# קיח

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/118/

“רבון עלמין דאנת הוא חד ולא בחשבן. אנת הוא עלאה על כל עלאין, סתימא על כל סתימין, לית מחשבה תפיסא בך כלל”. אתה ברחמיך, הודעתנו נפלאות בכתבי צדיקיך, שבפסח וספירה מכרחין לקבל המוחין שלא כסדר. תרחמנו ותזכנו אז באמת לקבל המוחין דגדלות קדם המוחין דקטנות. וברחמיך הרבים תאיר בנו כפי השנויים הנפלאים שיש בימים האלו מיום אל יום בענין המשכת המוחין. צדיקיך האמתיים, זכרונם לברכה, בארו והאירו לנו בזה שמה שמכרחין לקבל המוחין אז שלא כסדר הוא מחמת גדל אחיזת הסטרא אחרא, שהיא זהמת מצרים, שנאחזת אז בנו עדין. ומחמת זה, ההכרח לקבל המוחין שלא כסדר. והנה שם מבאר שמחמת זה, אין מקבלין המוחין שלא כסדר רק בימים הללו, אבל תמיד מקבלין המוחין כסדר. אך אף על פי כן צדיקיך הודיעונו נפלאות, פלאי פלאות בסודות סודותיך, שכל זה הוא לענין המשכת המוחין בכלל, שנעשית על ידי העבודה של כלל ישראל. אבל בפרטיות, תרחמני באמת שכל זמן שאין אני נקי מעוונותי וצריך עוד לשוב בתשובה, שזה בחינת יציאת מצרים בפרטיות, אזי תושיעני שגם בשאר ימות השנה אזכה לקבל המוחין שלא כסדר כפי בחינת יציאתי ממצרים. דהינו, מזהמת עוונותי: “כי אפפו עלי רעות עד אין מספר, השיגוני עונתי, ולא יכלתי לראות. עצמו משערות ראשי ולבי עזבני”. “רצה יהוה להצילני, יהוה לעזרתי חושה”:

מרא דעלמא כלא”, אתה לבדך יודע שכלל כל המשכת המוחין, החכמה והשכל הוא לדעת ולהכיר אותך, תתברך, ולהתקרב אליך, שזה עקר התכלית. זכנו לשאב ולקבל באמת בכל יום ויום את החכמה והשכל המיחד שנתת בו, שהוא עקר הטוב שבכל יום ויום, והוא עקר אור היום והשמש שמאיר בכל יום, כאשר האירו לנו חכמיך. רק שכל יומא אית לה גדר מלבר דלא יעול כל בר נש להאי טוב, כגון חשוכא דכסיא לנהורא, כמבאר בזהר הקדוש. וזה בחינת הקלפה הקודמת לפרי, שזה בחינת כלל כל הסבות והמארעות שעוברין על כל אדם בכל יום. הצילני, מלכי, והושיעני מכל התפשטות והשתטחות הבלבולים שמתגברין עלי בכל יום, עד שבכל פעם נדמה לי שבזה היום אי אפשר לי לעבדך יתברך. תרחמני אלהי שלא לדחות את עצמי מיום אל יום בעבודתך, ותזכני לדעת שהוא אסור גדול. תרחם עלי שאזכה להתגבר ולהשתדל בכל יום ויום לשבר הגדרים והמניעות שמתגברין עלי, ולמצא הטוב שבזה היום דיקא. ותזכני להמשיך המוחין והשכל המיחד לזה היום דיקא, ולהכיר אותך, על ידי זה, כפי בחינת אותו היום דיקא, כמבאר כל זה בדברי צדיקיך - העמוקים והנפלאים:

והנה מלכי, "יוצר אור ובורא חשך", זה לעמת זה עשית - שכפי המשכת המוחין שצריך לקבל בכל יום בפרטיות, כמו כן, זה לעמת זה, מתגברין ומשתטחין כנגדי בחינת הגדרים והמסכים והמניעות שיש על הטוב שבכל יום ויום, כמו שהודיעו וגילו חכמיך. כי כפי השנויים הגדולים שיש בין המוחין הקדושים, כמו כן יש שנויים רבים לאין מספר, בענין הגדרים והמחצות שיש על כל יום ויום. והם הודיעונו בתורתם הנוראה, שמזה נמשכין כל מיני הדחיות והבלבולים שבאין על האדם בכל יום. ועל כן תרחמני ותושיעני, שלא יפל לבי עלי אם אני רואה שבימים הקודמים זכיתי והתפללתי קצת בכונה, והיה לי איזה ניחא קצת מן הבלבולים וכו’, ועכשו מתגברין עלי הבלבולים והמניעות ביותר. רחם שאדע כי יכול להיות שהימים הראשונים היו בבחינת המשכת המוחין דגדלות אצלי, ששם אין אחיזת החיצונים שהם המניעות והבלבולים כל כך. ועכשו צריך אני לקבל גם בחינת מוחין דקטנות, ולפעמים הם בחינת קטנות דקטנות, ששם הסטרא אחרא נאחזת ביותר. ועל כן נדמה לי שקשה לעמד כנגד המניעות והעכובים שבזה היום. אבל באמת זכני להאמין שבודאי גם בזה היום יש בו טוב, רק שאזכה ברחמיך לשבר הגדר שכפי אותו היום, כדי לזכות לזה הטוב שבזה היום דיקא:

ועל־כן ברב חסדך זכני לחזק את עצמי בכל יום ויום כפי אותו היום. ואם לפעמים משתטחים כנגדי מאד, עד שאי אפשר לי בשום אפן להתפלל כראוי, אף על פי כן זכני לידע ולהאמין, שגם היום הזה הוא יום, והוא מנוי וספור בימי חיי. ועל כן תרחם עלי, אם אי אפשר לי בשום אפן להתפלל כראוי באותו היום, תרחם שאשתדל לעשות בו עבודה אחרת, לומר שאר תחנות ובקשות בכונה, ושיחה ביני לבינך קוני, או ללמד יותר או לעסק במצוות וגמילות חסדים. כי אתה, הקדוש ברוך הוא, רצית לזכות את ישראל, לפיכך הרבית לנו תורה ומצוות. וברוך שמך, חמלת עלינו שיש לנו במה להחיות עצמנו בכל יום בכמה מיני למודי התורה הקדושה ובכמה מיני מצוות. והעקר שתזכני להשתדל שלא לטעות, חס ושלום, שהיום הזה בטל והולך. ואזכה לחשב בכל יום שאין לי כי אם אותו היום לבד, בבחינת: היום אם בקולו תשמעו. “יהוה הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו”. “הדריכני באמתך ולמדני, כי אתה אלהי ישעי, אותך קויתי כל היום” “ברוך אדני יום יום, יעמס לנו האל ישועתנו סלה”. “בכל יום אברכך, ואהללה שמך לעולם ועד”. “זה היום עשה יהוה, נגילה ונשמחה בו”: