# עט

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/79/

מלך מלכי המלכים. מלך נשגב. מלך סומך נופלים. רחם עלינו, ועל כל אחד מישראל, בתוך תקף הצרה והדחקות וגדל צרות הנפש וגלותה, כפי שאנו מרגישים כל אחד בנפשו. רחמנו, אב הרחמן, שאף על פי כן נזכה לראות ולהסתכל משם דיקא תקוה וסבר לגאולת נפשנו, לשוב אליך תתברך. זכנו בחסדך לקים ולקבל רמזים אמתיים במה שגילו חכמיך זכרונם לברכה, בבחינת "וירא יעקב כי יש שבר במצרים” ודרשו רבותינו ז"ל: “כי יש שבר - ויוסף הורד מצרימה”. “כי יש סבר - ויוסף הוא השליט”. “כי יש שבר - ועבדום וענו אתם”. “כי יש סבר - ואחרי כן יצאו ברכש גדול” וכו’. זכני לידע נאמנה כי כך הוא באמת, שבתוך השבר והצרה, רחמנא לצלן, זכני לצפות לישועה תמיד, להסבר והתקוה גדולה המלבש בה:

אלהי, תן בי דעת אמתי שאדע שכן הוא בכל אדם בפרטיות. ושזה בחינת “ההתרחקות הוא תכלית ההתקרבות, והירידה יוכל להיות תכלית העליה”, ונזכה להאמין בזה בלב שלם. רבונו של עולם, צור ישראל וגואלו, אתה הבטחת ברחמיך ליעקב אבינו עליו השלום “אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה”. ואתה הודעתנו כי בפסוק זה מדבר כל סוד גלות ישראל וכל הירידות והעליות העוברין על איש הישראלי. והעקר, מלכי, זכני להתחזקות, שאזכה להתחזק מאד מאד בתקף התגברות מרירות הירידה, שדיקא משם תרחם עלי בחמלתך הרבה, יתברך, ותושיעני ותקרבני אליך. “כי לא יטש יהוה את עמו”, רחמני והושיעני. “אם אמרתי מטה רגלי, חסדך יהוה יסעדני”, כי אתה השם יתברך תהפך לישראל המכה לרפואה:

מלך רם ונשא, נותן התורה. אתה הודעתנו וגלית לנו נפלאות מתורתך, והארת עינינו על ידי צדיקיך, סודות נוראים ושמות קדושים היוצאים מזה הפסוק שאמרת ליעקב טרם ירידתו: “אנכי ארד עמך וכו’”. ואתה הארת עיני הצדיקים האמתיים בעוד סודות ורמזים נפלאים אמתיים, המחזקין ומחיין נפשות, באלו הסודות בעצמן. ומזה תאיר בלבנו שנוכל להבין התחזקות גדול בכל הרמזים שגילו בזה הפסוק, הכולל כל הירידות וכל העליות. ונשכיל מזה איך על פי סוד השמות הקדושים והרמזים הנמשכים משם - התחלת הירידה וכן תוקף הגלות בעצמו, מרמז ומצטרף עמהם תכף הצמיחת קרן ישועה של תכלית העליה, כאשר גילו צדיקיך האמתיים. ונדע ונשכיל כל זה, שגילו זאת להורות שגם בתחלת הירידה והגלות תכף נתת בנו הארה שעמדה לנו לשמרנו ולהצילנו שלא נשתקע שם, חס ושלום, רק שהירידה תהיה תכלית העליה. זכנו להבין ולזכר הרמזים שרמזו חכמיך בתורתם, כמו שרמזו, ונדע שכן הוא בכל אדם, כמו שכתוב: “ויהי בעת ההיא וירד יהודה וכו’” - שעד שלא התחיל הגלות הראשון כבר נולד הגואל האחרון שהוא פרץ וכו’. “ברוך שומע תפלה”: