# שיחות קדושות

> ר' שמואל הורוויץ

העתקתי מכתב יד ידידנו החסיד מוה"ר נח חפץ ז"ל
[המעתיק ר' שמואל טוקצינסקי ז"ל]

מקור: https://rabenu.app/books/shychvt-kdvshvt/

---

## א

> יום ד' כסלו בקטמון ירושלים ת"ו.

רבינו אומר אדם בהתלהבות דקדושה ומלכות זה הצמצום ואשה זה מלכות. יוצא שעיקר עבודתו שיכול להגיע לשלמות זה האישה. כי לכאורה קשה למה באמת צריך להוריד עצמו לאשה? אלא זה הענין שזה השלימות.

## ב

> יום א' מרחשון תשכ"ד בחזרה לירושלים ממירון ערב חתונת בתו תחיה.

כוונת רבינו כשיש אהבה הוא עמנו, זה אפילו בין יחידים ושלשה הם כבר כלי לקבל וכמו שכתוב והחוט המשולש לא במהרה ינתק. וכן הוא בכל מעלות גדולות בגלל האהבה שהייתה בחבורתם שהיה אז יבדלו לחיים טובים ארוכים ולשלום ר' אלתר בנציון זצ"ל.

## ג

אז הוא החיה אותי על ידי שראיתיו כשבא אצלי ואמר לי שבאמת כך אמר רבינו ז"ל שהאהבה בינינו צריכה להיות כל כך חזק עד שכשנפגשים שיקלו[1] אהבה זה לזה.

## ד

ובאמת העיקר השמחה, וכשיש בלב שמחה אז עבודת ה' היא בכיסופין ושמחה והבעל דבר ח"ו לא רוצה ומפיל לעצבות וצריך להתחזק.

## ה

על ידי העיון עמוק בספרי רבינו ז"ל מגיעין לכל הטוב שרבינו הבטיח שיעשה מאתנו צדיקים גדולים, ועוד על ידי שמעיינים עמוק בתורות, וזה ענין יקרת הספר "יעלת חן" כי צריך ללכת עם התורות. ולכן זכה ר' אברהם בר' נחמן ז"ל שהיה הולך שנתיים עם תורה.

## ו

תורה ז' וט' וקי"ב קשורות יחד וזה ענין שהצדיק הוא אבן טובה כמבואר שם בסימן קי"ב ועיי"ש.

## ז

> ערב ראש חודש אמר במירון:

צריך לתת צדקה לכל עני ואין צריך לבדוק, אבל זה רק בדבר מועט מטעם שכתוב אל ישוב דך נכלם, אבל סכום גדול צריך לתת לדבר חשוב ובפרט לאנשי רבינו ז"ל.

## ח

התכלית של הכל זה יום הדין הגדול ואם לא זוכים שם זה לא כלום. ורבינו ז"ל אומר בספר המדות שעל ידי צדקה ממתיק את יום הדין הגדול.

## ט

כתוב שכל אחד עובר את נהר דינור, אבל על ידי צדקה אז בכלל לא עובר את זה ששם רחמנא לצלן יכולים להשרף ואפילו מלאכים. וזה ענין שבת הגדול, כמו שיש כהן [2] וכהן גדול שעל ידי צדקה לשבת זה שלימות אמונה.

## י

על ידי צדקה וכל שכן כשעושה שאחרים יתנו שזה עוד יותר גדול על ידי זה נשלם שם הוי"ה כידוע.

## יא

תפלה בכח ואמונה זה קשר וכמו שרבינו ז"ל אמר שלפני שמתפלל זה קשה אבל אחר כך זה ממתיק. וגם מזה עצמו לא ליפול שאינו מתפלל טוב, [3] לעשות התבודדות של אלול.

## יב

עיקר ההתבודדות הוא השתוקקות לכיסופין ואפילו אם לא יכול לדבר. ומה שמשתוקק להוציא הדיבורים מפיו, וכן בכל תורה שלומדים צריך להשתוקק ולחשוב מתי כבר אקיים את התורה הזאת. ועל ידי דבור בהתבודדות מקים את השכינה מהגלות.

## יג

עצבות אסור בהחלט. ואיך שיהיה איך שיהיה להתחזק ולשמוח בכל מה שיוכל, ובפרט כשזוכין לבוא בראש השנה לרבינו למירון יש לשמוח כל השנה בזה.

## יד

כל העצות כבר יש לנו מרבינו והעיקר לקיימם.

## טו

התבודדות בכל צורה שהיא אפילו תחת השמיכה.

## טז

להתרגל לקום בחצות.

## יז

מובא בספר חרדים שהתבודדות עולה על לימוד התורה.

## יח

על חטא ח"ו צריך למחותו בשעת התבודדות ולהחליט שיותר לא לעשותו. כמו אם נכשלים בראיה ח"ו ועוד. וכמו שאומר רבינו ז"ל שצריך לבקש כמה פעמים על כל מצוה ומצוה ולבקש שלא ניכשל בעבירות ח"ו עד שעוקרה מהשורש.

ובאמת ראיה זה חמור מאד וכמו שרבינו אומר שמראיה לא טובה אי אפשר שלא ישאר רושם וצריך הרבה להתפלל ולעבוד על זה.

## יט

באומין שהיה קר מאד והיה קשה לקום בחצות הם החליטו שם חבורה שיקומו בחצות על ידי ניגון ובמשחה וילכו לטבול בקרח על ידי ניגון ואז הם לא הרגישו שום יסורים כי על ידי הניגון היתה להם כזאת מתיקות שלא הרגישו כלום. (אמר המעתיק אני שמעתי מבני ר' אלתר נ"י שזה היה בחיי הרב החסיד ר' שמשון ברסקי זצ"ל אך אחר כך היה מקיצם ר' הירש לייב ליפל והוא הלך עם גבורות וצועק ודופק שיקומו בחצות ולהתבודדות אז לא היו קמים כי היה קשה לקום ודי למבין ש.ט.)

## כ

תמיד להיות בשמחה ולהתפלל על זה הרבה ועל ידי זה גם מגיעים לכל העבודות הקדושה. כמו שמובא בדוד שהיה שבור מאד ושלמה בנו כשהיה קטן ראה שאביו בצורה כזאת אמר לו יום זה יעבור ובזה החיה אותו.

## כא

וכן דוד המלך אמר "מזמור לדוד". ומקשה הגמרא הוה ליה למימר קינה לדוד? ורואים שדוד המלך ראשית כל החיה את עצמו ואז דיבר עם ה' וטען למען תצדק בדברך שעשה זאת כדי שיהיה יצדק.

## כב

כעס היא מדה מגונה מאד ויש לדחותה ובשום אופן לא לכעוס. והזוהר הקדוש והאריז"ל מחמירים בזה מאד. ובזוהר פרשת תצוה מביא שזה כעובד עבודה זרה כי על ידי כעס אז הדם בלבו נעשה וערב רחמנא לצלן.

## כג

וגם על ילדים אסור להרביץ אלא יעשה עצמו כועס.

- *** ↑

- *** ↑

- *** ↑