי מֵרֹעַ מַעֲלָלָיו. כִּי בַּתְּחִלָּה הַיֵּצֶר הָרַע מַחֲטִיאֶנִי עַל יְדֵי שִׁקְרוֹ, שֶׁמַּטְעֶה אוֹתִי בְּכַמָּה מִינֵי הַטְעָיוֹת. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא עַל דַּעְתִּי לָשׁוּב, הוּא מַחְלִישׁ דַּעְתִּי וּמַכְנִיס בְּלִבִּי, שֶׁכְּבָר אַתָּה, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ, נִסְתַּלַּקְתָ מִמֶּנִּי, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲנִי רָחוֹק כָּל כָּךְ עַד שֶׁכְּבָר אִי אֶפְשָׁר לִי לָשׁוּב. אָנָּא, יְהֹוָה, הוֹשִׁיעָה נָא וְזַכֵּנִי לֵידַע שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא לְהֶפֶךְ, וּלְהַאֲמִין כִּי “מַלְכוּתְךָ בַּכֹּל מָשָׁלָה”, אֲפִלּוּ “בְּעֶשֶׂר כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא”, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּחַסְדְּךָ, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאָנוּ טְמֵאִים שְׁכִינָה בֵּינֵינוּ:

זַכֵּנִי נָא בִּזְכוּת צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁיִּמָּשֵׁךְ עָלַי בֶּאֱמֶת עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בְּאַרְבָּעִים יוֹם הָאַחֲרוֹנִים מֵאֱלוּל עַד יוֹם כִּפּוּרִים. וְאֶזְכֹּר תָּמִיד שֶׁהָעִקָּר הוּא לֵידַע שֶׁאַתָּה יִתְבָּרַךְ עֲדַיִן עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֲפִלּוּ עִם הַגָּרוּעַ שֶבַּגְּרוּעִים, בִּבְחִינַת “וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ”. וְזַכֵּנִי שֶׁבְּכָל זְמַן אֶהְיֶה חוֹזֵר זֹאת בְּדַּעְתִּי, וְתַכְנִיס זֹאת בְּלִבִּי בֶּאֱמֶת, וַאֲקַיֵּם תָּמִיד הָאַזְהָרָה “וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם” וְכוּ’, “כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת”. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה לְקַיֵּם תָּמִיד “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ”. רַחֵם עָלַי שֶׁאֵדַע לְעוֹלָם בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לִי תִּקְוָה גְּדוֹלָה כָּל יְמֵי חַיַּי לִזְכּוֹת לְדֶרֶךְ הַתְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת, וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בֶּאֱמֶת דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת “הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ” וְכוּ’, שֶׁזֶּה סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים:

יְהֹוָה אֱלֹהִים, מַלְכִּי. זַכֵּנִי לִזְכֹּר וּלְקַיֵּם תָּמִיד הַכַּוָּנָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁיּוֹצֵא מִזֶּה, כְּפִי שֶׁגִּילּוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בְּעֹמֶק נִפְלְאוֹת הַשַּׂגָּתָם, אֲפִילוּ לְכָל בְּנֵי אָדָם הַפְּשׁוּטִים. שֶׁאֶזְכֶּה תָּמִיד לֵידַע, שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ מְצוּלוֹת יָם הַשּׁוֹטְפִים מְאֹד עָלַי, כֲּהַמוֹן גַּלֵּי הַיָּם מַמָּשׁ, “וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים”, אַף עַל פִּי כֵן אֵדַע נֶאֱמָנָה, שֶׁגַּם שָׁם יֵשׁ דֶּרֶךְ וְנָתִיב תָּמִיד לָשׁוּב אֵלֶיךָ, אֱלֹהַי, עַל יְדֵי בְּחִינַת “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ”, שֶׁזֶּה סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל, בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ שֶׁהוֹדַעְתָּ לָנוּ. וְנַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל אָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לָזֶה תָּמִיד, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, בִּפְרָט בֶּאֱלוּל, אִם יַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמֶת וּבִפְשִׁיטוּת. “הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם”:

## צו

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, רַחֵם עָלֵינוּ. טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֵשׁ לָנוּ. זַכֵּנוּ לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּמַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “וְאָעִידָה לִי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֶת אוּרִיָּה וְאֶת זְכַרְיָה - אוּרִיָּה סִימָן לִזְכַרְיָה”. שֶׁנֵּדַע וְנַאֲמִין כִּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְקַיְּמָה נְבוּאַת אוּרִיָּה שֶּׁהִתְנַבֵּא עַל הַחֻרְבָּן, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, כֵּן תִּתְקַיֵּם נְבוּאַת זְכַרְיָה שֶּׁהִתְנַבֵּא עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל בִּנְיָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּרַחֲמֶיךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. זַכֵּה אוֹתִי לְהַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמֶת, וּכְמוֹ כֵן אֶזְכֶּה לְהַאֲמִין גַּם כֵּן לְעִנְיָן גְּאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ וְתִקּוּן מַעֲשַׂי, שֶׁלִּי וְשֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָט, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּנְיָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּפְרָט, כְּמוֹ שֶׁהֵאִירוּ חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֵם עָלַי מַלְכִּי. אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי בְּטִבְעִי לְהַאֲמִין בְּהַקִּלְקוּל, שֶׁאֲנִי מַאֲמִין שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשַׂי שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים קִּלְקָלְתִּי וּפָגַמְתִּי הַרְבֵּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְאַתָּה יוֹדֵעַ, מַלְכִּי, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נֶחְלֶשֶׁת דַּעְתִּי מְאֹד עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁכְּבָר אָבְדָה תִּקְוָתִי, וְאִי אֶפְשָׁר לִי לָשׁוּב וּלְתַקֵּן מַעֲשַׂי עוֹד. רַחֵם עָלַי אֱלֹהַי, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין לְכָל דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים וְאֵדַע שֶׁכָּל זֶה רַק מַעֲשֵׂי בָּעַל דָּבָר, כִּי עַל יְדֵי זֶה פּוֹגְמִים בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם. זַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לֵידַע וּלְהַאֲמִין, כִּי כְּמוֹ שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל - כְּמוֹ כֵן יְכוֹלִין לְתַקֵּן גַּם כֵּן, וּלְהֵיטִיב מַעֲשַׂי, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁבְּחַסְדְּךָ אֶזְכֶּה שֶיִתְתַּקֵּן כָּל מַה שֶׁפָּגַמְתִּי. וְאַדְּרַבָּא, אֵדַע תָּמִיד שֶׁמִּדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה. וְאֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם בְּבִטָּחוֹן חָזָק, בְּרֹב חֲסָדֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ יִתְבָּרַךְ, שֶׁתְּרַחֲמֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ. כִּי בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף נִזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְתִבְנֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי כַּמָּה נְבִיאִים וְצַדִּיקִים, וְכַאֲשֶׁר אָמְרוּ רַבּוֹתֵנוּ: “שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ. בִּגְלַל אֲבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנְךָ. בְּנֵה בֵּיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה. כּוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשֶׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ. שַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְתוֹכוֹ”:

## צז

“תּוֹרַת יְהֹוָה תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְהֹוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי”. “עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְהֹוָה לְאֹרֶךְ יָמִים”. “כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ”. חוּס וַחֲמֹל עָלַי בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וּתְזַכֵּנִי לְקַבֵּל בֶּאֱמֶת אֶת הַתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת עֵדוּת, בְּחִינַת שְׁנֵי לוּחוֹת הָעֵדוּת, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּנוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. כִּי צְרִיכִין שְׁנֵי עֵדִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד בְּחִינַת נְקוּדָה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ. שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹדִיעַ כִּי מַלְכוּתֶךָ בַּכֹּל מָשָׁלָה, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת, וּנְקַיֵּם בֶּאֱמֶת בְּחִינַת “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ”. אָנָּא, מַלְכִּי, זַכֵּנִי לְעִקָּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּגְמַר בְּיוֹם כִּפּוּרִים כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ בְּחִינַת “וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ”:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. אָנָּא אֱלֹהַי, בְּרֹב רַחֲמֶיךָ זַכֵּנוּ לְקַבֵּל בֶּאֱמֶת אֶת הָעֵדוּת הַנֶּאֱמָנָה שֶׁל תוֹרָתֶךָ הַקְּדוֹשָׁה. בְּחִינַת שְׁנֵי לוּחוֹת הָעֵדוּת שֶׁהֵם עֵדִים נֶאֱמָנִים, שֶׁנְּקַבֵּל לְטוֹבָה בְּכָל עֵת עֵדוּתָם, מַה שֶׁמַּזְכִּירִין וּמְזָרְזִין אוֹתָנוּ בְּכָל פַּעַם לְבַל נִתְיָאֵשׁ עַצְמֵנוּ מִן הָרַחֲמִים. וְאַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נָתַתָּ לָנוּ לוּחוֹת הָעֵדוּת בְּיוֹם כִּפּוּרִים, שֶׁהוּא עֵת רָצוֹן, יוֹם מְחִילָה וּסְלִיחָה, יוֹם שֶׁנִּגְמַר בּוֹ הַדֶּרֶךְ לִתְשׁוּבָה. כְּדֵי לְהָעִיד לְיִשְׂרָאֵל אֲמִתַּת טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, לוּחוֹת הָעֵדוּת, נִתְּנוּ בְּיוֹם כִּפּוּרִים עַל יְסוֹד זֶה שֶׁכּוֹלֵל שְׁנֵי הַנְּקֻדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת:

אָנָּא זַכֵּנִי לְהִזָּהֵר בְּנַפְשִׁי וְלִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה מְאֹד, וְשֶׁלֹּא לִפְגֹּם אֲפִלּוּ פְּגַם כָּל שֶׁהוּא. וְאֵדַע וָאֶזְכֹּר כִּי בִּתְנוּעָה קַלָּה פּוֹגְמִים וּמְקַלְקְלִים מְאֹד כְּשֶׁנּוֹטִים מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְאַדְּרַבָּא, רַחַמֶנִי לְהֵיטִיב מַעֲשַׂי בְּכָל פַּעַם, וְלַעֲלוֹת בְּחַסְדְּךָ בְּכָל פַּעַם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה”, בְּחִינַת נְקוּדָה הָעֶלְיוֹנָה. בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, תְּזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בָּזֶה, שֶׁאִם עוֹבְרִין עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה פּוֹגְמִין וּמְקַלְקְלִין מְאֹד, וְגוֹרְמִין חֻרְבָּן גָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. כְּמוֹ כֵן, אֲבִי מַלְכִּי, זַכֵּנִי לְהַאֲמִין גַּם כֵּן לְהֶפֶךְ, שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחִי לְתַקֵּן כָּל מַה שֶׁפָּגַמְתִּי, כִּי עֲדַיִן אַתָּה הַשֵּׁם עִמִּי וְאֶצְלִי בִּבְחִינַת “וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ”, בְּחִינַת נְקוּדָה הַתַּחְתּוֹנָה. כִּי יְמִינְךָ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ, פְּשׁוּטָה תָּמִיד לְעָזְרֵנוּ לָשׁוּב וּלְקָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ, אָבִינוּ, עַל יְדֵי דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּגְמַר בְּיוֹם כִּפּוּרִים, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ כּוֹלֵל שְׁנֵי הַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁזֶּה עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה. רַק בְּחַסְדְּךָ זַכֵּנוּ לָשִׂים לִבֵּנוּ לָזֶה וּלְהַאֲמִין בָּזֶה בְּכָל עֵת, וּתְקַיֵּם בָּנוּ בֶּאֱמֶת הַפָּסוּק “עֵדוּת יְהֹוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי”:

זַכֵּה אוֹתָנוּ, בְּרֹב חַסְדְּךָ, בֶּאֱמֶת לְקַבֵּל עָלֵינוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - שֶׁהִיא רוֹצֶה לְהַחְכִּים אֲפִלּוּ אֶת הַפֶּתִי. וַאֲפִלּוּ אֶת מִי שֶׁכְּבָר נִתְפַּתָּה אַחַר יִצְרוֹ, וְנִתְעָה לַמָּקוֹם שֶׁנִּתְעָה, אַף עַל פִּי כֵן נִזְכֶּה לְקַבֵּל וְלִשְׁמֹעַ בְּלִבֵּנוּ עֵדוּת וְהַכְרָזַת הַתּוֹרָה. שֶׁהִיא מַּכְרֶזֶת וּמְעִידָה לְפָנֵינוּ, שֶׁאִם נָשׁוּב מִיַּד אַתָּה, בּוֹרְאֵנוּ, תְּקַבֵּל תְּשׁוּבַתֵנוּ בְּרָצוֹן וּתְקָרֵבֵנוּ אֵלֶיךָ בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה. וְאֶזְכֶּה שֶׁהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ תִּהְיֶה מְעִידָה לְפָנַי הַדֶּרֶךְ לִתְשׁוּבָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל גַּם אָנֹכִי, הַפֶּתִי, לְהִתְחַכֵּם. רַק אַתָּה יוֹדֵעַ נֶאֱמָנָה, אֱלֹהַי, שֶׁהַמְּנִיעָה הוּא מֵחֲמַת שֶּׁקָּשֶׁה לִי לְהַאֲמִין בְּעַצְמִי שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְתַקֵּן עֲדַיִן. וְעַל כֵּן זַכֵּנִי לִשְׁמֹעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶׁקּוֹרֵא הַכָּתוּב וּמַכְרִיז כִּי: “עֵדוּת יְהֹוָה נֶאֱמָנָה”. כִּי בְּוַדַּאי הִיא נֶאֱמָנָה מְאֹד בְּעֵדוּתָהּ שֶׁמְּעִידָה שֶׁמַּלְכוּתְךָ יִתְבָּרַךְ בַּכֹּל מָשָׁלָה, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת. וְשֶׁנַּאֲמִין לְעֵדוּתָהּ עַל הַפְּגָם וְהַקִּלְקוּל, חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין לְעֵדוּתָהּ עַל כֹּחַ הַתִּקּוּן, כִּי בְּוַדַּאי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה. “עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְהֹוָה לְאֹרֶךְ יָמִים”. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר אָרְכוּ הַיָּמִים שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לְבִנְיָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן, וַעֲדַיִן לֹא נוֹשָׁעְנוּ בִּשְׁלֵמוּת. אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנוּ עֲדַיִן לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בְּתִקְוָתֵנוּ, כִּי בְּוַדַּאי עֵדֹתֶיךָ, יְהֹוָה, נֶאֱמָנוּ מְאֹד. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”:

## צח

אָנָּא, נּוֹרָא קָדוֹשׁ, מַלֵּא רַחֲמִים רַבִּים. הַצִּילֵנִי נָא מִן הַיֵּצֶר הָרַע וְחֵילוֹתָיו, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵדֵי שֶׁקֶר שֶׁמַּכְנִיסִין בְּלֶב הָאָדָם הַהֶפֶךְ מִכָּל דֶּרֶךְ אֱמֶת. כִּי “הוּא הַמֵּסִית, הוּא הַמַּדִּיחַ, הוּא הַמַּסְטִין”, כִּי אַתָּה יוֹצְרֵנוּ וְאַתָּה בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ. וּבִפְרָט מַה שֶׁבַּתְּחִלָּה מֵסִית אוֹתִי וּמֵבִיאֵנִי לְמַה שֶׁמֵּבִיא, וְאַחַר כָּךְ הוּא מַסְטִין וּמְקַטְרֵג עָלַי לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. וּכְמוֹ שֶׁהוּא מַסְטִין וּמְקַטְרֵג לְמַעְלָה לְהַרְחִיק רַחֲמֶיךָ יִתְבָּרַךְ מִיִּשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ כֵן הוּא מַסְטִין בְּיוֹתֵר בְּלִבִּי בְּעַצְמִי וּמַחְלִישׁ דַּעְתִּי כְּאִלּוּ כְּבָר אָפֵס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם. “אָנָּא, יְהֹוָה, הוֹשִׁיעָה נָא”. “אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי, כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס” - שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁרוֹצִים לְהָעִיד בְּלִבִּי הֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת וּלְהַרְחִיקֵנִי בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם:

עַל־כֵּן נָתַתָּ לָנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים יִתְבָּרַךְ, “תְּרֵין סַהֲדִין” - שֶׁהֵם מִילָה וּתְפִלִּין אוֹ מִילָה וְשַׁבָּת. אָנָּא, אֱלֹהַי, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְיַקְּרָם וּלְשָׁמְרָם מִכָּל מִשְׁמָר. כִּי חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים הֵעִידוּ בָּנוּ נֶאֱמָנָה כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם שְׁנֵי עֵדִים נֶאֱמָנִים קְדוֹשִׁים אֵלּוּ, הֵם מְעִידִין וּמַבְטִיחִין לוֹ בְּכָל עֵת שֶׁעֲדַיִן חֲבִיבוּתַךְ גַּבָּן מֵאַחַר שֶׁאָנוּ זוֹכִין עֲדַיִן לִשְׁנֵי עֵדִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלּוּ. תְּרַחֲמֵנוּ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ תָּמִיד לְבַטֵּל וּלְהַכְנִיעַ הָעֵדֵי שֶׁקֶר, עַל יְדֵי שֶׁתְּזַכֵּנוּ לִבְחִינַת הַדֶּרֶךְ לִתְשׁוּבָה שֶׁכָּלוּל גַּם כֵּן מִבְּחִינַת שְׁנֵי עֵדִים נֶאֱמָנִים, בְּחִינַת לוּחוֹת הָעֵדוּת. “הוֹרֵנִי יְהֹוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר, לְמַעַן שׁוֹרְרָי”:

## צט

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּתְזַכֵּנוּ אוֹתָנוּ, וְאֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, לְהִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמֵנוּ בְּכָל הַיָּמִים הָרָעִים וְעִתִּים לְרָעָה הָעוֹבְרִים עָלֵינוּ, חַס וְשָׁלוֹם. רַק אַדְּרַבָּא, רַחֵם עָלֵינוּ וְתֶן בָּנוּ כֹּחַ, שֶׁכָּל מַה שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עָלֵינוּ יְמֵי הָרַע, שֶׁהֵם הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְכַיּוֹצֵא יוֹתֵר וְיוֹתֵר, נִזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ גַּם בָּהֶם, עַד שֶּׁנִּמְצָא גַּם בָּהֶם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְחִיּוּת אֱלֹקוּת הַמְּלֻבָּשׁ שָׁם. וְאֶזְכֶּה לֵידַע נֶאֱמָנָה וְלֹא אֶשְׁכַּח כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מָקוֹם נָמוּךְ וְיָרוּד בָּעוֹלָם, וְלֹא שׁוּם יוֹם וְעֵת וּזְמַן בָּעוֹלָם שֶּׁאֵין שָׁם דִּבְרֵי תּוֹרָה וְחִיּוּת אֱלֹקוּת בְּהֶעְלֵם וּבְצִמְצוּם, שֶׁמְּחַיֶּה אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן. וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁלִּפְעָמִים אַתָּה יִתְבָּרַךְ מַפִּיל אֶת הָאָדָם לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ בִּמְכֻוָּן בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן, לְנַסּוֹתֵנוּ אִם נִתְגַּבֵּר שָׁם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ כָּרָאוּי אֶת הַטּוֹב הַמְּלֻבָּשׁ בְּתוֹךְ מָקוֹם וּזְמַן רַע כָּזֶה. וְתִתֵּן בָּנוּ כֹּחַ לַעֲמוֹד בְּכָל נִסָּיוֹן כִּרְצוֹנְךָ, וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁאָז תִּהְיֶה הַיְרִידָה תַּכְלִית הָעַלִיָּה, כַּאֲשֶׁר הוֹדִעֻנוּ וְחִזְּקוּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. "בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן":

## ק

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ דְּעָלְמָא כֹלָּא. יוֹדֵעַ הַתַּעֲלוּמוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי. מַה אוֹמָר וּמַה אֲדַבֶּר וּמַה אֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ, הֲלֹא כָּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ, אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמְּךָ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. רְאֵה נָא בְעָנְיִי בְּכָל עֵת שֶׁאֲנִי רָחוֹק מִקְּדֻשָּׁתְךָ יִתְבָּרַךְ, וַאֲנִי נָע וָנָד וּמְטֻלְטָל, וְדוֹחִין אוֹתִי מִקְּדֻשָּׁתְךָ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי. רַחֲמָנָא הַצִּילֵנִי, וְאַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנִי שֶׁאֶהֱיֶה חָזָק וְאַמִּיץ לְבַקֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ וּלְחַפֵּשׂ וְלַחְתֹּר בְּכָל עֵת, וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ וְלִכְסֹף וּלְבַקֵּשׁ אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, שֶׁאֶזְכֶּה לִמְצֹא אוֹתְךָ, מַלְכִּי. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן עוֹבְרִים עָלַי יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה וְאֵינִי זוֹכֶה לִמְצֹאֲךָ, יִתְבָּרַךְ, וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ. אַף עַל פִּי כֵן, זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין כִּי בְּכָל עֵת וָעֵת, עַל יְדֵי כָּל בַּקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ, וְעַל יְדֵי כָּל דְּרִישָׁה וּדְרִישָׁה שֶׁאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ נוֹתֵן לִי כֹּחַ לִהְיוֹת דּוֹרֵשׁ וּמְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ לִמְצֹא כְבוֹד קְדֻשָּׁתְךָ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן עַל יְדֵי כָּל הַבָּטָה וְגַעְגּוּעַ שֶׁאֲנִי זוֹכֶה וּמַבִּיט וְתוֹלֶה עֵינַי לְרַחֲמֶיךָ, וְעַל יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁבְּחַסְדְּךָ אֲנִי פּוֹנֶה אֶל הַקְּדֻשָּׁה - עַל יְדֵי כָּל זֶה תַּעֲשֶׂה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לִשְׁבֹּר חוֹמוֹת בַּרְזֶל וְדַלְתוֹת נְחֹשֶׁת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ מִתְגַּבְּרִין עָלַי בְּכָל פַּעַם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אַף עַל פִּי כֵן אֵדַע נֶאֱמָנָה שֶּׁאֵין יְגִיעִי לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם. וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין שֶּׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה שֶׁאֲנִי פּוֹנֶה לַקְּדֻשָּׁה נֶאֱבֶדֶת, חַס וְשָׁלוֹם. זַכֵּנִי לִהְיוֹת חָזָק וְאַמִּיץ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ יוֹתֵר, אַף אִם יַעֲבֹר עָלַי מַה, וְסוֹף כָּל סוֹף אֶזְכֶּה לִמְצֹא אוֹתְךָ יִתְבָּרַךְ:

זַכֵּנִי לְהַקְשִׁיב וּלְהַאֲמִין לְדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר הֵכִינוּ לִבֵּנוּ וְהוֹדִיעוּנוּ, כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין לַעֲבֹר עַל הָאָדָם עִדָּן וְעִדָּנִים הַרְבֵּה, וְכַמָּה יָמִים וּנְהָרוֹת וּתְהוֹמוֹת וּמֵימוֹת מְחֻלָּפִין צְרִיכִין לַעֲבֹר עָלֵינוּ. וְאַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ בְּכַמָּה מִדְבָּרִיּוֹת הַמְּלֵאִים נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים צָרִיךְ לַעֲבֹר בָּהֶם, עַד אֲשֶׁר תְּזַכֵּנוּ לְהִכָּנֵס לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת. וְאֵדַע בֶּאֱמֶת, לְפִי דִּבְרֵי חֲכָמֶיךָ, שֶׁזֶּה הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כְּלָל - עַד הֵיכָן אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק. אֱלֹהַי, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים הִזְכִּירוּ בָּזֶה הַרְבֵּה, בְּעֶזְרָתְךָ יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן צְרִיכִין לְמוֹדָעֵי. כִּי הַרְבֵּה נִדְמֶה לִי שֶׁעָלַי אֵין הֵם כִּוְּנוּ בְּדִבְרֵיהֶם, כִּי, אֲנִי, יֵשׁ לִי מְנִיעוֹת כָּאֵלֶּה וְנִתְפָּסְתִי בְּתַאֲווֹתָי וּבִמְצוּדָתִי כָּל כָּךְ עַד שֶׁלְּאִישׁ כְּמוֹתִי אִי אֶפְשָׁר עוֹד לָשׁוּב בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הֲרֵי כְּבָר נִלְכַּדְתִּי יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה בַּמֶּה שֶׁנִּלְכַּדְתִּי, עַד אֲשֶׁר אֲנִי לֹא מַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ - כָּךְ נִדְמֶה לִי:

אַתָּה, מַלְכֵּנוּ מוֹשִׁיעֵנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁרַבֵּנוּ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, הָיָה קוֹרֵא תִּגָּר עַל זֶה מְאֹד וְאָמַר בָּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אֲהָהּ! לְבַל תִּתְיָאֲשׁוּ עַצְמְכֶם”. וּבְלָשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: “גִּיוַואלְד! זַייט אַיְיךְ נִיט מְיָאֵשׁ” וּמָשַׁךְ מְאֹד תֵּבַת “גִּיוַואלְד”. זַכֵּנִי לְהַאֲמִין בִּדְבָרָיו בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת. וְאֵדַע שֶּׁבְּכֹחוֹ בֶּאֱמֶת הַכֹּל יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, אָבִינוּ, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי עֵצָה זוֹ לְבַד, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְנִצְטַעֵר וְנִתְגַּעְגֵּעַ לָשׁוּב אֵלֶיךָ, תִתְבָּרַךְ. וְסוֹף כָּל סוֹף תְּרַחֲמֵנוּ שֶׁנִּתְקָרֵב אֵלֶיךָ, עַל יְדֵי זֶה, וְאָז נִזְכֶּה לִרְאוֹת שֶּׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה דִּקְדֻשָּׁה נֶאֱבֶדֶת, חַס וְשָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁעַל יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וּבַקָּשָׁה שֶּׁאֲבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹדֶךָ יִתְבָּרַךְ, אֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה תִּקּוּן, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעַלִיָּה. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”:

## קא

מָרָא דְּעָלְמָא כֹּלָּא, מַלֵּא רַחֲמִים. רַחֵם עָלַי, אֲבִי, שֶׁלֹּא אֲיַאֵשׁ אֶת עַצְמִי לְעוֹלָם. וְזַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בִּרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִין חֲזָקִים דִּקְדֻשָּׁה, וּלְהַאֲמִין שֶׁהָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ הוּא גַּם כֵּן טוֹב. וְאֵדַע שֶׁיְּכוֹלִין עַל יְדֵי זֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁהַהִתְרַחֲקוּת יִהְיֶה תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת, וְהַיְרִידָה יִהְיֶה תַּכְלִית הָעַלִיָּה. “בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי”:

## קב

מַלֵּא רַחֲמִים, גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל. זַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לְהַרְבּוֹת בְּתַחֲנוּנִים וּצְעָקוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בָּזֶה, וְאֵינֶנִּי רוֹאֶה שׁוּם פְּעֻלָּה כְּלָל - אַף עַל פִּי כֵן עַל כָּל פָּנִים אֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי צַדִּיקֶיךָ, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מְחָאָה נֶגֶד הַסִּטְרָא אַחֲרָא. וּתְרַחֵם שֶׁעַל יְדֵי זֶה לֹא תוּכַל הַסִּטְרָא אַחֲרָא לְעוֹלָם לְהַחֲזִיק בְּנַחֲלָתִי, חַס וְשָׁלוֹם. “שְׁמַע יְהֹוָה קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי”:

## קג

רִבּוֹן כָּל עָלְמִין, יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, יְהֹוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לִמְּדוּנוּ בְּתוֹרָתְךָ שֶׁהָאָדָם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּכָל מָקוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: “אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אָדָם קוֹנוֹת לוֹ” וְכוּ’, וְעוֹד הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁאֵלּוּ הָאַרְבַּע אַמּוֹת הֵם בְּחִינַת אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ “הֲוָיָ”ה”. הַיְנוּ כִּי בְּכָל אָדָם יֵשׁ בּוֹ אֶת שִׁמְךָ “הֲוָיָ”ה” בָּרוּךְ הוּא, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ חֲכָמֶיךָ, וְשִׁמְךָ יִתְבָּרַךְ זֶה בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת, כִּי “אַתָּה יְהֹוָה אוֹרִי”, כִּי “אֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם”:

אָנָּא, תֶּן בְּלִבִּי לֵידַע הָאֱמֶת, שֶׁבְּכָל אָדָם, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת רְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים, אֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁאַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי גַּם שָׁם יֵשׁ בּוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה נְקוּדָה טוֹבָה הַמֻּשְׁרֶשֶׁת בּוֹ. וְזֹאת הַנְּקֻדָּה הִיא בְּחִינַת הֶאָרַת שִׁמְךָ “הֲוָיָ”ה” בָּרוּךְ הוּא הַמֻּשְׁרָשׁ בְּכָל אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת. גִּלִיתָ לָנוּ נִפְלָאוֹת עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁמֵּהָאוֹר הַזֶּה, נִמְשָׁכִין אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם שֶׁקּוֹנוֹת לוֹ אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. זַכֵּנִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵיהֶם, שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֲנִי בִּמְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים, בְּחִינַת רְשׁוּת הָרַבִּים, גַּם שָׁם יֵשׁ לִי מָקוֹם. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶּׁאֵין שׁוּם מְנִיעָה וּבִטּוּל בָּעוֹלָם, כִּי גַּם שָׁם יֵשׁ לִי בְּרַחֲמֶיךָ אַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת. תְרַחַמֵנִי שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֶרְאֶה כָּל הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְאֶזְכֶּה לְבָרֵר וּלְהוֹצִיא כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמְשֻׁקָּעִים שָׁם, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ נִקְנִים כָּל הַקִּנְיָנִים, כְּפִי שֶּׁבֵּאֲרוּ חֲכָמֶיךָ:

וְהֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוֹדִיעוּ שֶׁזֶּה גַּם כֵּן בְּחִינַת אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בְּשַׁבָּת גַּם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְכֵן אֵדַע וָאֶזְכֹּר שֶׁאֲפִלּוּ הַיּוֹצֵא חוּץ לַתְּחוּם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, כִּי אֵלּוּ הָאַרְבַּע אַמּוֹת הֵם בְּחִינַת רְשׁוּת הַיָּחִיד, יִּחוּדוֹ שֶׁל עוֹלָם. כִּי הֵם נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִשִּׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ “הֲוָיָ”ה”, בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת. אָנָּא מַלְכִּי, רַחֵם עָלַי, “שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי”, וְתַמְשִׁיךְ אוֹרְךָ יִתְבָּרַךְ עָלַי. וְתָאִיר לִי בְּכָל מָקוֹם, אֲפִלּוּ אִם יָצָאתִי בַּעֲווֹנוֹתַי חוּץ לִתְחוּם הַקְּדֻשָּׁה. אַף עַל פִּי כֵן אֵדַע הָאֱמֶת בֶּאֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ לִי מָקוֹם גַּם שָׁם, וְגַם מִשָּׁם אֲנִי יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמִי וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ, אֲבִי. וְהָעִקָּר, תוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי שֶׁאֵיךְ שֶׁאֲנִי, אַף עַל פִּי כֵן אַמְשִׁיךְ עַצְמִי בְּכָל כֹּחִי רַק אֶל נְקוּדַת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְתָּחוּס עָלַי שֶׁאָז יָאִיר לִי הָאֱמֶת בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹת הַפֶּתַח, אֵיךְ לְהִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה. אָנָּא מַלְכִּי, תְזַכֵּנִי לִשְׁבֹּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים הַנִּמְשָׁכִים מֵהַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם “נְטוּרֵי תַּרְעָא” הָעוֹמְדִין אֵצֶל הַפֶּתַח דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת “לַפֶּתַח חַטַּאת רוֹבֵץ”. אָנָּא הוֹשִׁיעָה, כִּי הֵם מַחְשִׁיכִין עֵינַי כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵינִי רוֹאֶה הַפֶּתַח, וְנִדְמֶה לִי כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם פֶּתַח לְפָנַי לְהִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמִּשְׁתַּטְּחִין לְפָנָי. וְעַל כֵּן זַכֵּנִי, בְּחֶמְלָתְךָ הָרַבָּה, שֶׁאֵדַע שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן וְהָעֵצָה לָזֶה הוּא רַק אֱמֶת, וְזַכֵּנִי שֶׁאַמְשִׁיךְ עַצְמִי אֶל הָאֱמֶת. וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי לִרְאוֹת שֶּׁאֵין שׁוּם מְנִיעָה כְּלָל, וְאֵדַע בֶּאֱמֶת שֶׁהַכֹּל הוּא רַק בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם, וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹת הַפֶּתַח דִּקְדֻשָּׁה וּלְהִכָּנֵס שָׁם לָבֶטַח. “נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ, יְהֹוָה”. “כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר”:

## קד

אֲבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת, יוֹדֵעַ כָּל הַתַּעֲלוּמוֹת. אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כַּמָּה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים אֲנִי צָרִיךְ, שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי נִכְנַס לַעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם, וּמַתְחִיל לַעֲלוֹת מַדְרְגָא לְדַרְגָּא. וּפִתְאֹם נִדְמֶה לִי, שֶׁאֲנִי מִתְרַחֵק מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד לִבְחִינַת “קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחוֹקִים”. כִּי אֲנִי רוֹאֶה שֶׁחוֹזְרִין וְעוֹלִין עַל מַחֲשָׁבְתִּי מַחֲשָׁבוֹת וְתַאֲווֹת וְהִרְהוּרִים וְכוּ’, מַה שֶׁלֹּא עָלוּ עַל מַחֲשָׁבְתִּי זֶה כַּמָּה יָמִים אוֹ שָׁנִים. חָנֵּנִי מַלְכִּי, שֶׁלֹּא יִפֹּל לִבִּי עָלַי עַל יְדֵי זֶה, וְאֵדַע וְגַם אֶזְכֶּה לְהַאֲמִין, כִּי לִפְעָמִים זֶהוּ לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת טוֹבָתִי. וְזֹאת מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר, בְּרֹב חַסְדְּךָ, הִגַּעְתִּי לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ שֶׁאֲנִי בְּסָמוּךְ אֶל הַקְּדֻשָּׁה מַמָּשׁ, וּבְחֶמְלָתְךָ אֲנִי רוֹצֶה לְהִכָּנֵס לִפְנִימִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה. עַל כֵּן זַכֵּנִי לָדַעַת בֶּאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי לְהִכָּנֵס לְשָׁם עַד שֶׁאֶחֱזֹר וְאֵלֵךְ דֶּרֶךְ הַמְּקוֹמוֹת הַפְּגוּמִים, שֶּׁהָיִיתִי שָׁם בַּתְּחִלָּה. וּתְרַחַמֵנִי בֶּאֱמֶת שֶׁאֶזְכֶּה לְתַקֵּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי, וְאֶזְכֶּה לַחֲזֹר וּלְבָרֵר, וְאַעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוֹרַדְתִּי לְשָׁם עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי. וּתְרַחֵם שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִזֶּה תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים בִּבְחִינַת קְטֹרֶת, וְאָז תְּזַכֵּנִי לְהִכָּנֵס לִפְנִימִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה מַמָּשׁ:

וְעַתָּה, אֲבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶּׁהוֹדִיעוּ כִּי זֶה עִקַּר תַּעֲנוּגֶיךָ וְשַׁעֲשׁוּעֶיךָ, מַלְכֵּנוּ, כְּשֶׁמַּעֲלִין הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁדַּוְקָא מִמֶּנִּי, שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי בְּיוֹתֵר, וְאַף עַל פִּי כֵן בְּרַחֲמֶיךָ אֲנִי מַמְשִׁיךְ עַצְמִי אֵלֶיךָ בְּכָל פַּעַם - אַתָּה, תִּתְבָּרַךְ, תְּקַבֵּל נַחַת רוּחַ גָּדוֹל מְאֹד. כִּי מֵאַחַר שֶׁאֲנִי בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד וּבְחֶמְלָתְךָ אֲנִי מַמְשִׁיךְ עַצְמִי מִשָּׁם אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה, וּבְכָל הַמְשָׁכָה וְהַמְשָׁכָה, אֵדַע שֶׁאֲנִי גּוֹרֵם שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְךָ, אֲבִי. וְתֶן בִּי כֹּחַ, שֶׁאֶהֱיֶה חָזָק בְּדַּעְתִּי לִמְשֹׁךְ אֶת עַצְמִי תָּמִיד אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וְאֶזְכֶּה שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף תְרַחֵם וְתַּחְמֹל עָלַי בְּרֹב חֲנִינוּתֶךָ. וְאֶכָּנֵס עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא לִפְנִים מַמָּשׁ, לְתוֹךְ בֵּית הַקְּדֻשָּׁה, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ וְהוֹדִיעוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. “בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן”:

## קה

“אֲדֹנָי, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת”. זַכֵּנִי לָדַעַת שֶׁהָעִקָּר הוּא הָאֱמֶת. וְאֶסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְאֶזְכֶּה לַחְתֹּר אֵלֶיךָ, אֱלֹהַי, עַד שֶׁאָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, כִּי אַחֲרֵי הַכֹּל, מַה יִהְיֶה בְּסוֹפִי? וָאֶזְכֹּר שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף אֶהְיֶה מֻכְרָח לְהִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי עֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים, עַל כֵּן הֲלֹא טוֹב לִי שֶׁאָשׁוּב מִיַּד:

אֱלֹהַי, חָנֵּנִי שֶׁאֵדַע כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כְּמוֹ שֶּׁבֵּאֲרוּ כְּבָר צַדִּיקֶיךָ כַּמָּה פְּעָמִים. כִּי אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיִאוּשִׁים שֶׁלִּי הוּא רַק מֵחֲמַת הָרִחוּק מֵאֱמֶת, שֶׁאֲנִי מַטְעֶה אֶת עַצְמִי לוֹמַר שֶׁאֵינִי יָכוֹל עוֹד לָשׁוּב. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ”, שֶׁאֵינֶנִּי מַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר עֲדַיִן לָשׁוּב מֵהַחֹשֶׁךְ שֶׁלִּי. וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַשֶּׁקֶר, כִּי אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְעַצְמִי עֲלִילָה לִפְטֹר עַצְמִי מֵעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַתָּה בּוֹרְאֵנוּ, אַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ בֶּאֱמֶת, כִּי כָּל אָדָם, וְכֵן אָנֹכִי, בְּטִבְעִי יֵשׁ לִי רַע הַמּוֹנֵעַ אוֹתִי מֵעֲבוֹדָתְךָ, וְיָדוּעַ לִי שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל צַעַר וִיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת לְשַׁבֵּר זֶה הָרַע. וְעַל כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ בְּכָל פַּעַם לִפְרֹשׁ עַצְמִי מֵעֲבוֹדָתְךָ, תִּתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת הָרַע שֶׁבְּטִבְעִי. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן “אוֹי לִי מִיִּצְרִי”, אוֹי לִי מֵאִתְּךָ יוֹצְרִי. כִּי אֵימַת הַדִּין עָלַי, מַה אֶעֱשֶׂה לְיוֹם פְּקוּדָה:

אֱלֹהַי, רְאֵה נָא בְּעָנְיִי, וַחֲמֹל עָלַי, כִּי אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהִתְחַלְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים לִמְשֹׁךְ עַצְמִי קְצָת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, בּוֹרְאִי, וְאֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד בְּשׁוּם נִסָּיוֹן קַל. וַאֲזַי אֲנִי מוֹצֵא לְעַצְמִי תֵּרוּץ לוֹמַר, מַה אֶעֱשֶׂה? בֶּאֱמֶת הָיִיתִי רוֹצֶה לָשׁוּב אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל יִצְרִי מִתְגַּבֵּר עָלַי בְּכָל פַּעַם וּמַה כֹּחִי כִּי אֲיַחֵל עוֹד, כִּי כְּבָר נִתְפַּסְתִּי בְּגָלוּת גָּדוֹל עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָשׁוּב עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל בֶּאֱמֶת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לָדַעַת בֶּאֱמֶת כִּי כָּל זֶה הוּא פִּתּוּי הַיֵּצֶר הָרַע וַהֲסָתַת הַבַּעַל דָּבָר, מֵעֹצֶם הָרַע שֶׁבְּטִבְעִי, שֶׁרוֹצֶה לִפְטֹר עַצְמוֹ וְלִפְרֹשׁ מֵאִתְּךָ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי דְּחִיָּה וְטָעוּת זֶה, חַס וְשָׁלוֹם. הַצִּילֵנִי מִדֵּעוֹת מְשֻׁבָּשׁוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי בֶּאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מַטְעֶה אֶת עַצְמִי, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִהְיֶה בְּסוֹפִי, כִּי “אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן”. וּבְוַדַּאי אֶהְיֶה מֻכְרָח לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לְפָנֶיךָ, מַלְכִּי, וְלֹא יְוַתְּרוּ לִי דָּבָר אֶחָד, הַצִּילֵנִי:

מַלֵּא יְשׁוּעוֹת, הוֹשִׁיעֵנִי, תֵּן לִי וְתָאִיר בִּי אֲפִילוּ רַק דַּעַת כָּל שֶׁהוּא, שֶׁלֹּא אַנִּיחַ לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמִי. וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ כְּלָל, וְאֵיךְ שֶׁאֲנִי, אֶזְכֶּה לַחְתֹּר וּלְבַקֵּשׁ הַצָּלָה וּמָנוֹס מֵעִמְקֵי שְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו. וְגַם אִם אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי חוֹתֵר יָמִים וְשָׁנִים אֵלֶיךָ וְעָדִין לֹא שַׁבְתִּי מִטָּעוּתִי. אַף עַל פִּי כֵן, תְּחַזְקֶנִי שֶׁאֶהֱיֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל מְאֹד, וְאֶזְכֶּה לֶאֱחֹז בַּעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּדֶרֶךְ עַקְשָׁנוּת, כְּמוֹ שֶׁחִזְּקוּנוּ וְהוֹרוּנוּ חֲכָמֶיךָ. וְאֶזְכֶּה לִתְלוֹת עֵינַי לַמָּרוֹם תָּמִיד לְבַקֵּשׁ אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵעָתָּה, עַל כָּל פָּנִים, מִמַּה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִנָּצֵל, וְכֵן תְרַחֵם עַל כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ:

מֶלֶךְ רַחֲמָן, הַחוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת. רַחַמֶנִי וְחָנֵּנִי שֶׁאֶהֱיֶה בַּר דַּעַת. שֶׁאֶהֱיֶה מְרֻצֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא אֶפְעַל בְּכָל טִרְחָתִי וִיגִיעָתִי שֶׁאֲנִי מִתְיַגֵּעַ בַּעֲבוֹדָתְךָ, וְאֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדִי בִּשְׁלֵמוּת, רַק שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים לְהִנָּצֵל פַּעַם אַחַת בְּכָל יְמֵי חַיַּי מִפְּגַם אֶחָד, מֵעֲבֵרָה אַחַת, אוֹ מֵהִרְהוּר וְתַאֲוָה אַחַת וְכַיּוֹצֵא. הַיְנוּ שֶׁאִם אֶזְכֶּה עַל יְדֵי כָּל עֲבוֹדָתִי וּתְפִלָּתִי וְהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁלִּי וְכָל פְּעֻלּוֹתָי, שֶׁעַל יְדֵי זֶה תִּהְיֶה לִי עֲבֵרָה אַחַת פְּחוּתָה מֵחֶשְׁבּוֹן עֲווֹנוֹתַי - מֵאָשֵׁר הָיָה לִי אִם לֹא הָיִיתִי חוֹתֵר וּמִתְפַּלֵּל לְהִנָּצֵל מֵהֶם - תְרַחַמֵנִי שֶׁגַּם זֶה יִהְיֶה דַּי לִי:

וְאֵדַע נֶאֱמָנָה כִּי סוֹף כָּל סוֹף לֹא יִהְיֶה נִשְׁאַר מִכָּל עֲמָלִי וִיגִיעָתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם מַה שֶׁזִּכִּיתָנִי לִפְעָמִים לְהִנָּצֵל מֵרָע וַעֲבֵרוֹת, וְלַחְטֹף לִפְעָמִים אֵיזֶה מִצְווֹת וְדָבָר טוֹב. זַכֵּה אוֹתִי לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא בְּלִי שִׁעוּר אֵלֶיךָ, יוֹצְרִי, וְלֹא אַנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן לְעוֹלָם. וְהָעִקָּר הוּא הָאֱמֶת, רַחַמֶנִי שֶׁאֶזְכֶּה בֶּאֱמֶת לֹא לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמִי, וְאֶסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת שֶׁלֹּא אֲאַבֵּד עוֹלָמִי הַנִּצְחִי. זַכֵּנִי לָשׁוּב אֵלֶיךָ, מַלְכִּי, מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, כִּי אֲמִתֶּךָ יְהֹוָה אֱמֶת לְעוֹלָם. “כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ”:

## קו

“יְדִיד נֶפֶשׁ, אַב הָרַחֲמָן. מְשֹׁךְ עַבְדֶּךָ אֶל רְצוֹנְךָ”. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי לְפָנֶיךָ פְּנִימִיּוֹת לְבָבִי, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. תֶּן בִּי דַּעַת אֲמִתִּי שֶׁאֵדַע שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּעַבְרוּ עָלַי אֲלָפִים וּרְבָבוֹת יְרִידוֹת בְּלִי שִׁעוּר. וְזַכֵּנִי שֶׁאֶהֱיֶה גִּבּוֹר חָזָק, וְתְּחַזֵּק לְבָבִי בְּכָל פַּעַם לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת מְקוֹמִי מִשּׁוּם יְרִידָה שֶׁבָּעוֹלָם:

אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ בְּתוֹרָתְךָ שֶׁכָּל אֵלּוּ הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַמִּלְחָמוֹת וְהַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל מִיְּמוֹת עוֹלָם, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. יְהֹוָה, מָעוֹז חַיַּי, זַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לְהִתְחַזְּקוּת, שֶׁאֶזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי תָּמִיד, אַף אִם אֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶּׁאֵין שׁוּם יְרִידָה בָּעוֹלָם. כִּי בְּכָל מָקוֹם יְכוֹלִין לִמְצֹא אוֹתְךָ, תִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ”:

מַלֵּא חֲנִינוּת, חוּס וְחָנֵּנִי אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי נוֹפֵל לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, רַחֲמָנָא הַצֵּל מֵעָתָּה, וְאַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנִי לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי תָּמִיד וְלִבְלִי לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמִי לְעוֹלָם. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה כִּי גַּם שָׁם אַתָּה נִמְצָא, בְּחִינַת “וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ”. וְאֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק כָּל כָּךְ בֶּאֱמֶת וְאֵדַע שֶׁעִקַּר הַכְּלָל בַּעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם, וְהַיְּסוֹד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ - לִבְלִי לִפֹּל בְּדַּעְתִּי לְעוֹלָם, אַף אִם יַעֲבֹר עָלַי מַה. וְאַתָּה, מַלְכֵּנוּ, הוֹדַעְתָּנוּ וְהֵאַרְתָּ עֵינֵנוּ שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מִיְּמוֹת עוֹלָם שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶׁזָּכוּ, אַשְׁרֵי לָהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם, עַל יָדָם בְּעַצְמָם גִּלִיתָ לָנוּ, שֶׁכֻּלָּם לֹא בָּאוּ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינָה זוֹ. עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְיָאֲשִׁין עַצְמָן לְעוֹלָם. רַחַמֶנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְקַבֵּל כֹּחַ, עֹז וְתַעֲצוּמוֹת מֵאִתָּם בֶּאֱמֶת, כִּי גַּם עֲלֵיהֶם עָבְרוּ יְרִידוֹת וּנְפִילוֹת הַרְבֵּה, רַק שֶׁהֵם הִתְחַזְּקוּ עַצְמָן בְּכָל פַּעַם, אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶׁעָבַר. וְעַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם זָכוּ לְמַה שֶׁזָּכוּ, אַשְׁרֵי לָהֶם. “פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ”:

## קז

“רִבּוֹן עָלְמִין, דְאַנְתְּ הוּא חַד וְלֹא בְחֻשְׁבָּן”. חַזְּקֵנִי וְתֶן בְּלִבִּי הִתְחַזְּקוּת עָצוּם, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִשָּׁאֵר קַיָּם עַל מַעֲמָדִי לְעוֹלָם. וְאֶזְכֶּה לֶאֱחֹז עַצְמִי בְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, תָּמִיד בְּכָל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא אֶתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם. וּתְרַחֵם שֶׁאֶזְכֶּה לְכָל זֶה בֶּאֱמֶת, וְהָעִקָּר עַל יְדֵי תְּפִלָּה. כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא תְּפִלָּה, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ כְּבָר צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים:

## קח

מַלֵּא רַחֲמִים, “אֲדוֹן הַנִפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית”, אֲשֶׁר בִּתְבוּנָתְךָ אַתָּה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחְלִיף אֶת הַזְּמַנִּים. מְבֹאָר בְּדִבְרֵי צַדִּיקֶיךָ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל בֹּקֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”. מִכָּל שֶׁכֵּן בְּכָל שָׁבוּעַ, וּבְכָל חֹדֶשׁ, וּבְכָל שָׁנָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר:

תֶּן בְּלִבֵּנוּ אֱמוּנָה כִּי, סוֹף כָּל סוֹף, חַסְדְּךָ יִתְבָּרַךְ יִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. וְכֵן נַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶׁקָּרוֹב יוֹתֵר לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, אַתָּה מַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אֶת חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת “וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ”, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. כִּי מָשִׁיחַ יַמְשִׁיךְ הַחֲסָדִים בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁעַל יְדֵי אֵלּוּ הַחֲסָדִים יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה תָּמִיד לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, מַלְכֵּנוּ, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶבַּגְּרוּעִים. אַךְ אַתָּה בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ שֶׁכָּל אֵלּוּ הַחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, אֵין מִי שֶׁיֵּדַע מֵהֶם בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. רַחֵם עָלֵינוּ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וּבְחַסְדְּךָ הוּא יָאִיר בָּנוּ, וְיוֹדִיעַ לָנוּ, וְיַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ רַחֲמֶיךָ וְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם עַד אֵין חֵקֶר. תְּזַכֵּנוּ לְקַבֵּל אוֹרוֹ עָלֵינוּ בֶּאֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה אָנוּ, וְכָל אֶחָד, לְהָכִין אֶת עַצְמֵנוּ מֵעָתָּה עַל כָּל פָּנִים לְקַבֵּל הָאוֹצָר מַתְּנַת חִנָּם שֶׁלְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָעִקָּר שֶׁתִּתֵּן בְּלִבֵּנוּ אֱמוּנָה וְרָצוֹן, שֶׁנֵּדַע הָאֱמֶת בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה “עַל מַה אַתִּינָא לְהַאי עָלְמָא”. וּתְרַחֵם שֶׁנִּתְחַזֵּק בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים תָּמִיד לָשׁוּב אֵלֶיךָ. וּבְחַסְדְּךָ חָנֵּנוּ, שֶׁנַּחְתֹּר בְּכָל כֹּחֵנוּ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיּוֹדְעִים לְחַזְּקֵנוּ וּלְיָעַצְנוּ בְּעֵצוֹת נְכוֹנוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם, וּתְרַחֲמֶנּוּ. ”הֲשִׁיבֵנוּ, יְהֹוָה, אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה. חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם”. “יְהִי חַסְדְּךָ, יְהֹוָה, עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ”. “יְהֹוָה עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא”:

## קט

“תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, בָּרוּךְ אֱלֹהִים”. אֱלֹהַי זַכֵּנִי לְדַעַת אֲמִתִּי, שֶׁאֵדַע שֶׁבְּוַדַּאי צָרִיךְ לַעֲבֹר עָלַי כַּמָּה וְכַמָּה עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת. כִּי צַדִּיקֶיךָ גִּילוּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, כִּי אִם עַל יְדֵי הַיְרִידָה שֶׁקֹּדֶם הָעַלִיָּה, וְאָז הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעַלִיָּה. אַךְ אַתָּה לְבַדְּךָ יוֹדֵעַ מַלְכֵּנוּ, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁנָּפְלוּ עַל יְדֵי הַיְרִידוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם, וְכֵן אָנֹכִי זֶה כַּמָּה. וְעַל כֵּן זַכֵּנִי שֶׁאֵדַע זֹאת, וְתַמְשִׁיךְ עָלַי הִתְחַזְּקוּת הַרְבֵּה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל בְּלִי שִׁעוּר, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶּׁצְּרִיכִין קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְהִכָּנֵס אֶל מְדוֹר הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת “נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ”:

בְּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, זַכֵּנִי לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיקִים הַגְּבוֹהִים בַּמַּעֲלָה מְאֹד אֶת עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל הַהִתְחַזְּקוּת אֲשֶׁר אֲנִי צָרִיךְ. זַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב וּלְקַבֵּל מֵאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁזָּכוּ לִבְחִינַת תּוֹרַת הַשֵּׁם וּתְפִלַּת הַשֵּׁם מַמָּשׁ, שֶׁשָּׁם הַחֶסֶד וְהַצְּדָקָה עַד אֵין סוֹף, בְּחִינַת “חַסְדֵי יְהֹוָה כִּי לֹא תָמְנוּ”. וְנִזְכֶּה בֶּאֱמֶת לָזֶה הַחֶסֶד אֲשֶׁר אוֹתוֹ מַמְשִׁיכִין בְּיוֹתֵר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כַּמְּבֹאָר בְּתוֹרָתְךָ:

“עִלָּאָה עַל כָּל עִלָּאִין, סְתִימָא עַל כָּל סְתִימִין. לֵית מַחֲשָבָא תְפִיסָא בָךְ כְּלָל”. זַכֵּנִי לֵידַע כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג כְּלָל הַחֶסֶד וְהַצְּדָקָה הַנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם, כִּי הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּתְךָ, הַשֵּׁם, בְּעַצְמְךָ. תְּרַחֲמֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהָעֲצוּמִים שֶׁאַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּעַצְמְךָ תִּתְפַּלֵּל, כִּבְיָכוֹל, לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנִּפְלָא וְהַנֶּעֱלָם הַזֶּה. וּבָזֶה תְּזַכֵּנוּ, כֻּלָּם, לְהִתְחַזֵּק בְּכָל עֵת שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁגִּילּוּ לָנוּ שֶׁיֵּשׁ תְּפִלַּת הַשֵּׁם, שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ כִּבְיָכוֹל מִתְפַּלֵּל: “יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנָי שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמַי אֶת כַּעֲסִי וְכוּ’”. וְשָׁם הַחֶסֶד וְהַצְּדָקָה עַד אֵין קֵץ, וְהוּא בְּחִינַת סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת גְּבוֹהִים מְאֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם, כִּי אִם גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַמֻּבְחָרִים שֶׁזָּכוּ לָזֶה. תְרַחֲמֶנּוּ שֶׁהֵם יְעוֹרְרוּ וְיַמְשִׁיכוּ עָלֵינוּ הַחֶסֶד וְהַצְּדָקָה הַנִּפְלָאִים הַלָּלוּ בְּכָל עֵת. וְזַכֵּנוּ בְּכֹחָם לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ הַשֵּׁם. “יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם”:

## קי

בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, יוֹצֵר כָּל יְצוּרִים. זַכֵּנִי לֵידַע וְלִזְכֹּר אֶת אֲשֶׁר לִמְדוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁעִקַּר בְּרִיאַתֵנוּ וִיְרִידָתֵנוּ לָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, הַמָּלֵא קְלִפּוֹת וְהַסָּתוֹת וְכוּ’, הוּא כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהוֹצִיא הַחֲסָדִים הַנֶּעֱלָמִים מְאֹד מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. ושֶׁזֶּה עִקַּר גְּדֻלָּתְךָ, מַלְכֵּנוּ, כִּי מִדַּת הַחֶסֶד נִקְרָא גְּדֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ בְּתוֹרָתְךָ: “כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ”. וְכָל מַה שֶׁמּוֹצִיאִין חַסְדְּךָ מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, נִתְגַּלָּה גְּדֻלָּתְךָ, מַלְכֵּנוּ, יוֹתֵר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן הָעִנְיָן שֶׁל בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעַלִיָּה:

“זְכֹר רַחֲמֶיךָ, יְהֹוָה, וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה”. זַכֵּנִי שֶׁאֲחַזֵּק אֶת עַצְמִי גַּם בְּעֵת הַיְרִידָה עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה בְּעֹצֶם חֲסָדֶיךָ, עַד אֵין קֵץ וְתַכְלִית. עַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי לְהוֹצִיא הַחֲסָדִים הַנֶּעֱלָמִים אֶל הַגִּלּוּי, שֶׁזֶּה עִקַּר גְּדֻלָּתְךָ, בּוֹרְאֵנוּ. וּתְרַחַמֵנִי עַל יְדֵי זֶה לַעֲלוֹת בַּעֲלִיָּה גְּדוֹלָה, וּלְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה יְתֵרָה בִּגְדֻלָּתְךָ, תִתְבָּרַךְ. תּוֹשִׁיעֵנוּ בְּחַסְדְּךָ וּתְקַיֵּם בָּנוּ בְּחִינַת מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵנוּ זַ"ל: “בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד”, שֶׁעַל יָדֵינוּ יִהְיֶה נִתְגַּלָּה גְּדֻלַּת חַסְדְּךָ וְטוּבְךָ, יִתְבָּרַךְ, בְּיוֹתֵר. “הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ, הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ”:

## קיא

בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, רַב וְשַׁלִּיט, עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין, רַעֲוָא דְּכָל רַעֲוִין, סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין. “אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְהֹוָה מָלְאָה הָאָרֶץ”. תֶּן בִּי דַּעַת אֲמִתִּי לֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל בֶּאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ צְדָקָה וְחֶסֶד חִנָּם לְבַד, כִּי אִם כֵּן לֹא יַעֲשֶׂה הָאָדָם בַּעֲבוֹדָתְךָ כְּלוּם, חַס וְשָׁלוֹם. רַק, אַדְּרַבָּא, יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ, חַס וְשָׁלוֹם, וַיִּסְמֹךְ עַל חֲסָדֶיךָ, הַשֵּׁם, וְאֵין זוֹ דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. אֲבָל, זַכֵּנוּ לֵידַע גַּם שֶׁלֵּילֵךְ בְּדֶרֶךְ מִשְׁפָּט לְבַד גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר, כִּי אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל פִּי מִדַּת הַדִּין לְבַד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּכְמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהַרְבֵּה נָפַלְתִּי וְנִתְרַחַקְתִּי עַל יְדֵי רִבּוּי הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין יוֹתֵר מִדַּי. שֶׁהֶחְמַרְתִּי עַל עַצְמִי הַרְבֵּה, עַד שֶׁאָמַרְתִּי בִּלְבָבִי שֶׁאָפֶס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם, לְפִי רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וְקִלְקוּלַי וּפְגָמַי הָעֲצוּמִים. וְאִם כִּי אֱמֶת שֶׁפָּגַמְתִּי וְקִלְקָלְתִּי הַרְבֵּה, אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנִי לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר הוֹרוּנוּ לִבְטֹחַ בְּחֲסָדֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ שֶׁאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם. וְשֶׁעֲדַיִן, עֲדַיִן, יֵשׁ תִּקְוָה בְּכָל יוֹם, בְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה - כָּל יְמֵי חַיַּי, אֲפִלּוּ אִם אֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, כִּי חֲסָדֶיךָ יִתְבָּרַךְ לֹא תַּמְנוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ:

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, זַכֵּנוּ לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מַה שֶׁאָמַר עַל זֶה שְׁלֹמֹה: “אַל תִּצְדָּק הַרְבֵּה, וְאַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה”. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “אִם רָשַׁעְתָּ מְעַט - אֶל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה”. וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר הִרְשַׁעְתִּי הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן תוֹשִׁיעֵנִי שֶׁלֹּא אוֹסִיף וְאַרְשִׁיעַ עוֹד הַרְבֵּה בְּיוֹתֵר. וְאֵדַע, וְגַם אֶזְכֶּה לְהַאֲמִין, שֶׁכָּל מַה שֶׁאֲנִי מְמַעֵט קְצָת מִלְּהַרְשִׁיעַ בְּוַדַּאי הוּא טוֹבָתִי לָנֶצַח. וְגַם עַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי, בְּחַסְדְּךָ, בַּסּוֹף לָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי “אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל”, כִּי “מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת”. וּבְוַדַּאי כְּשֶׁאָדָם פּוֹגֵם אוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אַתָּה, מַלְכֵּנוּ יִתְבָּרַךְ, מַשְׁגִּיחַ וּמִסְתַּכֵּל עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ?”. וּכְתִיב, “מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ וְכוּ’ הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם”. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּמִדָּה טוֹבָה, אֵדַע בֶּאֱמֶת שֶׁבְּוַדַּאי אֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם:

“מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפַּט”, הַצִּילֵנִי מִבְּחִינַת קְלִפַּת יִשְׁמָעֵאל, שֶׁיָּצָא מֵאַבְרָהָם, שֶׁהָיְתָה עִקַּר מִדָּתוֹ חֶסֶד וּצְדָקָה. שֶׁלֹּא אֶסְמֹךְ רַק עַל הַחֶסֶד חִנָּם לְבַד, שֶׁפּוֹרֵק עֹל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן לְהֶפֶךְ, הוֹשִׁיעֵנִי מִבְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו, שֶׁיָּצָא מִיִּצְחָק, שֶׁמִּדָּתוֹ דִּין וּמִשְׁפַּט. שֶׁלֹּא אֶפֹּל מֵחֲמַת רִבּוּי הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין וְהַחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת וְהַמָּרוֹת שְׁחֹרוֹת שֶׁמַּכְבִּיד עָלַי. כְּמוֹ שֶׁשָּׁאַל עֵשָׂו אֶת אָבִיו: “הַאֵיךְ מְעַשְּׂרִין תֶּבֶן וָמֶלַח?”. הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל מִינֵי חוּמְרוֹת יְתֵרוֹת כָּאֵלּוּ, וְאֵדַע כִּי חוּמְרוֹת יְתֵרוֹת הֵם גַּם כֵּן פְּגַם גָּדוֹל לִפְעָמִים, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. זַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לְעִקָּר הַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא כְּשֶׁנִּכְלַל מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַחַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יַעֲקֹב, בְּחִינַת “מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב” וְכוּ’. וְעַל כֵּן הָיְתָה מִטָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שְׁלֵמָה. תְרַחַמֵנִי ,אֲבִי, וְאֶזְכֶּה גַּם אָנֹכִי לָזֶה בֶּאֱמֶת:

“וּבִמְקוֹם מִשְׁפָּט אֵין צְדָקָה. וּבְאֵין מִשְׁפָּט יֵשׁ צְדָקָה. וְאַתָּה בַּמִּשְׁפָּט תַּעֲשֶֹה צְדָקָה. לִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּמַעֲשֵֹה הַצְּדָקָה. וּמְכוֹן כִּסְאֲךָ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. וּבְחַפֶּשְֹךָ מַעֲשִֹים מִבְּלִי צְדָקָה. הִזָּכֵר לַטּוֹב מְעַט בִּצְדָקָה. וּבְמַתְּנַת חִנָּם תַּעֲשֶֹה צְדָקָה”:

## קיב

זַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לְהִתְחַזְּקוּת בַּעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם, עַל יְדֵי שֶׁאֵדַע הֵיטֵב, כִּי אֵין לִי כִּי אִם אוֹתוֹ הַעֵת וְהָרֶגַע שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בָּהּ עַכְשָׁו. וּתְרַחַמֵנִי שֶׁלֹּא אֶחְשֹׁב כְּלָל מִשָּׁעָה לַחֲבֶרְתָּהּ:

## קיג

רַחֵם עָלַי, אֲבִי, שֶׁאֵדַע בֶּאֱמֶת נֶאֱמָנָה שֶׁכָּל זְמַן שֶּׁאֵין אֲנִי מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמִי מִלְּחַפֵּשׂ אַחַר אֲבֵדוֹתָי הָרַבִּים, בִּרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִין טוֹבִים, וְגַעֲגוּעִים חֲזָקִים, אֵלֶיךָ - אֵדַע שֶׁאָז יֵשׁ לִי תִּקְוָה עֲדַיִן. וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ שֶׁיַּחְזִירוּ לִי כָּל אֲבֵדוֹתָי בִּשְׁלֵמוּת:

## קיד

מֶלֶךְ רַחֲמָן, מַלֵּא חֲנִינוּת. רַחֵם עָלַי שֶׁלֹּא לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמִי, חַס וְשָׁלוֹם, אַף אִם תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד. וְאֶזְכֹּר תָּמִיד כִּי “אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל”, בִּבְחִינַת “וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ”, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. וְזֶה הוּא סוֹד מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה קֹדֶם יֵאוּשׁ דַּיְקָא:

## קטו

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ תָּמִיד מִכָּל מַה שֶׁיַּעֲבֹר עָלַי בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ, אֲבִי הַטּוֹב, שֶׁלְּעִתִּים אֲנִי מַטְעֶה אֶת עַצְמִי שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, מֵחֲמַת רִבּוּי הַיִּסּוּרִין וְהַתְּלָאוֹת וְדַחְקוּת הַפַּרְנָסָה שֶׁעוֹבֵר עָלַי. אָנָּא, תְרַחַמֵנִי, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵין הָאֱמֶת וְלִרְאוֹת, שֶׁכָּל הַיִּסּוּרִים הָעוֹבְרִים עָלַי הֵם בְּחֶסֶד גָּדוֹל. וְאֵדַע וְאָבִין בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא בָּאוּ עָלַי לְרַחֵק אוֹתִי עַל יְדֵי זֶה מִמְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם. רַק אַדְּרַבָּא, הֵם בָּאִים לְקָרֵב אוֹתִי בְּיוֹתֵר, לְעוֹרְרֵנִי בִּתְשׁוּבָה וְלִפְדּוֹת אוֹתִי עַל יְדֵי זֶה מֵעֳנָשִׁים קָשִׁים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּמְדִינָה שֶׁל גֵּיהִנֹּם וְלִזְכּוֹת לָעוֹלָם הַבָּא. תְרַחַמֵנִי שֶׁבְּתוֹךְ הַצָּרָה וְהַיִּסּוּרִים בְּעַצְמָן אֶזְכֶּה לִמְצֹא הָרְחָבוֹת גְּדוֹלוֹת, בְּחִינַת “בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי”, וְכַמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים:

אָנָּא רַחוּם, רַחֵם עָלַי, אֱלֹהַי, וְתוֹשִׁיעֵנִי גַּם בָּזֶה, שֶׁלֹּא אַטְעֶה אֶת עַצְמִי שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, מֵחֲמַת עֹצֵם רִבּוּי פְּגָמַי שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי עַל יָדָם מְאֹד מִמְּךָ, תִתְבָּרַךְ. וּכְבָר רִחַמְתָּ עָלֵינוּ בְּעֹצֶם חֲסָדֶיךָ, וְהִזְהַרְתָּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַרְבֵּה, שֶׁאָסוּר לָאָדָם לְיַאֵשׁ עַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אֲפִלּוּ אִם אֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן יָכוֹל אֲנִי לַחְטֹף תּוֹרָה וּמִצְווֹת וְלִזְכּוֹת לְחֵלֶק טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא. וְזַכֵּנִי לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי מְאֹד בְּהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁבְּחַסְדְּךָ אֲנִי מוֹצֵא בְּעַצְמִי עֲדַיִן. וְתֶן לִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין, כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה אוֹמָר לְפָנֶיךָ? אַף אִם אוֹמָר הָאֱמֶת, שֶׁהַיִּסּוּרִים בַּחֲסָדִים גְּדוֹלִים וְגַם יֵשׁ בִּי נְקוּדוֹת טוֹבוֹת עֲדַיִן, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן מַה אֶעֱשֶׂה שֶׁרִבּוּי הַפְּגָמִים וְהַקִּלְקוּלִים גָּבְרוּ עָלַי כָּל כָּךְ, עַד שֶּׁקָּשֶׁה לִי לִסְבֹּל גַּם מְעַט הַיִּסּוּרִים? וְכֵן עֹצֵם הַקַּטְנוּת וַחֲלִישַׁת הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבִּי מֵרִבּוּי פְּגָמַי וְקִלְקוּלַי. אַף עַל פִּי כֵן, אֲבִי, אַב הָרַחֲמָן, זַכֵּנִי נָא שֶׁאֲחַזֵּק אֶת עַצְמִי וְאֶסְתַּכֵּל עַל הַחֲסָדִים וְהַהַרְחָבוֹת, וְכֵן עַל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת. וְעַל יְדֵי זֶה תוֹשִׁיעֵנִי וַתַּעֲשֶׂה שֶׁאֶזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים לְחַזֵּק לְבָבִי לִשְׁפֹּךְ שִׂיחִי וּתְפִלָּתִי לְפָנֶיךָ, בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים הַרְבֵּה עַד שֶׁתּוֹשִׁיעֵנִי בִּשְׁלֵמוּת וְתַצִּיל אוֹתִי מִכָּל הַיִּסּוּרִים, וְתִמְחַל לִי עַל כָּל עֲווֹנוֹתַי, וּתְזַכֵּנִי לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. “בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן”:

## קטז

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נוֹתֵן הַתּוֹרָה, “אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל”, “הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה”. רַחֵם עָלַי, וְעַל כָּל אֶחָד, אֲפִלּוּ אִם נָפַל וְנִתְרַחֵק כְּמוֹ שֶׁהוּא. אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנוּ לְהִתְגַּבֵּר לַחְטֹף אֵיזֶה טוֹב בְּכָל עֵת, וְלִלְמֹד עַל כָּל פָּנִים מְעַט בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֵיזֶה הֲלָכוֹת מֵהִלְכוֹת הַתּוֹרָה. וּלְהַטּוֹת אָזְנֵנוּ הֵיטֵב לִשְׁמֹעַ וּלְדַבֵּק עַצְמֵנוּ בְּקוֹלְךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַקּוֹרֵא בְּלִבֵּנוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁנָּשׁוּב אֵלֶיךָ. מַלֵּא רַחֲמִים, זַכֵּנִי לְהַטּוֹת אָזְנִי וְלִבִּי לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלְךָ, הַשֵּׁם, שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִהְיוּ לִי רְצוֹנוֹת חֲזָקִים וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים אֵלֶיךָ, אֲבִי, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד, כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים:

מַלֵּא שִׂמְחָה, תְּזַכֵּנִי לִשְׂמֹחַ בְּכָל עֹז וּלְבָרֵךְ וּלְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְפָנֶיךָ, בְּכָל עֵת עַל הַחֶסֶד הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ, אֲשֶׁר “בָּחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַתָּ לָנוּ אֶת תוֹרָתֶךָ”, חֶמְדָּה גְּנוּזָה אֲשֶׁר “הִיא חַיֵּינוּ וְאוֹרֵךְ יָמֵינוּ”:

זַכֵּנוּ בֶּאֱמֶת לְעִקָּר בְּחִינַת בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּהּ מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. שֶׁאֶזְכֶּה לְהוֹדוֹת וּלְבָרֵךְ לְשִׁמְךָ יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת עַל מְעַט דִּמְעַט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּי עֲדַיִן מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אַתָּה הוֹדַעְתָּ, עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁעִקַּר כָּל הַחֻרְבָּן וְגָלוּת יִשְׂרָאֵל הָיָה רַק בִּשְׁבִיל זֶה. עַל שֶׁלֹּא קִיְּמוּ כְּכָל זֶה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶׁאָמַרְתָּ עַל יְדֵי נְבִיאֶךָ: “עַל מַה אָבְדָה הָאָרֶץ? וְכוּ’ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי”. וּתְרַחֲמֶנּוּ וְתַצִּילֵנוּ שֶׁלֹּא נִפּוֹל כְּמוֹתָם, שֶׁעֲזָבוּהָ לְגַמְרֵי וְלֹא נִזְהֲרוּ לַחְטֹף עַל כָּל פָּנִים מְעַט לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם. וְגַם עֲלֵיהֶם אָמַרְתָּ: “וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי”. וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם, הַיְנוּ שֶׁלֹּא הִטּוּ אֶת אָזְנָם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלְךָ, הַשֵּׁם, הַקּוֹרֵא בְּלִבָּם בְּכָל עֵת. וְתִפְדֵּנוּ מִדַּרְכָּם שֶׁאָמַרְתָּ “וְלֹא הָלְכוּ בָּהּ”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה”. כִּי אַתָּה הֵאַרְתָּ עֵינֵינוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזֶּה הִלּוּךְ וְדֶרֶךְ נִפְלָא מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ מִכָּל מִינֵי נְפִילוֹת וִירִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, עַל יְדֵי בְּחִינַת בִּרְכַּת הַתּוֹרָה. זַכֵּנוּ לְבָרֵךְ אוֹתְךָ, תִתְבָּרַךְ, בְּכָל עֵת עַל נְעִימַת חֶלְקֵנוּ וְגוֹרָלֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְתוֹרָה קְדוֹשָׁה כָּזֹאת. וְאֵיךְ שֶׁהוּא, אֵיךְ שֶׁהוּא, אַף עַל פִּי כֵן אָנוּ זוֹכִין בְּכָל יוֹם לַחְטֹף אֵיזֶה נִיצוֹצוֹת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וּבָזֶה תְּזַכֵּנוּ בֶּאֱמֶת לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ מְאֹד, וּלְחַזֵּק לְבָבֵנוּ בְּךָ יִתְבָּרַךְ. וְנַאֲמִין שֶׁאִם הָיוּ הוֹלְכִים גַּם אָז בְּדֶרֶךְ זֶה, לֹא הָיוּ בָּאִים לִידֵי נְפִילוֹת כָּאֵלּוּ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהָיָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן - גִּלּוּי עֲרָיוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ’. וְלֹא הָיוּ לָהֶם צָרוֹת כָּאֵלֶּה וְגָלוּיוֹת וְכוּ’. וְנֵדַע נֶאֱמָנָה, שֶׁעַתָּה כָּל תִקְוָתֵנוּ לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ וּלְבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ הוּא רַק עַל יְדֵי זֶה, כִּי “לֵית מִלְּתָא דָּא תַּלְיָא אֶלָּא בִּתְיוּבְתָא”, וְעִקָּר הַתְּשׁוּבָה הוּא רַק עַל יְדֵי זֶה. כַּאֲשֶׁר גִּילוּ צַדִּיקֵי הָאֱמֶת. “כִּי אֶל פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת אַתָּה, וּבָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עַם וְלָשׁוֹן. וְקֵרַבְתָּנוּ, מַלְכֵּנוּ, לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל בְּאַהֲבָה לְהוֹדוֹת לָךְ וּלְיַחֵדְךָ, לְיִרְאָה וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ”. “בָּרוּךְ הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה”:

## קיז

“אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו”. אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ סוֹדוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁעַל יְדֵיהֶם יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַסּוֹדוֹת שֶׁמְּגַלִּין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּסוֹד וּבְלַחַשׁ, וְהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הָעוֹלָם. תְרַחֵם שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְקָרְבוּ כָּל הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתְךָ יִתְבָּרַךְ:

אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שָׁמָּה שֶׁאוֹמְרִים דְּבָרִים אֵלּוּ בְּסוֹד וּבְלַחַשׁ הוּא סוֹד מַה שֶׁאוֹמְרִים “בָּרוּךְ שָׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד” בַּחֲשַׁאי וּבְלַחַשׁ דַּיְקָא, כַּאֲשֶׁר רָמַזְתָּ לָנוּ בְּדִבְרֵי חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. זַכֵּנִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּסוֹד הַשֵּׁם אֲשֶׁר לִירֵאָיו, וְאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁיֵּשׁ לִי תִּקְוָה תָּמִיד לָצֵאת מֵ”רֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי”, בְּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים. “סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם. עֵינַי תָּמִיד אֶל יְהֹוָה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי”:

## קיח

“רִבּוֹן עַלְמִין דְאַנְתְּ הוּא חָד וְלֹא בְחֻשְׁבָּן. אַנְתְּ הוּא עִלָּאָה עַל כָּל עִלָּאִין, סְתִימָא עַל כָּל סְתִימִין, לֵית מַחֲשָׁבָה תְפִיסָא בָּךְ כְּלָל”. אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ, הוֹדַעְתָּנוּ נִפְלָאוֹת בְּכִתְבֵי צַדִּיקֶיךָ, שֶׁבְּפֶסַח וּסְפִירָה מֻכְרָחִין לְקַבֵּל הַמּוֹחִין שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. תְּרַחֲמֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ אָז בֶּאֱמֶת לְקַבֵּל הַמּוֹחִין דְגַּדְלוּת קֹדֶם הַמּוֹחִין דְקַטְנוּת. וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תָּאִיר בָּנוּ כְּפִי הַשִּׁנּוּיִים הַנִּפְלָאִים שֶׁיֵּשׁ בַּיָּמִים הָאֵלּוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם בְּעִנְיַן הַמְשָׁכַת הַמּוֹחִין. צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בֵּאֲרוּ וְהֵאִירוּ לָנוּ בָּזֶה שֶּׁמַה שֶׁמֻּכְרָחִין לְקַבֵּל הַמּוֹחִין אָז שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר הוּא מֵחֲמַת גֹּדֶל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהִיא זֻהֲמַת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱחֶזֶת אָז בָּנוּ עֲדַיִן. וּמֵחֲמַת זֶה, הַהֶכְרֵחַ לְקַבֵּל הַמּוֹחִין שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְהִנֵּה שָּׁם מְבֹאָר שֶׁמֵּחֲמַת זֶה, אֵין מְקַבְּלִין הַמּוֹחִין שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר רַק בַּיָּמִים הַלָּלוּ, אֲבָל תָּמִיד מְקַבְּלִין הַמּוֹחִין כַּסֵּדֶר. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן צַדִּיקֶיךָ הוֹדִיעוּנוּ נִפְלָאוֹת, פִּלְאֵי פְּלָאוֹת בְּסוֹדוֹת סוֹדוֹתֶיךָ, שֶׁכָּל זֶה הוּא לְעִנְיָן הַמְשָׁכַת הַמּוֹחִין בִּכְלָל, שֶׁנַּעֲשֵׂית עַל יְדֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁל כְּלָל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בִּפְרָטִיּוּת, תְרַחַמֵנִי בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל זְמַן שֶּׁאֵין אֲנִי נָקִי מֵעֲווֹנוֹתַי וְצָרִיךְ עוֹד לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם בִּפְרָטִיּוּת, אֲזַי תּוֹשִׁיעֵנִי שֶׁגַּם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה אֶזְכֶּה לְקַבֵּל הַמּוֹחִין שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כְּפִי בְּחִינַת יְצִיאָתִי מִמִּצְרַיִם. דְּהַיְנוּ, מִזֻּהֲמַת עֲווֹנוֹתַי: “כִּי אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת עַד אֵין מִסְפָּר, הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת. עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי וְלִבִּי עֲזָבָנִי”. “רְצֵה יְהֹוָה לְהַצִּילֵנִי, יְהֹוָה לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה”:

מָרָא דְּעָלְמָא כֹּלָּא”, אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ שֶׁכְּלָל כָּל הַמְשָׁכַת הַמּוֹחִין, הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ, תִּתְבָּרַךְ, וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית. זַכֵּנוּ לִשְׁאֹב וּלְקַבֵּל בֶּאֱמֶת בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֶת הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הַמְּיֻחָד שֶׁנָּתַתָּ בּוֹ, שֶׁהוּא עִקַּר הַטּוֹב שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְהוּא עִקַּר אוֹר הַיוֹם וְהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמֵּאִיר בְּכָל יוֹם, כַּאֲשֶׁר הֵאִירוּ לָנוּ חֲכָמֶיךָ. רַק שֶׁכָּל יוֹמָא אִית לֵהּ גָּדֵר מִלְּבַר דְּלֹא יִעוּל כָּל בַּר נָשׁ לְהַאי טוֹב, כְּגוֹן חֲשׁוּכָא דְכַסְיָא לִנְהוֹרָא, כַּמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וְזֶה בְּחִינַת הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָל כָּל הַסִּבּוֹת וְהַמְאֹרָעוֹת שֶׁעוֹבְרִין עַל כָּל אָדָם בְּכָל יוֹם. הַצִּילֵנִי, מַלְכִּי, וְהוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל הִתְפַּשְּׁטוּת וְהִשְׁתַּטְּחוּת הַבִּלְבּוּלִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עָלַי בְּכָל יוֹם, עַד שֶׁבְּכָל פַּעַם נִדְמֶה לִי שֶׁבְּזֶה הַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר לִי לְעָבְדְּךָ יִתְבָּרַךְ. תְרַחַמֵנִי אֱלֹהַי שֶׁלֹּא לִדְחוֹת אֶת עַצְמִי מִיּוֹם אֶל יוֹם בַּעֲבוֹדָתֶךָ, וּתְזַכֵּנִי לָדַעַת שֶׁהוּא אִסּוּר גָּדוֹל. תְרַחֵם עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְשַׁבֵּר הַגְּדָרִים וְהַמְנִיעוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עָלַי, וְלִמְצֹא הַטּוֹב שֶׁבְּזֶה הַיּוֹם דַּיְקָא. וּתְזַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ הַמּוֹחִין וְהַשֵּׂכֶל הַמְיֻחָד לְזֶה הַיּוֹם דַּיְקָא, וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ, עַל יְדֵי זֶה, כְּפִי בְּחִינַת אוֹתוֹ הַיּוֹם דַּיְקָא, כַּמְּבֹאָר כָּל זֶה בְּדִבְרֵי צַדִּיקֶיךָ - הָעֲמוּקִים וְהַנִּפְלָאִים:

וְהִנֵּה מַלְכִּי, "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ", זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשִׂיתָ - שֶׁכְּפִי הַמְשָׁכַת הַמּוֹחִין שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל בְּכָל יוֹם בִּפְרָטִיּוּת, כְּמוֹ כֵן, זֶה לְעֻמַּת זֶה, מִתְגַּבְּרִין וּמִשְׁתַּטְּחִין כְּנֶגְדִּי בְּחִינַת הַגְּדָרִים וְהַמָּסַכִּים וְהַמְנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם, כְּמוֹ שֶׁהוֹדִיעוּ וְגִּילוּ חֲכָמֶיךָ. כִּי כְּפִי הַשִּׁנּוּיִים הַגְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַמּוֹחִין הַקְּדוֹשִׁים, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר, בְּעִנְיַן הַגְּדָרִים וְהַמְּחִצּוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל כָּל יוֹם וָיוֹם. וְהֵם הוֹדִיעוּנוּ בְּתוֹרָתָם הַנּוֹרָאָה, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁכִין כָּל מִינֵי הַדְּחִיּוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁבָּאִין עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם. וְעַל כֵּן תְרַחַמֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁלֹּא יִפֹּל לִבִּי עָלַי אִם אֲנִי רוֹאֶה שֶׁבַּיַּמִּים הַקּוֹדְמִים זָכִיתִי וְהִתְפַּלַּלְתִּי קְצָת בְּכַוָּנָה, וְהָיָה לִי אֵיזֶה נַיְחָא קְצָת מִן הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ’, וְעַכְשָׁו מִתְגַּבְּרִין עָלַי הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְנִיעוֹת בְּיוֹתֵר. רַחֵם שֶׁאֵדַע כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ בִּבְחִינַת הַמְשָׁכַת הַמּוֹחִין דְגַּדְלוּת אֶצְלִי, שֶׁשָּׂם אֵין אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים שֶׁהֵם הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים כָּל כָּךְ. וְעַכְשָׁו צָרִיךְ אֲנִי לְקַבֵּל גַּם בְּחִינַת מוֹחִין דְקַטְנוּת, וְלִפְעָמִים הֵם בְּחִינַת קַטְנוּת דְקַטְנוּת, שֶׁשָּׁם הַסִּטְרָא אַחֲרָא נֶאֱחֶזֶת בְּיוֹתֵר. וְעַל כֵּן נִדְמֶה לִי שֶּׁקָּשֶׁה לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים שֶׁבְּזֶה הַיּוֹם. אֲבָל בֶּאֱמֶת זַכֵּנִי לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי גַּם בְּזֶה הַיּוֹם יֵשׁ בּוֹ טוֹב, רַק שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְשַׁבֵּר הַגָּדֵר שֶׁכְּפִי אוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְזֶה הַטּוֹב שֶׁבְּזֶה הַיּוֹם דַּיְקָא:

וְעַל־כֵּן בְּרֹב חַסְדְּךָ זַכֵּנִי לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם כְּפִי אוֹתוֹ הַיּוֹם. וְאִם לִפְעָמִים מִשְׁתַּטְּחִים כְּנֶגְדִּי מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי בְּשׁוּם אֹפֶן לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁגַּם הַיּוֹם הַזֶּה הוּא יוֹם, וְהוּא מָנוּי וסָפוּר בִּימֵי חַיַּי. וְעַל כֵּן תְרַחֵם עָלַי, אִם אִי אֶפְשָׁר לִי בְּשׁוּם אֹפֶן לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, תְרַחֵם שֶׁאֶשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲבוֹדָה אַחֶרֶת, לוֹמַר שְׁאָר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בְּכַוָּנָה, וְשִׂיחָה בֵּינִי לְבֵינֵךָ קוֹנִי, אוֹ לִלְמֹד יוֹתֵר אוֹ לַעֲסֹק בְּמִצְווֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים. כִּי אַתָּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָצִיתָ לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבִּיתָ לָנוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וּבָרוּךְ שִׁמְךָ, חָמָלְתָּ עָלֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ בְּכָל יוֹם בְּכַמָּה מִינֵי לִמּוּדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבְכַמָּה מִינֵי מִצְווֹת. וְהָעִקָּר שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לִטְעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶּׁהַיּוֹם הַזֶּה בָּטֵל וְהוֹלֵךְ. וְאֶזְכֶּה לַחֲשֹׁב בְּכָל יוֹם שֶּׁאֵין לִי כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם לְבַד, בִּבְחִינַת: הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ. “יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ”. “הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם” “בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם, יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה”. “בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד”. “זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהֹוָה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ”:

## קיט

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֶּן בִּי כֹּחַ וְזַכֵּנִי לְהִזְדָּרֵז בַּעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ וְלִפְרֹעַ חוֹבַת כָּל יוֹם וָיוֹם בִּזְמַנּוֹ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְאַף עַל פִּי כֵן, זַכֵּנִי גַּם כֵּן לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לְהַמְתִּין וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָתְךָ, הַשֵּׁם, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה, שֶׁעֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק לְגַמְרֵי מֵעֲבוֹדָתְךָ. אַף עַל פִּי כֵן רַחַמֶנִי, אֲבִי, שֶׁלֹּא אַרְפֶּה יָדִי, חַס וְשָׁלוֹם, מִלְהוֹ﻿חִיל וּלְהַמְתִּין לִישׁוּעָתְךָ תָּמִיד. וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא תְּזַכֵּנִי בְּחַסְדְּךָ לִשְׁלֵמוּת יְשׁוּעָתִי. “יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהֹוָה כִּי עִם יְהֹוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת”:

## קכ

“מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל וְנוֹרָא”. מַלֵּא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי לִשְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק כָּל כָּךְ עַד שֶׁאַאֲמִין גַּם בְּעַצְמִי, שֶׁבְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת יַעֲלוּ גַּם אוֹתִי מַעְלָה מַעְלָה. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה בְּלֶב שָׁלֵם, כִּי לְעֵת עַתָּה גַּם הַהִתְקָרְבוּת בְּעַצְמוֹ שֶׁאֲנִי זוֹכֶה וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, וּמַאֲמִין בָּהֶם, הוּא טוֹב וְיָקָר מְאֹד. אֶל אֱמוּנָה, אֲשֶׁר עֵינָיו לֶאֱמוּנָה, אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בַמֶּה שֶּׁאֵין מְבִינִים בַּשֵּׂכֶל. וּכְמוֹ כֵּן, גַּם בְּעִנְיַן זֶה תוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלְּפִי שִׂכְלִי וִידִיעָתִי אֲנִי רָחוֹק עֲדַיִן מְאֹד מֵאִתְּךָ, יוֹצְרִי. אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה, כִּי בְּוַדַּאי גַּם מְעַט נְקֻדּוֹתָי הַטּוֹבוֹת יְקָרוֹת מְאֹד בְּעֵינֶיךָ, תִתְבָּרַךְ, כְּפִי שֶׁהוֹרוּ וְהוֹדִיעוֹ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים:

## קכא

“יְהֹוָה, מַלְכִּי וֵאלֹהַי, אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל”. רַחַמֶנִי שֶׁאֵדַע נֶאֱמָנָה תָּמִיד שֶּׁ”אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל”. וְשֶׁאַתָּה תִּתְבָּרַךְ, מְצַמְצֵם עַצְמְךָ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, וּמְרַמֵּז לִי וּלְכָל אָדָם רְמָזִים לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתְךָ, כְּפִי הָרָאוּי לִי עַכְשָׁו בִּמְקוֹמִי וּשְׁעָתִי. וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לִזְכֹּר אוֹתְךָ, בּוֹרְאִי, תָּמִיד - בְּכָל מָקוֹם, וּבְכָל זְמַן, וּבְכָל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. “בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה”:

## קכב

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. אָנָּא חֲמֹל עָלַי, וְזַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ. וְאֶזְכֶּה שֶׁעַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֶהְיֶה מְקֻשָּׁר בְּךָ, תִתְבָּרַךְ, תָּמִיד. וּתְזַכֵּנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי חֲכָמֶיךָ, שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא יוֹרֶדֶת אֲפִלּוּ בְּעִמְקֵי תְהוֹם לְעוֹרֵר אֲפִלּוּ אֶת הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים אֵלֶיךָ, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּתְרַחֲמֶנּוּ שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה נִזְכֶּה כֻּלָם לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, אֲפִלּוּ אֲנִי וְכָל אֵלּוּ שֶׁכְּבָר נִשְׁקְעוּ בְּתוֹךְ סִטְרָא דְּמוֹתָא, חַס וְשָׁלוֹם. וְנַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה אֵינָם מְקַבְּלִים טֻמְאָה לְעוֹלָם. רַק אַדְּרַבָּא, תוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁיַּעֲלוּ אוֹתִי מְטֻמָּאָה לְטָהֳרָה. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרִי פִּי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי”:

## קכג

אָנָּא בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, “יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ”, שֶׁתְּרַחֲמֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לְהַכְנִיעַ שֹׁרֶשׁ הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא. הַיְנוּ, שֹׁרֶשׁ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאַתָּה, תִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, הֵעֶלָמְתָ וְהִסְתַּרְתָּ אוֹר חָכְמָתְךָ, בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וְהַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה הוּא, כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ בְּחִינַת גְּנֵבָה, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. כִּי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ גַּם שָׁם אַתָּה נִמְצָא, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. זַכֵּנוּ לְהַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, שֶׁאַתָּה רַק מַעֲלִים וּמַסְתִּיר עַצְמְךָ, כִּבְיָכוֹל, בִּשְׁבִיל הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה. “אָכֵן אַתָּה אֶל מִסְתַּתֵּר, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ”, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּמִשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַגְּנֵבָה וְהָעָרְמוֹת וְהַמִּרְמוֹת שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר, הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל גְּנֵבוֹתָיו. וְהַצִּילֵנִי מִכֹּל הָעָרְמוֹת וְהַמִּרְמוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הַגַּנָּבִים, וּבָא עָלַי בְּעָרְמָה וּבְמִרְמָה גְּדוֹלָה. “אָלָה פִּיהוּ מָלֵא, וּמִרְמוֹת וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ, עָמָל וָאָוֶן. יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים, בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי, עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ. יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה, יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי, יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ.” אָנָּא, יְהֹוָה, הַצִּילֵנִי מִמֶּנּוּ ומֵחֵילוֹתָיו. “אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל, הִסְתִּיר פָּנָיו, בַּל רָאָה לָנֶצַח. קוּמָה יְהֹוָה, אֵל נְשָׂא יָדֶךָ, אַל תִּשְׁכַּח עניים”. “יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת”, זַכֵּנוּ לְעִקָּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי אֱמֶת. שֶׁאֵדַע בֶּאֱמֶת שֶׁאַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִסְתָּר בְּכָל מָקוֹם, אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ תּוֹקֵף הִתְגַּבְּרוּת הַחֹשֶׁךְ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע וְחֵילוֹתָיו. אַף עַל פִּי כֵן גַּם שָׁם אֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמִי תָּמִיד אוֹר הָאֱמֶת, עַד שֶׁתָּאִיר לִי לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָאֲפֵלָה וּתְזַכֵּנִי לְהִתְגַּבֵּר עַל מַה שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר. וְנַאֲמִין וְנֵדַע בֶּאֱמֶת כִּי גַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מַלֵּא מֵאֱלֹהוּתְךָ. וּתְחָנֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה תָּמִיד לִמְשׁוֹךְ עַצְמִי אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְאֵדַע אָז בְּוַדַּאי שֶּׁאֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם, כִּי “גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ”. וּכְתִיב: “כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ - יְהֹוָה אוֹר לִי”. וּבְּעֹצֶם חַסְדְּךָ תְּזַכֵּנִי לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, וְאָז לֹא דַּי בָּזֶה, אַף גַּם תְּזַכֵּנִי לְהוֹצִיא כָּל הַטּוֹב שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ בָּהֶם מִכְּבָר, כְּמוֹ שֶׁגִּילוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. אֱלֹהַי, אַב הָרַחֲמָן רַחֵם עָלַי שֶׁכָּל מַה שֶׁהַחֹשֶׁךְ מִתְגַּבֵּר עָלַי בְּיוֹתֵר, תִּתֵּן בִּי כֹּחַ וְדַעַת שֶׁאֶזְכֶּה שָׁם לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לְהַמְשִׁיךְ עַצְמִי אֶל הָאֱמֶת. וּתְרַחֵם שֶׁאָז אֶזְכֶּה לְהוֹצִיא עַל יְדֵי זֶה הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בָּהֶם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶׁהַגַּנָּב כְּשֶׁנִּמְצָא הַגְּנֵבָה בְּיָדוֹ מְשַׁלֵּם כֶּפֶל. וְאִם “טְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ” אָז מְשַׁלֵּם “אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה”, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. “וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָּטַחְתִּי, יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ, אָשִׁירָה לָיְהֹוָה כִּי גָּמָל עָלָי”:

## קכד

אָנָּא, יְהֹוָה, רַחְמָן מַלֵּא רַחֲמִים, חַסְדָן מַלֵּא חֲסָדִים, טוֹב מַלֵּא טוֹבוֹת, צַדִּיק מַלֵּא צְדָקוֹת, מוֹשִׁיעַ מַלֵּא יְשׁוּעוֹת. הֵטִיבָה בִּרְצוֹנְךָ עִמִּי, וְתֶן לִי בְּרַחֲמִים וְחֶסֶד וּבְמַתְּנַת חִנָּם, שֶׁאֶזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְעִקָּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם שֶׁהוּא צִיצִית וּתְפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת, כַּמְּבֹאָר בְּתוֹרָתְךָ. וְהֵם בְּחִינַת “שׁוֹר וָשֶׂה”, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ חֲכָמֶיךָ. כִּי אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ וְרוֹאֶה שֶׁלִּפְעָמִים מִתְגַּבֶּרֶת עָלַי הַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל כָּךְ עַד שֶׁגּוֹנֵב, חַס וְשָׁלוֹם, גַּם בְּחִינַת הַשּׁוֹר וָשֶׂה. “וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ”, שֶׁהוּא מֵּטִיל פְּגַם אוֹ מֵבַטְלֶנוּ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ מֵעִקַּר קְדֻשָּׁתֶנוּ שֶׁהוּא צִיצִית וּתְפִלִּין. מַלֵּא רַחֲמִים, אָנָּא תְּרַחֲמֵנוּ, וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, לְהִתְגַּבֵּר לִבְלִי לְיַאֵשׁ עַצְמֵנוּ, וְלִמְשֹׁךְ עַצְמֵנוּ מֵעָתָּה עַל כָּל פָּנִים אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּתְזַכֵּנוּ לִדְרֹשׁ וְלַחְתֹּר לָשׁוּב אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בֶּאֱמֶת, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִהְיֶה מֵאִתָּנוּ. וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל נִזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ מֵעָתָּה עַל כָּל פָּנִים אַחַר תַּכְלִיתֵנוּ הַנִּצְחִי, עַד שֶׁאַתָּה יִתְבָּרַךְ תַּעַזְרֵנוּ שֶׁיִּמָּצֵא הַגַּנָּב, וְאָז תְרַחֵם נָא שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, בִּבְחִינַת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל תָּמִיד. וּתְרַחֵם עָלֵינוּ כֻּלָּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, עַל יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר גַּם בְּעֶצֶם חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית בַּלַּיְלָה שֶׁאָז אֵין זְמַן צִיצִית וּתְפִלִּין. “בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן”:

## קכה

תְּפִלָּה זוֹ אֵינָהּ מִ”מְּשִׁיבַת נָפֶשׁ”, אֶלָּא מֵ”אוֹצָר הַיִּרְאָה”. עַיֵּן בִּפְנִים, בִּמְשִׁיבַת נָפֶשׁ, מַה שֶׁמַּפְנֶה לְ"לִקּוּטֵי עֵצוֹת חָדָשׁ" - 'אֱמוּנָה', אוֹת קעז, עַיֵּן שָׁם:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֶל אֱמוּנָה, שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְּצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת. וְאֶזְכֶּה לִכָּנֵס וּלְהִתְדַּבֵּק וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁאַתָּה תִּתְבָּרַךְ, הִנָּךְ בְּכָל מָקוֹם, וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִנָּךְ כְּלָל, וּבְכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתְּךָ יִתְבָּרַךְ. זַכֵּנִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, כִּי אֲפִילוּ בְּכָל הַנְּפִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, גַּם שָׁם אַתָּה נִמְצָא, כִּי "מַלְכוּתְךָ בְּכָל מָשָׁלָה". וְנַאֲמִין כִּי אַתָּה, מַלְכֵּנוּ, בָּרָאתָ הַכֹּל בְּחַסְדְּךָ וּמְקַיֵּם הַכֹּל בְּחַסְדְּךָ לְבַד, כִּי חָפֵץ חֶסֶד אַתָּה. וַחֲסָדֶיךָ כִּי לֹא תַּמְנוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ לְעוֹלָם. זַכֵּנִי לָדַעַת זֹאת וּלְהַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמֶת תָּמִיד. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תְרַחַמֵנִי וּתְזַכֵּנִי לָדַעַת שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֲנִי מְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אָז אֵין שׁוּם נְפִילָה וִירִידָה לְעוֹלָם, וּבְחַסְדְּךָ תָּמִיד יֵשׁ לִי תִּקְוָה עֲדַיִן לִמְצוֹא אוֹתְךָ וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת. “יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת, שִׁמְעָה תְפִלָּתִי, הַאֲזִינָה - אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה”:

## קכו

אָנָּא, יְהֹוָה, רַחְמָן מַלֵּא רַחֲמִים, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל. רַחֵם עַל כָּל הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ וְעָלַי. שֶׁאֶזְכֶּה בְּחַסְדְּךָ לְעוֹרֵר מַטֶּה עֹז שֶׁל עֲבוֹדָתִי, הַיְנוּ הַכֹּחַ וּזְכוּת שֶׁל נְקֻדּוֹתָי הַטּוֹבוֹת, בִּפְרָט הַכֹּחַ וּזְכוּת שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר אָנוּ חוֹסִים בָּהֶם. וּתְרַחֵם שֶׁאֶזְכֹּר שֶׁכָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבִּי, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ שֶׁהַבַּעַל דָּבָר בָּא לְבַלְבֵּל אוֹתִי גַּם מִמְּעַט עֲבוֹדָתִי, וּלְהַחֲלִישׁ דַּעְתִּי מֵרִבּוּי קִלְקוּלַי וּפְגָמַי הַמְּרֻבִּים. עַל כֵּן תְרַחַמֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְחַפֵּשׂ בְּעַצְמִי אֵיזֶה נְקוּדוֹת טוֹבוֹת, בִּכְדֵי לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמִי, בִּבְחִינוֹת “וְעוֹד מְעַט וְאֵין רֶשַׁע” וְכוּ’ כַּמְּבֹאָר בְּתוֹרָתְךָ. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, לְפָנֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זַכֵּנִי, מַלְכִּי, לַעֲמֹד כְּדָל וּכְרָשׁ. וְאֶשְׁפֹּךְ לִבִּי כַמַּיִם, וְרַק בְּרַחֲמִים וּבְתַחֲנוּנִים, וְלֹא אֶתְלֶה בְּשׁוּם זְכוּת כְּלָל, וְגַם לֹא אֶדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה כְּלָל. וְאֶזְכֶּה כָּךְ לְהָאִיר בִּי, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי בֶּאֱמֶת קְדֻשַּׁת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ “עֲדִינוֹ הָעֶצְנִי” - “כְּשֶׁיּוֹצֵא לַמִּלְחָמָה מִתְקַשֶּׁה עַצְמוֹ כְּעֵץ וּכְשֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה מְעַדֵּן עַצְמוֹ כְּתוֹלַעַת”, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. “כִּי אַתָּה, אֲדֹנָי, טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ”. “הַאֲזִינָה, יְהֹוָה, תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי”:

## קכז

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁלֹּא לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְעוֹלָם. וְאֵדַע בֶּאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, אֲפִלּוּ בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, רַק נִזְכֶּה לִנְהֹג לְפִי הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ - לֵידַע שֶּׁצְּרִיכִין לְהַמְתִּין הַרְבֵּה וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָתְךָ, הַשֵּׁם. עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ הֵיטֵב לְפָנֶיךָ, אֱלֹהֵינוּ, בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, עַד שֶׁבְּרַחֲמֶיךָ נִזְכֶּה לְקַבֵּל דִּבּוּרִים חַמִּים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. וְנֵדַע שֶׁאַחַר כָּךְ צְרִיכִין לְהַמְתִּין עוֹד הַרְבֵּה, עַד שֶׁתִתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתֵנוּ, וְעַד שֶׁנִּתְקָרֵב אֵלֶיךָ בִּשְׁלֵמוּת. וְאַף עַל פִּי כֵן רַחֲמֵנוּ, אָבִינוּ, שֶׁגַּם בְּתוֹךְ זְמַן הַהַמְתָּנָה וְהַשְּׁהִיָּה לֹא נִשְׁכַּח וְלֹא נָסִיחַ דַּעְתֵּנוּ מִן הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין וְהַגַּעְגּוּעִים אֵלֶיךָ. “וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ, יְהֹוָה, עֵת רָצוֹן. אֱלֹהִים, בְּרָב חַסְדֶּךָ, עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ”:

## קכח

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַב הָרַחֲמָן וְהַחֶסֶד. זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, שֶׁחוּט הַשְּׂעָרָה יָקָר מְאֹד מְאֹד וַאֲנִי תָּלוּי בְּכָל עֵת בְּחוּט הַשְּׂעָרָה. שֶׁנַּאֲמִין שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לְקַלְקֵל הַרְבֵּה עַל יְדֵי חוּט הַשְּׂעָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִכֹּל שֶׁכֵּן שֶׁנַּאֲמִין שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן הַרְבֵּה עַל יְדֵי חוּט הַשְּׂעָרָה. כִּי “מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת”, כִּי חוּט הַשְּׂעָרָה בִּקְדֻשָּׁה יָקָר מְאֹד מְאֹד, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ רַבּוֹתֵנוּ הַקְּדוֹשִׁים:

אַשְׁרֵינוּ, מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ, וּמַה נָעִים גּוֹרָלֵנוּ, וּמַה יָפָה יְרוּשָׁתֵנוּ. אַשְׁרֵינוּ שֶׁבְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַיְּקָרִים, זִכִּיתָ אוֹתָנוּ בְּמִצְווֹת רַבּוֹת בְּכָל יוֹם. וְאַתָּה יוֹדֵעַ לְבַב עַמְּךָ שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ מֵהָרַע אֶל הַטּוֹב בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי הוֹלֵךְ מִבֵּיתוֹ וּמֵעֲסָקָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּמַנִּיחַ טַלִּית וּתְפִלִּין, וּמִתְפַּלֵּל וְכוּ’. תֶּן בְּלִבֵּנוּ לָדַעַת וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁבְּוַדַּאי נִמְצָא בְּכָל זֶה כַּמָּה וְכַמָּה נְקוּדוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁהֵם יְקָרִים אֶצְלְךָ, תִתְבָּרַךְ, מְאֹד מְאֹד:

וּבְכֵן תְרַחֵם עָלֵינוּ, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, תֶּן בָּנוּ לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁאֲפִלּוּ בְּעִנְיְנֵי תַּאֲווֹת וְהִרְהוּרִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם, הֲרֵי בְּוַדַּאי מִי שֶׁהוּא אִישׁ כָּשֵׁר קְצָת, בְּחַסְדְּךָ - יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה וּמִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת נֶגֶד הַמַּחְשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים. וְנֵדַע שֶׁכָּל תְּנוּעָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם כְּחוּט הַשְּׂעָרָה הוּא יָקָר בְּעֵינֶיךָ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ, וְרַק אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ הַיֵּצֶר הָרַע מִתְגַּבֵּר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְעַל כֵּן חָנֵּנוּ דַּעַת מֵאִתְּךָ לָדַעַת שֶׁיָּקָר בְּעֵינֶיךָ, כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה, אֲפִלּוּ הִיא כְּשַׂעֲרָה מַמָּשׁ, מַה שֶׁאָנוּ מוֹשְׁכִין אֶת עַצְמֵנוּ מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֶל הַקְּדֻשָּׁה:

רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים, יוֹצֵר הָאָדָם. אַתָּה יוֹדֵעַ מַה נַעֲשָׂה עִמִּי, וְעִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, בְּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַזֶּה שֶׁהוּא מַלֵּא קְלִפּוֹת. וְאַתָּה רוֹאֶה כַּמָּה הֵם כְּרוּכִים אַחֲרַי מְאֹד מְאֹד, וְלוּלֵי אַתָּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עוֹזְרִי הָיִיתִי נוֹפֵל בְּיָדוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. עַל כֵּן זַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכַי בְּכָל עֵת, וְתֶן בִּי כֹּחַ לִשְׁמֹר עַצְמִי מְאֹד שֶׁלֹּא תַּתְחִיל מַחְשַׁבְתִּי לָצֵאת חוּץ מֵהַגְּבוּל דִּקְדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשְּׂעָרָה. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעַל יְדֵי פְּגַם כְּחוּט הַשְּׂעָרָה שֶׁנּוֹטִים מִן הַדֶּרֶךְ הַטּוֹב, חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לְהַטּוֹת הַרְבֵּה לִדְּרָכִים נְבוֹכִים. וְכַאֲשֶׁר אֲנִי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי, שֶׁעִקַּר קִלְקוּלַי וּפְגָמַי וַחֲטָאַי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כֻּלָּם הִתְחִילוּ מִחוּט הַשְּׂעָרָה - עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיִיתִי נִזְהָר בַּתְּחִלָּה לִשְׁמֹר מַחֲשָׁבְתִּי הֵיטֵב. וְנִמְשַׁכְתִּי אַחַר הַמֵּסִית מְעַט מְעַט, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא, וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה”. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ” וְכוּ’. אָנָּא, יְהֹוָה, רַחְמָן מַלֵּא רַחֲמִים, פּוֹדֶה וּמַצִּיל, גּוֹאֵל חָזָק, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח, עֲמֹד עַל יְמִינִי וְסָמְכֵנִי, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לָכֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ. הוֹשִׁיעֵנִי, כִּי כְּפִי הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרַע עָלַי הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, אָפֵס תִּקְוָה. אַךְ זַכֵּנִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת כִּי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, כִּי חוּט הַשְּׂעָרָה דִּקְדֻשָּׁה יָקָר מְאֹד מְאֹד. וְעַל כֵּן זַכֵּנִי לֵידַע גַּם הַהֶפֶךְ, שֶׁכְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלַי מְאֹד וְנִדְמֶה לִי שֶׁכְּבָר נִתְעֵתִי כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי לַעֲמֹד נֶגְדָּם, בְּרֹב טוּבְךָ זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁכָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה, שֶׁאֲנַתֵּק וְאַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמִי מֵהֶם אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשְּׂעָרָה, הוּא יָקָר מְאֹד בְּעֵינֶיךָ, בְּלִי שִׁעוּר. תְרַחֵם עָלֵינוּ, מַלֵּא רַחֲמִים, שֶׁאֵלּוּ הַשְּׂעָרוֹת יִתְלַקְּטוּ יָחַד בִּרְבוֹת הַיָּמִים וְנִזְכֶּה עַל יָדָם לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת שֶׁנִּמְשֶׁכֶת עַל יְדֵי צִמְצוּמִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת. שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים עַל יְדֵי בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָאֵלּוּ, הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁאֶהֱיֶה מוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמִי מֵרָע לְטוֹב בְּכָל פַּעַם, שֶׁעִקָּרוֹ תָּלוּי בְּחוּט הַשְּׂעָרָה. כִּי אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ, מַלְכֵּנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים תְּלוּיִים בְּכָל עֵת בְּחוּט הַשְּׂעָרָה, בִּבְחִינַת: “וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. “בְּקָרְאִי עֲנֵנִי, אֱלֹהֵי צִדְקִי. בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי, חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי”:

## קכט

“עֻזִּי, אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה, כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי, אֱלֹהֵי חַסְדִּי”. מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא, אֲשֶׁר “הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ”. “בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז”. אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁעִקַּר הַיַּהֲדוּת תָּלוּי בְּהִתְחַזְּקוּת - שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה. זַכֵּנִי לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בְּכָל פַּעַם אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשְּׂעָרָה, וּכְמוֹ כֵּן זַכֵּנִי לְהִכָּנֵס בִּגְבוּל הַקְדֻשָּׁה. בִּבְחִינַת “נֵהַלְתָּ בְּעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ”. וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר אֶל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּלְצַדִּיקֵי אֱמֶת. וּתְרַחַמֵנִי שֶׁכָּל מַה שֶׁאֶזְכֶּה לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה יוֹתֵר, כְּמוֹ כֵּן אֶזְכֶּה לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה, עַד שֶבְּעֹצֶם חַסְדְּךָ עַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לָבוֹא לְמַדְרְגוֹת גְּדוֹלוֹת בַּעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם. וּתְזַכֵּנִי לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ אֶת עַצְמִי תָּמִיד בְּכָל עֵת, וְלִהְיוֹת עָז כַּנָּמֵר בְּכָל הַבְּחִינוֹת. הֵן שֶׁיִּהְיֶה לִי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד גּוּפִי הַמְגֻשָּׁם, שֶׁהוּא עָז פָּנִים בְּיוֹתֵר בְּעִנְיְנֵי הַתַּאֲווֹת. וְהֵן שֶׁיִּהְיֶה לִי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁהֵם כְּלָל כָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמְּסִיתִים וְהַמַּדִּיחִים אוֹתִי מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. “אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי”, אֲבִי הָרַחֲמָן זַכֵּנִי שֶׁאֵדַע כֵּן גַּם לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וְתַצִּילֵנִי מְחֲלִישׁוּת הַדַּעַת כָּל שֶׁהוּא, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִפֹּל בַּדַּעַת, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְרַחֲקִין מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה. וּכְמוֹ כֵן נֶחְלֶשֶׁת הַדַּעַת יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה, עַד שֶׁהַרְבֵּה נָפְלוּ עַל יְדֵי זֶה לְגַמְרֵי, כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ אֱלֹהֵינוּ. הַצִּילֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מֵחֲלִישׁוּת הַדַּעַת הַזֶּה. כִּי כְּבָר עַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם, וְאִלְמָלֵא אַתָּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עָזְרֵנוּ” וְכוּ’. כִּי אַתָּה מָעֻזֵּנוּ, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ הוּא לְהַחְלִישׁ לִבֵּנוּ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו. וְאִלְמָלֵא אַתָּה, הָרַחֲמָן, עוֹזֵר לָנוּ בְּכָל יוֹם וּמְחַזֵּק לִבֵּנוּ בְּכַמָּה מִינֵי הִתְחַזְּקוּת, בְּחַסְדְּךָ הַנִּפְלָא, שֶׁחִזְּקוּ אוֹתָנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּתוֹרָתָם וְשִׂיחָתָם הַנִפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת וְהָעֲמֻקּוֹת מְאֹד מְאֹד, כְּבָר הָיָה מַה שֶׁהָיָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל כֵּן זַכֵּנוּ, מַלְכֵּנוּ, לְזֶה עִקַּר הַסֻּלָּם לַעֲלוֹת מַדְרְגָא לְדַרְגָּא בַּעֲבוֹדָתֶךָ - שֶׁהוּא רַק עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה. “הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ, מְהֵרָה הַצִּילֵנִי, הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי”:

## קל

“מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי, שָׁמַעְתָּ קוֹלִי. קוֹלִי שָׁמָעְתָּ, אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי, לְשַׁוְעָתִי. צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי - אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי. קָרָאתִי שִׁמְךָ, יְהֹוָה, מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת”. הַחוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, זַכֵּנִי לָדַעַת שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹצִין לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, בְּוַדַּאי הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה יְרִידָה קֹדֶם הָעַלִיָּה. וְאַתָּה יוֹדֵעַ מַלְכִּי שֶׁאָז בְּוַדַּאי אֲנִי בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, וְיֵשׁ עָלַי מִלְחֲמוֹת גְּדוֹלוֹת. תְּאַמֵּץ כֹּחִי לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה הַרְבֵּה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבַטֵּל הַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל, וְהַחֹשֶׁךְ שֶׁקֹּדֶם לָאוֹר - שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיְרִידָה שֶׁקֹּדֶם לַעֲלִיָּה, עַד שֶׁתּוֹשִׁיעַ וְתִתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה. חֲכָמֶיךָ הוֹדִיעוּנוּ שֶׁזּוֹ עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, וְאֵדַע כִּי עַל כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם עוֹבֵר כָּל זֶה. כִּי אֲפִלּוּ עָלַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מְאֹד מְאֹד, וַאֲפִלּוּ אִם עָבַרְתִּי מַה שֶׁעָבַרְתִּי, וְגַם עַתָּה אֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי. אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנִי שֶׁאֵדַע שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁאֲנִי זוֹכֶה וּמִתְעוֹרֵר בְּאֵיזֶה תְּנוּעָה קַלָּה לְהִתְקָרֵב לְאֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי לְפִי בְּחִינַתִי יֵשׁ לִי תֵּכֶף עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת הַרְבֵּה כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתִי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, בּוֹרְאִי. וּכְמוֹ שֶּׁצִּיְּרוּ חֲכָמֶיךָ וְתִאֲרוּ, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ, אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, גַּם מִשָּׁם, כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִין לַעֲלוֹת מִשָּׁם, גַּם שָׁם יֵשׁ בְּוַדַּאי כַּמָּה וְכַמָּה מַדְרֵגוֹת בְּלִי שִׁעוּר. זַכֵּנוּ לֵידַע זֹאת בֶּאֱמֶת. וַאֲזַי כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָתִי לְאֵיזוֹ מַעְלָה וּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה מִמֶּנָּה קְצָת, אַף שֶׁגַּם זוֹ הַמַּדְרֵגָה עֲדַיִן בְּתוֹךְ עֹמֶק הָאָרֶץ הַרְבֵּה, אַף עַל פִּי כֵן אֲזַי מִשְׁתַּטְּחִין כְּנֶגְדִּי הַרְבֵּה בְּכָל פַּעַם:

מַלֵּא חֶמְלָה, תַחְמֹל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, כִּי יֵשׁ לִי מִלְחֲמוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לָגֶשֶׁת לְאֵיזֶה עֲבוֹדָה שֶׁל קֹדֶשׁ. וְלִפְעָמִים מֵעֹצֶם הַמִּלְחָמָה אֲנִי נִכְשָׁל, וְאֵינִי עוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן חַס וְשָׁלוֹם. וְאָז תְרַחַמֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ. וְתֶן בְּלִבִּי הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד בְּכָל פַּעַם, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, בֶּאֱמֶת לְרַחֵם עַל עַצְמִי וְלַחְשֹׁב עַל תַּכְלִיתִי וְסוֹפִי בְּכָל פַּעַם. כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִהְיֶה מִמֶּנִּי? וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲנִי מְחֻיָּב וּמְשֻׁעְבָּד לִלְחֹם מִלְחַמְתְּךָ, הַשֵּׁם, בְּכָל מַה שֶׁאוּכַל. אֱלֹהַי, מֶלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב, זַכֵּנִי לְהַאֲמִין כִּי הַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ, מַה שֶׁאֲנִי זוֹכֶה וּמִתְיַגֵּעַ וְחוֹתֵר עַל כָּל פָּנִים בְּכָל פַּעַם לָצֵאת וְלַעֲלוֹת מִפְּחִיתוּת מַדְרֵגָתִי, זֶה גַּם כֵּן יָקָר מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְתוֹשִׁיעֵנִי לְהִתְיַגֵּעַ וְלַחְתֹּר וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם אֵלֶיךָ, מַלְכִּי, שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִמְּקוֹמוֹת אֵלּוּ שֶׁנָּפַלְתִּי בָּהֶם. וּבִזְכוּת הַצַּדִּיקִים בְּוַדַּאי תִּהְיֶה אַחֲרִיתִי לְטוֹבָה, וְנִבְטַח בְּרֹב חַסְדְּךָ כִּי סוֹף כָּל סוֹף יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וּתְרַחֵם שֶׁכָּל הַיְרִידוֹת יִתְהַפְּכוּ לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, בִּבְחִינַת “יְרִידָה תַּכְלִית הָעַלִיָּה”. “יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֶנּוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי. בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן”:

## קלא

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, “מַלְכִּי וֵאלֹהַי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל. אֵלֶיךָ, יְהֹוָה, אֶקְרָא וְאֶל יְהֹוָה אֶתְחַנָּן. עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי, יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם, עַד אָנָה יָרוּם אוֹיְבִי עָלַי”. רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְ”תַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ”, וְ”הוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ”, שֶׁאָחוּס עַל חַיַּי הָאֲמִתִּיִּים הַנִּצְחִיִּים. וּתְרַחַמֵנִי, וְתֶן בִּי דַּעַת שֶׁכָּל מַה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, מִתְגַּבְּרִים, מִתְפַּשְּׁטִים וּמִשְׁתַּטְּחִים כְּנֶגְדִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר - כְּמוֹ כֵּן תֶּן בִּי כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר, לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִזְדָּרֵז יוֹתֵר לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ. וְזֹאת דַּוְקָא מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁרוֹצִים לִדְחוֹת אוֹתִי לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. תַחְמֹל עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה בֶּאֱמֶת לִבְחִינַת “הִתְרַחֲקוּת תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת” - “יְרִידָה תַּכְלִית הָעַלִיָּה”. וְאֶזְכֶּה לֶאֱחֹז וּלְהִתְדַּבֵּק בְּמִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּכְשֵׁם שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל מַמְרֵא - הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה. כִּי “מַּמְרֵא” הוּא בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁהִתְגַבְּרוּ וְהִשְׁתַּטְּחוּ כְּנֶגְדּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִתְיַעֵץ לָמוּל אֶת לְבָבוֹ בִּשְׁלֵמוּת. כֵּן תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹר קְדֻשָּׁתוֹ, וְנִזְכֶּה לְהַכְנִיעַ הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת גַּם אָנוּ וְלָמוּל לְבָבֵנוּ בִּשְׁלֵמוּת. “תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב”. “הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי, מַלְכִּי וֵאלֹהָי, כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל”:

## קלב

“יְהֹוָה, קְרָאתִיךָ, חוּשָׁה לִּי. הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ”. “שְׁמַע תְּפִלָּתִי, הַאֲזִינָה, אֶל תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמֻנָתְךָ, עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ”. גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, מַלְכִּי, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ מִתְגַּבְּרִין וּמִתְפַּשְּׁטִין כְּנֶגְדִּי הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהֵם הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת מְאֹד. וְכָל מַה שֶׁאֲנִי סָמוּךְ יוֹתֵר לְפֶתַח הַקְּדֻשָּׁה, מִתְגַּבְּרִין וּמִתְפַּשְּׁטִין כְּנֶגְדִּי מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁהָיָה הַרְבֵּה שֶׁכְּבָר הָיִיתִי אֵצֶל הַפֶּתַח וְחָזַרְתִּי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְזֹאת גַּם מֵחֲמַת שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי שֶׁכְּבָר אֲנִי אֵצֶל הַפֶּתַח, וְגַם מֵחֲמַת שֶׁמִּשְׁתַּטְּחִין כְּנֶגְדִּי מְאֹד מְאֹד עַד שֶּׁקָּשֶׁה לִי לְשָׁבְרָם. רַחַמֶנִי מֵעָתָּה, וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, וְאֶהְיֶה יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין וּמִתְעַכֵּב יָמִים הַרְבֵּה אֵצֶל פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּתוֹךְ הַזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֲנִי מִתְעַכֵּב אֵצֶל הַפֶּתַח, וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל לְהִכָּנֵס לִפְנִים, מִתְגַּבֵּר עָלַי חֲמִימוּת הַיֵּצֶר הָרַע מְאֹד. אַף עַל פִּי כֵן תְרַחֵם עָלַי שֶׁאֶהֱיֶה עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלִּי וְאֵשֵׁב וְאַמְתִּין אֵצֶל פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה, וְלֹא אֶרְצֶה לָשׁוּב לַאֲחוֹרַי בְּשׁוּם אֹפֶן. וְיִתְקַיֵּם בִּי בְּחִינַת “וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל”, “יְשִׁיבָה מִלְּשׁוֹן עַכָּבָה”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְעַל אַף הִתְגַּבְּרוּת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר הָרַע “כְּחֹם הַיּוֹם”, אַף עַל פִּי כֵן תְרַחַמֵנִי שֶׁלֹּא לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמִי. וְזַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתִי הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת, וְלֹא אָשׁוּב לְאָחוֹר בְּשׁוּם אֹפֶן, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. רַק אֶהְיֶה יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין וּמִתְעַכֵּב אֵצֶל פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה יָמִים רַבִּים כַּמָּה שֶׁיִּהְיֶה. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, מַלֵּא חֲנִינָה, חָנֵּנִי בֶּאֱמֶת, אַף עַל פִּי שֶּׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתִי לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַפֶּתַח, וְחֹם הַיּוֹם, שֶׁהוּא חֲמִימוּת הַיֵּצֶר הָרַע לוֹהֵט אוֹתִי מְאֹד. אַף עַל פִּי כֵן רַחַמֶנִי שֶׁלֹּא אַנִּיחַ אֶת מְקוֹמִי, וְאֶהְיֶה יוֹשֵׁב וּמִתְעַכֵּב אֵצֶל פֶּתַח הָאֹהֶל שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, עַד שֶׁתְּרַחַמֵנִי מִן הַשָּׁמַיִם. תֶּן בִּי דַּעַת, כֹּחַ וְתַעֲצוּמוֹת שֶׁלֹּא אָמִישׁ מִתּוֹךְ אֹהֶל הַצַּדִּיק - כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בִּיהוֹשֻׁעַ: “יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר, לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל”, וְכַמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי צַדִּיקֶיךָ. “אָגוּרָה בְּאָהֳלֶךָ, עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְּסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶלָה”:

## קלג

אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, “מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ”. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, זַכֵּה אוֹתָנוּ לְהַמְתִּיק כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל. שֶׁלְּכָל צִמְצוּם, יָּאִיר בְּחִינַת שֵׂכֶל פְּרָטִי, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַשֵּׂכֶל דַּיְקָא יִהְיֶה נִמְתָּק זֶה הַצִּמְצוּם. אַךְ הָעִקָּר שֶׁתְּזַכֵּנוּ לִשְׁאֹב וּלְקַבֵּל בְּחִינַת שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁשָּׁם נִמְתָּקִים כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים. תַּמְשִׁיךְ אֵלֵינוּ הֶאָרָה גְּדוֹלָה מִשָּׁם, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל מִשָּׁם עַל יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֶיךָ:

רַחֵם נָא אָבִינוּ שֶׁנִּזְכֶּה תָּמִיד לַעֲלוֹת לְשָׁם, לִבְחִינַת שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, שֶׁמְּקַבְּלִין מִשָּׁם עַל יְדֵי בְּחִינַת סֵפֶר. שֶׁנַּעֲלֶה לְשָׁם, וּנְקַבֵּל הָאוֹר תָּמִיד לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְחִבּוּר וְלֹא לְפֵרוּד, לְשָׁלוֹם וּלְחִזּוּק הָאַהֲבָה. אָנָּא, בְּרֹב חַסְדְּךָ, תַּמְשִׁיךְ חַסְדְּךָ לְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּלְכָל בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת אִישׁ וְאִשָּׁה - שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׂכֶל וְצִמְצוּם, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם הֶאָרָה מֵהַמְתָּקַת הַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, שֶׁשָּׁם נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים וְכָל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם. וְיִהְיֶה לָנוּ תָּמִיד כֹּחַ לְקַבֵּל מִשָּׁם הַהַמְתָּקָה בִּשְׁלֵמוּת, וְיִהְיֶה לָנוּ עַל יְדֵי זֶה כֹּחַ לְהַמְתִּיק כָּל הַמַּחֲלוֹקוֹת בִּשְׁלֵמוּת, לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם הֶאָרָה בִּבְחִינַת סֵפֶר כְּתֻבָּה אוֹ קִדּוּשֵׁי שְׁטַר. וְלֹא נִהְיֶה עוֹלִין לְשָׁם לְרָעָה, חַס וְשָׁלוֹם, לְבַטֵּל הַקֶּשֶׁר וְהַחִבּוּר בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גֵּט:

רִבּוֹן כָּל עָלְמִין, מֶלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב, חָפֵץ חֶסֶד אַתָּה וּכְבָר בָּחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים בְּמַעֲמַד הַר סִינָי וּמַתָּן תּוֹרָה, שֶׁנִּקְרָא “יוֹם חֲתֻנָּתוֹ”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּכְבָר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ שֶׁלֹּא לְרַחֵק אוֹתָנוּ לְעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם. עַל כֵּן זַכֵּנוּ לָדַעַת וּלְהַאֲמִין שֶׁמָּה שֶׁאַתָּה, בּוֹרְאֵנוּ, מַזְכִּיר עָלֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים לְשׁוֹנוֹת שֶׁל הִתְרַחֲקוּת וּפֵרוּד כִּבְיָכוֹל, נֵדַע שֶּׁאֵין כַּוָּנָתְךָ כִּי אִם בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּת. וּתְקַיֵּם בָּנוּ מַה שֶׁמָּשְׁלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כַּעַס עִם אִשְׁתּוֹ, וְשָׁלַח אַחַר הַסּוֹפֵר לִכְתֹּב לָהּ גֵּט, וּבְתוֹךְ כָּךְ נִתְפַּיֵּס עִמָּהּ. אָמַר לַסּוֹפֵר: 'צֵא וּכְפֹל לָהּ כְּתֻבָּתָהּ’”. הַיְנוּ, כְּפִי שֶּׁהוֹדִיעוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהַהִתְרַחֲקוּת וְהַפֵּרוּד, חַס וְשָׁלוֹם, לְבַטֵּל הַקֶּשֶׁר שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם מִכְּבָר, אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם כְּשֶׁעוֹלִין עַד בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה - בְּחִינַת שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל. וְאַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַלֵּא רַחֲמִים אַתָּה, וְתֵכֶף כְּשֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲלוֹת לְשָׁם, אֲזַי תֵּכֶף תְרַחֵם, וַיִּהְיוּ נִכְמָרִין רַחֲמֶיךָ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי תְרַחֵם שֶׁיִּהְיֶה נִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר. וְלֹא מִבַּעֲיָא שֶׁבְּרֹב חֶמְלָתֶךָ לֹא תְּבַטֵּל הַקֶּשֶׁר שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם. אַדְּרַבָּא, תַּעֲשֶׂה בְּרֹב חַסְדְּךָ עִמָּנוּ, וְתַמְשִׁיךְ מִשָּׁם הֶאָרָה גְּדוֹלָה לְבַטֵּל כָּל הַצִּמְצוּמִים וְכָל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְכָל הַכְּעָסִים וְכָל הַקְפֵּדוֹת שֶׁהָיָה לְךָ עַל יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט - הַכֹּל תַּמְתִּיק וּתְבַטֵּל עַל יְדֵי בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, עַל אַף שֶׁנִּתְעוֹרֵר לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִשָּׁם בִּשְׁבִיל פֵּרוּד וְסֵפֶר כְּרִיתוּת, חַס וְשָׁלוֹם. תּוֹשִׁיעֵנוּ וְחָנֵּנוּ תָּמִיד, שֶׁיִּהְיֶה נִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר לְטוֹבָה מַמָּשׁ. עַד שֶׁאַדְּרַבָּא, יִהְיֶה נִמְשָׁךְ מִשָּׁם הַמְתָּקָה גְּדוֹלָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶׁתֹּאמַר לַסּוֹפֵר: “צֵא וְכְפֹל לָהּ כְּתֻבָּתָהּ”. הַיְנוּ שֶׁבְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל יִהְיֶה נִמְשָׁךְ תָּמִיד הֶאָרָה גְּדוֹלָה מִשָּׁם, בִּשְׁבִיל חִזּוּק הַהִתְחַבְּרוּת וְאַהֲבָה וְשָׁלוֹם. וְיִתְגַּלֶּה בָּנוּ בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת. רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לְהַאֲמִין בְּלֶב שָׁלֵם בְּדִבְרֵי צַדִּיקֶיךָ, כִּי כָּל עִקַּר כַּוָּנָתְךָ - מַה שֶׁכִּבְיָכוֹל, הִנְּךָ קוֹרֵא הַסּוֹפֵר לִכְתֹּב הַגֵּט, הַיְנוּ מַה שֶׁהִזְכַּרְתָּ שֵׁם הִתְרַחֲקוּת, חַס וְשָׁלוֹם. כָּל כַּוָּנָתְךָ בָּזֶה הִיא לְטוֹבָה גְּדוֹלָה - בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּת בֶּאֱמֶת. תְּרַחֲמֵנוּ וּתְקַיֵּם בָּנוּ הַכָּתוּב: “וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם - יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי”. “בִּמְקוֹם” דַּיְקָא. כִּי דַּיְקָא בִּמְקוֹם הַהִתְרַחֲקוּת, בְּחִינַת גֵּט וְהַמְשָׁכַת הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל בִּשְׁבִיל פֵּרוּד וְהִתְרַחֲקוּת כִּבְיָכוֹל, חַס וְשָׁלוֹם, - בַּמָּקוֹם הַזֶּה דַּיְקָא, בְּרֹב חֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְהַנִּפְלָאִים, יִתְהַפֵּךְ וְיֻמְשַׁךְ מִשָּׁם הַמְתָּקָה לַכֹּל, עַד שֶׁיֵּאָמֵר לָנוּ “בְּנֵי אֶל חָי”. כִּי מִשָּׁם דַּיְקָא תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כָּל הַהַמְתָּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. “וּפְדוּיֵי יְהֹוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה. וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם. שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה”. “הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי. פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה”. “וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה. כִּי אֲהֵבְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ”. “אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל. וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו. וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם”. “בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן”:

## קלד

מֶלֶךְ עֶלְיוֹן עַל כָּל צְבָא מָרוֹם. יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. חוּס וְרַחֵם עָלַי, אֲבִי, בְּתֹקֶף הַגָּלוּת, בְּתֹקֶף הַיְרִידָה שֶׁל נַפְשִׁי, גַּם כְּשֶׁאֲנִי נוֹפֵל מְאֹד, חַס וְשָׁלוֹם, לְסִטְרָא דִּמְסָאֲבָא. זַכֵּה אוֹתִי לָדַעַת וּלְהַאֲמִין - אָז דַּיְקָא - שֶׁאָז אֵינִי יָכוֹל לְקַבֵּל חִיּוּת מִשּׁוּם קְדֻשָּׁה פְּרָטִית, כִּי אִם מִבְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מְאֹד, שֶׁרַק הִיא יְכוֹלָה לְהִתְעַלֵּם וּלְהִסְתַּתֵּר גַּם בִּמְקוֹמוֹת הַטְּמֵאִים לְגַמְרֵי. וּלְהַחֲיוֹת הַנּוֹפְלִים לְשָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת וְ”עָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְכוּ’ אֲנִי וְלֹא מַלְאַךְ”, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ חֲכָמֶיךָ בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ. וְעַל כֵּן זַכֵּנִי לָדַעַת נֶאֱמָנָה שֶׁבֶּאֱמֶת לִפְעָמִים הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעַלִיָּה, מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים בֶּאֱמֶת מְקַבְּלִין בְּעֵת הַיְרִידָה וְהַגָּלוּת מֵהַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מְאֹד. עַל כֵּן רַחַמֶנִי לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶּׁ”אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל”, כִּי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת הָרָעִים וְהַטְּמֵאִים שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לַחְזֹר אֵלֶיךָ, תִּתְבָּרַךְ. כִּי אַדְּרַבָּא, כְּבָר הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁשָּׁם דַּיְקָא מְלֻבָּשׁ וְנִסְתָּר וְנֶעְלַם קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה מְאֹד. וְעַל כֵּן חָנֵּנִי וְזַכֵּנִי לִזְכֹּר זֹאת בְּתֹקֶף יְרִידַתִי וּנְפִילָתִי. וְתֶן בְּלִבִּי לְהַאֲמִין זֹאת בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁדַּיְקָא בִּמְקוֹמִי אַתָּה בְּעַצְמְךָ, קְדֹשִׁי, מַסְתִּיר עַצְמְךָ לְהַחֲיוֹת אוֹתִי, וּבְרֹב חַסְדְּךָ הִנָּךְ מְרַמֵּז לִי רְמָזִים מֵרָחוֹק לָשׁוּב אֵלֶיךָ בְּ”שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה” לְבַד. וּבִזְכוּת הַצַּדִּיק בְּוַדַּאי אֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא. וְאֶזְכֶּה בֶּאֱמֶת לַהֲפֹךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה:

הֶחָפֵץ בִּתְשׁוּבָה, רַחַמֶנִי שֶׁאֶזְכֶּה בָּזֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יוֹם כִּפּוּרִים. וְשֶׁאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת לְשָׁם, לִבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה הַנִּפְלָאָה, בְּתַכְלִית הָעַלִיָּה. בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, זַכֵּנוּ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל יָדָהּ נִהְיֶה רְאוּיִים לַעֲלוֹת לְשָׁם, וּלְקַבֵּל מִשָּׁם שֶׁפַע גָּדוֹל וְרֹב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל. וְתוֹשִׁיעֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לְהַמְתִּיק כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים, עַד שֶׁעֲווֹנוֹת יִהְיוּ נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת. בִּזְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַנַּחַל נוֹבֵעַ:

וִיהֵא רַעֲוָא מִן קֳדָם עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְכָל קַדִּישִׁין, טְמִירָא דְּכָל טְמִירִין, סְתִימָא דְכֹלָא, דְיִתְמַשֵׁךְ טַלָּא עִלָּאָה מִינֵהּ לְמַלְיָא רֵישֵׁיהּ דִזְעֵיר אַנְפִּין. וּלְהַטִּיל לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין בִּנְהִירוּ דְאַנְפִּין, בְּרַעֲוָא וּבְחֶדְוָתָא דְכֹלָא. וְיִתְמַשֵּׁךְ מִן קֳדָם עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְכָל קַדִּישִׁין, טְמִירָא דְכָל טְמִירִין, סְתִּימָא דְכֹלָא, רְעוּתָא וְרַחֲמֵי, חִנָּא וְחִסְדָּא, בִּנְהִירוּ עִלָּאָה בִּרְעוּתָא וְחֶדְוָתָא עָלַי וְעַל כָּל בְּנֵי בֵּיתִי וְעַל כָּל הַנִּלְוִים אֵלַי וְעַל כָּל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל עַמֵיה. וְיִפְרְקִינָנָא מִכָּל עַקְתִין בִּישִׁין דְיֵיתוּן לְעַלְמָא, וְיַזְמִין וְיִתְיַהֵב לָנָא מְזוֹנָא וּפַּרְנָסָתָא טַבְתָּא בְּלִי צָרָה וְעַקְתָא מִמַזְלָא דְכָל מְזוֹנָא בֵּיהּ תַּלְיָא. וִישֵׁזְבִינָנָא מֵעֵינָא בִּישָׁא וּמֵחַרְבָּא דְמַלְאַךְ הַמָּוֶת וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וְיֵתֵי לָנָא, וּלְכָל נַפְשָׁתָנָא, חִנָּא וְחִסְדָּא, וְחַיֵי אֲרִיכֵי, וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וְרַחֲמֵי מִן קֳדָמֵיהּ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן, אָמֵן וְאָמֵן:

חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק: בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה: תָּם וְנִשְׁלָם שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!
