# קעה

> מקור: https://rabenu.app/books/sichotharan/175/

קדם ארץ ישראל אמר: איני יודע איך הצדיקים עושים פדיון. כי צריכין לידע כל הכ"ד [העשרים וארבעה] בתי דינין. כי כשמביאים הפדיון צריך לידע באיזה בית דין דנין אותו. כי אולי הוא עושה פדיון והמתקה השיך לבית דין זה, ובאמת הוא נדון בבית דין אחר, ועל כן צריך לידע באיזה בית דין הוא נדון ולידע הפדיון וההמתקה של אותו הבית דין:

אני יודע כל העשרים וארבעה בתי דינים ואני יכול לעשות אפילאציע [ערעור] מבית דין לבית דין עד העשרים וארבעה בתי דינים, דהינו שאני יכול לומר שאינו נראה לי המשפט של בית דין זה ואני רוצה לדון בבית דין אחר. וכן מבית דין לבית דין עד כלם ומסתמא מועיל בודאי, כי על כל פנים בין כך ובין כך נמשך ונדחה המשפט, וכשנמשך קל יותר הדבר. כי בתוך כך עושה אותו האדם איזה מצוה וכיוצא ואפלו אם אינו מועיל אני יכול לעשות "אנדענסעניא" [עתירה לבית דין גבוה יותר] דהינו לשלח הדבר להקיסר בעצמו. וזהו מלאכה גדולה וחכמה גדולה. זה אינו יודע שום אחד בדור. וגם לא ידע עדין מזה שום אדם. כי הוא מלאכה גדולה להכניס כל הבקשה בתוך איזה תבות במספר וגם לתן הכבוד להקיסר כראוי, כי בודאי אי אפשר לשלח הרבה דברים להקיסר וכו':

גם אמר איני יודע איך יכולים לעשות פדיון, כי אי אפשר לעשות פדיון כי אם כשיודעין איך היה נוהג הכהן גדול עם השעיר המשתלח: