# מד

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/44/

מֶלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב, רַחֲמָן עַל כָּל רַחְמָנִים. זַכֵּנוּ בְּחַסְדְּךָ לְּהִתְקַיֵּם וּלְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתֶךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. שֶׁאֶזְכֶּה לִכְלֹל יָחַד שְׁנֵי הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים (הַנַּ”ל, בְּאוֹת מ”ב, מ”ג הַקּוֹדְמִים) שֶׁגִּילוּ לָנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, בְּחִינַת: “טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד וְכוּ' כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ”. וּבָהֶם נִזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק וּלְחַזֵּק אֶת כָּל אָדָם לְבַל יִפֹּל בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם. זַכֵּנִי לִפְעָמִים לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי עַל יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁאֶמְצָא בְּעַצְמִי עֲדַיִן. אַךְ אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ וָעֶד, אֲבִי, שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, גַּם מִזֶּה, עַד שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי בְּשׁוּם דָּבָר מֵחֲמַת גֹּדֶל הַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה וְחַשְכוּת וּכְבֵדוּת לֵב שֶּׁנִּמְשַׁךְ עָלַי. אָנָּא, רַחֵם נָא, וְזַכֵּנִי אָז לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחֲרֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: “אַיֵּה מָקוֹם כְּבוֹדוֹ”. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁמִּזֶּה הַדֶּרֶךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַבַּעַל דָּבָר לְבַלְבֵּל וּלְהַפִּיל אוֹתִי עַל יְדֵי שׁוּם בִּלְבּוּל בָּעוֹלָם. רַחֵם עָלַי, מַלְכִּי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיַּכְנִיס בְּדַּעְתִּי, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאָפַס תִּקְוָה מֵחֲמַת שֶׁקִּלְקַלְתִּי מְאֹד. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאֱמֶת הוּא כָּךְ, וְגַם עַתָּה אֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, רַחֵם עָלַי מֵעָתָּה. אַחֲרֵי הַכֹּל, רַחֵם עָלַי שֶׁאֶזְכֹּר תָּמִיד, שֶׁכְּבָר גִּילוּ לָנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁאֲפִילוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, עַד שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם: “וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֶּן”, צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ גַּם מִשָּׁם אוֹתְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לַעֲלוֹת עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא לְתַכְלִית הָעַלִיָּה, לִבְחִינַת אַיֵּה מַאֲמָר סָתוּם. רַחֵם שֶׁבָּזֶה תָּמִיד אֶזְכֶּה לָקוּם עַל עָמְדִי. הֲגַם שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ כִּי בִּבְחִינַת הַדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁל אַיֵּה לְבַד אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת לְעוֹלָם, בִּתְמִידוּת. עַל כֵּן מַלְכִּי, זַכֵּנִי לַעֲלוֹת מִמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי בִּמְקוֹם הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדֶךָ, כִּי זֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי צַדִּיקֶיךָ. אָנָּא, רַחַמֶנִי, וְזַכֵּנִי לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמִי עַל יְדֵי בְּחִינַת אַיֵּה. בְּתוֹךְ כָּךְ זַכֵּנִי, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּתְרַחֵם עָלַי וְתָאִיר עֵינָי, שֶׁאֶחֱזֹר וְאֶמְצָא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּי עֲדַיִן שֶׁהֵם מִבְּחִינַת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ. אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, רַחֵם עָלֵינוּ וְתָאִיר בָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ אוֹר בְּחִינַת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים. שֶׁנִּזְכֶּה לָזֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַחִפּוּשׂ אַחֲרֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת “אַבְרָהָם”, וְהַדֶּרֶךְ שֶׁל הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ “אַיֵּה מָקוֹם כְּבוֹדוֹ” שֶׁהוּא בְּחִינַת “יִצְחָק”. וְ”יַעֲקֹב אָבִינוּ” הוּא הַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, שֶׁכּוֹלֵל שְׁנֵי הַדְּרָכִים הַלָּלוּ יָחַד, וְעָלָיו נֶאֱמַר “וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק”. רַחֵם עָלֵינוּ, בּוֹרְאֵנוּ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לַעֲמוֹד בִּקְדֻשָּׁתֵנוּ לְעוֹלָם. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה: