# קו

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/106/

“ידיד נפש, אב הרחמן. משך עבדך אל רצונך”. רבונו של עולם, גלוי לפניך פנימיות לבבי, שאני רוצה להתקרב אליך ולשוב בתשובה. תן בי דעת אמתי שאדע שצריך שיעברו עלי אלפים ורבבות ירידות בלי שעור. וזכני שאהיה גבור חזק, ותחזק לבבי בכל פעם לבלי להניח את מקומי משום ירידה שבעולם:

אתה הודעתנו בתורתך שכל אלו העליות וירידות שעוברין על כל אחד מישראל הם בחינת כלליות המלחמות והצרות שעברו על כלליות ישראל מימות עולם, כאשר גילו הצדיקים האמתיים. יהוה, מעוז חיי, זכני באמת להתחזקות, שאזכה לחזק את עצמי תמיד, אף אם אני כמו שאני, ולהאמין באמונה שלמה, שאין שום ירידה בעולם. כי בכל מקום יכולין למצא אותך, תתברך, בבחינת “אם אסק שמים שם אתה, ואציעה שאול הנך”:

מלא חנינות, חוס וחנני אפלו כשאני נופל לשאול תחתיות, רחמנא הצל מעתה, ואף על פי כן זכני לחזק את עצמי תמיד ולבלי ליאש את עצמי לעולם. ואדע נאמנה כי גם שם אתה נמצא, בחינת “ואציעה שאול הנך”. ואזכה להתחזק כל כך באמת ואדע שעקר הכלל בעבודתך, השם, והיסוד שהכל תלוי בו - לבלי לפל בדעתי לעולם, אף אם יעבר עלי מה. ואתה, מלכנו, הודעתנו והארת עיננו שכל הצדיקים שהיו מימות עולם שזכו למה שזכו, אשרי להם אשרי חלקם, על ידם בעצמם גלית לנו, שכלם לא באו לשלמותם כי אם על ידי בחינה זו. על ידי שלא היו מיאשין עצמן לעולם. רחמני שאזכה לקבל כח, עז ותעצומות מאתם באמת, כי גם עליהם עברו ירידות ונפילות הרבה, רק שהם התחזקו עצמן בכל פעם, אף על פי שעבר עליהם מה שעבר. ועל ידי התחזקות שלהם זכו למה שזכו, אשרי להם. “פנה אלי וחנני תנה עזך לעבדך והושיעה לבן אמתך”: