# אות-יז

> מקור: https://rabenu.app/books/sichat-hanefesh/424/

מעלת המליצה בשיחה בינו לבין קונו

ענין זה של מעלת המליצה הוא נצרך מאד לכל אדם החפץ חיים אמתיים ונצחיים. הרוצה לגשת אל הקדש לילך בדרכי ה' לשוב אליו יתברך. אשר העצה הכלליית שהוא יסוד כל העצות. הוא ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו כמבאר אצלנו כמה פעמים. דהינו שירגיל עצמו בכל יום לילך למקום מיחד להתבודד שם ולפרש שיחתו לפניו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו. ולהרבות בטענות והפצרות ובקשות ופיוסים בלשון שמדברים בו. (דהינו במדינתנו בלשון אשכנז שאנו מדברים בו): שיעזרהו ה' יתברך ויזכהו לשוב ממעשיו הרעים ולהתקרב אליו יתברך וכו'.

ולענין זה הוא דבר גדול ענין המליצה. דהינו שירגיל עצמו להרחיב שיחתו ולהרבות בטענות ולבקש למצא לעצמו בכל פעם דברי תחנונים ופיוסים חדשים וטענות נאות ודברי התעוררות של רחמים הרבה. כדרך המפצירים. כדרך הבאים לפני מלכים ושופטים להתחנן על נפשם כשיודעים בעצמם שהם חיבים והם באים לפיסם. שאז מגדל מרירות נפשם יוצא מלבם ממילא דברי תחנונים ופיוסים הרבה עד שלפעמים מעוררים לב המלך או השופט עד שמתחיל לבכות עמהם גם כן מגדל הרחמנות וכיוצא בדבורים אלה הרבה. כי לענין שיחה בינו לבין קונו. שהוא עקר התכלית האמת שצריכין לזכות על ידי זה לחיים נצחיים לעולמי עד ולנצח נצחים.

ולהנצל מבאר שחת ומטיט היון וכו' וכו'. לענין זה צריכין כל מיני דבורים שבעולם תחנות ובקשות ורצויים ופיוסים והפצרות ורחמנות וחנינה וטענות וכיוצא בזה הרבה. וכל עניני דבורים אלה וכאלה הם כלם כלולים בבחינת מליצה. כי כל זה נמשך בשרשו מבחינת מליצה העליונה שמשם יסד דוד המלך עליו השלום ספר תהלים ברוח קדשו שזכה על ידי רוח קדשו למליצה דקדשה באמת.

עד שזכה שספרו הקדוש ספר תהלים כלול מכל לשונות המליצה הקדושה, ועל כן באמת יש לו כח גדול לעורר לב האדם ולעורר רחמים העליונים כשאומרים אותו בכונת הלב ולקרב את האדם לה' יתברך... ועקר מעלת המליצה הוא בשביל התכלית האמתי לזכות להתקרב על ידה לה' יתברך. ומי שזוכה למליצה כזאת ומבלה ימיו להמליץ דבריו לפני ה' יתברך בתפלה ותחנונים וכו' או להמליץ דבריו לישראל לעוררם לעבודתו יתברך באמת. בודאי אשרי לו אשרי חלקו. ומי שאינו זוכה לזה בשלמות אינו מעקב לעבודתו. כי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו. ואינו חפץ מהאדם שיעשה מה שאין ביכלתו. ויכול להתקרב לה' יתברך על ידי שיחתו איך שהוא ואיך שידבר יהיה נחשב בעיני ה' יתברך למליצה יפה ונאה. כי אצל ה' יתברך העקר הוא האמת שיהא כונת לבו באמת. כי אחר כונת הלב הן הן הדברים כמו שכתוב (תהלים קמ"ה) קרוב ה' לכל קראיו לכל אשר יקראוהו באמת. ומי שמכון לבו באמת. אזי אף על פי שאינו מליץ ולא למד דרכי המליצה מעולם. אף על פי כן ממילא נפתח פיו ולבו. ויוכל לדבר דבורים נאים וטענות נכונות לה' יתברך וכו'. שהם נמשכים מבחינת מליצה דקדשה.

(שם אות ז):