# אות-נז

> מקור: https://rabenu.app/books/sichat-hanefesh/464/

צריך להעז פניו בתפלה

כשצריך להתפלל או לעסק בעבודת ה' אזי צריך שיהיה לו עזות גדול דקדשה בכל הבחינות הן כנגד בני העולם שלא יתביש מפני המלעיגים ולא יתבטל חס ושלום מפני הליצנות של העזי פנים שבדור. וכן אפלו כנגד ה' יתברך בעצמו צריך שיהיה לו עזות גדול, כי אף על פי שבודאי צריכין להתביש לפני ה' יתברך (כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה במקום אחר בלקוטי תנינא סימן ע"ב) אף על פי כן אסור לאדם שיהיה נשאר בזה חס ושלום רק צריך להתחזק ולהתגבר בעזות גדול מאד ולומר אף על פי שאיני כדאי להתפלל לפניך, ומי אנכי שאזכה להתפלל לפניך וכו'. אף על פי כן בחסדך הגדול אני בוטח שאתה שומע תפלת כל פה ואני מעז פני נגדך לבקש ממך כל מה שאני צריך.

באמת בקדשה צריך שיהיה להאדם עזות אפלו נגד ה' יתברך בעצמו כי אף על פי שיודע בעצמו מה שחטא ומרד כנגד ה' יתברך, אף על פי כן אם מתביש אחר כך לבקש את ה' יתברך שיקרבהו לעבודתו ומתביש לעסק בעבודתו יתברך מחמת רבוי עונותיו אין זה בשת דקדשה. אדרבה זה עקר בשת הסטרא אחרא שמחליש דעתו כדי לרחקו מה' יתברך לגמרי. כי עקר הבשת דקדשה צריך שיהיה להאדם קדם החטא, שיהיה לו בושה גדולה מלפני ה' יתברך כמו מלפני בשר ודם ממש, שלא יעבר שום עברה ואפלו שלא לעשות שום דבר כנגד רצונו יתברך.

אבל אחר כך כשכבר התגבר עליו היצר חס ושלום והכשילו במה שהכשילו צריך אחר כך לסלק הבושה מעל פניו, ויעז פניו נגד ה' יתברך לומר אף על פי שעשיתי מה שעשיתי ובשתי וגם נכלמתי להרים פני אליך אף על פי כן אני מעז פני נגדך ומבקש ממך שתקרבני אליך גם עתה. ואפלו אם היה כך כמה פעמים חס ושלום אסור לפל בדעתו לעולם, רק להתחזק להתחיל בכל פעם מחדש כל עוד נשמתו בו כנ"ל. וזה עקר עזות דקדשה שלא יהיה נחלש דעתו ממה שהיה בימים שעברו רק ישכח בכל פעם כל מה שעבר עליו ויתחיל בכל פעם מחדש. (הלכות בשר בחלב הלכה ד אות ד י):