# קעג

> מקור: https://rabenu.app/books/sichotharan/173/

שמעתי מאנשים שאמר לרבי שמעון בעת שבא מעבר לגרעניץ [הגבול], שנתרחק לשם איזה שנים ולא ראה את רבנו זכרונו לברכה, ערך שלש שנים ויותר, מחמת המעשה שהיה במעדוועדווקע שהקפיד עליו רבנו זכרונו לברכה וכו'. ואיני בקי במעשה הזאת היטב. ומחמת זה אמר רבנו פעם אחת: אני רוצה לשלחך (שקורין פאר שיקען) מעבר לנהר דאן. וסבב השם יתברך סבות שבסמוך מאד נתגלגל הדבר שנסע רבי שמעון לשם לסביבות נהר דאן הנ"ל, שהוא רחוק בערך מאה פרסאות ויותר ממעדוועדווקע. כי שם עקר מדינת רוסיא כידוע, ויהודים אינם נמצאים שם כי אם אחד מאלף. ובפרט לפני כמה שנים. ונסע רבי שמעון לשם לפי שעה. והשם יתברך סבב שנתקים דברי רבנו זכרונו לברכה, והכרח רבי שמעון להתעכב שם כמה שנים. ומה שעבר על רבי שמעון באותן השנים יקצרו המון יריעות. כי היה דר בין הגויים כמה שנים וכו'. והיה לרבי שמעון שם כמה נסיונות. ובתוך כך באותן השנים שהיה רבי שמעון שם, בתוך כך יצא רבנו זכרונו לברכה, מזלאטיפאלע וקבע דירתו פה ברסלב. וישב כאן לערך שתים או שלש שנים. ואחר־כך בא רבי שמעון לכאן.

ואמר לו רבנו זכרונו לברכה: דע, שכמו שהיה חלוק אצלי מיום לדתי עד היום שיצאת ממני, כמו כן יש חלוק עכשו בין היום שיצאת ממני לבין היום הזה. כלומר, כל כך עלה ממדרגה למדרגה ומשם להלן יותר, גבוה מעל גבוה למעלה, עד שנעתק באלו השנים מדרגות רבות כל כך, עד שיש חלוק אצלו בין אותו הזמן לבין עכשו, כמו החלוק שהיה בין יום לדתו לאותו הזמן.

ומי שיש לו מח בקדקדו יוכל להבין מעט מגדלת רבנו זכרונו לברכה, מענין זה. כי בעת שיצא רבי שמעון ממנו כבר היה רבנו זכרונו לברכה, בארץ ישראל. וכל מה שעבר על רבנו זכרונו לברכה קדם זה, וכל הגדולות והנוראות והנפלאות פלאי פלאות שזכה להשיג השגות עצומות ונוראות שלא נשמעו ולא נראו בעולם קדם שהיה בארץ ישראל וכו' ואחר־כך כל הצרות וההרפתקאות וכו' שעבר עליו קדם שהיה בארץ ישראל עד שזכה לבוא לשם ולחזר משם בשלום וכו', והשיג שם מה שהשיג וכו'. ואמר שכל מה שידע קדם ארץ ישראל הוא כלא ממש. והיה מתביש מאד מאד עם דרכי תורתו והשגתו שידע קדם ארץ ישראל וכו'. ואחר־כך הלך מעלה מעלה בכל יום ובכל שעה וכו'. ובעת שנסע רבי שמעון ממנו כבר היה איזה שנים אחר ביאתו מארץ ישראל. ראה והבן והבט באיזה מעלה ומדרגה עמד אז. ואחר כל אלה, כשנתרחק רבי שמעון ממנו שלש שנים או יותר קצת, אמר שיש חלוק בין השגתו בעת שיצא ממנו ובין עכשו, כמו החלוק שיש בין יום לדתו ליום שיצא רבי שמעון ממנו: