# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/19/

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, יְהֹוָה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ. מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר כָּל עָלְמִין הֵם לְבוּשִׁין לְגַבָּךְ. אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁרְצוֹנִי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ. וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַמְּנִיעוֹת וְהַמָּסַכִּים מִתְפַּשְּׁטִים כְּנֶגְדִּי מְאֹד מְאֹד, וּבִפְרָט בַּבְחִינוֹת שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי מְעַט, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁבְּכָל פַּעַם מִשְׁתַּטְּחִים כְּנֶגְדִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְלִפְעָמִים אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַחַר כַּמָּה שָׁנִים, שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי לְהִטָּהֵר קְצָת, חָזַרְתִּי וְנָפַלְתִּי וְהִתְגַבְּרוּ עָלַי הַתַּאֲווֹת וְהַהִרְהוּרִים בְּהִשְׁתַּטְּחוּת עָצוּם מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. זַכֵּה אוֹתִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁעֲדַיִן לֹא נִזְדַּכָּכְתִּי מֵהֶם, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַהִתְגַּבְּרוּת. אַתָּה יוֹדֵעַ, מַלְכִּי, שֶׁמֵּחֲמַת גֹּדֶל הַיְגִעוֹת שֶּׁצְּרִיכִין לָזֶה לְהַפְשִׁיט מֵעַצְמִי הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים בִּשְׁלֵמוּת, וְלָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לַעֲמֹד בָּזֶה, מִזֶּה בָּא כָּל מַה שֶׁעוֹבֵר עָלַי. וַאֲפִילוּ בַּדְּבָרִים שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי קְצָת בַּעֲבוֹדָתְךָ, וּבְחַסְדְּךָ הִתְחַלְתִּי לְטַהֵר עַצְמִי מְעַט, וַאֲפִילוּ בִּבְחִינוֹת בָּהֶן כְּבָר עָלִיתִי קְצָת מַדְרְגָא לְדַרְגָּא, וּבְכָל פַּעַם בְּרַחֲמֶיךָ נִזְדַּכָּכְתִּי בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי כֵן רוֹאֶה אֲנִי בְּעַצְמִי שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַחַר כָּךְ שׁוּב חוֹזֵר וּמִתְפַּשֵּׁט עָלַי כָּל הַתַּאֲווֹת וְהִרְהוּרִים בְּהִתְפַּשְׁטוּת יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה. וְהַכֹּל עַל יְדֵי הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁעֲדַיִן לֹא פָּשַׁטְתִּי אוֹתָם מֵעַצְמִי לְגַמְרֵי, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְכָל זֹאת אַף עַל פִּי שֶׁבְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כְּבָר הִתְחַלְתִּי לְטַהֵר עַצְמִי קְצָת. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַמְּלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, הַמַּלְבִּישׁ שֵׂכֶל בְּכָל דָּבָר. הֵאַרְתָּ דַּעְתֵּנוּ בְּאוֹר הַצַּדִּיקִים, כִּי דָּבָר זֶה הָעוֹבֵר עָלֵינוּ יְכוֹלִין לִלְמֹד וּלְהָבִין הֵיטֵב מִמַּה שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ מֵעִנְיַן בֵּרוּר הַלֶּחֶם שֶׁהוּא חִיּוּת הָאָדָם. אַתָּה בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, שֶּׁצְּרִיכִין לְבָרְרוֹ בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר, וּצְרִיכִין לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ וְלִקְצֹר וְאַחַר כָּךְ לְנַקּוֹת הַתְּבוּאָה מִמּוֹץ וְתֶבֶן וְאַחַר כָּךְ לְטָחְנָהּ וּלְנַקּוֹת הַקֶּמַח מְסֻבִּין וּמוֹרְסָן. וְאַתָּה גִּלִיתָ אָזְנֵינוּ שֶׁכָּל אֵלּוּ הַפְּסֹלֶת הַנֶּאֱחָזִים בַּתְּבוּאָה, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁנִּתְאַחֲזוּ בְּהַמַּאֲכָלִים מֵעֵת שֶׁנִּפְגְּמָה הָאֲכִילָה עַל יְדֵי אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת. נִמְצָא, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַבֵּרוּרִים הֵם לְנַקּוֹת הַתְּבוּאָה מֵאֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. וְאַף עַל פִּי כֵן, אֵין זֶה תַּכְלִית הַבֵּרוּר, כִּי כָּךְ בָּרָאתָ, שֶׁעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה. וְאָז עִקַּר הַיְגִיעָה, שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּרֹב רַחֲמֶיךָ לֶאֱכוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּלְבָרֵךְ עָלֶיהָ בְּכַוָּנָה. עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יַעֲלֶה הַטּוֹב הַזַּךְ שֶׁבְּהַלֶּחֶם, וַיְחַיֶּה אוֹתָנוּ, שֶׁנּוּכַל לְהוֹדוֹת וּלְהַלֶּלְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְהִכָּלֵל עַל יְדֵי זֶה בָּאֵין סוֹף, בְּךָ, חָי הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ. אָז יִדָּחֶה הַפְּסֹלֶת וְיֵעָשֶׂה קִיא צוֹאָה מַמָּשׁ:

בּוֹרֵא עוֹלָם, הַנּוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. לִמַּדְתָּנוּ שֶׁכָּל אֵלּוּ הַבֵּרוּרִים שֶׁנִּתְבָּרֵר הַלֶּחֶם עַד הֵנָּה מֵהַפְּסֹלֶת הַנֶּאֱחָז בּוֹ, אֵינָם נֶחֱשָׁבִים כְּלָל נֶגֶד הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עָצְמָה, שֶׁאָז עִקַּר הַבֵּרוּר מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים מַמָּשׁ. וּבְעֹצֶם רַחֲמֶיךָ הַמִּתְגַּלִּים עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ, שֶׁלָּחֲמוּ מִלְחֶמֶת תוֹרָתֶךָ, “לְכוּ לָחֲמוּ בְּלַחְמִי” - “לַחְמָא דְּאוֹרָיְיתָא”, הֶאָרַת עֵינֵינוּ שֶׁזֶּהוּ מַמָּשׁ עִנְיַן כָּל מַה שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם. שֶׁיֵּשׁ בְּחִינוֹת שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ עַצְמִי, וְהַבֵּרוּר הוּא בִּבְחִינַת בֵּרוּר הַחִטָּה מִמּוֹץ וְתֶבֶן. וְאַף שֶבַּחֲסָדֶיךָ גַּם זֶה טוֹב מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן, זַכֵּנִי גַּם לְהַבֵּרוּר מִבְּחִינַת סֻבִּין וּמוֹרְסָן, וְעוֹד שְׁאָר תִּקּוּנִים עַד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת לֶחֶם וּמַאֲכַל אָדָם בִּשְׁלֵמוּת. וַאֲפִילוּ בִּבְחִינוֹת וּדְבָרִים שֶׁכְּבָר זָכִיתִי לְכָל זֶה, עֲדַיִן צָרִיךְ לִזְכּוֹת לִגְמֹר בְּטוּבְךָ אֶת הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ לִבְחִינַת גְּמַר הַבֵּרוּר שֶּׁנַּעֲשָׂה בִּשְׁעַת הַאֲכִילָה עָצְמָה. אֲבִי, מַלְכִּי, חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי, זַכֵּה אוֹתִי לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק וְלִסְבֹּל הַיְגִעוֹת שֶּׁצְּרִיכִין אָז סָּמוּךְ לְתַכְלִית הַבֵּרוּר. וְהוֹשִׁיעֵנִי, כִּי אֲזַי יְכוֹלִין לְהִתְגַּבֵּר עָלַי מְנִיעוּת וּמָסַכִּים וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁו נִתְעוֹרְרִין הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מַמָּשׁ שֶּׁצְּרִיכִין לִדְחוֹתָם בִּשְׁעַת אֲכִילָה דַּיְקָא שֶׁהוּא שְׁעַת גְּמַר הַבֵּרוּר. “הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעַ טַהֲרֵנִי וְאֶטְהָר”: “הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי”:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ. רַחֵם עַל כָּל עַמְּךָ וּתְעוֹרֵר חֲסָדֶיךָ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִצֹּאן מַרְעִיתֶךָ, כִּי עַל כָּל הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבוֹר כָּל זֶה. זַכֵּנוּ לְהִתְיַגֵּעַ לְבָרֵר אֶת עַצְמֵנוּ בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר, וְאַף לַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילָה, שֶׁהוּא קָשֶׁה לִפְעָמִים מִכֻּלָּם. זַכֵּה אוֹתָנוּ אָז לְבָרֵר הַטּוֹב וְלִדְחוֹת הָרַע, קִיא צוֹאָה, שֶׁהֵם כָּל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת לְגַמְרֵי אֶל הַחוּץ. וְכֵן בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם, רַחֲמֵנוּ, בּוֹרֵא עוֹלָמִים, וְחוּס מַלֵּא רַחֲמִים, וְתוֹשִׁיעַ לַכֹּל, בְּעִקָּר לְעוֹצֵם הַיְגִעוֹת שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו לְמִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנוֹס בַּעֲבוֹדָתֶךָ תִּתְבָּרַךְ. וְתַמְתִּיק כָּל עוֹצֵם מְרִירַת הַגָּלוּת שֶּׁמִּתְגַּבֵּר עַכְשָׁו בְּעִקְּבָא דִּמְשִׁיחָא. וּתְזַכֶּה אֶת כֻּלָּנוּ עַכְשָׁו לְבָרֵר תַּכְלִית הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁתִּהְיֶה גְּאוּלָה שְׁלֵמָה שֶּׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת. וְאַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, שֶהַבֵּרוּר הַזֶּה הוּא בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עָצְמָה, שֶׁאָז עִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁל הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. “רְאֵה נָא בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְּאוּלָה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ”:

רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים, “אֶל גּוֹאֵל חָזָק אַתָּה”. “קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ”. חַזְּקֵנִי, גְּאָלֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל הַמְּרִירוּת וְהַיְּגִיעוֹת הָרַבּוֹת שֶׁצָּרִיךְ עַכְשָׁו קוֹדֵם שֶׁזּוֹכִין לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בִּפְרָט לְזַכֵּךְ וּלְנַקּוֹת אֶת עַצְמִי מִתַּאֲווֹת וְהִרְהוּרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת קִיא צוֹאָה מַמָּשׁ. זַכֵּנִי עַתָּה לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת לִבְלִי לִפֹּל בְּדַּעְתִּי מִזֶּה כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לְהִשְׁתַּדֵּל לְגָרְשָׁם מֵאִתִּי עַל פִּי הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת שֶגִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. כִּי בְּרַחֲמֶיךָ וּבִּגְדֻלַּת חֲסָדֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, כְּבָר הִקְדַּמְתָּ רְפוּאָה לַמַּכָּה עַל יְדֵי הַסְּפָרִים וְהָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנִּתְגַּלּוּ בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִים כֻּלָּם לְהִתְחַזֵּק וּלְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ גַּם עַתָּה. תֶּן בִּי כֹּחַ לְהִשָּׁאֵר עַל עָמְדִי, לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמִי אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם, עַד שֶׁתְּרַחַמֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְהִטָּהֵר לְגַמְרֵי מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ טָהֳרָה עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי הַטָּהֳרָה מִכָּל זֶה הוּא רַק עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, כְּמַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “’כִּנְחָלִים נִטָּיוּ’ - מַה נְחָלִים מַעֲלִים אֶת הָאָדָם מְטֻמָּאָה לְטָהֳרָה, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה כֵן”: