# נו

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/56/

בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים. מֶלֶךְ הָדוּר. מֶלֶךְ וָתִיק. מֶלֶךְ זָךְ. אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ, עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ גִּלִיתָ עֵינֵינוּ, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים הַקְּדוֹשִׁים. הַיְנוּ, הַבֵּרוּר הָאֶחָד הוּא הַבֵּרוּרִים הַגְּדוֹלִים וְהַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַנַּעֲשִׂים עַל יָדֵינוּ הַבַּעֲלֵי בְּחִירָה, עַל יְדֵי כָּל הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין עַל יְדֵי אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ. וְהַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי הוּא הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים וְהַנּוֹרָאִים שֶׁנַּעֲשִׂים בְּכָל רֶגַע עַל יָדְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּעַצְמְךָ, בִּבְחִינַת אִתְעֲרוּתָא דִלְעֵלָּא, כִּי אַתָּה תִּתְבָּרַךְ בְּעַצְמְךָ עוֹסֵק בָּזֶה לְתַקֵּן וּלְבָרֵר כָּל הָעוֹלָמוֹת. וּבֶאֱמֶת לִמַּדְתָּנוּ שֶׁשְּׁנֵי הַבֵּרוּרִים הָאֵלּוּ נִכְלָלִים כְּאֶחָד, כִּי “בְּאִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְעָר לְעֵלָא”, וְכֵן כָּל כֹּחַ הָאִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ הוּא רַק עַל יָדֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּעַצְמְךָ. זַכֵּנוּ לֵידַע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ עַכְשָׁו לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין כָּל זֶה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי זֶה סוֹד הָעִנְיָן שֶׁל הַיְּדִיעָה וְהַבְּחִירָה, שֶׁבֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם נִכְלָלִין כְּאֶחָד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין כָּל זֹאת. וְנֵדַע שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי נָא תָּמִיד לָלֶכֶת בִּתְמִימוּת וּתְרַחֵם שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם, וְיִתְקַיֵּם בִּי מַה שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח”. אָנָּא אֱלֹהַי, זַכֵּנִי לִתְמִימוּת וֶאֱמוּנָה, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כְּדִינָהּ, עִם כָּל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ, כִּי בְּרַחֲמֶיךָ אֶזְכֶּה לְהַאֲמִין שֶׁתִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת תָּלוּי רַק בָּנוּ - עַל יְדֵי זֶה שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים שֶׁבָּהֶם, עַל יְדֵי אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ. וְאַף עַל פִּי כֵן, רַחֵם עָלַי מַלֵּא רַחֲמִים, שֶׁאִם, חַס וְשָׁלוֹם, אֶכָּשֵׁל בְּאֵיזֶה חֵטְא וְעָווֹן, הוֹשִׁיעֵנִי וְהַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא אֶפֹּל בְּדַּעְתִּי עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם, וְאֶתְחַזֵּק לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. תְּזַכֵּנִי תָּמִיד לֵידַע שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁלְּמַעְלָה, בְּחִינַת אִתְעֲרוּתָא דִלְעֵלָּא, שֶׁלְּשָׁם אֵין מַגִּיעַ שׁוּם פְּגַם כְּלָל, בְּחִינַת: “אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל בּוֹ”. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁשָּׁם יָכוֹל לְהִתְתַּקֵּן הַכֹּל. וּבְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, תַּעֲשֶׂה שֶׁכָּל הָעֲווֹנוֹת יִתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁתְּזַכֵּנוּ, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ, וּמִכֹּל הַקִּלְקוּלִים אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים. אָנָּא מַלְכִּי, זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּכָל זֶה, וְאֶזְכֶּה תָּמִיד לְהִשָּׁאֵר קַיָּם בַּעֲבוֹדָתֶךָ לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ, אֱלֹהַי, שֶׁכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת מִמְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִמְשָׁךְ מֵהַמְבוּכָה שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנֵי בְּחִינוֹת בֵּרוּרִים אֵלּוּ:

רִבּוֹן עָלְמָא, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ. רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּכָל הַבְּחִינוֹת. כִּי אַתָּה יוֹצְרֵנוּ, וְאַתָּה לְבַדֶּךָ יָדַעְתָּ יִצְרֵנוּ. רַחַמֶנִי, אַב הָרַחֲמָן. כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ, אֲבִי, שֶׁיֵּשׁ בְּחִינוֹת וּזְמַנִּים שֶׁאֵינִי מַתְחִיל כְּלָל לַעֲבֹד אוֹתְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹד לְהֶפֶךְ. הוֹשִׁיעֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי מִזֶּה, וּמִכֹּל מַה שֶּׁנִּמְשַׁךְ מִמַּה שֶׁרוֹצֶה הַיֵּצֶר הָרַע לְהַגְבִּיר הַיְּדִיעָה עַל הַבְּחִירָה, כְּאִלּוּ אֵין לִי בְּחִירָה כְּלָל, וְהַכֹּל תָּלוּי רַק בִּידִיעָתְךָ יִתְבָּרַךְ, וּכְאִלּוּ אֵין אַתָּה יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה כְּלָל בַּעֲבוֹדָתֵנוּ. הַצִּילֵנִי מִדֵּעוֹת שֶׁקֶר כָּאֵלּוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַיְדִיעוֹת הַכּוֹזְבוֹת שֶׁל הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהָרְשָׁעִים הַגְּמוּרִים הַפּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי, הַצֵּל עַמְּךָ מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם:

אֶל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל. רַחֵם עָלַי שֶׁאֵדַע שֶׁאֲפִלּוּ הַבַּעֲלֵי תַּאֲווֹת שֶׁעוֹבְרִים עֲבֵרוֹת וְאֵינָם נִכְנָסִים כְּלָל לַחֲקִירוֹת אֵלּוּ, אַף עַל פִּי כֵן, אֵדַע שֶׁכָּל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁלָּהֶם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה זוֹ. פְּדֵה אוֹתָנוּ בֶּאֱמֶת מִכָּל הַכְּפִירוֹת, כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר הָרַע נִמְשָׁךְ מִכְּפִירוֹת, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים:

מֶלֶךְ חַי הָעוֹלָמִים. מֶלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב. רַחֵם בְּרֹב טוּבְךָ גַּם עָלַי בְּכָל הַבְּחִינוֹת. וְגַם בְּאֵלּוּ שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אַךְ שֶׁנָּפַלְתִּי אַחַר כָּךְ מִמְּעַט עֲבוֹדָתִי, וְעַל יְדֵי זֶה נָפַלְתִּי בְּדַּעְתִּי מְאֹד. רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל עַמְּךָ, כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ עַל יְדֵי זֶה לְגַמְרֵי מֵעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם. וְאַתָּה יוֹדֵעַ, אֱלֹהַי, שֶׁכָּל זֶה מֵחֲמַת שֶׁרָאִיתִי שֶׁזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁנִּתְעוֹרַרְתִּי לַעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדִי, כְּפִי שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, מַלְכִּי, עִנְיַן הָרַע הַזֶּה בָּנוּ וּבְכַמָּה בְּנֵי הַנְּעוּרִים. אָנָּא מַלֵּא רַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ גַּם מִן הַיֵּצֶר הָרַע הַזֶּה, שֶׁהוּא לְהֶפֶךְ, שֶׁיּוֹנֵק גַּם כֵּן מִמְּבוּכוֹת אֵלֶּה, וְרוֹצֶה לְהַגְבִּיר הַבְּחִירָה עַל הַיְּדִיעָה, כְּאִלּוּ הַכֹּל תָּלוּי רַק בִּי לְבַד בְּלִי רַחֲמָנוּתְךָ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם. וּמְסַבֵּב בִּנְכָלָיו בְּדַּעְתִּי שֶׁעַל כֵּן, מֵאַחַר שֶׁנָּפַלְתִּי וְקִלְקָלְתִּי שׁוּב אֵין לִי תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם. אָנָּא יְהֹוָה, הוֹשִׁיעָה נָא מִזֶּה, וּתְזַכֵּנִי לֵילֵךְ בִּתְמִימוּת וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּנוּ בְּוַדַּאי. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הַכֹּל מֵאִתְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַף עַל פִּי כֵן הַכֹּל תָּלוּי בָּנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת. וְתוֹשִׁיעֵנִי תָּמִיד בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא אֶתְרַחֵק מֵאִתְּךָ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא אֶפֹּל לְעוֹלָם:

בּוֹרְאֵנוּ, מַלְכֵּנוּ. רַחֵם עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לַעֲבֹד אוֹתְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל כֹּחֵנוּ. כִּי הַכֹּל תָּלוּי בָּנוּ, כִּי הָאָרֶץ נָתַתָּ לִבְנֵי הָאָדָם. וְאַף עַל פִּי כֵן נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶּׁאֵין שׁוּם נְפִילָה וְיֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, גּוֹמֵר תָּמִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף תִּגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנְךָ, כִּי “אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם יְהֹוָה” “וַעֲצַת יְהֹוָה הִיא תָקוּם”. וְתָמִיד נֵדַע וְנַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם, שׁוּם דָּבָר טוֹב אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם. וּבְוַדַּאי הַדָּבָר טוֹב עוֹשֶׂה פְּעֻלָּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַחַר כָּךְ לֹא עָלְתָה לִי יָפֶה וְנַעֲשָׂה עִמִּי מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה. בְּכָל זֹאת אֵדַע שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְהֵאִירוּ אֱמוּנָתֵנוּ בְּכַמָּה בְּחִינוֹת וְעִנְיָנִים:

מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זַכֵּנִי לְהַאֲמִין כְּמוֹ כֵן, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה מִצְווֹת שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁמְּסֻגָּל לְהִנָּצֵל עַל יָדָם מֵעֲבֵרוֹת וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ, כְּגוֹן צִיצִית וּתְפִלִּין. וְיֵשׁ זְמַנִּים שֶׁאֲנִי לָבוּשׁ צִיצִית וּתְפִלִּין וְאַף עַל פִּי כֵן מִתְגַּבֵּר עָלַי הַיֵּצֶר הָרַע וּמַחֲטִיאֶנִי. אָנָּא אֲבִי, מֵעָתָּה הוֹשִׁיעֵנִי. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מַלְכִּי, שֶׁכָּל תַּחְבּוּלוֹתָיו הָרָעִים שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע, וּמַה שֶׁמֵּסִיתֶנִי, חַס וְשָׁלוֹם, רְצוֹנוֹ שֶאֶפְרֹק עֹל לְגַמְרֵי וְלֹא אֲקַיֵּם צִיצִית וּתְפִלִּין כְּלָל, חָלִילָה. רַחַמֶנִי וְתֶן בְּלִבִּי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁכָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם. רַק שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לַהֲבִינָם בִּשְׁלֵמוּת, וּבְוַדַּאי כֹּחַ מִצְוַת צִיצִית גָּדוֹל מְאֹד וִיכוֹלִין לְהַצִּיל אוֹתִי, וְאֶת כָּל בֶּן אָדָם, מֵהַיֵּצֶר הָרַע וְתַאֲווֹתָיו, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּ חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. אֲבָל אֵדַע שֶׁאַף עַל פִּי כֵן לָאו כָּל בְּנֵי אָדָם שָׁוִין, וְכֵן אֵין כָּל הַזְּמַנִּים שָׁוִין. יָדוּעַ לְפָנֶיךָ וְגָלוּי שֶׁיֵּשׁ בְּחִינוֹת וּזְמַנִּים שֶׁנִּמְשַׁכְתִּי כְּבָר אַחֲרֵי הַיֵּצֶר הָרַע כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֲנִי לוֹבֵשׁ צִיצִית קָשֶׁה לִי לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע. וְאַף עַל פִּי כֵן, אַדְּרַבָּא, תֶּן בִּי דַּעַת שֶׁאִם כֵּן, אֲנִי דַּיְקָא צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לִלְבֹּשׁ צִיצִית וְכֵן בְּכָל הַמִּצְווֹת. וְטוֹב לְפָנַי שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִשָּׁאֵר לִי זְכוּת מִצְוַת צִיצִית וְכַיּוֹצֵא. רַחֵם עָלַי וְאֶל תִּתְּנֵנִי לְאַבֵּד לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וּבְרֹב הַזְּמַנִּים תְרַחֵם עָלַי שֶׁיִּצְטָרְפוּ זְכוּת מִצְוַת צִיצִית, וְכֵן שְׁאָרֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּי בְּחַסְדְּךָ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרִי בִּשְׁלֵמוּת. וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, עַל כָּל פָּנִים אֵדַע בְּלֶב שָׁלֵם תָּמִיד שֶׁמַּה שֶׁאַתָּה מִזַּכֵּנִי לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר טוֹב, אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶּׁנַּעֲשָׂה עַמִּי אַחַר כָּךְ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה. וְיֵשׁ גַּם בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת וְכַמָּה עִנְיָנִים, שֶׁנֶּעֱלָמִים מֵאִתָּנוּ, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּ צַדִּיקֶיךָ:

רִבּוֹן עוֹלָם, רַחַמֶנִי שֶׁאֶזְכֶּה, אֵיךְ שֶׁאֲנִי, שֶׁתָּמִיד אֶעֱשֶׂה אֶת שֶׁלִּי, וּתְזַכֵּנִי לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתֶךָ, הַשֵּׁם, כָּל יְמֵי חַיַּי. וְאִם אַף עַל פִּי כֵן, חַס וְשָׁלוֹם, אֵינֶנִּי זוֹכֶה לִקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה שְׁלֵמָה, אַף עַל פִּי כֵן אֵדַע בֶּאֱמֶת כִּי “לֵית רְעוּתָא טָבָא דְאִתְאֲבִיד”. וְאִם אֶרְאֶה בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁמִּצְוָה זֹאת וְעוּבְדָא זוֹ, מְסֻגֶּלֶת לִזְכּוֹת לְמַעֲלָה זֹאת וְעִנְיָן זֶה, וְאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת. תְרַחֵם עָלַי בְּכָל בְּחִינָה, גַּם אִם אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַף עַל פִּי כֵן לֹא זָכִיתִי עַל יְדֵי זֶה לַמַּעֲלָה הַזֹּאת, רַחֵם עָלַי, מַלְכִּי, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶפֹּל בְּדַּעְתִּי עַל יְדֵי זֶה כְּלָל. כִּי מִי יוֹדֵעַ דְּרָכֶיךָ, יְהֹוָה. אוּלַי אַתָּה, יִתְבָּרַךְ שְׁמֶךָ, הֶעֱלֵיתָ הַמִּצְוָה וְהָעוּבְדָא שֶׁלִּי לְצֹרֶךְ תִּקּוּן נִפְלָא וְגָבוֹהַּ יוֹתֵר? כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ יִתְבָּרַךְ, וְאֶזְכֶּה לְעוֹלָם לֹא לְהַרְהֵר אַחֲרֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּלָל. שְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, "שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים”: