# קלב

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/132/

“יהוה, קראתיך, חושה לי. האזינה קולי בקראי לך”. “שמע תפלתי, האזינה, אל תחנוני באמנתך, ענני בצדקתך”. גלוי וידוע לפניך, מלכי, שאני רוצה לכנס אל הקדשה. ואתה יודע איך מתגברין ומתפשטין כנגדי הסטרא אחרא, שהם היכלי התמורות מאד. וכל מה שאני סמוך יותר לפתח הקדשה, מתגברין ומתפשטין כנגדי מאד מאד, עד שהיה הרבה שכבר הייתי אצל הפתח וחזרתי, רחמנא לצלן. וזאת גם מחמת שלא ידעתי שכבר אני אצל הפתח, וגם מחמת שמשתטחין כנגדי מאד מאד עד שקשה לי לשברם. רחמני מעתה, וזכני להיות איש כשר באמת, ואהיה יושב וממתין ומתעכב ימים הרבה אצל פתח הקדשה. ואף על פי שבתוך הזמן הזה שאני מתעכב אצל הפתח, ומקוה ומיחל להכנס לפנים, מתגבר עלי חמימות היצר הרע מאד. אף על פי כן תרחם עלי שאהיה עושה את שלי ואשב ואמתין אצל פתח הקדשה, ולא ארצה לשוב לאחורי בשום אפן. ויתקים בי בחינת “והוא יושב פתח האהל”, “ישיבה מלשון עכבה”, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. ועל אף התגברות חמימות היצר הרע “כחם היום”, אף על פי כן תרחמני שלא להטעות את עצמי. וזכני באמת לחשב על תכליתי הנצחי באמת, ולא אשוב לאחור בשום אפן, יהיה איך שיהיה. רק אהיה יושב וממתין ומתעכב אצל פתח הקדשה ימים רבים כמה שיהיה. מלך מלכי המלכים, מלא חנינה, חנני באמת, אף על פי שאין מניחין אותי להכנס לתוך הפתח, וחם היום, שהוא חמימות היצר הרע לוהט אותי מאד. אף על פי כן רחמני שלא אניח את מקומי, ואהיה יושב ומתעכב אצל פתח האהל של הצדיקים והכשרים, עד שתרחמני מן השמים. תן בי דעת, כח ותעצומות שלא אמיש מתוך אהל הצדיק - כשם שנאמר ביהושע: “יהושע בן נון נער, לא ימיש מתוך האהל”, וכמבאר בדברי צדיקיך. “אגורה באהלך, עולמים אחסה בסתר כנפיך סלה”: