# אות-כד

> מקור: https://rabenu.app/books/sichat-hanefesh/431/

על ידי הצעקה אל ה' מעמק הלב יכול לשוב אף על

באמת לאמתו אין שום דבר שיעמד בפני התשובה, ואף על פי שכתוב כל באיה לא ישובון וכו' ואיתא בזהר שאין מועיל תשובה על פגם טפי המח אף על פי כן באמת מועיל תשובה וכמובא בכל ספרי מוסר, וכמו ששמעתי מפי רבנו זכרונו לברכה בפרוש, רק מחמת שפגם כל כך על כן הוא צריך להתנסות ולהצטרף ולעמד בנסיון הזה של התרחקות הזאת, דהינו שירחיקו אותו כל כך בכל מיני התרחקות, דהינו שכותבין עליו שאין מועיל תשובה וכו'.

וכשהוא פתי וסכל ואינו מרחם על עצמו שלא לאבד את עולמו חס ושלום, אזי מוצא פטור לעצמו להתרחק מן התשובה מאחר שכבר נכתב עליו שאין מועיל לו תשובה חס ושלום, אבל מי שחושב באמת על התכלית שלו ויש לו רחמנות על עצמו, אזי אף על פי שרואה כל מיני התרחקות שבעולם ואף על פי שכתוב עליו שאין מועיל לו תשובה אף על פי כן אין מסתכל על זה כלל, אדרבא יש לו רחמנות יותר על עצמו כי אף על פי כן מה יהא בסופו ומה יעשה ליום פקדה, ומי שאינו רוצה להטעות את עצמו שלא לאבד את עולמו חס ושלום, כל מה שמוצא ורואה שמרחקין אותו יותר, הוא מרחם על עצמו יותר, וצועק אל ה' יותר ויותר מעמקא דלבא, עד ישקיף וירא ה' משמים, כי באמת ה' יתברך חפץ חסד הוא, ואין שום דבר שיעמד בפני התשובה וכמו שמצינו כבר בכמה וכמה רשעים גדולים שפגמו בטפי המח וכפרו בעקר ואף על פי כן נתקבלו בתשובה, ואזי כשזוכה לעמד בנסיון הזה ושב בתשובה שלמה אף על פי שנדמה לו שמרחיקין אותו כנ"ל, אזי ה' יתברך מרחם עליו ונתקרב על ידי זה דיקא על ידי שעמד בנסיון זה של התרחקות כנ"ל והבן. (הלכות תפלין הלכה ג אות ד):