# נ

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/50/

רבונו של עולם, מלך רם ונשא. אנא מלכי זכני לעמד בנסיון לבלי לילך אחר תאוותי בהתר או באסור, חס ושלום. כמו כן, רחם נא עלי וזכני להתחזק לעמד בנסיון אם כבר נכשלתי, חס ושלום, ועבר עלי מה שעבר, לבל אפל על ידי זה לגמרי, חס ושלום. כי אתה יודע, אבי, שיש הרבה זמנים ובחינות שאני נופל בדעתי ואומר, שאי אפשר לי לילך בדרך הישר עוד. ואני יודע, אלהי, שזהו רק מחמת תאותי ויצרי הרע שמבקש תואנה ועלילה לפרש מאחריך, המקום ברוך הוא, חס ושלום. כדי שיוכל לילך אחר התאוות הרעות, חס ושלום. כי אתה לבדך ידעת שהתואנות והעלילות שהבעל דבר מוצא לי, ולכל אדם, רבו מספר. והוא גם מוצא לי עלילות מיחדות, שרבם על ידי חסרון פרנסה ומניעות המונעים וכו’. אך אף על פי כן נפשי מרה לי מאד על זה, כי אני יודע שאצטרך לתן דין וחשבון. ועל כן, בחסדך, מתגבר בי הטוב בכל פעם, ומתעורר לשוב אליך, השם יתברך. אך אתה, מלכי, יודע יצרי, שבשום דבר איני מוצא לעצמי עלילה ופטור כל כך כמו על ידי התחבולה הרעה הזו של הבעל דבר שמפיל אותי בדעתי בכל פעם, ומראה לי כאלו אפס תקוה, חס ושלום. כי אני רואה בעיני שכבר חתרתי כמה פעמים לשוב אליך יתברך, ונפלתי אחר כך כפי מה שנפלתי, וכן היה כמה פעמים בלי מספר. ועל כן אני פטור כבר בעיני עצמי מלחתר עוד חתירות לשוב אליך השם יתברך, “אנא יהוה הושיעה נא!:

רבונו של עולם, זכני לידע באמת שכל הרעיונים והמחשבות של נפילות כאלו הם רק מעשי בעל דבר, שמוצא לי עלילה לפרש מאחריך יתברך, כמו שגילו עינינו חכמיך הקדושים. רחם עלי אבי, שאדע תמיד כי באמת אין שום יאוש בעולם כלל. ואדע נאמנה שכל אדם צריך שיעבר עליו הרבה הרבה קדם שזוכה להכנס אל הקדשה:

אנא, מלכי אבי ואלהי, חזקני ואמץ כחי ממש כשם שנתת באדם הראשון, שפרש מאשתו ושב בתשובה שלמה מאה ושלשים שנה. ודיקא בכל אלו המאה ושלשים שנה באו רוחות וחממו אותו וכו’, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה. ואתה, יוצר האדם, יודע שבודאי נחלשה דעתו מאד מזה בכל פעם, ובודאי ארב עליו הבעל דבר ורצה להפילו בדעתו לגמרי בכל פעם. אבל נתת בו כח, והוא התגבר בכל עת, ולא הניח דרכי תשובתו שעסק בהם, עד שזכה בסוף המאה ושלשים שנה להוליד את שת “שממנו השתת העולם” ויצאו ממנו האבות, משה ומשיח. ואדם הראשון בעצמו היה גם כן כל ימיו צדיק וחסיד ונפטר בשם טוב. ואף על פי שעדין צריכין לתקן הפגם שלו בכל דור ודור, אף על פי כן, הודעתנו על ידי צדיקיך שאם לא היה מתגבר ומתחזק בעצמו לתקן מה שתקן, בודאי היה קשה מאד התקון ביותר גם לצדיקים הבאים אחריו:

אנא אבינו, רחם עלינו שנדע שכמו כן הוא ממש בעצמי ובכל אדם, גם עכשו. ואדע כי זהו עקר הנסיון שלי, שאחזק את עצמי בכל הירידות שבעולם, רחמנא לצלן, בכל אשר יעבר עלי. וזכני להרגיל את עצמי בכל יום להתחיל מחדש, ואדמה בדעתי כאלו נולדתי היום. ואז, מה שאזכה לתקן בעצמי על ידי תשובתי השלמה - בודאי מה טוב. ומה שלא אזכה לגמר התקון, אהיה בטוח בכח וזכות הצדיקים הקדושים שיש להם כח להפך הכל לטובה. ובלבד שתרחם שלא איאש את עצמי מלצפות ולקוות אליך השם, בקווי אחר קווי, ולהרבות בצעקה ובקשה ותחנונים לפניך יתברך, “כי עם יהוה החסד והרבה עמו פדות”: