# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/21/

בורא כל העולמים, מלך מלכי המלכים. אשר עוז וחדוה במקומו. רחמני נא, וזכני להיות איש ישראלי באמת, ולעבד אותך תתברך כראוי. זכני בעצם נפלאות חסדיך לעזות ועקשנות גדולה דקדשה. כי אתה הודעתנו שהרבה הרפתקאות ועליות וירידות צריכין לעבור על כל אחד ואחד בלי שעור. זכני להיות עקשן גדול לבלי להניח על ידי זה מעט עבודתי שהתחלתי, כי בלא זה אי אפשר לי שאשאר על עמדי, כאשר גלוי לפניך, סומך נופלים. בפרט כשאני רוצה לעשות דבר גדול כגון לנסע ולבוא לארץ ישראל, שזה עקר קדשת איש הישראלי והוא עקר נצחון המלחמה, כך גילו חכמיך. כי בודאי אי אפשר לנצח מלחמה זאת, כי אם על ידי עקשנות גדולה מאד. זכנו לעקשנות ועזות דקדשה שזה עקר ההתפארות שאתה, השם יתברך, מתפאר בנו ישראל. חזקני וזכני לעזות ועקשנות של איש הישראלי, שאף שמפילין אותי בכל פעם, אתחזק בכל עת בעקשנות גדולה ולא אניח להפיל את עצמי בשום אפן. נותן התורה, ברחמיך הרבים, רחמנו וזכנו לעקר קבלת התורה, שהוא כלל ההתפארות שהוא רק על ידי עזות דקדשה, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה: “מפני מה נתנה תורה לישראל, מפני שהם עזין”. זכני נא לזה, ברחמיך העצומים, כי בזה תלוי כל עבודתי מתחילה ועד סוף. “אל ישראל הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים. יהוה עז לעמו יתן, יהוה יברך את עמו בשלום”: