# קה

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/105/

“אדני, אל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד ואמת”. זכני לדעת שהעקר הוא האמת. ואסתכל תמיד על האמת לאמתו, ואזכה לחתר אליך, אלהי, עד שאשוב אליך באמת, כי אחרי הכל, מה יהיה בסופי? ואזכר שסוף כל סוף אהיה מכרח להתתקן על ידי ענשים קשים ומרים, על כן הלא טוב לי שאשוב מיד:

אלהי, חנני שאדע כי באמת אין שום יאוש בעולם כלל, כמו שבארו כבר צדיקיך כמה פעמים. כי אתה לבדך יודע שכל הנפילות והיאושים שלי הוא רק מחמת הרחוק מאמת, שאני מטעה את עצמי לומר שאיני יכול עוד לשוב. כמו שכתוב: “לא יאמין שוב מני חשך”, שאינני מאמין שאפשר עדין לשוב מהחשך שלי. וכל זה מחמת השקר, כי אני מבקש לעצמי עלילה לפטר עצמי מעבודתך, השם יתברך. ואתה בוראנו, אתה יודע יצרנו באמת, כי כל אדם, וכן אנכי, בטבעי יש לי רע המונע אותי מעבודתך, וידוע לי שצריך לסבל צער ויגיעות גדולות לשבר זה הרע. ועל כן אני מבקש בכל פעם לפרש עצמי מעבודתך, תתברך, מחמת הרע שבטבעי. אך אף על פי כן “אוי לי מיצרי”, אוי לי מאתך יוצרי. כי אימת הדין עלי, מה אעשה ליום פקודה:

אלהי, ראה נא בעניי, וחמל עלי, כי אני רואה שהתחלתי כמה פעמים למשך עצמי קצת להתקרב אליך, בוראי, ואיני יכול לעמד בשום נסיון קל. ואזי אני מוצא לעצמי תרוץ לומר, מה אעשה? באמת הייתי רוצה לשוב אליך, השם יתברך, אבל יצרי מתגבר עלי בכל פעם ומה כחי כי איחל עוד, כי כבר נתפסתי בגלות גדול עד שאי אפשר לשוב עוד, חס ושלום. אבל באמת רבונו של עולם, זכני לדעת באמת כי כל זה הוא פתוי היצר הרע והסתת הבעל דבר, מעצם הרע שבטבעי, שרוצה לפטר עצמו ולפרש מאתך יתברך על ידי דחיה וטעות זה, חס ושלום. הצילני מדעות משבשות כאלו, כי באמת אני יודע שאני מטעה את עצמי, כי סוף כל סוף מה יהיה בסופי, כי “אין חשך ואין צלמות להסתר שם כל פועלי און”. ובודאי אהיה מכרח לתן דין וחשבון לפניך, מלכי, ולא יותרו לי דבר אחד, הצילני:

מלא ישועות, הושיעני, תן לי ותאיר בי אפילו רק דעת כל שהוא, שלא אניח להטעות את עצמי. ואזכה להאמין כי באמת אין שום יאוש כלל, ואיך שאני, אזכה לחתר ולבקש הצלה ומנוס מעמקי שאול תחתיות ומתחתיו. וגם אם אני רואה שאף על פי שאני חותר ימים ושנים אליך ועדין לא שבתי מטעותי. אף על פי כן, תחזקני שאהיה עקשן גדול מאד, ואזכה לאחז בעבודתך, השם יתברך, בדרך עקשנות, כמו שחזקונו והורונו חכמיך. ואזכה לתלות עיני למרום תמיד לבקש איך להנצל מעתה, על כל פנים, ממה שאני צריך להנצל, וכן תרחם על כל אחד לפי בחינתו:

מלך רחמן, החונן לאדם דעת. רחמני וחנני שאהיה בר דעת. שאהיה מרצה, שאפלו אם לא אפעל בכל טרחתי ויגיעתי שאני מתיגע בעבודתך, ואינו עולה בידי בשלמות, רק שעל ידי זה אזכה על כל פנים להנצל פעם אחת בכל ימי חיי מפגם אחד, מעברה אחת, או מהרהור ותאוה אחת וכיוצא. הינו שאם אזכה על ידי כל עבודתי ותפלתי והתבודדות שלי וכל פעלותי, שעל ידי זה תהיה לי עברה אחת פחותה מחשבון עוונותי - מאשר היה לי אם לא הייתי חותר ומתפלל להנצל מהם - תרחמני שגם זה יהיה די לי:

ואדע נאמנה כי סוף כל סוף לא יהיה נשאר מכל עמלי ויגיעתי בעולם הזה כי אם מה שזכיתני לפעמים להנצל מרע ועברות, ולחטף לפעמים איזה מצוות ודבר טוב. זכה אותי להתחזק תמיד בהשתוקקות נפלא בלי שעור אליך, יוצרי, ולא אניח את הרצון לעולם. והעקר הוא האמת, רחמני שאזכה באמת לא להטעות את עצמי, ואסתכל על האמת שלא אאבד עולמי הנצחי. זכני לשוב אליך, מלכי, מכל מקום שהוא, כי אמתך יהוה אמת לעולם. “כי גבר עלינו חסדו ואמת יהוה לעולם הללויה”: