# פה

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/85/

רִבּוֹן כָּל עָלְמִין, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. אַתָּה הוּא יוֹצְרֵנוּ וְאַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ. וּבְרַחֲמֶיךָ לִמַּדְתָּנוּ אָבִינוּ, עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁ”כָּךְ הוּא דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע: הַיּוֹם אוֹמֵר לִי עֲשֵׂה כָּךְ” וְכוּ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. וּכְתִיב: “הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא” וְכוּ’. וּבֶאֱמֶת לְפִי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע עִם אֲנָשִׁים כְּעֶרְכִּי, שֶׁאֵינָם מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדּוֹ בִּנְעוּרֵיהֶם, בְּוַדַּאי הָיָה אָפֵס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם, לְרֹב הָעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ” וְכוּ’. אֲבָל אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, חוֹמֵל עָלֵינוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח. וּבְרֹב רַחֲמֶיךָ אַתָּה שׁוֹלֵחַ סִיּוּעָא מִלְּעֵלָא, עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מָרְדְּכַי וְהֵם יוֹדְעִים הֵיטֵב מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, בְּחִינַת “וּמָרְדְּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה”. וּתְרַחֲמֶנּוּ שֶׁהֵם יִהְיוּ מְעוֹרְרִים אוֹתָנוּ, וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה, בִּבְחִינַת “וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה”. וְהֵם תָּמִיד יִהְיוּ מוֹדִיעִים לִכְלָל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶסְתֵּר, לְבַל נִתְיָאֵשׁ עַצְמֵנוּ מִן הָרַחֲמִים וְנָבוֹא לְפָנֶיךָ הַמֶּלֶךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא נִקְרֵאנוּ לָבוֹא אֵלֶיךָ, הַמֶּלֶךְ, זֶה שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֲשֶׁר עַל כָּל פָּנִים פַּעַם אַחַת בְּחֹדֶשׁ צְרִיכִין אָנוּ לְהַקְבִּיל פָּנֶיךָ, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אַף עַל פִּי כֵן, זַכֵּנוּ לְהָקִישׁ עַל דַּלְתֵי רַחֲמִים, אוּלַי תָחוּס אוּלַי תְרַחֵם. עַד שֶׁאַחַר כָּךְ נִזְכֶּה, כָּל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְקַבֵּל דַּעַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וַנֹּאמֶר: “וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת”, וּכְפִי שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “שֶׁלֹּא כַדָּת שֶׁל תּוֹרָה”. כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁעַל פִּי דָת שֶׁל תּוֹרָה בְּוַדַּאי אֵינֶנִּי רָאוּי לָבוֹא לְפָנֶיךָ, הַמֶּלֶךְ, לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, כְּפִי מַה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי. אַךְ, אַף עַל פִּי כֵן, אָבוֹא לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא כַדָּת, וְ”כַאֲשֶׁר אָבָדְתִּי אָבָדְתִּי”. הַיְנוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, אֵינוֹ לְרָצוֹן לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי וְהִתְבּוֹדְדוּתִי עַתָּה מֵרִבּוּי קִלְקוּלַי, אַף עַל פִּי כֵן, “כַּאֲשֶׁר אָבָדְתִּי אָבָדְתִּי”. וְתַעֲשֶׂה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עִמִּי מַה שֶׁתִּרְצֶה, אֲנִי בְּרַחֲמֶיךָ תָּמִיד אֲיַחֵל וְאֶצְעַק אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, אוּלַי תְרַחֵם:

אָנָּא מַלְכֵּנוּ, בְּרֹב חַסְדְּךָ, תְרַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וְתוֹשִׁיט, מַלְכֵּנוּ, לְאֶסְתֵּר אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב, שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַהֶאָרָה וְהִתְקָרְבוּת מֵאִתְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמַּגִּיעַ לִפְעָמִים לְהָאָדָם הַנָּמוּךְ מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁגִּילּוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים זַ"ל. אָנָּא, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שְׁלַח לָנוּ הִתְקָרְבוּת מֵרָחוֹק, בְּסוֹד הוֹשָׁטַת שַׁרְבִיט הַזָּהָב, שֶּׁנִּמְשַׁךְ בְּנֵס אַמּוֹת הַרְבֵּה, כְּמַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. רַחַמֶנִי שֶׁאֲפִלּוּ אֲנִי, הָאָדָם הָרָחוֹק מְאֹד מִמְּךָ, תִּתְבָּרַךְ, אֶזְכֶּה לִשְׁמוֹעַ לַעֲצַת הַצַּדִּיק לִבְלִי לְהִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמִי. רַק אַף עַל פִּי כֵן אֵיךְ שֶׁאֲנִי, אֵיךְ שֶׁאֲנִי, אֶזְכֶּה לִמְסֹר אֶת נַפְשִׁי בְּבִטּוּל גָּמוּר אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, וְאָבוֹא לְפָנֶיךָ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְהִתְחַנֶּן לְפָנֶיךָ. וְאַתָּה, מַלֵּא חֶמְלָה, חֲמֹל עָלַי, וְתָאִיר עָלַי הֶאָרָה נִפְלָאָה מֵרָחוֹק מְאֹד. תוֹשִׁיעֵנִי וְתָאִיר עָלַי הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן מְאֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה עִלָּאָה דְעִלָּאָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה גַּם אֲנִי, הָרָחוֹק מְאֹד, לִשְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה עִם דַּעַת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֶתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת. “יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ”: