# קמז

> מקור: https://rabenu.app/books/sichotharan/147/

שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁינוּ שֶׁאָמַר, שֶׁקֹּדֶם שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן שֶׁכֻּלּוּ מֵאֲבָנִים טוֹבוֹת הַנִּדְפֶּסֶת (בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה ה), אָמַר קֹדֶם שֶׁסִּפֵּר: אֲנִי יוֹדֵעַ מַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כָּל הַשֵּׁם שֶׁל מ"ב. וְאַחַר־כָּךְ סִפֵּר זֹאת הַמַּעֲשֶׂה. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם זֹאת הִיא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשֵּׁם מ"ב. וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים שֶׁאָמַר, שֶׁהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה יוֹדֵעַ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בָּה הַשֵּׁם שֶׁל מ"ב וְדִבֵּר עִמִּי אָז מֵהַשֵּׁם שֶׁל מ"ב. וְשָׁאַל אוֹתִי לִמְצֹא פֵּרוּשׁ בִּלְשׁוֹן לַעַז עַל שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת ו' צ' שֶׁנִּמְצָא בַּשֵּׁם הַנַּ"ל וְלֹא יָכֹלְתִּי לִמְצֹא. וּכְפִי הַמּוּבָן הָיָה שֶׁכְּבָר יוֹדֵעַ סוֹד כָּל הַשֵּׁם הַנַּ"ל רַק שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ ו' צ' הַנַּ"ל עֲדַיִן אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיסָם בְּתוֹךְ הָעִנְיָן שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהַלְבִּישׁ בּוֹ שֵׁם הַנַּ"ל: