# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/14/

רבון כל העולמים, אשר לגדלתך אין חקר. רחם עלי, אבי מלכי ואלהי, זכני לרצות לחוס על עצמי ולחשב על תכליתי הנצחי. כי כל תקנתי היא שאיך שאני, איך שאני, תזכני שאהיה בעיני עצמי בכל יום ויום כבריה חדשה ממש. ואדע באמת כי אני נעשה כבריה חדשה בכל יום, שבשביל זה מברכין כל ברכות השחר, כאשר הודעתנו על ידי חכמיך. ועל כן, איך שאני, תרחם עלי שתהיה העבודה שאני עוסק בכל יום חדשה אצלי לגמרי. כי אני, וכל אחד מישראל, עושה כמה מצוות בכל יום, ציצית ותפילין וכיוצא. אך העקר, רחמני והושיעני שאראה ואזכה לישב דעתי בכל יום, שזה היום שאני עומד בו עדין לא היה בעולם וכן לא יהיה עוד היום הזה בעולם. והעבודה אליך, השם יתברך, שצריכין בזה היום היא חדשה לגמרי ורק עלי נפל חובת היום. עלי, אני זה שעומד בזה הדור, בזה היום. ואדע נאמנה כי אני דיקא צריך לעסק בעבודה זאת, ולא מלאך ולא שרף ואפילו נשמות הצדיקים שבגן עדן עליון אינם יכולים להשלים העבודה הזאת. רק זכני לקים באמת הפסוק “חי חי הוא יודך כמוני היום”, כמוני היום דיקא. הינו כמו שאני היום, באיזו מדרגה פחותה שאני, אף על פי כן מאחר שאני חי - אני צריך להודות לך דיקא. אדרבא, תרחם עלי שאשכיל באמת, וכל מה שאני יודע בנפשי שאני גרוע ומקלקל ביותר, אדע שעל ידי דיקא יתגדל ויתקדש שמך הגדול ביותר. כשאני אתקרב אליך, בבחינת "כד אתי יתרו וכו', כדין אסתלק ואתיקר שמך קדשא בריך הוא". כי גלית לנו שעקר גדלתך, השם יתברך, הוא דיקא כשהרחוקים מתקרבים אליך תתברך:

זכני לקבל ולקים את עקר העצה לקיום התורה - להתחיל בכל פעם מחדש. ואפילו אם איני יכול לעשות כלום מגדל התגרות והתגברות הגלות בגוף ונפש וממון, אף על פי כן, זכני להתחיל בכל פעם להכין ולהזמין את עצמי מחדש לעבודתך תתברך. שזה בחינת “אהיה - דא אנא זמין למהוי”, כאשר גלית על ידי הצדיק האמת. ולפעמים, אם צריך, זכני להתחיל ביום אחד כמה וכמה התחלות חדשות, מכל שכן בכל שבוע וכו’. ותרחם עד שאחר כך יצטרפו כל ההתחלות האלה ויבואו לעזרתי כי “לית רעותא טבא דאתאביד”, ועל ידי זה זכני אחר כך בחמלתך להתחיל ולגמר עבודתי בשלמות כראוי. והעקר שתזכני לסלק מדעתי בכל יום ובכל פעם כל מה שעבר עלי עד אותו היום ואותה השעה. וכל ההתחלות מכל העבודות שהתחלתי לעבוד אותך השם יתברך עד עתה, לא יעלו אצלי בחשבון כלל, רק כאלו לא התחלתי עדין מעולם כלל:

מלך המלכים, סומך נופלים. אתה הודעתנו על ידי צדיקך, כי עקר הירידות והנפילות שלי, ושל כל אחד, הם מחמת שנדמה לי בדעתי שכבר התחלתי קצת בעבודת השם ונפלתי מזה. אחר כך התחזקתי להתחיל עוד ונפלתי עוד הפעם, וכן הרבה פעמים. על כן אני מתיאש בעצמי לגמרי, חס וחלילה, ואני מתרשל בעבודתך מלהתחיל עוד הפעם. על כן זכני לעקר העצה, לשכח בכל פעם כל מה שעבר עלי, אף על פי שכבר התחלתי אלפים ורבבות פעמים אין מספר. רק עתה זכני להתחיל מחדש לגמרי להכין ולהזמין את עצמי לעבודתך תתברך בכל מה שאוכל. אם לצעק אליך יתברך מעמק הלב כמו שצריך באותה שעה. אם להתחיל ללמד ולהתפלל ולעשות מצוות. אם לשמח את עצמי במה שלא עשיתני גוי וכו’. וכן בכל מיני עצות לעבודתך תתברך, עד שעל ידי זה אשאר קים בקיום התורה תמיד:

כי באמת אפילו מי שחטא כל ימיו ושב באחרונה מוחלין לו הכל, כאשר הודעתנו על ידי רבותינו זכרונם לברכה. מכל שכן אם כבר התחלתי כמה פעמים לשוב אליך תתברך. וזכני להאמין באמת בדברי הצדיק, שהודיע וגילה שעקר הנפילות וחלישות הדעת היא מזה שראיתי שכבר נסיתי את עצמי והתחלתי כמה פעמים ונפלתי. ושזהו רק מעשה הבעל דבר שרוצה להסית אותי על ידי זה ולערבב דעתי, ליאש את עצמי חס וחלילה. על כן אבא רחמני, אנא תזכני להזהר מאד לילך בדרך הזו, להתחיל מחדש באיזו בחינה שאני. ואשכח מדעתי לגמרי כל מה שעבר עלי, וכל ההתחלות שהתחלתי מחדש לגמרי, וכן לעולם, עד שאזכה לתשובה שלמה ולהתחיל ולגמר בשלמות כראוי. וזכני להתחזק בכל זה, ואזכה על ידי זה לדברים גבוהים ועליונים מאד, הגנוזים בדרך זה, כי דרך ההתחדשות שגלה הצדיק האמת גבוהה ועליונה מאד. ועל ידי זה, תרחמנו ותמשיך עלינו הארה משלש פעמים שם “אהיה” ופעם אחת שם “הויה”, אשר הודעת אתה תתברך, למשה רבנו עליו השלום בעת ששאל אותך: "ואמרו לי מה שמו וכו'". וכן בחסדך האין סוף, תזכני להשיר והנגון שיתער לעתיד שהוא פשוט, כפול, משלש, מרבע ונארג על שם “הויה” ברבוע שהוא “יוד, יוד הי, יוד הי ויו” וכו’. יהי חסדך יהוה עלינו כאשר יחלנו לך: