# צז

> מקור: https://rabenu.app/books/shuvi-nafshi/97/

“תורת יהוה תמימה, משיבת נפש, עדות יהוה נאמנה מחכימת פתי”. “עדתיך נאמנו מאד, לביתך נאוה קדש, יהוה לארך ימים”. “כחסדך חיני ואשמרה עדות פיך”. חוס וחמל עלי בחסדיך העצומים, ותזכני לקבל באמת את התורה הנקראת עדות, בחינת שני לוחות העדות, כאשר הודיעונו חכמיך האמתיים. כי צריכין שני עדים שהם כנגד בחינת נקודה העליונה ונקדה התחתונה, בחינת שמים וארץ. שנזכה להודיע כי מלכותך בכל משלה, בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, ונקים באמת בחינת “אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך”. אנא, מלכי, זכני לעקר דרך התשובה שנגמר ביום כפורים כאשר הודעתנו. ויתקים בנו בחינת “ואעידה בם את השמים ואת הארץ”:

רבונו של עולם, נותן התורה. אנא אלהי, ברב רחמיך זכנו לקבל באמת את העדות הנאמנה של תורתך הקדושה. בחינת שני לוחות העדות שהם עדים נאמנים, שנקבל לטובה בכל עת עדותם, מה שמזכירין ומזרזין אותנו בכל פעם לבל נתיאש עצמנו מן הרחמים. ואתה הודעתנו על ידי צדיקיך האמתיים, שבשביל זה נתת לנו לוחות העדות ביום כפורים, שהוא עת רצון, יום מחילה וסליחה, יום שנגמר בו הדרך לתשובה. כדי להעיד לישראל אמתת טובך וחסדך יתברך, שהתורה הקדושה, לוחות העדות, נתנו ביום כפורים על יסוד זה שכולל שני הנקדות הקדושות:

אנא זכני להזהר בנפשי ולשמר את התורה מאד, ושלא לפגם אפלו פגם כל שהוא. ואדע ואזכר כי בתנועה קלה פוגמים ומקלקלים מאד כשנוטים מדרך התורה, חס ושלום. ואדרבא, רחמני להיטיב מעשי בכל פעם, ולעלות בחסדך בכל פעם ממדרגה למדרגה עליונה ביותר, בבחינת “אם אסק שמים שם אתה”, בחינת נקודה העליונה. בחמלתך הגדולה, תזכני להאמין בזה, שאם עוברין על דברי תורה פוגמין ומקלקלין מאד, וגורמין חרבן גדול בכל העולמות, חס ושלום. כמו כן, אבי מלכי, זכני להאמין גם כן להפך, שיש בכחי לתקן כל מה שפגמתי, כי עדין אתה השם עמי ואצלי בבחינת “ואציעה שאול הנך”, בחינת נקודה התחתונה. כי ימינך, יתברך שמך, פשוטה תמיד לעזרנו לשוב ולקרבנו אליך, אבינו, על ידי דרך התשובה שנגמר ביום כפורים, שהוא בעצמו כולל שני הנקדות הללו, שזה עקר דרך התשובה. רק בחסדך זכנו לשים לבנו לזה ולהאמין בזה בכל עת, ותקים בנו באמת הפסוק “עדות יהוה נאמנה מחכימת פתי”:

זכה אותנו, ברב חסדך, באמת לקבל עלינו את התורה הקדושה - שהיא רוצה להחכים אפלו את הפתי. ואפלו את מי שכבר נתפתה אחר יצרו, ונתעה למקום שנתעה, אף על פי כן נזכה לקבל ולשמע בלבנו עדות והכרזת התורה. שהיא מכרזת ומעידה לפנינו, שאם נשוב מיד אתה, בוראנו, תקבל תשובתנו ברצון ותקרבנו אליך באהבה גדולה. ואזכה שהתורה בעצמה תהיה מעידה לפני הדרך לתשובה, שעל ידי זה יכול גם אנכי, הפתי, להתחכם. רק אתה יודע נאמנה, אלהי, שהמניעה הוא מחמת שקשה לי להאמין בעצמי שאני יכול לתקן עדין. ועל כן זכני לשמע באמת מה שקורא הכתוב ומכריז כי: “עדות יהוה נאמנה”. כי בודאי היא נאמנה מאד בעדותה שמעידה שמלכותך יתברך בכל משלה, בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. ושנאמין לעדותה על הפגם והקלקול, חס ושלום, מכל שכן שנזכה להאמין לעדותה על כח התקון, כי בודאי מדה טובה מרבה. “עדתיך נאמנו מאד לביתך נאוה קדש, יהוה לארך ימים”. ואף על פי שכבר ארכו הימים שאנו מצפים לבנין בית המקדש, שהוא שלמות התשובה והתקון, ועדין לא נושענו בשלמות. אף על פי כן זכנו עדין להתחזק מאד בתקותנו, כי בודאי עדתיך, יהוה, נאמנו מאד. “יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי”: