# צו

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/96/

אלהינו ואלהי אבותינו, מלך רחמן, רחם עלינו. טוב ומטיב הדרש לנו. זכנו להאמין באמת במה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: “ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה ואת זכריה - אוריה סימן לזכריה”. שנדע ונאמין כי כמו שנתקימה נבואת אוריה שהתנבא על החרבן, בעוונותינו, כן תתקים נבואת זכריה שהתנבא על הגאלה ועל בנין בית המקדש ברחמיך, במהרה בימינו. זכה אותי להאמין בזה באמת, וכמו כן אזכה להאמין גם כן לענין גאלת הנפש ותקון מעשי, שלי ושל כל אחד מישראל בפרט, שזה בחינת בנין בית המקדש בפרט, כמו שהאירו חכמיך הקדושים:

רבונו של עולם, רחם עלי מלכי. אתה יודע כי בטבעי להאמין בהקלקול, שאני מאמין שעל ידי מעשי שאינם הגונים קלקלתי ופגמתי הרבה, שזה בחינת חרבן בית המקדש. ואתה יודע, מלכי, שעל ידי זה נחלשת דעתי מאד עד שנדמה לי שכבר אבדה תקותי, ואי אפשר לי לשוב ולתקן מעשי עוד. רחם עלי אלהי, שאזכה להאמין לכל דברי הצדיקים ואדע שכל זה רק מעשי בעל דבר, כי על ידי זה פוגמים בכל פעם ביותר, חס ושלום. זכני באמת לידע ולהאמין, כי כמו שיכולין לקלקל - כמו כן יכולין לתקן גם כן, ולהיטיב מעשי, ולשוב בתשובה שלמה, עד שבחסדך אזכה שיתתקן כל מה שפגמתי. ואדרבא, אדע תמיד שמדה טובה מרבה. ואזכה להתחזק בכל פעם בבטחון חזק, ברב חסדיך ורחמיך יתברך, שתרחמנו ותושיענו. כי בודאי סוף כל סוף נזכה לשוב אליך באמת ותבנה את בית המקדש, כמו שהבטחתנו על ידי כמה נביאים וצדיקים, וכאשר אמרו רבותנו: “שובה עלינו בהמון רחמיך. בגלל אבות שעשו רצונך. בנה ביתך כבתחלה. כונן בית מקדשך על מכונו, הראנו בבנינו. שמחנו בתקונו. והשב שכינתך לתוכו”: