# שיחות נפלאות

> ר' שמואל הורוויץ

מעט ממה ששמעתי ממוהר"ר שמואל הלוי הורוויץ זצ"ל
[הכותב ר' שמואל טוקצינסקי ז"ל]

מקור: https://rabenu.app/books/shychvt-nplavt/

---

## א

העיקר צריך להתחזק כי זהו יסוד הכל. אפילו אם לא עושים הרבה מצות רק לפעמים וגם לפעמים נמנעים מלעשות עבירות ח"ו, גם בזה כבר צריך להתחזק. כי צריך לחשוב, דהרי לכל הפחות אני מתחרט על העבירות וגם לא נתנה תורה למלאכי השרת ומוכרחים להכשל לפעמים, פעם בהסתכלות ופעם בהרהור ח"ו, וצריך מאד לצעוק על זה להשי"ת מיד אחר הירידה ולהתחרט ולבקש מחילה מהשי"ת, היינו להתחרט מיד כשהעבירה עדיין לח ועדיין אפשר לנגבה, אבל כשנתקשה כבר יותר קשה לנגב זאת.

## ב

מה שכתוב אלף נכנסים לחדר וא' יוצא להוראה. הטעם הוא מפני שהשאר אינם מתחזקים, היינו כשרואים איזה קושי ומניעה ונופלים מזה ואינם מתחזקים נגד זה ומסתלקים לאחוריהם. והעיקר שצריך להתחזק נגד כל המניעות ועל ידי זה אפשר להגיע למדריגות גבוהות מאד.

## ג

כתוב האדם עץ השדה. וכמו שאנו רואים בקיץ שאין רוחות והשמש זורחת אזי העצים מלאים ענפים ועלים ואחר כך נעשה פירות טובים, ובחורף כשיש רוחות וגשמים אז נופלים כל העלים ונשאר העץ יבש ממש. והרואה את זה העץ עכשיו חושב חושב שזה עץ יבש ואבוד, וצריך להזהר לא לקצוץ את זה. ואז אם לא קוצצים אותם אזי אחר כך כשבא הקיץ מתחילים שוב לפרוח ולגדול ונותנים שוב פירות טובים. כמו כן גם האדם שלפעמים עוברים עליו ירידות גדולות וחושב שהוא כבר אבוד ח"ו לגמרי, אבל צריך להזהר לא ליפול מזה ולהתחזק. ואם אינו מתייאש אזי אחר כך יכול לפרוח ולעלות למדריגות גבוהות.

## ד

גם אמר לי בשם מוהרנ"ת (כמדומני בלקוטי הלכות) עפ"י הכתוב וירא אליו ה' והוא יושב פתח האוהל כחום היום. פירוש "וירא אליו ה'", היינו שיכולים להגיע למדריגת גילוי שכינה על ידי ש"והוא יושב פתח האהל", היינו שיושב ומחכה ומצפה בפתח אוהל הקדושה, ואפילו "כחום היום", היינו שהבע"ד בוער בו ומבקש להפילו והוא מתחזק על ידי זה אפשר להגיע לוירא אליו ה', והבן.

## ה

לא בפעם אחת אפשר לתפוס הכל וצריך רק לילך לאט לאט מדרגא לדרגא.

## ו

בתחילת ההתקרבות מראים אור גדול בכדי שידע האדם לאיזה דבר להשתוקק. אבל אחר כך נוטלים ממנו זאת בכדי שילך לבד, כמו תינוק שבתחילה מוליכים אותו ביד ואחר כך עוזבים לו ללכת לבד.

## ז

מי שהוא מקורב להצדיק אף על פי שהוא רשע, אך אם מתחזק בצדיק ואינו עוזב אותו, היינו שיקיים עצותיו הקדושים וכו' – יכול להיות על ידי זה צדיק גמור.

## ח

כמו שרופא גדול מרפא אזי הוא מרפא שלא יהיה שום מחלה, כמו כן הצדיק שהוא מרפא לאנשיו התלויים בו אזי מרפא אותם כמו שמתאים לזה הצדיק, ויכול לעשות מרשעים גמורים רחמנא לצלן לצדיקים גמורים. אכי"ר.

## ט

שאלתי אותו בלשון הריני מקשר לכל הצדיקים האמתיים ולכל הצדיקים האמתיים שוכנים עפר וכו' ובפרט וכו'. ושאלתיו דהרי איתא (במכתבי מוהר"ן מטולטשין שכתב להרב ר' מיכלי שנדפס בסוף ספר עלים לתרופה) שצדיק הדור הוא רבינו הקדוש וכו'. ואם כן מהו כפל הלשון הצדיקים שבדורינו והצדיקים שוכני עפר, הלא אחד הוא? והשיב לי שהצדיקים שבדורינו הם הם הל"ו צדיקים שיש בכל דור ודור. ואפשר שהם ברסלבר חסידים (והם אינם המפורסמים).

## יו"ד

בל"ג בעומר צריכים להיות אצל ציון הרשב"י במירון, כמו שבראש השנה צריכים להיות על ציון רבינו הקדוש באומין - כך צריכים להיות על אצל הרשב"י בל"ג בעומר.

## יא

כל התקונים שבעולם ולכל האנשים שבעולם נמצאים בדברי רבינו הקדוש זיע"א ואם מחפשים במקום אחר נקרא פגם בכבוד הצדיק.

## יב

הצלת האדם הוא ע"י ג' דברים:

- ראש השנה להיות אצל רבינו הקדוש באומין וכיום אצל הרשב"י במירון.
- התבודדות בכל יום ויום.
- לימוד פוסקים בכל יום ויום. והם מורים הדרך להאדם.

## יג

צריך תמיד להיות בשמחה ולא ליפול ח"ו לייאוש. וזה היה פחד משה רבנו עליו השלום בשעת העגל, שלא יפלו ח"ו ליאוש. וזה היה מדריגת האריז"ל וכל הצדיקים להיות בשמחה תמיד. וזה הרי ברור שימי שמחה הם יותר גבוהים מימי אבל, כגון שבת ויו"ט נגד תשעה באב.

## יד

צריכים מאד לראות ללמד זכות על כל אדם, כמובא בדברי רביז"ל.

## טו

צריך מאד להרבות לדבר בשבח הצדיק כי זה מקרב להצדיק.

## טז

צדיק בחינת משה צריכים לבטל דעתו לגמרי לפניו, ובזה יגיע לכל המדריגות. וזה היה אהרן הכהן שביטל דעתו הכל לגבי משה**,** וזה להיפך היו עדת קרח שחלקו על משה.

## יז

צדיק בחינת משה בכוחו להציל אפילו מעולם הנשמות. ותפילתו בעולם הזה הוא כמו תפלת משה רבנו עליו השלום. וזה שאמר משה רבנו עליו השלום שמע ה' קול יהודא, שהועיל יותר מתפילת יעקב אבינו.

## יח

התקשרות לצדיק נקרא זה שנותן עליו שם הצדיק וזה יותר חשוב ממה שאחד יקיים דברי הצדיק ויתבייש משם הצדיק. כמו שאחד יקיים כל התורה ויתבייש משם יהודי. והבן.

## יט

צריכים לנסוע למירון על ציון הרשב"י על ימי ראש השנה, במסירות נפש.

## כ

אם דבר אחד יכול למנוע מהתקרבות לצדיק – צריך למנוע מהדבר ההוא לגמרי.

## כא

יכולים לשמוע דברי צדיקים אחרים בתנאי שאינם מתנגדים, ואינם חיפוש דרך חדשה, כי הכל נמצא בדברי רביז"ל (דבר זה דיבר לענין לשמוע שיחות ממשגיחים בישיבה אבל לא לענין מפורסמים).

## כב

חסיד ברסלב לא מפריז גם בגשמיות וזה רואים בחוש שיש להם הכל ברוך השלום עד ביאת הגואל צדק שיבא במהרה בימינו. וכן אמר על עצמו שהוא נשאר טוב מבין שאר חבריו בסביבה.

## כג

בענין קברי צדיקים אמר שמובא בכתבי האריז"ל שיש ניצוץ של צדיק שמתעבר באדם ומורה לו דרך. ואם [1]משל אותו האדם אזי יוכל להגיע להיות כהצדיק ממש בסוד העיבור, ואם לא ישמע לו היינו שלא יעבוד את ה' כראוי אזי הניצוץ מסתלק ממנו.

## כד

וכן הוא ענין ההתקשרות כי על ידי זה מתעברים בו ממש ניצוצי הצדיק. וביותר הוא על קברו דייקא, כי הנפש של הצדיק שם הוא, וגם זה נחשב ראיית פני הצדיק (עיין פרפראות על תורה ד'). והוא גם כן תשוקת הצדיק כי כל מגמתו של הצדיק הוא שיבואו על קברו ויתקשרו אתו ויתעבר בהם ויסייע להם בעבודת ה' וזה נחשב להצדיק שגם כן עכשיו הוא עובד את ה'.

## כה

ובלעדי קברי צדיקים לא יוכל להגיע להתקשרות נעלה כזאת.

## כו

אותם המונעים עצמם מלילך על קברי צדיקים הם מחסרים מנפשם העונג והאור והקדושה הכי גדולה, כי בית המקדש יקרא ובתוכו קודש הקדשים יקרא.

## כז

השתטחות על קברי צדיקים אמיתיים חשוב יותר מהרבה תורה ותפלה ועבודה בלי שיעור, וגם כדאי לבטל הרבה תורה ותפלה בעד זה.

## כח

אצל הרשב"י בוודאי שמותרים לכהנים ליכנס כי ח"ו לומר ששם מטמא. והאריך בזה מאד.

## כט

בליל הסדר יורדים על העשרה דרגות (עשר ספירות) חוץ מספירת כתר (ולכך על פי האריז"ל מסדרים הקערה על פי הספירות) ואחר כך נלקח כל הדרגות. ואחר כך בימי הספירה בא כל יום מעט עד חג השבועות, ושבועות בעצמו הוא ספירת כתר. והטעם שבשבועות מגיעים עד כתר ובליל פסח לא יורד "כתר".

כי בפסח יורדים כל הספירות בלי אתערותא דלתתא רק באתערותא דלעילא. ובזה שסופרים כל יום ספירת העומר בזה עושים אתערותא דלתתא. ולכן בזה אפשר להגיע עד כתר ויותר, כי הרי מעלת הספירה הוא שבכל יום עולים במעלה יותר משאתמול. ואף על פי שלפעמים מרגיש האדם שאינו עולה יותר מפני התגברות היצר הרע, ואף על פי כן אינו מפסיק מלספור ואינו מתייאש ואינו נופל מזה וסופר הלאה, ובהתחזקות הזאת אפשר להגיע עד "כתר".

## ל

בשבת קודש פרשת קרח ג' תמוז תשכ"א הייתי במירון אצל התנא האלקי הרשב"י זיע"א. ובמוצאי שבת קודש דיברתי עמו כמעט ב' שעות. ואכתוב מעט מה שאני זוכר עכשיו (כי כבר עבר זמן מה).

מיד כשנתקרבים לעבודת ה' צריך להיות מאד בשמחה. ושאלתיו איך מקבלים שמחה, היינו כשיש מניעות ועיכובים להתקרבות לרביז"ל. אמר לי שצריך לדעת שלכל אחד יש צרות, לאחד יש בביתו ולא' יש יסורים בגוף וכדומה, ולכל אחד יש בדבר אחד. ומה טוב להאדם שסובל היסורים והצרות בשביל התקרבותו לצדיק ע"י שחולקים ומתנגדים עליו, ויש לו רדיפות מהמתנגדים על הצדיק האמת (גם סיפר לי הרבה מהצרות שהיו לו בעת שנתקרב לרבינו הקדוש מהמשפחה והחברים וכו' ואין כאן מקום להאריך).

## לא

גם על ידי הרדיפות מהמתנגדים מרגיש האדם שהוא מקורב אל הצדיק.

## לב

אחד שהוא מקושר אל הצדיק הוא מקושר להשי"ת.

## לג

העיקר להתחזק תמיד מאד כי יש הרבה נפילות להאדם בעבודת ה', ועל זה צריך שיהא מוכן. ויהי בקי ברצוא ובשוב (עיין ליקו"א סי' ו') ויתחזק תמיד במה שיש לו בקטנות כי כל דבר הוא יקר מאד בעיני השי"ת.

ביום ז' אלול תשכ"ג היה הברית אצל הילד נתן נטע בר' נח חפץ ור' שמואל הורביץ למד שם ליקו"מ תורה ס"ג ודיבר אז:

## לד

ביום ז' אלול הגיע לאומין.

## לה

כל היום של הברית צריך להיות בשמחה גדולה על הזכיה הנוראה הזאת.

## לו

סעודת מילה משמע מהזוהר הקדוש שזה גדול מכל הסעודות חוץ מסעודת שבת קודש שגדולה מהכל. והשל"ה הקדוש בסעודת ברית לא אכל בכדי שלא רצה להפסיד סעודת שבת.

## לז

מילה ג: עיין פ"ה[2].

## לח

לזרוק התפלות כחיצים לה'.

## לט

העיקר בשמחה ודוקא בעת שמחה רוצה הבעל דבר להפריע.

## מ

כשאדם מרגיש שהתקרב להשי"ת, זה טוב. אבל אין לו ליפול בגאווה. כי זה לבד שלא מרגיש שהוא עדיין רחוק מאד בבחינת אם אסק שמים שם אתה, זה לבד צריך להוכיח לו שעוד עליו לעבוד הרבה. ומצד שני ואציעה שאול הנך, שאפילו כשאדם בשאול תחתיות ממש איך שהוא גם שם הוא מקורב להשי"ת מאד ועליו לבקשו.

## מא

הרב מברדיטשוב אמר בראש השנה שמרגיש דקירות בכתיפות מפחד. ורואים מזה שיש מדריגות נוראות שצריך האדם להשיג. אם כן אפילו שהאדם חושב שהוא עובד ה' בכל זאת אין לו ליפול לגאווה כי יש למעלה למעלה מזה.

## מב

האריז"ל אומר שאף אחד לא השיג יחידה בזה העולם, ורבינו ז"ל אמר שהשיג יחידה בתכלית.

## מג

אפשר לוותר על נסיעות אחרות להצדיק אך העיקר להיות אצלו בראש השנה.

## מד

הברית הוא העיקר. וזה הקב"ה אמר לאברהם אבינו עליו השלום שהעיקר הברית ויותר חשוב מהכנסת אורחים.

## מה

העיקר האהבה והאחדות שישבו כולם יחד בברית וגם מביא לשמחה וזה עיקר היהדות.

## מו

על ידי מילה מבטלין ג' קליפות וזוכין לג' דברים מחית עמלק וארץ ישראל ובנין בית הבחירה, וזה הצדיק וזה הברית מילה שנקשר להצדיק. ולאט לאט כשמתחיל ללמוד (הילד) מקבל עוד מוחין וכן בר מצוה ועלולה ממעלה מעלה לנצח.

ע"כ דיבר ביום הברית הנ"ל.

## מז

סיפר על אחד שהיה באומין ועשה עצמו ברסלבר ועל ידי זה רצה למשוך כמה מאנ"ש, ובאמת כמה נמשכו אחריו בטעות וגם אותו רצה לימשוך אבל היה תקיף מאד.

## מח

לעשות המצוות בלי חשבון של קבלת שכר, ואז אומר האריז"ל שמשלמים לאדם מדה כנגד מדה ואומרים לו כיוון שלא דרשת שכר מצוות לא נתבע ממך עונש עבירה רחמנא לצלן.

## מט

באמת יש הרבה צדיקים כהגר"א זיע"א והחפץ חיים זצ"ל ועוד ועוד אבל לא מגיע לבחי' משה רבינו עליו השלום שהוא מתקן הנשמות. והם משה רבינו עליו השלום ורשב"י והבעש"ט והאריז"ל ורבינו הננמ"ח זיע"א ועל כל ישראל אמן. ורבינו אמר שהוא עד משיח וממנו עד משיח לא יהיה חדשות.

ללמוד ליקוטי הלכות הלכות הודאה הלכה ו' כי זה יסוד גדול ונורא בעבודת ה' בענין שמחה ועיין שם.

## נא

כל מה שאחד עושה צריך להביאו אל הצדיק.

## נב

כשאחד לא נימול אפילו עושה הכל נקרא ערל, וכמו כן התקרבות לצדיק שעל ידי זה נימול ערלת לבבו ובלי זה אינו כלום.

## נג

מרים על ידי שפגמה בגבוד משה נסגרה ז' ימים כנגד ז' הנרות. וכן מי שמכבד את הצדיק אזי מאיר לו ז' הנרות (עיין ליקו"א כ"א)

## נד

יכולים לעבוד הרבה שנים ולא יהיה להם ממה שהצדיק מאיר בפעם אחת.

## נה

הצדיק חוטף המצוות של המקורבים אליו ומניח בבנין והצדיק מנקה את זה מכל פניות וכו'.

## נו

הקב"ה נותן להאדם ומלוה לו ועל ידי שהאדם עושה מצוות זהו מה שמחזיק להקב"ה. ואם מוסר את המצוה ביד הצדיק זהו כמו שנותן מיד להקב"ה כי הצדיק הוא שליח של הקב"ה. אבל אם לא מוסרו להצדיק אז צריך ליזהר שלא יחטפוהו החיצונים לפני שבא לפני השי"ת.

## נז

התקשרות להצדיק צריך לומר בפה כמו קריאת שמע שאם אחד עושה כוונות ואינו אומר בפה אינו כלום כי העיקר לומר בפה.

## נח

רביז"ל אמר תנו לי אבנים וטיט ואני אבנה בנינים נפלאים. ואמר רנ"פ שזה אותיות ונקודות. שאותיות הם אבנים ונקודות הם שמחבר האותיות (עיין ליקו"א ל"א)

## נט

כתוב בספר שערי אורה שבארץ ישראל כולם מתים עפ"י ה' ובחו"ל על ידי מלאך המות. וזה פירוש הקיצו ורננו שוכני עפר זהו בארץ ישראל ונבלתם יקומו זהו בחו"ל.

## ס

יום ז' אלול אצלו יום שמחה שביום זה בא לציון רבינו לאומין.

## סא

ביארצייט רבינו ז"ל בסוכות בירושלים אמרו לו שאני הולך אל רא"פ ואמר לי שאסור ח"ו לחלוק עליו כי הוא יהודי כשר ואינו מתנגד ח"ו, אבל לברסלבר חסיד אסור ללכת אליו וזה פגיעה בכבוד רבינו. וצעק עלי בזה הלשון: "שמואל ס' איז ארחמנות אויף דיר" [שמואל זהו רחמנות עליך], ואמר לי שזיכו אותי להעתיק מכתבים מאנ"ש ומתלמידי מוהרנ"ת ואיך אני הולך לחפש במקומות אחרים. כי מי שהוא ברסלבר חסיד אסור לו לחפש במקומות אחרים, ואם מחפשים אפשר ללכת עד השאול תחתיות ח"ו ה' ירחם.

## סב

כיום אין מפורסמים של אמת וכולם הם מפורסמים של שקר. כי מי שאינו יודע תיקוני נשמות וכו' וכו' הוא מפורסם הוא של שקר ואסור ללכת אליהם.

## סג

היום יש צדיקים אמתיים אבל הם נסתרים ואינם מפורסמים.

## סד

אמר על עצמו שהלואי שהעולם הבא שלו יהיה כמו הטעם שהרגיש בהיותו באומין.

## סה

עבודת ה' שלו באומין היה במסירות נפש כזו עד שלא שלטו בו הכפור והקור שהיה אז שהזיק להרבה והוא הלך עם המלבושים שהולך בארץ ישראל ולא הרגיש הקור.

## סו

בזה שנמצאים בראש השנה אצל הרשב"י במירון צריך לשמוח כל השנה.

## סז

איתא בזוהר הקדוש שכמו שמברכים ברכת המזון בכוונה ובשמחה כן מקבלים אותו בעולם האמת בשמחה. וצריך לברך ברהת המזון בשמחה עצומה (אמר המעתיק עיין זוהר ח"ב דף רי"ח עמוד א' ועמוד ב')

## סח

בכל דבר יש יסוד ועל זה בונים הרבה בנינים. כמו כן הוא גם בעבודת ה' עיקר היסוד הוא התקרבות לצדיק ועל זה כדאי להאדם למסור את נפשו ממש. אבל שאר הדברים כגון התבודדות חצות וכו' וכו', צריך לראות אם יש עיכובים מהבית וכדומה אזי צריך לפעמים לעסוק בהם פחות מעט, ובכל פעם להתגעגע ולכסוף ולהשתוקק לזה ותיכף כשיוכל לעסוק בזה ביותר צריך להרבות בזה. וכן ענין הנסיעה למירון על ציון הקדוש של רשב"י יכולים ע"י נסיעה אחת להפסיד הרבה נסיעות. ולכן אם רואים שהמצב בהתנגדות הוא חזק אזי ימעיט מעט מלנסוע להצדיק, ולפעמים כשאפשר יסע ביותר. והכל צריך שיהיה במשקל ובחשבון. אבל בענין להיות ברסלבר חסיד כדאי אפילו למסור את נפשו על זה. וצריך לבקש על זה הרבה מהשי"ת שיהיה בעזרו ולא יסוג אחור ח"ו, כי הנסיגה אחור הוא גרוע מהכל.

## סט

כמובן שצריך מאד להזהר בכבוד אביו ואמו, אבל בדבר שנפסק בשולחן ערוך שאין צריך לשמוע כגון אם אומר לו להתפלל בבית הכנסת זה, והבן מרגיש שיש לו יותר חיזוק בבית הכנסת אחר, אז אין צריך לשמוע בקולו. כן נפסק בשולחן ערוך יורה דעה סימן ר"מ בפתחי תשובה סעיף קטן כ"ב.

## ע

בענין המתנגדים, צריך האדם לדעת כי אף אחד לא יעשה לו טובה בעולם האמת, וכל הטובות שעושים להאדם בין אביו ואמו ובין קרוביו וחבריו הם רק בזה העולם (כי אבא לא מזכה ברא). אבל רבינו ז"ל הבטיח שיעזור גם בעולם האמת, ועיקר הטובות שיכולים לעשות להאדם הוא רק בעולם האמת. והוא ז"ל מסר לנו עצות יקרות לעבודת ה' ועצות אלו עומדים להאדם גם בעולם האמת. וכשאדם חושב על זה אזי אינו צריך להתפעל כלל וכלל מהמתנגדים עליו בענין התקרבותו לברסלב ובעניני עבודת השי"ת.

## עא

לפעמים רואים אנשים מאנ"ש חסידי ברסלב שיש להם איזה חסרון אזי תיכף תולים הדבר בחסידות ברסלב, אבל זה טעות כי ברסלב הוא כולו קודש, אלא שאלו האנשים הם מצד עצמם כך ועדיין לא תקנו עצמם.

## עב

כמו מים שמכניסים לכלי נראים המים נקיים, ואחר כך כשמרתיחים אותם רואים שהם מלוכלכים עם חול ואחר כך נפרד החול ונשארים המים נקיים. כמו כן האדם בתחילה הוא נראה נקי וטוב, ואחר כך כשמתחיל להתקרב להצדיק (כי הצדיק נקרא אש) הוא נראה בעצמו מלוכלך, אבל אחר כך הצדיק מנכה אותו ומזכך אותו ונשאר נקי לגמרי.

## עג

יום ג' כ"ח חשוון תשכ"ב, היה בבני ברק והראה לי אז כתב יד קודש של רבינו ז"ל ומוהרנ"ת ומוהר"ן מטולטשין זצ"ל. ואז ברוך השם דיברתי עמו כמה שעות, והזהיר אותי מאד על שמחה היינו ללמוד בשמחה וכל המצוות לעשות בשמחה. והרי גם בשולחן ערוך כתוב שהתורה והמצוות צריך לעשות בשמחה. והיצר הרע מתלבש עצמו במצות ובדבר שהוא מצוה גדולה היינו שמחה, אומר הבעל דדבר שזה עבירה גדולה, וכן אומר שזה מצוה גדולה להיות בעצבות ח"ו והוא מהפך את הדברים. על כן צריך להזהר להיות שמח תמיד.

## עד

צריך להיות שמח על שלא עשני גוי ועל שזכינו להתקרב לרבינו וזה נקרא שמחה של מצווה.

## עה

שמחה של מצוה – השמחה היא מצוה יותר גדולה מהמצוה בעצמה, וכלשון רבינו ז"ל: מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. ולא סתם מצוה.

## עו

שאלתיו: הרי האדם ירד לזה העולם בכדי לתקן משהו שהדבר הזה צריך בעיקר לתקן ואיך אפשר לדעת מהו הדבר שצריך לתקן. והשיב לי שעל ידי שמתקרבים לרבינו ומקיימים עצותיו בתפלה והתבודדות וחצות וכו' וכו' על ידי זה אפשר לדעת מה שצריכים לתקן ולא עליך המלאכה לגמור ואין אתה רשאי להבטל ממנה.

## עז

רבינו ז"ל אמר שמי שיהיה מקורב אליו אזי הוא יתקן הכל, כל מה שצריכים. היינו שהאדם צריך לעשות כפי שבכוחו, היינו להתפלל וללמוד וכו' והשאר יגמור רבינו ז"ל. ורבינו ז"ל אמר שהעיקר תזהרו ממזיד.

## עח

שאלתיו: איך עושים היום וידוי דברים לפני הצדיק, דהרי מבואר בליקוטי מוהר"ן (תורה ד' אנכי) שעל ידי ווידוי דברים לפני הצדיק נתתקן הכל עיין שם. ואמר לי שאצל הרשב"י במירון גם אפשר להתוודות כי הוא הרי צדיק אמיתי. וגם אם מתקשרים לרבינו ומתוודים ג"כ נקרא ווידוי לפני הצדיק.

## עט

שאלתיו איך מתקשרים אל הצדיק ובמה נקראים מקושרים אל הצדיק. והשיב לי שעל ידי שלומדים ספרי רבינו ז"ל על ידי זה מתקשרים אל רבינו. גם על ידי שמקיימים עצותיו, וכן כשמדברים עם אנ"ש כל זה נקרא התקרבות להצדיק.

## פ

כדאי לבטל כמה שעות עבודת ה' בשביל התקרבות לצדיק.

## פא

ידוע שבראש השנה האחרון אצל רבינו היו חסרים בהקיבוץ ב' אנשים והם הרב הקדוש ר' אהרן הרב מברסלב ואחד בשם משה (שהיה אדם פשוט). ואחרי ראש השנה אמר רבינו ז"ל משה ואהרן לא באו אצלי על ראש השנה על כן מוכרח להסתלק מן העולם. ומזה רואים שאצל רבינו אין חילוק בין תלמידיו. ואף על פי שהרב ר' אהרן הנ"ל היה ממש קדוש עליון בחי' קדושת יעקב אבינו, והשני משה היה אדם פשוט, ואף על פי כן כשרבינו הזכיר אותם הזכיר את שניהם כאחד. וכן מוהרנ"ת שהיה תלמיד מובהק לרבינו אף על פי כן היה אחד מאנ"ש וכולם נקראו תלמידי רבינו, כי לגבי רבינו ז"ל אנו כולם כאחד בלי הפרש ודי למבין.

## פב

ביום ו' ערב שבת קודש פרשת צו תשכ"ב (בעת לויית הגרי"ז מינצברג זצ"ל) שאלתיו אם כיום יש עצה בענין להנצל מעולם התוהו, כי בחיי רבינו אמר שמי שיהיה אצלו על הג' זמנים: ראש השנה, שבועות, שבת חנוכה, ינצל מעולם התוהו. והשיב לי שיש עצה על זה מרבינו ז"ל, היינו לישבע בנקיטת חפץ שאחר סתימת הגולל ילכו מיד אל רבינו ז"ל. וצריך לישבע בספר תורה שלא יסור מרבינו ומחסידות ברסלב לעולם, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. ותיכף אחר המיתה שיובילו אותו לרבינו ז"ל. ועל זה אמר רבינו שידע שזה עצה גדולה אבל לא יודע שהיא עצה גדולה מאד מאד.

גם רבינו אמר שעצה זו היא לכל אחד. כמו שאמר רבינו שכל מי שיהיה מקושר אליו בחייו יהיה מקושר אליו גם כן לאחר מיתה. כי לאחר מיתה קשה מאד מאד להתחיל להתקרב לרבינו ז"ל.

## פג

יום ב' ז תמוז תשכ"ב במירון, אמר לי שצריכים מאד להתחזק. כי שהיצר הרע מכשיל את האדם באיזה עבירה ח"ו אזי יש לו להיצר הרע רק את אותו האבר שעבר בה עבירה, אבל אם מפיל את האדם מהתחזקות אזי יש לו להיצר הרע את כל האדם ח"ו.

וכמו שרואים בירבעם בן נבט ו"אחר" שהיו בתחילה אנשים גדולים, ורק על ידי שלא היה להם התחזקות בשעת נפילה על כן נפלו למקום שנפלו רחמנא לצלן.

גם ידוע כי היה אחד מתלמידי המגיד וכו' שגם כן יצא לתרבות רעה רחמנא לצלן, וכל הנפילות היה רק על ידי שלא היה להם התחזקות, והעיקר צריך להתחזק בכל מה שיש לאדם וכמה שיש לו ואיך שהוא איך שהוא.

## פד

כמו כשאחד עובד איזה עבודה אזי אסור לו לעבוד יותר מדאי כי על ידי זה נחלש ואינו יכול לעבוד אחר כך כלום, כמו כן הוא גם בעבודת ה' שאסור להטריח את המוח יותר מדאי, כי על ידי זה נחלש המוח, ואפשר ליפול על ידי זה ח"ו. וכמו שהיה אחד מתלמידי... (אמר המעתיק איני זוכר ממי) שקיבל על עצמו לצום משבת לשבת, והיה הדבר הזה קשה לו עד שכמעט נשתמד ח"ו על ידי זה כי נחלש מוחו. וכן היה מעשה בעיר הקודש צפת באחד (בשם פרידמן) שהיה מתמיד גדול מאד בלי הפסק ובלי צמצומים עד שפעם אחת נפל ונחלש מוחו מאד ונשתמד ממש רחמנא לצלן (לפני פטירתו חזר בו), ובני העיר צפת לא ידעו איך יצא דבר כזה כי הרי הוא למד הרבה מאד. אבל הדבר פשוט כי הטריח את המוח יותר מדאי עד שנחלש מוחו, ושנחלש המוח אזי הוא בסכנה גדולה מאד. וכל דבר צריך לעשות בצמצומים.

## פה

אין שום דבר בעולם שמוכרח לעשותו (סי איז נישט דא קיין מוז). רק אם אפשר צריך לעשות וכמה שאפשר צריך לעשות שהרי אונס רחמנא פטריה.

## פו

יש שחושבים שכאן אצל רבינו אין רואים שום דבר, ואצל מי שהוא אחר רואים עבודות וכו'. וצריך לדעת שכל זה הוא מעשה בעל דבר, והאמת הוא שרק כאן הוא המקום לעבודת ה' וכו' וכו', ויותר טוב כאן אצל רבינו איך שנראים מאשר אצל אחר פייגלאך אין דער לופטין...

## פז

לפעמים חושב האדם שהוא עכשיו בעליה בהתרוממות המוחין ולפעמים נדמה לו שהוא בירידה בקטנות המוחין, ובאמת אין אנו יודעים כלל מה זה טוב ומה לא. כמו שהיה מעשה אצל החוזה מלובלין זצ"ל שפעם אחת היה אחד אצלו על הסדר בפסח, ובלילה הראשונה לא הרגיש שום שמחה והתעוררות, ובלילה השניה הרגיש שמחה עצומה והתעוררות. ואחר כך אמר לו החוזה, אמת שבלילה הראשון היה אצלך חיות והתעלות, ובלילה הב' היה קצת מאד. וממעשה זה רואים שלפעמים חושב האדם שהוא במדריגה קטנה, ובאמת אינו כן. ועל כן צריך תמיד להתחזק.

## פח

> מכאן עד אות ק"ג ממה שדיבר עימי ביום הילולא דרבינו הקדוש והנורא הננמ"ח זיע"א בשנת תשכ"ד.

איתא בזוה"ק שהצדיקים זורקים חיצים להסטרא אחרא, אבל הסטרא אחרא אינו מתפעל מזה. ויש צדיק רעיא מהימנא שכשהוא זורק חץ אזי מזה הם מפחדים. וכשבאים על ציון רבינו בימי ראש השנה – זהו החץ ומזה נתפחד הסטרא אחרא. כי בזמן הנ"ל יכול הצדיק לעשות טובה אפילו כאלה שבשאר ימות השנה אינו יכול לעשות.

## פט

ענין הפנצ'ר שכתוב בחיי מוהר"ן כתב יד שאפילו מת זה יכול להחיות. זהו ענין תיקון הכללי שאפילו אחר שמת האדם היינו שעבר עליו מה שעבר, מועיל תיקון הכללי להחיותו.

## צ

בזוהר הקדוש איתא כי כשעושים צדקה בזה מייחדים יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ויכול לעבור בנהר דינור בלי שום פחד, מה שגם המלאכים מפחדים מזה.

## צא

נר שבוער חזק אזי נכבה מהר, כמו כן אם אחד הולך בעבודת ה' בלי צמצום אזי נכבה מהר. והכלל הוא שצריך לילך בעבודת ה' לאט ובמדה. כי לברוח מן הטומאה אל הקדושה צריכים למהר, אך כשבאים כבר אל הקדושה צריך לילך לאט.

## צב

לענין התעוררות גם צריך להזהר לא ליתן לשני יותר ממה שצריך. כי לכל אחד ואחד צריך ליתן כפי מה שצריך.

## צג

עצבות הוא יותר גרוע מעבירה עצמה. כי עצבות מוציא ממנו את החיות, כי הבע"ד מפיל את האדם בכוונה שיפול לעצבות ועל ידי זה יפול יותר. וצריך לדעת כי אם נופלים לפעמים זהו טובה כי צריך לירד לשם כדי לתקן ודי למבין.

## צד

העיקר הוא האמונה. כי אצל מי שנתמעט האמונה ח"ו זה יותר גרוע מהכל אפילו מפגם הברית רחמנא לצלן. כי אם יש לו אמונה אזי אחר כך יחזור ויתחרט ויעשה תשובה, אבל מי שיש לו אפיקורסות ח"ו אזי אינו מאמין שיכול לתקן. והצדיק שהוא בחינת משה רבינו הוא יכול על ידי נגינה להאיר גם באלו האפיקורסים ולהוציאם משם. עיין ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח' בהתורה תקעו תוכחה שעל ידי הניגון מוציא מעונות ונעשה זכויות עיין שם. וזהו מה שכתב רבינו שיש ניגון שזה יהיה התענוג של הצדיקים בעולם הבא. כי כל אחד ימצא שם את תיקונו השלם.

וכמו שדוד המלך עליו השלום גילה את כל התיקונים לכל באי עולם על ידי תהלים עם הנגינות.

אבל יש נשמה שאין לה תיקון רק על ידי נשמת משה רבינו על ידי שהוא עצמו ינגן הנגינה הנ"ל.

## צה

נשמת משה לא בא לתקן לעצמו כלום רק בשביל נפשות ישראל.

## צו

אפילו כשאדם מונח במקום שמונח צריך להיות בשמחה. וכמו שרואים שדוד המלך עליו השלום אמר מזמור לדוד כאשר בא אל בת שבע וכו', ואף על פי כן מזמור, שהיה מנגן ובשמחה ודי למבין.

## צז

לפעמים רואה האדם שהבעל דבר מפיל אותו ותמיד אורב עליו וחושב האדם שהוא גרוע וקטן. אך צריך לדעת שלפעמים זה להיפך ממש כי מפני שהוא גדול לכך מפילים אותו למקומות נמוכים בכדי לתקן הדבר. ועל כן צריך להיות בשמחה על כל מה שעובר עליו, כי על כוונת הבעל דבר הוא רק להפילו בעצבות. וגם יוסף הצדיק על ידי שהיה בשמחה על ידי זה היה יכול להתגבר על היצר הרע.

## צח

לפעמים חושב האדם שהיצר הרע טוב עמו שאינו מבלבלו, ואז אין האדם לוחם עמו. ואז הצדיק מכה את האדם ומפילו מעט בכדי שיראה האדם שהיצר הרע שונא עמו ואז מתעורר האדם ומתחיל ללחום עם היצר הרע.

וזהו כל העבודה בזה העולם ללחום עם היצר הרע, ועל כן כשאדם רואה שמכים אותו אזי יתחזק ואל יפול יותר, כי מתכוונים לטובתו בכדי להזכירו ולעוררו שילחם עם היצר הרע.

## צט

כשנכנסים למים בלא ספינה אז יכולים לטבוע ח"ו. כמו"כ כשאדם נכנס לתורה ולעבודת ה' בלי צמצום אזי יכול ליטבע ח"ו. אבל אם אחד רואה שיכול ליפול ביד היצר הרע אזי יותר טוב אם יטביע את עצמו בתורה ולא ביד היצר הרע. כמו לענין כשבאים לאדם מחשבות זרות בבית הכסא אזי מותר לו להרהר אז בדברי תורה כי יותר טוב ליפול בידי התורה מליפול בידי היצר הרע, וכן לענין לחשוב חשבונות בשבת במקום מחשבות זרות.

## ק

אנשי הצדיק יכולים גם לרפאות את העולם. עיין במעשה מבעל תפילה ומז' בעטלירס.

## קא

על ציון רבינו לא היו מבקשים על גשמיות רק על רוחניות על טהרת המחשבה והנשמה וכו'. ופעם אחד היה שם ברוסיא גזירה לסגור הבתי כנסיות ואיסור גידול הזקן וכו' וכו', והרב הגאון מוה"ר שמשון ברסקי זצ"ל נכד רבינו ז"ל אמר לאנ"ש שיתפללו קצת גם על גזירה זו על ציון רבינו ז"ל. ומיד כשהלכו על הציון הקדוש ובקשו על זה נתבטל הגזירה, והרשו לאפות מצות לפסח וכו' וכו'.

## קב

מוה"ר שמשון ברסקי זצ"ל הנ"ל היה מדבר בעניני אמונה כמה שעות רצופות.

## קג

פעם אחת בהיותו באומין נתן לו אחד הויזע שלו, כי שם לא היה תמונות רק השם והכתובת וכדומה, והשני עשה ויזע אחר. ופעם אחד ביארצייט של מוהרנ"ת כשהיה על ציון הקדוש של רבינו עם עוד איזה אנשים, באו פתאום מהמשטרה וביקשו ויזע מכל אחד, וכשבקשו ממנו עשה עצמו אינו שומע. ובקשו כמה פעמים והוא לא ידע מה לעשות ואמר "רבי תראה מה מתרחש כאן וכו'". ואחר כך חשב בדעתו לקום ולתת להם הויזע שלו המזוייף, אך מיד כשרצה לקום ליתן להם, אמרו לו תשאר כך ובקשו ממנו סליחה על שהפריעו לו בתפילתו והלכו להם.

(מסימן פ"ח עד כאן מה שדיבר ביומא דהילולא הנ"ל)

## קד

סיפר לי שכשהיה אסור בבית האסורים ברוסיא בבית האסורים היה אדם עם פנים של מרה שחורה (א פזויערטין פנים) וזה היה עבורו גרוע מהכל, כי כשהיה רואה אותו היה נופל עליו גם כן עליו עצבות.

- *** ↑

- *** ↑