# קלג

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/133/

אדון השלום, “מלך שהשלום שלו”. רבון כל העולמים, זכה אותנו להמתיק כל הצמצומים והדינים על ידי השכל. שלכל צמצום, יאיר בחינת שכל פרטי, שעל ידי זה השכל דיקא יהיה נמתק זה הצמצום. אך העקר שתזכנו לשאב ולקבל בחינת שכל הכולל, בחינת חכמה עלאה, ששם נמתקים כל הצמצומים והדינים. תמשיך אלינו הארה גדולה משם, שנזכה לקבל משם על ידי רבוי הספרים של התורה הקדושה, כמבאר בדברי חכמיך:

רחם נא אבינו שנזכה תמיד לעלות לשם, לבחינת שכל הכולל, שמקבלין משם על ידי בחינת ספר. שנעלה לשם, ונקבל האור תמיד לטובה ולברכה, לחבור ולא לפרוד, לשלום ולחזוק האהבה. אנא, ברב חסדך, תמשיך חסדך לכל עמך ישראל, ולכל בחינת התחברות איש ואשה - שהם בחינת שכל וצמצום, שיהיה נמשך עליהם הארה מהמתקת השכל הכולל, ששם נמתקין כל הדינים וכל המחלקת שבעולם. ויהיה לנו תמיד כח לקבל משם ההמתקה בשלמות, ויהיה לנו על ידי זה כח להמתיק כל המחלוקות בשלמות, להמשיך משם הארה בבחינת ספר כתבה או קדושי שטר. ולא נהיה עולין לשם לרעה, חס ושלום, לבטל הקשר והחבור בשרשו העליון, שזה בחינת גט:

רבון כל עלמין, מלך טוב ומטיב, חפץ חסד אתה וכבר בחרת בנו מכל העמים במעמד הר סיני ומתן תורה, שנקרא “יום חתנתו”, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. וכבר נשבעת לאבותינו ולנו שלא לרחק אותנו לעולם, חס ושלום. על כן זכנו לדעת ולהאמין שמה שאתה, בוראנו, מזכיר עלינו כמה פעמים לשונות של התרחקות ופרוד כביכול, נדע שאין כונתך כי אם בשביל התקרבות. ותקים בנו מה שמשלו רבותינו זכרונם לברכה: “משל למלך שהיה לו כעס עם אשתו, ושלח אחר הסופר לכתב לה גט, ובתוך כך נתפיס עמה. אמר לסופר: 'צא וכפל לה כתבתה’”. הינו, כפי שהודיעו חכמיך האמתיים, שההתרחקות והפרוד, חס ושלום, לבטל הקשר שיש ביניהם מכבר, אי אפשר כי אם כשעולין עד בחינת חכמה עלאה - בחינת שכל הכולל. ואתה, השם יתברך, מלא רחמים אתה, ותכף כשתזכנו לעלות לשם, אזי תכף תרחם, ויהיו נכמרין רחמיך יתברך, ואזי תרחם שיהיה נתהפך הדבר. ולא מבעיא שברב חמלתך לא תבטל הקשר שם, חס ושלום. אדרבא, תעשה ברב חסדך עמנו, ותמשיך משם הארה גדולה לבטל כל הצמצומים וכל הדינים שבעולם. וכל הכעסים וכל הקפדות שהיה לך על ישראל מעולם, בכלל ובפרט - הכל תמתיק ותבטל על ידי בחינת חכמה עלאה, על אף שנתעורר להמשיך הארה משם בשביל פרוד וספר כריתות, חס ושלום. תושיענו וחננו תמיד, שיהיה נתהפך הדבר לטובה ממש. עד שאדרבא, יהיה נמשך משם המתקה גדולה, שזה בחינת מה שתאמר לסופר: “צא וכפל לה כתבתה”. הינו שבחסדך הגדול יהיה נמשך תמיד הארה גדולה משם, בשביל חזוק ההתחברות ואהבה ושלום. ויתגלה בנו בחינת התרחקות תכלית ההתקרבות. רחם עלינו וזכנו להאמין בלב שלם בדברי צדיקיך, כי כל עקר כונתך - מה שכביכול, הנך קורא הסופר לכתב הגט, הינו מה שהזכרת שם התרחקות, חס ושלום. כל כונתך בזה היא לטובה גדולה - בשביל התקרבות באמת. תרחמנו ותקים בנו הכתוב: “והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם - יאמר להם בני אל חי”. “במקום” דיקא. כי דיקא במקום ההתרחקות, בחינת גט והמשכת הארה משכל הכולל בשביל פרוד והתרחקות כביכול, חס ושלום, - במקום הזה דיקא, ברב חסדיך העצומים והנפלאים, יתהפך וימשך משם המתקה לכל, עד שיאמר לנו “בני אל חי”. כי משם דיקא תמשיך עלינו כל ההמתקות שבעולם. “ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה. ושמחת עולם על ראשם. ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה”. “הפכת מספדי למחול לי. פתחת שקי ותאזרני שמחה”. “ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה. כי אהבך יהוה אלהיך”. “אז תשמח בתולה במחול. ובחרים וזקנים יחדו. והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם”. “ברוך יהוה לעולם, אמן ואמן”: