# מה

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/45/

אל ברוך גדול דעה, מלך רם ונשא. רחם עלינו, ותן בנו דעת אמתי לידע שדיקא בשעת התגברות החשך, הירידה וההסתרה שבתוך ההסתרה - אז דיקא עקר זמן ההתקרבות וההתעוררות לתשובה באמת, כפי שגילו צדיקיך האמתיים:

ונזכה לדעת ברחמיך שכשמגיעין לתכלית הירידה וההסתרה, חס ושלום, אזי דיקא מקרבין אליך השם יתברך בתכלית הקרוב כביכול. ונדע תמיד כי שם, בתכלית ההסתרה והירידה, חס ושלום, שם הנך מלבש בעצמך כביכול בלי לבוש, בבחינת “ועברתי בארץ מצרים וכו’, אני ולא מלאך”, כמו שאתה אמרת. אנא, מלא רחמים, רחם שאזכה לגלות ההסתרה, ואזכה להתקרב אליך יתברך באמת, ואדע באמת כי אז דיקא סמוכין אליך מאד. ועל כן, אזי דיקא זכני נא להתקרב אליך יתברך ולחזר בתשובה. אנא אבינו, זכנו ברב רחמיך על ידי צדיקך, לזה הדעת הגדול, לידע זאת ולכון השעה שמגיעין לתכלית ההסתרה. ולדעת שאזי דיקא מקרבין אליך יתברך מאד, שעל ידי זה מהפכין ההסתרה לדעת. אנא, רחמן, הצילנו ושמרנו, כי כשאין יודעין זאת תוכל להתגבר באמת ההסתרה, חס ושלום. והושיענו שלא נפול מהדעת לגמרי ונתרחק ביותר, חס ושלום. כי ההסתרה, שהיא בחינת התגברות הסטרא אחרא, כל זה נמשך מבחינת שבירת כלים שהיה על ידי רבוי אור כאשר הודעתנו בדברי חכמיך:

אתה גלית עינינו בנפלאות דברי צדיקיך, שאף על פי שבודאי ההסתרה היא ירידה גדולה מאד, מאחר שנסתר ונעלם מאתנו אלקותך יתברך, חס ושלום. עם כל זה, מאחר שכל זה נעשה על ידי בחינת רבוי אור, זכנו לידע שבאמת מלבש שם דיקא אור גדול ונורא מאד, כי שם אתה בעצמך מלבש, כביכול. על כן זכנו באמת להתקרב לחכם גדול במעלה גדולה מאד, שיזכה לדעת כזה, עד שיוכל לגלות כל ההסתרות, אפילו ההסתרה שבתוך הסתרה, ולהפכה לדעת. ודיקא אז הוא יקרבנו ואת כל ישראל אליך, אבינו שבשמים, ויחזירנו בתשובה:

גואל ישראל, אבינו, אתה הוצאתנו מארץ מצרים, שאז הגענו לתכלית הירידה. שזה בחינת: “רדו שמה” - בגימטריא שתי מאות ועשר כמאמר רבותינו זכרונם לברכה, שאז הגיעו לתכלית הירידה. אך אתה, ברב חסדך, שלחת לנו את משה רבנו. והוא זכה לדעת כזה עד שאז דיקא זכה לגלות ההסתרה, ולהפכה לדעת, ועל ידי זה גאלתנו אז דיקא:

אנא, יוצרנו, תמשיך עלינו ברחמיך בחינת קדוש החדש, שהיו עוסקים בזה גדולי חכמי ישראל שהיו בקיאין בסוד העבור. כי קדוש החדש הוא גם כן בחינת התגלות ההסתרה בעת שהיא בתכלית הפגם, כמו שלמדונו צדיקיך. כי הלבנה היא בחינת מלכות, ופגימת הלבנה היא בחינת הסתרה שמשם יניקת הסטרא אחרא, כדבריהם ז"ל. רחם עלינו וזכנו להמשיך באמת עקר חיות המלכות שהוא בחינת אור הדעת והחכמה שנמשך מאתך, חי החיים. כשם שהלבנה מקבלת הארתה מהשמש שהוא בחינת דעת. אנא תאיר עינינו בזכות חכמיך האמתיים, שנזכה לקבל רמזים ושכל שנתת בכל דבר. וכמו שגילו עינינו בזה לענין הלבנה, שדיקא כשהיא סמוכה לשמש מאד ועומדת כנגדה בתכלית הקרוב, אז היא בתכלית ההסתרה והמעוט, ואינה מאירה להעולם כלל, כאשר קבעת בבריאתך. ונתבונן בעין האמת בזה: כשהלבנה מגיעה לתכלית המעוט וההסתרה, אזי תכף מתחלת להתמלאות, ואזי הוא בחינת מולד הלבנה. ועל כן היו עוסקים בזה חכמים גדולים. זכנו נא לקבל בזה דעת מהם, כי צריך לזה דעת גדול שיוכל להפך תכלית ההסתרה והירידה לבחינת דעת. רחם עלינו, שיאירו בנו כל הבחינות דקדשה הללו בנפשנו, בחינת קדוש החדש שהוא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. והיא נאמרה בענין יציאת מצרים, כי הכל ענין אחד, והכל תרחם שנקבל בנפשנו באמת בזכות צדיקיך. זכה אותנו לקבל משרש התשובה בראש חדש, כמו שגילו הצדיקים האמתיים, ונזכה באמת להתגלות ההסתרה, שזה עקר ההתעוררות לתשובה. מקדש ישראל וראשי חדשים, זכנו בחסדך להתעורר בתשובה בערב ראש חדש באמת, כי אזי הלבנה בתכלית המעוט וההסתרה. וזכנו לזכר באמת, אז דיקא, שהוא זמן ההתקרבות, ונזכה באמת לעשות אז תשובה ולחזר אליך יתברך. “פועל אמת שפעלתו אמת, וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן, שגם הם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו. ברוך אתה השם, מחדש חדשים”: