# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/33/

עושה מעשה בראשית, ראשון לכל ראשונים, מלך מלכי המלכים. אתה יודע, יוצר כל, שכל ההתחלות קשות, בפרט בענין התשובה. כי אי אפשר לי להתעורר באמת לתשובה, כי אם על ידי שיתנוצץ לי אורך, השם יתברך, כדי שאתעורר לשוב. אך אי אפשר להזריח לי מאורך יתברך כי אם כשאשוב בתשובה, כי “כל זר לא יאכל קדש”. ואם כן, מהיכן ההתחלה ומאין יבוא עזרי. ולפעמים אתה, השם יתברך, מרחם עלי, ומזריח לי אורך יתברך לתוך עומק החשכות שלי ונפילתי הגדולה כדי לעוררני בתשובה. אך אני איני יכול לקבל האור הזה, כי לפי עוצם שבירתי לשברי שברים על ידי מעשי הרעים, הכל הוא אצלי בחינת רבוי אור. ומזה בא שלפעמים אני זוכה ומתעורר בתשובה על איזה זמן, ואחר כך נופל מזה וכן מזדמן כמה פעמים. וכל זה מחמת שלא תקנתי עדין את כלי שאוכל לקבל ההתעוררות כראוי. רחם נא עלי מעתה והושיעני נא:

ותרחם על כלל ישראל ברחמיך העצומים בבחינה זו גם כן, כי זה בחינת כל הגליות והגאלות, וחזרנו וגלינו, וכן כמה פעמים. אך אף על פי כן, “ימין יהוה רוממה” ולעולם ידך על העליונה. אנא, יהוה, זכנו לידע ולהאמין, שאף על פי כן, מכל בחינת גאלה ומכל פעם שהיו ישראל בארץ ישראל, נעשו תקונים נפלאים הרבה. ואף על פי שאחר כך נתגרה הבעל דבר וחזרנו וקלקלנו, רחמנא לצלן מעתה. אף על פי כן, נשארו רשימות הרבה מהתקונים הללו, עד שבחסדך בהכח הזה אנו חיים בגלות, ויש לנו כח לקבל איזה התנוצצות מידיעת אלקותך תתברך ואמונתך הקדושה. אתה הודעתנו על ידי צדיקך, שכמו כן ממש הוא בכל זמן ובכל אדם בפרט. בעצם חסדיך אבי, חזקני ואמצני תמיד באמת, שאף על פי שהתחלתי פעמים אין מספר בעבודתך השם יתברך ונפלתי מזה בכל פעם, אפילו אם הנפילה גדולה מאד רחמנא לצלן, רחם עלי. ואפילו אם נפלתי, חס ושלום, לעברות ממש, רחמנא לצלן, אף על פי כן חזקני וזכני לדעת ולהאמין שכל מה שהתחלתי איזה התחלה טובה בכל פעם אינו נאבד לעולם:

רחם עלי לדעת ולהאמין באמת, שאף על פי שבשעת נפילה נתקלקל הכל, אף על פי כן נשאר רשימה טובה מכל עבודה ועבודה ומכל התחלה והתחלה. וזכני לידע שאלו הרשימות הם תקונים נפלאים, והם נצרכים ומכרחים מאד אל בנין הקדשה שצריכין להקים. רחם עלינו, גואלנו, שיבוא עכשו משיח צדקנו ויגאלנו גאלת עולם. ותושיענו שיקם בנין הקדשה, בנין שלם, בדרך נפלא שלא יהרס לעולם. בחמלתך הרבה חמל, ואנא אסוף כל נדחי ישראל וקבצם יחד בקדשה שנית, ולא ישאר שום ניצוץ ונשמה נדח בחוץ, כי אתה חושב מחשבות “לבל ידח ממך נדח”. ואתה הודעתנו שצריכין לבנין זה כלים רבים לאין מספר, וצריכין לזה כלי אומנות הרבה בלי שעור. זכני להאמין בדברי צדיקך, שעל כן כל מה שאחד מישראל עושה עכשו איזה דבר שבקדשה, הן למוד תורה ותפלה וצדקה ושאר מצוות, הכל הוא יקר מאד בעיניך, השם יתברך. וגם הוא נצרך מאד לצדיק האמת, העוסק בתקון כל הנשמות ותקון כל העולמות, ולבנין הקדשה שהוא עוסק לבנות. ועל כן זכני להאמין, אבי הרחמן, שאף על פי שעשיתי הדבר שבקדשה או עסקתי כבר קצת בעבודתך תתברך, ימים או שנים, ונפלתי אחר כך, אפילו אם נפילתי גדולה מאד, רחמנא לצלן. ואפילו אם חזרתי ונתעוררתי לעבודתך, השם, וחזרתי ונפלתי, וכן היה כמה פעמים אין מספר יהיה איך שיהיה. אף על פי כן, זכה אותי לידע ולהאמין באמונה שלמה שאין שום דבר, ולא שום עבודה קלה נאבד לעולם. ואפילו התעוררות בעלמא ומחשבה טובה אינו נאבד לעולם, כמו שאמרו חכמיך הקדושים: “לית רעותא טבא דאתאבד”. תן בלבי באמת להאמין כי תכף כשאני זוכה ברחמיך להתעורר באיזה התעוררות בעלמא, ומכל שכן כשאני עושה איזה עובדא דקדשה, אזי תכף חוטף אותה הצדיק האמת שבכל דור, העוסק בתקון נפשות ישראל, ומכניס אותה למקום שמכניס לצרך הבנין הנפלא והנורא שהוא עוסק לבנות. ותרחם שהוא יכניס לשם את כל הנדחים שבעולם ולא ישאר אחד מהם בחוץ:

רבונו של עולם, אוהב את עמו ישראל. זכה אותי ברחמיך הגדולים להתקרב אל הצדיק האמת הזה. ותן בלבי אמונה חזקה בדברי הצדיק, שאזכה להאמין באמת שכל התקרבות של האדם שמקרב עצמו אל הקדשה, אפילו רק בבחינת שכנות, כמו שכן שדר אצל בעל הבית רק לפי שעה, אף על פי כן גם על ידי זה, נתוספים הבתים הקדושים של התפלה ברבוי עצום בלי שעור וערך ומספר. ונעשים על ידי זה שעשועים גדולים למעלה, בלי שעור, וגורם לך יתברך שעשועים בזה. ואף על פי שאחר כך נתרחק, חס וחלילה, כמו השכן שיוצא מבעל הבית ונתרחק ממנו. וכל זה נעשה שנתקרב אחד, אפילו הפחות שבפחותים. וכל מה שנתוסף עוד נפש אחת מישראל, נתוסף קדשתך וכבודך יתברך יותר ויותר, כי “ברב עם - הדרת מלך”. ונאמין שכל מה שנתוסף אפילו נפש אחת אל קבוץ גדול דקדשה, נעשים על ידי זה תקונים נפלאים ונוראים ביותר כאשר גילו לנו צדיקיך האמתיים:

על־כן מלכי, אבי, אב הרחמן. חוס וחמל עלי, וזכה אותי בכל עת לעשות אפילו איזה עבדא בעלמא בעבודתך תתברך. אף על פי שאחר כך נעשה עמי מה שנעשה, חס ושלום, אף על פי כן אדע נאמנה שזאת העבדא אינה נאבדת לעולם. ושכבר נצטרפה אל הבנין הנפלא, וגרמה תקון גדול לבנין הקדשה, ונתרבו כמה אלפים וריבי רבבות בתים על ידה. רחם עלי שאזכה לחזק את עצמי כל פעם, כל ימי חיי, להתחיל בכל פעם מחדש בעבודתך, אפילו אם יעבור עלי מה שיעבר. ותחמל עלי, מלא רחמים, שסוף כל סוף יתקבצו כל אלו התקונים שגרמתי, ברחמיך, בכל עבודה ובכל התחלה, וכלם יתקבצו לעזרתי לשוב אליך, השם יתברך, באמת. ויתקים בנו הכתוב: “ואם ראשיתו מצער אחריתו ישגא מאד”, ואזי בישועתך נראה מה שפעלנו על ידי כל עבדא שבקדשה, כי אין שום דבר נאבד לעולם. “יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי”: