# אות-ז

> מקור: https://rabenu.app/books/sichat-hanefesh/414/

אין לשער מה שנעשה מהתבודדות ומכל פסיעה

וזה (שם) מי מנה עפר יעקב, מי יוכל למנות ולשער יקרת קדשת כל פסיעה ופסיעה שדורכים על העפר כשהולכים לדברים שבקדשה כגון לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ולקבל פני רבם דקדשה ולשפך שיחם בהתבודדות לפני ה' יתברך, שמכל פסיעה ופסיעה שדורסים על העפר נעשים תקונים ושעשועים גדולים למעלה שאי אפשר למנותם ולשערם. ומספר את רבע ישראל (שם)ופרשו רבותינו זכרונם לברכה וכן תרגמו אונקלוס ויונתן שנאמר על הארבע דגלים.

ואלו הד' דגלים הם בחינת ד' מחנות השכינה וכו' שנמשכין מד' דאחד ששם עקר הבטול אל רצון האין סוף. וכל זה הוא בחינת תפלה ושיחה והתבודדות הנ"ל שעקר השיחה וההתבודדות צריך להיות עד שיבטל את עצמו, שיבטל כל רצונותיו לרצון ה' יתברך. וזהו בחינת משפט שנזכר בדבריו זכרונו לברכה בכמה מקומות שצריך האדם לשפט את עצמו על כל דבר, אם כך ראוי לו לבלות ימיו וכו'. ומבאר בהתורה היכל הקדש בסימן נ"ט בחלק א' שבחינת משפט זה הוא בחינת רבוע, בחינת חשן המשפט שנאמר בו רבוע יהיה כפול, נמצא שהמשפט שהאדם צריך לחשב עם עצמו ולשפט את עצמו שזהו בחינת התבודדות ושיחה בינו לבין קונו הנ"ל הוא בחינת רבוע, ועל שם זה בעצמו נקרא רבוע.

כי עקר ההתבודדות והשיחה צריך להיות בהתחזקות רצונות טובות לה' יתברך עד שיכלל באחדותו יתברך בבחינת ד' דאחד מכל מקום שהוא בבחינת (יחזקאל ל"ז) מארבע הרוחות באי הרוח, שמכל ד' רוחות העולם שנתפזר דעתו לשם, ישוב מכלם לד' דאחד להכלל ברוח ה' שהוא רצונו יתברך כי רוח לשון רצון. כי זה עקר ההתבודדות שצריך להתבודד ולחשב עם עצמו היכן הוא בעולם ולהיכן נתפזר דעתו ומחשבתו ורצונו ולהיכן נשלך ונתעה על ידי מעשיו ומחשבותיו. עד שעל פי רב רואה בעצמו שאין לו מקום ורוח מד' רוחות העולם לברח לשם ולהתחבא שם מפגעי העולם בגשמיות ורוחניות בגוף ונפש וממון ופרנסה בבחינת אנה אלך מרוחך וכו' ובחינת אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי וכמו שכתוב הבט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני וכמו שאומרים בסליחות פנינו לימין ואין עוזר לשמאל ואין סומך וכו' וכן הרבה עד שרואה שאין לו מנוס כי אם אליו יתברך לבד בבחינת ממך נסתי ושבתי אליך וכמו שכתוב ומנוס ביום צר לי. ובשביל זה בחינת המשפט הנ"ל שהוא בחינת התבודדות נקרא רבוע. בחינת רבע ישראל. כי זה העוסק בזה באמת הוא מתהפך בדבריו לכל צד מד' רוחות העולם שבהם כלולים כל מה שנעשה בעולם עד שרואה דחקו ועמלו ומרירותו וכו' שאין לו מקום לנוס רק לנוס לה' יתברך להכלל בד' דאחד. כי ה' יתברך נמצא בכל עת לכל קוראיו אפלו אם נתעו כמו שנתעו כי רחמיו אינם כלים לעולם. וזה ומספר את רבע ישראל שאין מי שיוכל למנות ולספר מה שנעשה מבחינת רבע ישראל שהוא משפט והתבודדות הנ"ל, איך הם שבים מכל מקומות שנתעו לשם, לה' יתברך להכלל באחדותו יתברך בד' דאחד על ידי התחזקות הרצון באמת. כי בודאי אי אפשר לשער מה שנעשה בזה. (שם):