# פז

> מקור: https://rabenu.app/books/sichotharan/87/

לפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה. כי אמרי אנשי: 'כל נער יש לו אשה נאה'. והאתרוג הוא בחינת אשה, כמו שכתוב בזהר (תקונים יג', כא) שהאתרוג הוא בחינת (שיר השירים ד' ז): "כלך יפה רעיתי ומום אין בך". ובימים נוראים ישראל הם בבחינת נער, כי אזי הם בבחינת: "והנה נער בכה" (שמות ב' ו), מיד: "ותחמל עליו" כמו שכתוב בתקונים (תקון יא). ועל כן ראוי שיהיה לישראל אתרוג נאה כנ"ל: ומי שבוכה ביותר ונכנס ביותר בבחינת "נער בוכה" ראוי שיהיה לו אתרוג נאה ביותר כנ"ל.

כי זה שאומרים העולם שכל נער יש לו אשה נאה, זה יש להבין. כי עקר השכל הוא מהמח. והמח שואב ממח שבעצמות, שהוא נשקה על־ידי לחות ושמנונית הגוף בבחינת: "ומח עצמותיו ישקה". כי על־ידי לחות ושמנונית הגוף נשקה המח שבעצמות וזהו עקר קיום השכל. כי עקר קיום השכל על־ידי לחות ושמנונית הגוף, כמובא במקום אחר. ועל־כן מי שהוא נער ואין שכלו בשלמות ונשאר מחו כנוס בעצמות, כי אין שואב מחו ממח שבעצמות ומחמת זה אין שכלו בשלמות כנ"ל, נמצא שנשאר המח כנוס בעצמות. ועל־כן בת זוגו שנלקחה מן העצמות כמו שנאמר: "ויקח אחת מצלעותיו" וכו', נמשך אליה רבוי המח שנשאר כנוס בעצמותיו, אשר משם נלקחה כנ"ל. ועל־כן בת זוגו נאה כי עקר היפי על־ידי המח והחכמה בבחינת: "חכמת אדם תאיר פניו". ועל־כן היא נאה מחמת שנמשך אליה רבוי המח, כי היא עצם מעצמיו של זה שאין שכלו שלם ונשאר מחו כנוס בעצמותיו כנ"ל:

ובקדשה זה בחינת שנמשכין שרשי הדעת אל האתרוג ועין בכונות סוד אתרוג ולולב עין שם.

ולבאר קצת, כי עקר הכונה להמשיך אל האתרוג שהוא בחינת מלכות, המחין שבגוף דהינו החסדים שבוי"ו קצוות. אך אי אפשר שיתנו הארה אל האתרוג כי אם על־ידי שמקבלין הארה משרשי המחין, דהינו משרשי החסדים שבדעת. שזהו סוד הנענועים עין שם. נמצא, שעקר הארת האתרוג בחינת מלכות, על־ידי שנתרבין ומאירין בחינת המחין שבוי"ו קצוות, על־ידי שנמשך אליהם הארת המחין שבראש כנ"ל. וזה בחינת הנ"ל. רק שם הוא נער ממש ונשאר מחו כנוס בעצמות ולא עלה למעלה אל המח כנ"ל, וכאן בקדשה הארת האתרוג על־ידי שממשיכין בכונה הארת המחין שבראש לתוך בחינת הגוף. ונתרבה ומאיר המחין שבגוף ומשם נמשך המחין אל האתרוג והבן. עין שם היטב בכונות ותבין.

וזה בחינת סכה: כי "נער ישראל ואהבהו". אהבה זה בחינת ימין בחינת חבוק יד ימין בחינת סכה. וזה נעשה על־ידי בחינת 'נער ישראל' בחינת 'נער בוכה' כנזכר לעיל:
