# אות-פט

> מקור: https://rabenu.app/books/sichat-hanefesh/496/

כשזוכה לתפלה יש לו תקוה לעולם

כל זמן שאין האדם זוכה לתפלה בשלמות, עדין אין לו מקום לה' ועדין הוא נע ונד ומטלטל. ואפלו אם עוסק בתורה עדין אינו בטוח שישאר קים על עמדו כי מי יודע מה יעבר עליו. כמו שראינו כמה וכמה בני אדם שעסקו בתורה בהתמדה גדולה כמה שנים ואחר כך נפלו מאד ונתרחקו מן התורה לגמרי. ובפרט שיש אנשים הרבה שנפלו למה שנפלו עד שיש שנפלו לעברות גדולות ממש רחמנא לצלן והם משקעים ביון מצולה בטיט היון. והם מצפים ומתגעגעים לצאת מטנופם ולכלוכם אך אין מי שיושיעם ויוציאם.

על כן עקר המקום והמעמד דקדשה הוא תפלה כי על ידי תפלה זוכין לשאר קים על עמדו תמיד אפלו אם יהיה איך שיהיה. כי כשאינו זוכה כי אם לתורה לבד אף על פי שטוב מאד וזה עקר התכלית כי הם חיינו וארך ימינו, אף על פי כן אחר כך כשנופל חס ושלום מן התורה אין לו במה להחיות את עצמו. אבל כשזוכה לתפלה יש לו תקוה לעולם אפלו אם יעבר עליו מה. כי לפעמים נופל האדם לירידה עמקה שאין שם שום מעמד ובפרט בדורות הללו שרבים מישראל נפלו מאד עד שהם בעיניהם לאחר יאוש לגמרי. ועליהם התנבא דוד המלך עליו השלום טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני, כי על גלות הזה נאמר ותרד פלאים אין עוזר לה. וגדל הרחמנות שיש על אנשים כאלו שטובעים ביון מצולה ואין מעמד אין לשער, המקום ירחם עליהם. ובמה אפשר להחיות את עצמו ולשאר על עמדו בנפילה וירידה כזו רחמנא לצלן מאחר שאין שם שום מעמד, כי נתרחק מכל הקדשות ושוקע וטובע בכל יום במה שטובע. על כן העקר הוא תפלה וצעקה ואנחה לה' יתברך וכמו שאמר שם דוד אחר שהאריך בגדל צרות הנפש שיש על כל אחד מישראל לפי ענינו בחינת טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וכו' יגעתי בקראי וכו' רבו משערות ראשי שונאי חנם וכו'. אחר כך אמר ואני תפלתי לך ה' עת רצון וכו' שאני אחזיק עצמי לעולם בתפלה ותחנונים לה' יתברך אולי ירחם, שתפלה היא בחינת מעמד ומקום אפלו ביון מצולה שאין שם שום מעמד, כי התפלה נקראת עמידה כי אין עמידה אלא תפלה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ו' ע"ב) וכמו שכתוב עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים. כי ירושלים שם הבית המקדש שהוא בית התפלה, שם עקר בחינת העמידה כי על ידי תפלה יכולין להתקרב תמיד לה' יתברך אפלו אם הוא כמו שהוא. כי אף על פי שהוא רחוק מכל הקדשות ומכל התורה ואינו יכול להחיות את עצמו בשום דבר, אף על פי כן אם יתלה עיניו למרום ויתפלל לה' יתברך ממקום שהוא עדין יש לו תקוה. ועל כן מי שרוצה להיות איש ישראלי באמת צריך שיאחז בשניהם בתורה ותפלה כי שניהם כאחד טובים אשר אם יפל חס ושלום, האחד יקים את חברו. (שם):