# קיא

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/111/

בורא כל עולמים, רב ושליט, עקרא ושרשא דכל עלמין, רעוא דכל רעוין, סתימא דכל סתימין. “אהב צדקה ומשפט, חסד יהוה מלאה הארץ”. תן בי דעת אמתי לידע ולהשכיל באמת שאי אפשר לילך בדרך צדקה וחסד חנם לבד, כי אם כן לא יעשה האדם בעבודתך כלום, חס ושלום. רק, אדרבא, יעשה מה שלבו חפץ, חס ושלום, ויסמך על חסדיך, השם, ואין זו דרך התורה הקדושה. אבל, זכנו לידע גם שלילך בדרך משפט לבד גם כן אי אפשר, כי אין העולם מתקים על פי מדת הדין לבד, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. וכמו שאני רואה בחוש שהרבה נפלתי ונתרחקתי על ידי רבוי המשפט והדין יותר מדי. שהחמרתי על עצמי הרבה, עד שאמרתי בלבבי שאפס תקוה, חס ושלום, לפי רבוי עוונותי וקלקולי ופגמי העצומים. ואם כי אמת שפגמתי וקלקלתי הרבה, אף על פי כן זכני לילך בדרכי הצדיקים אשר הורונו לבטח בחסדיך ורחמיך שאינם כלים לעולם. ושעדין, עדין, יש תקוה בכל יום, בכל עת ובכל שעה - כל ימי חיי, אפלו אם אני כמו שאני, כי חסדיך יתברך לא תמנו ולא כלו רחמיך:

מלך מלכי המלכים, זכנו לקים באמת מה שאמר על זה שלמה: “אל תצדק הרבה, ואל תרשע הרבה”. וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: “אם רשעת מעט - אל תרשע הרבה”. ואפלו אם כבר הרשעתי הרבה, חס ושלום, אף על פי כן תושיעני שלא אוסיף וארשיע עוד הרבה ביותר. ואדע, וגם אזכה להאמין, שכל מה שאני ממעט קצת מלהרשיע בודאי הוא טובתי לנצח. וגם על ידי זה תזכני, בחסדך, בסוף לשוב אליך בשלמות, כי “אין שום יאוש בעולם כלל”, כי “מדה טובה מרבה ממדת פרענות”. ובודאי כשאדם פוגם או עובר עברה, חס ושלום, אתה, מלכנו יתברך, משגיח ומסתכל על כל פרט ופרט, כמו שכתוב: “אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו?”. וכתיב, “ממכון שבתו השגיח וכו’ המבין אל כל מעשיהם”. מכל שכן וכל שכן במדה טובה, אדע באמת שבודאי אין שום תנועה טובה נאבדת לעולם:

“מלך אוהב צדקה ומשפט”, הצילני מבחינת קלפת ישמעאל, שיצא מאברהם, שהיתה עקר מדתו חסד וצדקה. שלא אסמך רק על החסד חנם לבד, שפורק על לגמרי, חס ושלום. וכן להפך, הושיעני מבחינת קלפת עשו, שיצא מיצחק, שמדתו דין ומשפט. שלא אפל מחמת רבוי המשפט והדין והחמרות יתרות והמרות שחרות שמכביד עלי. כמו ששאל עשו את אביו: “האיך מעשרין תבן ומלח?”. הושיעני מכל מיני חומרות יתרות כאלו, ואדע כי חומרות יתרות הם גם כן פגם גדול לפעמים, כאשר הודיעו חכמיך האמתיים. זכני באמת לעקר השלמות האמתי שהוא כשנכלל משפט וצדקה ביחד, שזה בחינת יעקב, בחינת “משפט וצדקה ביעקב” וכו’. ועל כן היתה מטתו של יעקב שלמה. תרחמני ,אבי, ואזכה גם אנכי לזה באמת:

“ובמקום משפט אין צדקה. ובאין משפט יש צדקה. ואתה במשפט תעשה צדקה. לשפט תבל במעשה הצדקה. ומכון כסאך משפט וצדקה. ובחפשך מעשים מבלי צדקה. הזכר לטוב מעט בצדקה. ובמתנת חנם תעשה צדקה”: