# נב

> מקור: https://rabenu.app/books/sichotharan/52/

מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך כי מלא כל הארץ כבודו. ואפלו מספורי הגויים צועק גם־כן כבוד השם יתברך כמו שכתוב (תהלים צו־ג): "ספרו בגוים כבודו", שאפלו בספורי הגויים צועק כבוד השם יתברך. כי כבודו יתברך צועק תמיד וקורא ומרמז להאדם שיקרב אליו יתברך, והוא יתברך יקרב אותו ברחמים באהבה ובחבה גדולה. וזה שהאדם נתלהב לפעמים בתוך תפלתו ומתחיל להתפלל בהתלהבות וחשק גדול ותפלתו שגורה ומרצה בפיו, זהו אור השם יתברך בעצמו כביכול שנתלבש בו וקורא אותו לעבודתו יתברך. כי זה ההתלהבות שהאדם מתלהב בתפלתו זה בחינת השם יתברך בעצמו כביכול בחינת: "הוא תהלתך והוא אלקיך" (דברים י כ"א), שהוא יתברך הוא בעצמו התהלה והתפלה. ולפעמים האדם מתפלל לפני השם יתברך כביכול. וגם כשהשם יתברך מסתלק ומתרחק חס ושלום, מן האדם, הוא צריך גם־כן להתפלל ולהשליך התפלות אחריו יתברך בחינת: "השלך על ה' יהבך" (תהלים נ"ב־כ"ה), שצריך לזרק ולהשליך אחריו יתברך תפלות כשהוא מסתלק ומתרחק מן האדם. וזה בחינת: 'זכאה מאן דידע לזרקא חצין' וכו' המובא בתקונים (תקון כא) שצריך לזרק אחריו יתברך תפלות כנזכר לעיל: