# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/18/

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֲמָן מַלֵּא רַחֲמִים. אַתָּה יוֹדֵעַ נִגְעֵי נַפְשִׁי, וְאַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶׁלִּפְעָמִים נִדְמֶה לִי, כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹ מְעַיֵּן בַּסְּפָרִים, וַאֲנִי רוֹאֶה הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁחִזְּקוּ אוֹתָנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְתַלְמִידֵיהֶם הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, וְהוֹדִיעוּ לָנוּ שֶּׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם. וְהֵם מוֹדִיעִים, שֶׁאֲפִלּוּ אִם נָפַלְתִּי כְּמוֹ שֶׁנָּפַלְתִּי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אַף עַל פִּי כֵּן אַתָּה הַשֵּׁם אִתִּי, וְעִמִּי, וְאֶצְלִי, וְסָמוּךְ אֵלַי, כִּי מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ. וְגַם מִשָּׁם מְצַפֶּה אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִתְשׁוּבָתִי בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁאֲנִי. אַךְ זֹאת אַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ לִי מִמַּעֲשַׂי שֶׁאֵינָם טוֹבִים, כִּי מַכִּיר אֲנִי אֶת עַצְמִי, וְנִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי גָּרוּעַ מִן הַכֹּל, וְלֹא עָלַי נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ, הֲגַם כִּי הַצַּדִּיקִים בֵּאֲרוּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁהֵם מְדַבְּרִים אֲפִילוּ עִם הַגָּרוּעַ שֶבַּגְּרוּעִים. אַף עַל פִּי כֵן, נִדְמֶה לִי כְּאִלּוּ הֵם רוֹצִים רַק לְפַתּוֹת אוֹתִי וּלְהָסִית אוֹתִי וְלִכְנוֹס עִמִּי בְּדֶרֶךְ פֵּשֶׁר בְּעָלְמָא כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶפֹּל עוֹד יוֹתֵר וְאֶהְיֶה גָּרוּעַ עוֹד בְּיוֹתֵר, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אֲבָל הָאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי פְּחִיתוּתִי ושִפְלוּתִי, וְשֶׁאַתָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָחוֹק מִמֶּנִּי מְאֹד, וּכְבָר אָבְדָה תִּקְוָתִי, חַס וְחָלִילָה, וְכַיּוֹצֵא בַּחֲלִישׁוּת וּנְפִילוֹת כָּאֵלוּ שֶׁרוֹצֶה הַבַּעַל דָּבָר לְהָסִיתֶנִי וּלְהָדִיחֶנִי מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת. הַצִּילֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי מִמֶּנּוּ וּמֵהֲסָתוֹתָיו וְדֵעוֹת שִׁקְרִיּוֹת שֶׁלּוֹ. רַק זַכֵּנִי לְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הָאוֹחֲזִין עַצְמָן בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי כָּל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק וְהִתְחַזְקוּתוֹ אֵינָם בַּדֶּרֶךְ פֵּשֶׁר וּפִתּוּי וַהֲסָתָה, חַס וְחָלִילָה, רַק כָּךְ הוּא הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. כִּי בְּגֹדֶל הַשַּׂגָּתָם הָעֲצוּמָה הִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ יִתְבָּרַךְ עַד אֵין חֵקֶר, וְאַתָּה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח - אֲפִילוּ מִי שֶׁכְּבָר נִדָּח לְגַמְרֵי. וְזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁהַצַּדִּיקִים מְחַזְּקִים אוֹתָנוּ, וּמְנַחֲמִים אוֹתָנוּ, וּמְעוֹרְרִים וּמְקִיצִים אוֹתָנוּ, לֵידַע כִּי עֲדַיִן אַתָּה, יְהֹוָה, אִתָּנוּ וּבִמְקוֹמֵנוּ מַמָּשׁ כִּי מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ. בְּגֹדֶל חַסְדְּךָ אֶזְכֶּה לְהַאֲמִין, כִּי לֹא מִלִּבָּם הוֹצִיאוּ דְּבָרִים אֵלֶּה, רַק הֵם דְּבָרֶיךָ, הַשֵּׁם, מַמָּשׁ. וְשֶׁאַתָּה תִּתְבָּרַךְ בְּעַצְמְךָ הוֹדַעְתָּ לָנוּ הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ, עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם, לֵידַע כִּי עֲדַיִן אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְרַחֲמֶיךָ לֹא תַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם עַד תְּכוֹנֵן וְתָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַיִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ. וּתְרַחֵם מֶלֶךְ רַחוּם, שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא נִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לִרְאוֹת זֹאת בְּעֵינֵינוּ מַמָּשׁ בִּבְחִינַת: “וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהֹוָה וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְהֹוָה דִּבֵּר”: