# פז

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/87/

רבון כל עולמים, מלא חמלה ורחמים. זכני לידע שכל מה שכתוב בספר “ראשית חכמה” ושאר ספרי קדש, עניני קדשה וטהרה גדולה, ועצם הפגם והענש של כל חטא ופגם, אפלו כל שהוא - רחמני שאדע שאין הכונה בכל זה בכדי לרחק את האדם מעבודתך תתברך ולהחליש דעתו ביותר, חס ושלום. רק אדע נאמנה שכונתם הטובה הוא רק לקרב ולהזהיר את ישראל, שנהיה קדושים וטהורים ונתרחק אפלו מפגם כל שהוא, כי בודאי כך ראוי לנו לפי עצם קדושתנו משרשנו. אבל, אף על פי כן חמל עלינו שאפלו אם פגמנו כמו שפגמנו, רחמנא לצלן, בודאי צריכים אנו לקים מאמר הכתוב: “אל תרשע הרבה”. וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: “מי שאכל שום וריחו נודף, יחזר ויאכל שום ויהי ריחו נודף יותר?!:

ברב חסדך זכנו להחיות ולחזק את עצמנו בכל עת תמיד, יהיה איך שיהיה, שנזהר באמת שלא לקבל היראה והמוסר לרעה, חס ושלום, שלא נתרחק על ידי זה ביותר. רק שיהיה בבחינת “יראת יהוה לחיים” דיקא. דהינו שנזכה לקרב את עצמנו אליך, תתברך, על ידי היראה והמוסר ולא להתרחק, חס ושלום. רק, אדרבא, מעצם היראה זכנו לחזק את עצמנו לקים דברי רבותינו זכרונם לברכה, שהזהירונו להאמין בחסדך וטובך יתברך שאינו נפסק לעולם. ונזכה לחזק את עצמנו בכל עת להתחיל מחדש בעבודתך השם. “השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם”:
