# קכח

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/128/

רבונו של עולם, אב הרחמן והחסד. זכני ברחמיך הרבים שאזכה לידע ולהאמין באמת, שחוט השערה יקר מאד מאד ואני תלוי בכל עת בחוט השערה. שנאמין שיכול האדם לקלקל הרבה על ידי חוט השערה, חס ושלום, ומכל שכן שנאמין שיכול לתקן הרבה על ידי חוט השערה. כי “מדה טובה מרבה ממדת פרענות”, כי חוט השערה בקדשה יקר מאד מאד, כאשר גילו רבותנו הקדושים:

אשרינו, מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו, ומה יפה ירושתנו. אשרינו שברחמיך הרבים וחסדיך היקרים, זכית אותנו במצוות רבות בכל יום. ואתה יודע לבב עמך שכל אחד מישראל מושך את עצמו מהרע אל הטוב בכל יום ויום, כי הולך מביתו ומעסקיו לבית הכנסת, ומניח טלית ותפלין, ומתפלל וכו’. תן בלבנו לדעת ולהאמין באמת שבודאי נמצא בכל זה כמה וכמה נקודות טובות, שהם בחינת שערות קדושות, שהם יקרים אצלך, תתברך, מאד מאד:

ובכן תרחם עלינו, אבינו מלכנו, תן בנו להאמין באמת שאפלו בעניני תאוות והרהורים שמתגברים על האדם בכל יום, הרי בודאי מי שהוא איש כשר קצת, בחסדך - יש לו יסורים גדולים מזה ומתגבר בכל עת נגד המחשבות והרהורים. ונדע שכל תנועה שמנתק את עצמו מהם כחוט השערה הוא יקר בעיניך יתברך מאד מאד, כי אתה יודע יצרנו, ורק אתה יודע איך היצר הרע מתגבר על כל אחד ואחד. ועל כן חננו דעת מאתך לדעת שיקר בעיניך, כל תנועה ותנועה, אפלו היא כשערה ממש, מה שאנו מושכין את עצמנו מהסטרא אחרא אל הקדשה:

רבון כל עולמים, יוצר האדם. אתה יודע מה נעשה עמי, ועם כל אחד ואחד, בעולם העשיה הזה שהוא מלא קלפות. ואתה רואה כמה הם כרוכים אחרי מאד מאד, ולולי אתה, הקדוש ברוך הוא, עוזרי הייתי נופל בידו, חס ושלום. על כן זכני באמת להשכיל על דרכי בכל עת, ותן בי כח לשמר עצמי מאד שלא תתחיל מחשבתי לצאת חוץ מהגבול דקדשה, חס ושלום, אפלו כחוט השערה. כי אתה יודע שעל ידי פגם כחוט השערה שנוטים מן הדרך הטוב, חס ושלום, יכול להטות הרבה לדרכים נבוכים. וכאשר אני יודע בנפשי, שעקר קלקולי ופגמי וחטאי, רחמנא לצלן, כלם התחילו מחוט השערה - על ידי שלא הייתי נזהר בתחלה לשמר מחשבתי היטב. ונמשכתי אחר המסית מעט מעט, רחמנא לצלן, כמו שכתוב: “הוי משכי העון בחבלי השוא, וכעבות העגלה חטאה”. וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: “היום אומר לו עשה כך” וכו’. אנא, יהוה, רחמן מלא רחמים, פודה ומציל, גואל חזק, חושב מחשבות לבל ידח ממך נדח, עמד על ימיני וסמכני, ועזרני והושיעני שאזכה לכף את יצרי להשתעבד לך. הושיעני, כי כפי התגברות היצר הרע עלי היה, חס ושלום, אפס תקוה. אך זכני להאמין באמת כי מדה טובה מרבה, כי חוט השערה דקדשה יקר מאד מאד. ועל כן זכני לידע גם ההפך, שכשמתגברים עלי מאד ונדמה לי שכבר נתעתי כל כך עד שאי אפשר לי לעמד נגדם, ברב טובך זכני לידע ולהאמין, שכל תנועה ותנועה, שאנתק ואמשיך את עצמי מהם אפלו כחוט השערה, הוא יקר מאד בעיניך, בלי שעור. תרחם עלינו, מלא רחמים, שאלו השערות יתלקטו יחד ברבות הימים ונזכה על ידם להשגת אלקות שנמשכת על ידי צמצומים קדושים, שהם בחינת שערות. שיהיו נעשים על ידי בחינת השערות הקדושות האלו, הינו על ידי שאהיה מושך את עצמי מרע לטוב בכל פעם, שעקרו תלוי בחוט השערה. כי אתה הודעתנו, מלכנו, שאפלו צדיקים גדולים תלויים בכל עת בחוט השערה, בבחינת: “וסביביו נשערה מאד”, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. “בקראי ענני, אלהי צדקי. בצר הרחבת לי, חנני ושמע תפלתי”: