# קסב

> מקור: https://rabenu.app/books/sichotharan/162/

בקהלת זלאטיפאלי התענה פעם אחת משבת לשבת וביום ששי הכרח לנסע להמרחץ כי לא היה יכול לילך, ואמר שזה היה מחמת שנודע הדבר לרבים שהוא מתענה מחמת זה נחלש כל כך.

רבנו זכרונו לברכה, אף על פי שהיה לו חדר מיחד בכפר שישב בו לבדו, אף על פי כן היה הולך על פי הרב על פני השדה בתוך איזה יער וכיוצא והיה מתבודד שם הרבה. ופעם אחת הלכתי עמו בקהלת מעדוועדווקע שהיה דר שם בתחלה כמבאר לעיל, והלכתי עמו אנה ואנה אצל השדות וההרים. ונטה ידו על פני השדות וההרים. ואמר לי: על כל אלו השדות וההרים שאתה רואה סביב העיר ועל כל המקומות הסמוכים להעיר סביב, בכלם הלכתי וסבבתי כמה וכמה פעמים. הינו שהיה הולך ומתבודד שם בכל המקומות הנ"ל. וספר לי ששם על ראש ההר יש מקום גבוה מאד, ושם בראש גבהו שם יש בתוכו כמו בקעה. והיה עולה על ראש גבה ההר ונכנס לתוך הבקעה שבתוכו ושם היה אוהב להתבודד כמה פעמים. ולפעמים היה הולך במקומות אחרים כנ"ל. וכל זה היה בקהלת־קדש מעדוועדווקע שכבר היה צדיק מפרסם בעת שדר שם. חוץ מה שהיה מרבה בהתבודדות מאד בעת שישב בהכפר וכנ"ל. וכן בתחלה כשישב במעז'בוז וגם אחר־כך בעת שישב בזלאטיפאלי ופה קהלת־קדש ברסלב, בכל יום ויום היה מתבודד הרבה. וכמה פעמים שהיה מתבודד כל היום כלו: