# אות-ד

> מקור: https://rabenu.app/books/sichat-hanefesh/411/

אין שום עצה ותקנה להנצל כי אם על ידי רבוי

כשרואה שהיצר הרע והתאות וכו' מתגברים עליו מאד מאד. ונדמה לו שקשה לשברם. צריך לידע שבודאי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עמו. ובודאי אם לא היה לו כח לשבר לא היה השם יתברך מגרה בו יצר הרע כזה. רק אדרבא ידע בנפשו כשרואה שיש לו יצר הרע גדול כזה.

שבודאי נפשו היא נפש יקרה וקדושה מאד מאד בשרשו.

ועל כן מתגברים עליו כל כך. כי כל מה שהנפש יקרה וגבוה ביותר. מתגבר עליו היצר הרע ביותר. וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (סכה נ"ב) כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. וכמו שאמרו עוד שהיצר הרע מניח כל העכו"ם ואינו מתגרה אלא בישראל ולא עוד אלא שמניח כל ישראל ואינו מתגרה אלא בתלמידי חכמים. כמו שכתוב כי הגדיל לעשות שפשט ידו בגדולים דיקא שזהו בחינת דוד המלך עליו השלום שהיה כל ימיו בסכנה גדולה כנ"ל. וכמו שכתוב (תהלים קט"ז) אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני וכו'. (שם סט) טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וכו'. הצילני מטיט ואל אטבעה וכו'. וכן כל ספר תהלים שנתיסד מהתפלות שהרבה להתפלל להנצל מהיצר הרע וחילותיו לבל יאבד נפשו חס ושלום. ובדרך זה צריך כל אדם לילך כי אין שום עצה ותקנה להנצל מכל זה כי אם על ידי רבוי תפלות ותחנונים בלי שעור כל ימי חייו כמו דוד המלך עליו השלום כנ"ל וכמבאר אצלנו כמה פעמים. (הלכות ברכת השחר הלכה ג אות ד):