# אות-פה

> מקור: https://rabenu.app/books/sichat-hanefesh/492/

התפלה והצעקה היא בבחינת מחאה

אף על פי שאנו צועקין ומתחננין כל כך שנים לשוב לארץ ישראל ועדין אנו רחוקים משם אף על פי כן אין שום תפלה וצעקה נאבדת אפלו של הפחות שבפחותים כי בכל צעקה ותפלה כובשין איזה חלק או נקדה מארץ ישראל עד שבעתה יחישנה שיתקבצו כל הנקדות שכבשנו בתפלותינו ונשוב לארץ ישראל וכעין מה שכתב אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה על מאמר רבה בר בר חנא כד חם גבה אתהפיך וכו' (סימן ב' לקוטי א') ואפלו מי שהוא פגום מאד ואין לו כח בצעקתו ותפלתו לכבש איזה נקדה וחלק מארץ ישראל אף על פי כן צעקתו פועל הרבה כי צעקתו שצועק ומתפלל לשוב לארצנו היא בבחינת מחאה המבאר בדין חזקת קרקעות שכל זמן שהוא מוחה אין חזקת המחזיק מועלת כלום. על כן אף על פי שהם גזלו מאתנו ארץ ישראל שהוא ארצנו ונחלתנו ואין בנו כח להוציאה מאתם מחמת פגם מעשינו הרעים אף על פי כן מתפללים וצועקין בכל פעם וביותר בראש השנה שארץ ישראל הוא שלנו כי היא נחלתנו ובזה אנו עושים בחינת מחאה להסטרא אחרא שלא יטעו שארץ ישראל תשאר כבושה בידם חס ושלום כי אין חזקתם חזקה כלל כי אנו מוחים בהם על ידי שאנו צועקים ומפרסמין בכל פעם ובפרט בראש השנה לכל דרי מעלה ומטה שארץ ישראל הוא שלנו מאבותינו וסוף כל סוף נוציא אותה מידם ומזה יכול כל אדם להבין רמזים לעצמו להתחזק בכל פעם בתפלה ותחנונים וצעקה לה' יתברך יהיה איך שיהיה אפלו אם יעבר עליו מה כי אפלו אם רואה שאינו פועל חס ושלום בתפלתו אדרבא הרע מתגבר עליו ביותר אף על פי כן ידע ויאמין שפועל הרבה בתפלתו וצעקתו כי על כל פנים תפלתו וצעקתו הוא בחינת מחאה הנ"ל. כי כבר מבאר שקדשת של כל אחד מישראל הוא בחינת ארץ ישראל וכשהרע מתגבר על האדם בתאות רעות ומדות רעות זה בחינת שרוצה לגרשו חס ושלום מהסתפח בנחלת ה' שהוא ארץ ישראל וכל מה שחותר לשוב לקדשתו אין מניחין אותו מעצם ההתנגדות שמתגרין בו והוא אינו מתגבר כראוי נגדם. על כן כשמתגבר אף על פי כן בתפלה וצעקה לה' יתברך אז לא יוכלו לגרשו ולכבש חלקו בארץ ישראל חס ושלום בשום אפן כי תפלתו וצעקתו היא בחינת מחאה שעל ידי זה אין יכולין להחזיק בנחלתו בשום אפן כי אין חזקה מועלת כשיש מחאה נגדו וכנ"ל. (הלכות חזקת מטלטלין הלכה ה אות יב יג):