# קכז

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/127/

יהי רצון מלפניך, יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שתהיה בעזרנו ותזכה אותנו ברחמיך הרבים וחסדיך העצומים שלא לדחק את השעה לעולם. ואדע באמת שאי אפשר לדחק את השעה, אפלו בענין ההתקרבות אל הקדשה, רק נזכה לנהג לפי האמת לאמתו - לידע שצריכין להמתין הרבה ולצפות לישועתך, השם. עד שנזכה לפרש שיחתנו היטב לפניך, אלהינו, ברחמים ותחנונים, עד שברחמיך נזכה לקבל דבורים חמים כגחלי אש. ונדע שאחר כך צריכין להמתין עוד הרבה, עד שתתמלא בקשתנו, ועד שנתקרב אליך בשלמות. ואף על פי כן רחמנו, אבינו, שגם בתוך זמן ההמתנה והשהיה לא נשכח ולא נסיח דעתנו מן ההשתוקקות והכסופין והגעגועים אליך. “ואני תפלתי לך, יהוה, עת רצון. אלהים, ברב חסדך, ענני באמת ישעך”: