# מא

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/41/

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּזַכֵּנִי וְתָאִיר בְּלִבִּי אֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שַׁבָּת, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לִי אֱמוּנָה, בְּוַדַּאי אָשׁוּב אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְעַל כֵן תְּזַכֵּנִי בַּחֲסָדֶיךָ, לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ. דְּהַיְנוּ, עַל יְדֵי מַה שֶׁהַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא רוֹצֶה לְהַפִּיל אוֹתִי, חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ תְרַחַמֵנִי שֶׁאֲחַזֵּק אֶת עַצְמִי. כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ יִצְרִי, וּמַה שֶׁהַבַּעַל דָּבָר מִתְנַכֵּל בְּנַפְשִׁי לְהַפִּילֵנִי בְּכָל עֵת מֵחֲמַת שֶּׁמַּכְנִיס בְּלִבִּי שֶׁפָּגַמְתִּי וְקִלְקָלְתִּי כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי עוֹד לָשׁוּב וּלְתַקֵּן עֲבֵרוֹת וּפְגָמִים כָּאֵלּוּ. בִּפְרָט כְּפִי מַה שֶׁאֲנִי, שֶׁבֶּאֱמֶת קִּלְקָלְתִּי הַרְבֵּה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁעָבַרְתִּי עֲבֵרוֹת רַבּוֹת, גְּדוֹלוֹת וַחֲמוּרוֹת, יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה. רַחֲמָנָא, הַצִּילֵנִי מֵעָתָּה. אֲבִי, אַב הָרַחֲמָן, גָּלוּי לְפָנֶיךָ כָּל עִנְיָנִי, שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים בִּתְשׁוּבָה וּבַעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם, וְאַחַר כָּךְ נָפַלְתִּי כְּמוֹ שֶׁנָּפַלְתִּי, בְּכָל פַּעַם כְּפִי נְפִילַתִי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְעַל כֵּן מַכְנִיס הַבַּעַל דָּבָר בְּלִבִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁכְּבָר אָפֵס תִּקְוָתִי לְפִי עֹצֵם הַפְּגָמִים הָאֵלֶּה. אֲבָל בֶּאֱמֶת, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ תְרַחֵם וּתְזַכֵּנִי לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמִי. כִּי מֵאַחַר שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין עֲדַיִן, שֶׁעֲבֵרָה הִיא פְּגַם גָּדוֹל, שֶׁעַל יָדָהּ פּוֹגְמִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, אִם כֵּן יֵשׁ לִי אֱמוּנָה עֲדַיִן. וּמְאַחֵר שֶׁיֵּשׁ לִי אֱמוּנָה עֲדַיִן, זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ לִי תִּקְוָה בְּלִי סָפֵק. כִּי מֵאַחַר שֶׁאֲנִי מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, בְּוַדַּאי יְכוֹלִין לְתַקֵּן גַּם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁהִכְרִיזוּ וְהוֹדִיעוּ צַדִּיקֶיךָ הַנּוֹרָאִים הָאֲמִתִּיִּים:

הַצִּילֵנִי, וְאֶת כָּל עַמְּךָ, מִדֵּעוֹת הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים כְּלָל שֶׁמְּקַלְקְלִים עַל יְדֵי עֲבֵרָה בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים. שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶׁנּוֹתְנִים טְעָמִים שֶׁל הֶבֶל וָשֶׁקֶר לַמִּצְווֹת וְלַעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הַצִּילֵנוּ וְהַבְדִּילֵנוּ מֵהֶם וּמִדַּעְתָּם. כִּי אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהָעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, הִיא פְּגַם גָּדוֹל מְאֹד בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, וּמֵחֲמָת זֶה רוֹצֶה הַבַּעַל דָּבָר לְהַפִּילֵנִי, חַס וְשָׁלוֹם. בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, חֲמֹל עָלַי בְּרֹב חֶמְלָתֶךָ וְרַחֲמֶיךָ וּתְזַכֵּנִי שֶׁאַדְּרַבָּא, עַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לִי אֱמוּנָה עֲדַיִן. כִּי אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר כַּוָּנַת הַבַּעַל דָּבָר הִיא, שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַפִּיל אוֹתִי כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּפִּיל אוֹתִי לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. עַד שֶׁאֹמַר: “לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן”. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וְכוּ’ עַד שֶּׁאוֹמֵר לֵךְ וַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה”. הַצִּילֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי מִמֶּנּוּ בֶּאֱמֶת, וּתְרַחֵם עַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. כִּי אָנוּ רוֹאִים בְּכָל דּוֹר כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁבָּאוּ לָמָּה שֶׁבָּאוּ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל יְדֵי נְפִילוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת כָּאֵלּוּ שֶׁהִכְנִיס בָּהֶם הַבַּעַל דָּבָר:

עַל־כֵּן אֲבִי מַלְכִּי, אָנָּא זַכֵּנִי לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכַי, וְלָחוּס עַל חַיַּי וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בְּכָל עֵת בְּכָל מַה שֶׁאוּכַל, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ אֶזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי, עַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּרַחֲמֶיךָ אֱמוּנָה עֲדַיִן שֶׁפּוֹגְמִין הַרְבֵּה עַל יְדֵי עֲבֵרוֹת. רַחַמֶנִי וְזַכֵּנִי לֵידַע תָּמִיד כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לִי אֱמוּנָה, יֵשׁ לִי תִּקְוָה, וּבְוַדַּאי יְכוֹלִין לְתַקֵּן הַכֹּל, כִּי “כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה”. וְאֵדַע בֶּאֱמֶת שֶׁעִקַּר הַמִּצְווֹת הֵם לָבוֹא עַל יָדָם לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כְּדֵי לְהַכִּיר אוֹתְךָ, תִּתְבָּרַךְ, אַתָּה “מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם”. תְרַחֵם שֶׁאֵדַע נֶאֱמָנָה בֶּאֱמֶת, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם נְקוּדָה מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה עֲדַיִן. וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין שֶׁיֶּשְׁנָן עֵצוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁגַּם אֲנִי יוּכַל לַחְזֹר אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ בְּנָקֵל, עַל יְדֵי אֵיזֶה נַחַת רוּחַ שֶׁאֶעֱשֶׂה לְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בַּמָּקוֹם שֶׁאֲנִי. וְגַם אֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלַי אֶת הָעֵצוֹת הַלָּלוּ כָּרָאוּי. וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּתְהַפְּכוּ כָּל הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”: