# אות-יא

> מקור: https://rabenu.app/books/sichat-hanefesh/418/

על ידי אמירת תהלים ושיחה בינו לבין קונו עקר

וזה בחינת עשרה מיני נגינה שבהם נאמר ספר תהלים.

כי איתא בדברי אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה בסימן רל"ז שעקר ההתחברות על ידי נגינה בבחינת (בראשית כ"ט) הפעם ילוה אישי אלי הנאמר כשנולד לוי שעוסקין בשיר על הדוכן וכו' עין שם. הינו כי שיר ונגון בחינת תהלים על ידי זה עקר ההתחברות של כנסת ישראל עם דודה כי עקר הרחוק חס ושלום הוא מחמת הוכוח הנ"ל.

שישראל רוצים שה' יתברך יעוררם תחלה וישיבם אליו.

והוא יתברך רוצה שכנסת ישראל תתעורר תחלה. אבל על ידי אמירת תהלים שכולל כל העשרה מיני נגינה מעלא לתתא ומתתא לעלא בבחינת מזמור לדוד לדוד מזמור.

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה שלפעמים אומר שירה ואחר כך שורה עליו רוח הקדש ולפעמים להפך ששורה עליו רוח הקדש ואחר כך אומר שירה הינו כנ"ל שמזמורי תהלים כלול משני הבחינות מאתערותא דלתתא קדם ומאתערותא דלעלא קדם כנ"ל. על כן על ידי תהלים עקר ההתחברות וההתקרבות של ישראל לאביהם שבשמים. מאחר שעל ידי זה נכללין יחד שני ההתעוררות. כי תהלים מעורר לב ישראל להשתוקק לה' יתברך. וזה נחשב להתעוררות שלנו אף על פי שבאמת הכל מאתו יתברך וכנ"ל. וזה בחינת תכין לבם תקשיב אזניך. שה' יתברך בעצמו מכין לבבנו להתפלל אליו.

ואחר כך הוא מקשיב אזניו לשמע דבורינו כאלו הם יוצאים מאתנו בעצמנו. רק שאנו מחיבים על כל פנים להתעורר לזה בעצמו להשתוקק ולהתפלל לה' יתברך על זה שיכין לבבנו אליו. שזהו בעצמו בחינת התפלה תכין לבם תקשיב אזניך. וכן מתפלל דוד בספר תהלים הרבה על זה כמו שכתוב (תהלים נ"א) אדני שפתי תפתח וכו'. כי תהלים הוא בחינת התבודדות ושיחה בינו לבין קונו שצריכין להרבות בזה מאד. כי על ידי אמירת תהלים ושיחה בינו לבין קונו על ידי זה יכולין לפרש שיחתו על הכל ולבקש לה' יתברך על זה בעצמו שנוכל לבקשו השיבנו ה' אליך וכו' באמת. נמצא שהכל מאתו יתברך ואף על פי כן נחשב להתעוררות שלנו מאחר שאנו מתעוררים על כל פנים לבקש על זה וכנ"ל והבן היטב. כי בודאי בלי שום התעוררות כלל אי אפשר להתקרב. (שם אות יא):