# נח

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/58/

רבונו של עולם, מלך רם ונשא. רחם עלינו, ועל כל הנפשות החלושות מאד, שכלנו בבחינת ביצים, ועלינו עקר התגברות הסטרא אחרא, קלפת עמלק, כמו שכתוב: “ויזנב בך כל הנחשלים אחריך”. אנא הושיענו, מלכנו, שהצדיקי אמת יהיו עוסקים בכל דור לתקן גם נפשותינו. ואתה הודעתנו שבשביל זה עקר אריכת הגלות, שהוא בשביל שיתתקנו גם כל הנפשות החלושות. חננו נא וזכנו, ואת כל אלו הנפשות, שנזכה לבוא לצדיקי אמת ולהתחיל להתתקן. וברב חסדך תן בנו כח, כי בודאי צריכים שיעבר בזה יגיעות ויסורים ומרירות הרבה מאד, בגוף ונפש וממון, בכמה וכמה בחינות שונות, כאשר הודעתנו על ידי צדיקיך:

חזקנו מלכנו, וזכנו לעקר טהרתנו, שנזכה להתחזק מאד ולא נתיאש בעצמנו לעולם, רק נקוה תמיד לישועתך, כי “אותך קויתי כל היום”. אתה לבדך יודע, אבינו, שבאמת אי אפשר לשום אדם, בכלל ובפרט, לבוא אל התקוה הטובה כי אם על ידי צער ויסורין ומרירות גדול, שהוא מה שצריכין לזכות להתמרמר מאד על חרבן בית המקדש. והעקר - על שאנו רחוקין כל כך בגלותנו ממך, אבינו שבשמים. ואתה יודע, בוראי, כמה אני צריך להתמרמר מאד על גלות נפשי שהיא רחוקה כל כך מאתך, אבי שבשמים. ובכל פעם מתגבר הרע ביותר, שהייתי יכול לטעות ולומר, “אבד נצחי ותוחלתי מיהוה”, חס ושלום. אבל ברחמיך, זכני להתחזק מאד ולנחם את עצמי בכל פעם, ולהיות בכלל אסירי התקוה שנאמר עליהם: “שובו לבצרון אסירי התקוה”. “אסירי” דיקא. שאזכה באמת להיות נאסר ונקשר בתקוה האמתית בתכלית ההתקשרות ולא אניח את תקותי לעולם, “כי חסדי יהוה כי לא תמנו”. ואזכה להאמין שהחסדים מתחדשים בכל בקר, על כן “טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה”. ואדע באמת כי בודאי בהכרח שיעבר עלי, ועל כל אחד הרוצה להתקרב אל הקדשה באמת, מרירות גדול בלי שעור, רק שהעקר הוא שנזכה להיות תמיד חזקים בתקוה דקדשה:

המלמד לאדם דעת, אנא למדנו להוציא ולהבין רמזים אמתיים במה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על סימני ביצים טהורים, שאם שני ראשיהם כדים או חדים בודאי טמאים. הרחיקנו באמת מדרכי הטמאה. כי זו דרך הרשעים וכל הרחוקים מן האמת, שכשנופל עליהם איזה צער ויסורים אינם מנחמים את עצמן כלל. והם אינם מקוים לצאת משם, כמו שכתוב: “לא יאמין שוב מני חשך”, ונשארים שקועים בדאגה ומרה שחורה גדולה, ומיאשים את עצמם מאתך, השם יתברך, לגמרי. הושיענו והצילנו מדרכים כאלו. והרחיקני מהנהגתם שלפעמים הוא להפך, כשיש להם איזה טוב אכילה ושתיה וכיוצא, אזי ממלאים פיהם שחוק ועושים כל ימיהם כחגים ואינם משימים לבם כלל אל האחרית. הבדילנו מדרכי הטועים שלא נהיה בבחינת: “שני ראשיהם כדים”, שמרמז על התגברות העצבות והאבלות שלהם שזה בחינת כד, כמו שלמדונו צדיקיך. וגם שלא נהיה בחינת “שני ראשיהם חדים” שמרמז על השחוק והשמחה שלהם, כאלו כל השמחה היא בזה העולם, חס ושלום. הרחיקנו משמחה כזו, שעליה נאמר: “ולשמחה מה זה עשה”:

אנא מלכנו, זכנו וחננו לילך בדרכי הכשרים, שהם בבחינת: “ראשו אחד כד ואחד חד”. שיהיה אצלנו מקשר הצער והיסורין עם התקוה והנחמה, שנהיה בכלל “אסירי התקוה” באמת, ונזכה לידע שאי אפשר לבוא לתכלית התקוה טובה כי אם על ידי יסורים. וכן בשעת היסורין נחזק ונחיה את עצמנו בתקוה, ועל ידי זה תזכנו באמת לאחרית טוב:

אך אתה הודעתנו על ידי חכמיך, שאפלו אם “ראשו אחד כד ואחד חד”, גם כן אין לסמך על זה לבד לאכלן. כי אתה יודע שלפעמים נמצא באפן כזה גם אצל הרשעים, שסובלין צער ומרירות גדול בשביל איזה תקוה לתאוות עולם הזה, להשיג על ידי זה ממון או כבוד וכיוצא. ובשעת היסורין הם מנחמין את עצמם במה שאחר כך ישיג על ידי זה תאותו מעולם הזה. אנא הרחק מאתנו ומגבולנו דעות ודרכים משבשים כאלו, כי צער כזה ותקוה כזאת היא בודאי לא טובה, מאחר שהכל בשביל תאות עולם הזה. על כן, רמזת לנו בדברי צדיקיך שאפלו ראשו אחד כד ואחד חד אין לאכלן, עד שידע שהוא ממין טהור. זכנו מלכנו וטהרנו, שתמיד ימצאו בנו סימני טהרה, שנזכה שהצער והתקוה יהיו רק בשביל תכלית הנצחי. “יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי”: