# אות-מז

> מקור: https://rabenu.app/books/sichat-hanefesh/454/

התפלה שהיא לצרך נשמתו היא למעלה מהתורה

אבל עקר התפלה השלמה היא כשאדם מתפלל רק על צרכי נשמתו בעצמו דהינו שכל תפלותיו לזכות ליראת ד' ועבודתו יתברך. כמו שאמר דוד המלך עליו השלום אחת שאלתי מאת ד' אותה אבקש שבתי בבית ד' כל ימי חיי וכו' וכמו שכתוב רבנו זכרונו לברכה (בסימן י"ד) על מאמר רבה בר בר חנה ושקלית לסלתאי ואנחיה בכותא דרקיע עין שם.

ותפלה כזאת אינו טפלה לתורה. אדרבא תפלה כזאת היא עקר קיום התורה. מאחר שמבקש רק לקים את התורה שזה עקר שלמות התורה. כי לא המדרש הוא העקר אלא המעשה. וזה בחינת אשה יראת ד' היא תתהלל. הינו התפלה שהיא בחינת אשת חיל כשהוא בשביל יראת ד' לזכות ליראתו יתברך היא תתהלל. כי זה עקר שלמות התפלה.

וזאת התפלה היא שוה עם התורה וגבוה ממנה. כי עקר הכונה בלמוד התורה הוא לקים את התורה. כי לא המדרש הוא העקר אלא המעשה. וזהו כונתו בתפלתו שמבקש ליראה את ד' ולקים את התורה. נמצא שהתורה והתפלה שניהם שוים בקומתם. ואף גם התפלה גבוה יותר.

בבחינת אשת חיל עטרת בעלה. בחינת ראשית חכמה יראת ד'. דהינו התפלה שהיא בחינת אשה יראת ד'. דהינו מה שמתפלל על היראה היא ראשית חכמה כי הוא למעלה מהחכמה שהיא התורה. כי תפלה כזאת היא עקר קיום התורה. כי עקר התורה היא המעשה שזוכין על ידי תפלה זאת. כי לא המדרש הוא העקר וכו' כנ"ל כי הכל בידי שמים שהוא התורה בחינת זעיר אנפין שנקרא שמים כידוע חוץ מיראת שמים אבל על ידי תפלה יכולין לזכות ליראת שמים שזהו בחינת כל ספר תהלים שיסד דוד המלך עליו השלום שכלו תפלות לזכות ליראת שמים ולעבודתו יתברך כאשר יבאר לפנינו בעזרת ה'. (שם אות ד):