# אות-נ

> מקור: https://rabenu.app/books/sichat-hanefesh/457/

על ידי חדושי התורה יוכל להאריך בתפלתו על כל

למשל כשאחד רוצה לבקש מה' יתברך שיזכה לקים מצות ציצית בשלמות אם אינו יודע סגלת הציצית איזה מדה יזכה לשבר על ידי ציצית ולאיזה מעלה יגיע על ידה וכו' אז בודאי אינו יכול להאריך בתפלה עד שישבר לבו עד שיעורר רחמי ה' יתברך כי אינו יכול לבקש רק רבונו של עולם זכני לקים מצות ציצית בשלמות. אף על פי שבודאי גם זה טוב מאד אשרי שיאחז בזה לבקש על כל מצוה מה' יתברך אף על פי כן עדין אינו זוכה לעשות תפלתו רחמים ותחנונים שהוא זה שזוכה לחדש בה דבר. אבל עקר התפלה השלמה שעושין מתורות הוא מחדושי אוריתא שזוכין לידע על ידם סגלת המצות כמו במשל הציצית שהתחלנו. כשיודע האדם שמצות ציצית מסגל לשבר תאות נאוף ולזכות על ידי זה לעצת הצדיקים ולאמונה שלמה ולתפלה ולארץ ישראל ולעשות נסים וכו'. הנה על פי דרך זה בודאי יכול לסדר תפלות רבות באריכות נפלא על מצות ציצית. כי כל אחד כפי מה שיודע בנפשו כמה הוא רחוק מתקון הברית ואיך תאות נאוף מתגבר עליו בכל פעם שזה עקר המלחמה של כל אדם וכל מה שעובר עליו בענין זה בכל פעם כמה וכמה הוא צריך להפציר לה' יתברך שיושיעו לקים מצות ציצית כתקונה כדי להנצל מנאוף שהוא התאוה העומדת עליו בכל יום לכלותו חס ושלום להרחיקו מחי החיים. וכן כשיזכר כמה הוא רחוק מאמונה שלמה שהוא יסוד כל התורה כלה וכו' וכן כמה הוא רחוק מתפלה וכו'. וכן כמה וכמה עצות רעות של המהפכים האמת וכו' מתגברין עליו. וכמה ישועה ורחמים הוא צריך לזכות לעצות אמתיות שהם עצות צדיקים. הן על כל אלה בודאי יוכל לשפך שיחו בתפלתו שיעשה מתורה זאת לפרש את כל אשר עם לבבו על ידי תורה זאת. וכן מתורה אחרת שמדברת ממצות מזוזה שמשברת תאות ממון ומבטלת טרדת מרירת הפרנסה וזוכה לשמח בחלקו וכו' אשר ידוע שמרירת טרדת הפרנסה מכלה חיי האדם ומרחקת אותו מעבודת ה' יתברך וכו' כמה וכמה תחנות ובקשות מעמק הלב יכול לעשות על ידי זה עד שישפך לבו כמים נכח פני ד'. וכן בשאר הענינים המבארים בתורה זאת. וכן בשארי תורות. נמצא שעקר שלמות התפלה שהוא כשעושין מתורות תפלות עקר שלמותה הוא על ידי חדושי תורה הנ"ל.

וזה בחינת שמחת בית השואבה. בחינת ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה ותקבלון אולפן חדת הינו חדושי תורה הנ"ל הנמשכין מבחינת עתיקא סתימאה שעל ידי זה יכולין לעשות מתורות תפלות. שעל ידי זה יכולין לשפך לבו כמים נכח פני ד' שזהו בחינת נסוך המים בחג. בחינת וישאבו מים וישפכו לפני ד' הנאמר בשמואל ופרש רש"י ששפכו לבם כמים כי דיקא על ידי חדושי תורה הנ"ל בחינת אולפן חדת שעל ידי זה זוכין לעשות מתורות תפלות דיקא על ידי זה זוכין לשפך לבו כמים לפני ד' כל אחד ואחד כפי אשר יודע נגעי לבבו ומכאוביו איך הוא רחוק מה' יתברך ולאיזה מדות רעות ותאות רעות ובלבולים רעים נפל בעונותיו וכל מה שעובר עליו בכל יום ובכל עת שהכל יוכל למצא בתוך תפלות אלו שעושה מתורות ולפרש שיחתו לפניו יתברך ברחמים ותחנונים על כלם כבן המתחטא לפני אביו. עד שיוכל לשפך לבו כמים וכו'.

וזהו ממעיני הישועה כי דרך זה הוא בחינת מעיני הישועה שהישועה נובעת ממעינות שאינם פוסקים שנמשכין מהנחל נובע וכו' שהם ישועות בלי גבול וקץ וסוף ותכלית שיכולים להושיע לכל יהיה מי שיהיה אפלו אם הוא כמו שהוא. כי הוא נחל נובע וכו' בחינת באר מים חיים מעינות שאינם פוסקים להושיע לכל בחינת מעיני הישועה. וזהו בחינת גדל השמחה כי כשזוכין להמשיך דרך זה הוא ודאי שמחה שאין לה קץ בחינת וגילו ברעדה בחינת ושמחת עולם וכו' כנ"ל. (שם אות טז כג):