# אות-צ

> מקור: https://rabenu.app/books/sichat-hanefesh/497/

כשחזק בתפלה לא יוכל היצר הרע להונותו

כשזוכין לתפלה כמבאר לעיל, הינו שהאדם חזק ואמיץ בדעתו שתמיד יתפלל לה' יתברך שיקרבהו לעבודתו באמת יהיה איך שיהיה בבחינת ואני תמיד איחל וכנ"ל, אזי בודאי לא יוכל היצר הרע להונותו ולהטעותו עוד בשום אפן בבחינת אין אונאה לקרקעות. כי תפלה היא בחינת גאלה אחרונה שאין אחריה הפסק כנ"ל בבחינת סמיכת גאלה לתפלה שעקר סמיכות הגאלה בכלל ובפרט היא לתפלה. כי עקר תקותנו וסמיכתנו לגאלה שלמה במהרה בימינו בכלליות ובפרטיות הוא על ידי תפלה כנ"ל. כי יהיה איך שיהיה כל זמן שמחזק ומאמץ את לבו להתפלל עדין לה' יתברך שישיבהו אליו ופורש כפיו לה' יתברך ממקום שהוא אף על פי שעוברים עליו ימים ושנים הרבה בקלקולו כל אחד לפי ענינו שנתפס בו אפלו אם נתפס במה שנתפס עדין יש לו סמיכה ותקוה ומעמד על ידי תפלה ותחנונים ובקשות אפלו בהיון מצולה ואין מעמד כמו שכתוב קוה קויתי אל ה' ויט אלי וישמע שועתי ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשורי וכו' שעל ידי ששועתי לה' יתברך תמיד בקווי אחר קווי על ידי זה זכיתי ויעלני מבור שאון מטיט היון, שעליתי ממקומות רעים ומטנפים מאד שנקראים בור שאון וטיט היון, אשר שם אין שום מעמד כשנופלים לשם וחס ושלום יכולים לטבע שם כמו שכתוב טבעתי ביון מצולה ואין מעמד ובאמת כמה בני אדם נטבעו שם ונטרדו מן העולם. אבל אנכי שקויתי לה' יתברך בקווי אחר קווי ושועתי לה' יתברך תמיד על ידי זה העלני מבור שאון מטיט היון כנ"ל ויקם על סלע רגלי כונן אשורי.

כי עקר התקומה והעמידה והסמיכה הוא על תפלה לה' יתברך כי על ידי תפלה ושועה וזעקה להשם יכולין לעמד אפלו במקום שאין שם שום מעמד וכנ"ל:

כי כל זמן שאין האדם זוכה לתפלה בשלמות אף על פי שעוסק בתורה שזה עקר התכלית, אף על פי כן עדין אינו בטוח מאונאת וטעיות של הבעל דבר כי לא זכה נעשית לו וכו' ומי יודע כמה רשתות הבעל דבר פורש עליו. אבל כשזוכה לתפלה כנ"ל הוא בטוח מכל אונאות וטעיות לעולם כי על הכל יתפלל לה' יתברך תמיד איך שיהיה כנ"ל. וזה בחינת גאלה אחרונה שאין אחריה הפסק כנ"ל. (שם אות ד):