# רי

> מקור: https://rabenu.app/books/sichotharan/210/

אמר: כל מה שהוא צריך לעשות ברבים קשה לו מאד מאד וצריך שיהיה לו מסירת נפש ממש על זה. וספר, שקדם הקדוש כשרוצה להתחיל תבה הראשונה של הקדוש, נדמה לו שתצא נפשו ממש. וכן קדם אמירת התורה, כשרוצה להתחיל לומר תורה. אזי נדמה לו שבתבה הראשונה שיאמר תצא נפשו ממש (וויא איך וויל ארויס לאזין דאס ערשטע ווארט דאכט זיך מיר אט גייא איך אויס). ולא היה מתפלל לפני העמוד בשום פעם ולא עשה שום דבר כיוצא בזה כגון קריאת המגלה וקריאת התורה, ואפלו לקרות לפני התוקע ושאר דברים כאלה, רק קדוש וזמירות על שלחנו בשבת קדש ואמירת התורה. וגם זה היה כבד עליו מאד כנזכר לעיל. ואפלו כשהיה צריך לומר קדיש על אמו ביום היארצייט היה קשה וכבד עליו מאד: