# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/26/

“יְהֹוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה”. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עוֹרֵר נָא רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָלַי. זַכֵּה אוֹתִי לָדַעַת בֶּאֱמֶת תָּמִיד, אֲפִילוּ כְּשֶׁאֲנִי בְּגָלוּת, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וַאֲפִילוּ אִם נָפַלְתִּי, חַס וְחָלִילָה, עַד אֵין תַּכְלִית אֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁגַּם שָׁם אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְצַמְצֵם אֶת עַצְמְךָ. וְגַם שָׁם אַתָּה מַסְתִּיר אֶת עַצְמְךָ בְּדַרְכֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ הָעֲצוּמִים, וְאַתָּה מַזְכִּיר אוֹתִי בְּכָל פַּעַם בְּכַמָּה וְכַמָּה רְמָזִים שׁוֹנִים, בְּכָל יוֹם וּבְכָל מָקוֹם, כְּדֵי שֶׁאָשׁוּב אֵלֶיךָ. וּתְרַחֵם בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁאֲזַי יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וְגַם תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַיִן, הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְמַעֵט וְנִצְטַמְצֵם הָאוֹר מְאֹד. בְּעֹצֶם חֲסָדֶיךָ תְּסַבֵּב שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא תַגִּיעַ טוֹבָה גְּדוֹלָה, שֶׁיּוּכְלוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַגְבִּיהַּ וּלְהַעֲלוֹת גַּם הַנּוֹפְלִים הַיְּרוּדִים מְאֹד מְאֹד. כִּי עַל יְדֵי שֶׁנִּסְתָּר הָאוֹר כָּל כָּךְ, עַל יְדֵי רִבּוּי הַצִּמְצוּמִים, עַד שֶׁהָיָה קָשָׁה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין הָרְמָזִים. וְהַצַּדִּיקִים בְּרִבּוּי יְגִיעָתָם בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, זִכִּיתָ אֹתָם לְהַשִּׂיג הָאוֹר מִתּוֹךְ תּוֹקֵף הַהַסְתָּרוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה זָכוּ לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת. תְרַחֵם עָלֵינוּ שֶבְּעֹצֶם חָכְמָתָם הֵם יַלְבִּישׁוּ לָנוּ הָאוֹר בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים, בְּאֹפֶן שֶׁגַּם כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ יוּכַל לְהַגִּיעַ לוֹ הָרְמָזִים וְעֵצוֹת וְהִתְעוֹרְרוּת, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, לֶאֱחֹז עַצְמֵנוּ בְּךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד. כִּי הַהֶעְלֵם הוּא בִּשְׁבִיל הַגִּלּוּי, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. מַלֵּא רַחֲמִים, הַמְּפַעֲנֵחַ נֶעֱלָמִים. רַחֲמֵנוּ, שֶׁכָּל מַה שֶׁמַּעֲלִימִין וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר בְּצִמְצוּמִים רַבִּים יוֹתֵר - הַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים. וְתוֹשִׁיעַ שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה הֵם יְגַלּוּ וְיָאִירוּ לְיִשְׂרָאֵל אוֹרְךָ תִּתְבָּרַךְ, שֶׁנּוּכַל לֵידַע וְלִזְכֹּר אוֹתְךָ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. וְצַדִּיקֶיךָ גִּילוּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת “אֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת”. וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל מַה שֶׁמְּמַעֲטִין וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר בְּמִעוּט אַחַר מִעוּט, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת הָאוֹר, לְהַגְדִּילוֹ וּלְהָאִירוֹ בְּלֶב יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא. בָּרוּךְ יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ:
